ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ORT נגד אורט :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא9575/08

בתיק עיקרי: 2534/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

05/06/2009

בעניין:

ORT America Inc

ע"י ב"כ

עו"ד הרטמן

המבקשת/הנתבעת 2

נ ג ד

אורט ישראל

ע"י ב"כ

עו"ד ביגר

המשיבה/התובעת

החלטה

התובעת מבקשת להתיר את צירופן של ראיות מסויימות, לצורך הדיון בבקשת הנתבעת 2 לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום.

הראיות שצירופן מבוקש נחלקות לחמש קבוצות, והנתבעת 2 בתגובתה, מסכימה (בכפוף לשמירת זכויות דיוניות) לצירופן של שלוש קבוצות הראיות הראשונות- מכתב מיום 8/4/09 שהופנה לשופט בית המשפט הפדרלי בארה"ב במסגרת ההליך המקביל המתנהל שם, צו שניתן ביום 17/4/09 לגבי ניהול הליכים מקדמיים בארה"ב וכתב תביעה שכנגד מתוקן.

שני המסמכים שהנתבעת 2 מתנגדת לצירופם הם מכתב מיום 26/9/08 מטעם מנהל הכספים של הנתבעת 1 לעו"ד הורוביץ, ומכתב מיום 22/3/09 מאת עו"ד הורוביץ לתובעת.

בהחלטתי בדיון מיום 16/3/09 איפשרתי לצדדים לעדכן לכל אורך הדרך בדבר כל התפתחות או שינוי נסיבות, כך שבניגוד לטענת הנתבעת 2 בתגובתה, הבקשה הנוכחית אינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

קיימת פסיקה עניפה לגבי עיקרון השמירה על מסגרת המועדים שנקצבו להגשת ראיות, והצורך בהגשת ראיות ב"חבילה אחת", ובמסגרתה נקבע, כי עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית המשפט נוכח שהגשתה של ראייה נוספת חיונית לצורך בירור האמת, ויש בה בכדי לסייע את בירורן המלא של זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראייה נוספת גם כאשר אי הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל הדין (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (22/5/01); ראו והשוו רע"א 81/08 עשהאל נ' פרטוש-תמיר (16/3/08)).

דברים אלה רלוונטיים, ביתר שאת, לגבי הגשת ראיות נוספות בשלב הדיון בבקשות מקדמיות, כדוגמת הבקשה לביטול היתר המצאה שבענייננו. לטעמי, מאחר שככלות הכל, מדובר בבקשה מקדמית שהיקף הדיון הראייתי בה אינו שווה ערך להיקף הדיון בשלב ההוכחות, הרי שממילא גם העקרונות להתרת הגשת הראיות אמורים להיות גמישים יותר מאלו הנהוגים בכל הנוגע להגשת ראיות נוספות הקשורות להליך העיקרי.

במסגרת התביעה עתרה התובעת למתן חשבונות לגבי כל הכספים והתרומות שגוייסו בשמה משנת 2004 ואילך, כל הקרנות שהכספים שבהן יועדו לטובת התובעת ופעילותה וכן צוואות המוחזקות על ידה או מי מטעמה. סעד זה נובע מטענת התובעת בסעיף 26 לכתב התביעה, לפיה הנתבעות מחזיקות בנאמנות קרנות שונות, אשר היא המוטב בהן. לטענתה, הנתבעות לא העבירו את מלוא הפירות שהצטברו בקרנות אלה במשך כעשרים שנה, והיא קיבלה דיווחים מאת הנתבעת 2 לגבי 54 מתוך 57 הקרנות. התובעת טענה, כי אין ברשותה מידע מלא לגבי הכספים המוחזקים בקרנות הנאמנות והפירות שהצטברו בהן, ומכאן הסעד למתן חשבונות (התובעת העריכה את שווי הפירות בסכום של 1,138,343$).

בבקשה הנוכחית, טוענת התובעת כי התגלה לה לאחרונה, שהנתבעת 1 מנתבת לעצמה את כספי הצוואות המיועדים לתובעת, וזאת בניגוד לנוסח הצוואה.

כפי הנראה, עניין זה התגלה לתובעת מתוך המכתבים שמבוקשת הגשתם כעת (נספחים ד'-ה' לבקשה).

התובעת טוענת, כי מכתבים אלה מחזקים את עילות התביעה כנגד הנתבעת 1 , והם מהותיים גם לבירור הבקשות הנוכחיות, שכן הם מסייעים בהוכחת תחולתה של תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בתגובתה, מסבירה הנתבעת 2 מדוע, לשיטתה, המכתבים האמורים אינם רלוונטיים.

עיינתי במכתבים האמורים ונוכחתי כי הם נסבים על היעד המתוכנן של כספי צוואה, המאוזכרת במכתבו של עו"ד הורוביץ (מיופה כח לביצוע צוואתה של גב' Edith Susan Waugh ).

המכתב הראשון (נספח ד') הופנה אל התובעת מאת עו"ד הורוביץ, בו הוא ציטט, כפי הנראה, חלק מצוואתה של המנוחה, שלטענתו, הורישה חלק ניכר מעזבונה לארגון ORT, שעל פי כתובתו (כפי שמופיעה בצוואה), ממוקם בישראל. עו"ד הורוביץ טען, כי הוא פנה לנתבעת 1 בבקשת הבהרה, והיא השיבה לו כי לשיטתה, היא היעד הראוי לקבלת הכספים. כנספח ה' צורף המכתב האמור, שנמסר לעו"ד הורוביץ מאת הנתבעת 1.

ניתן להיווכח, כי המידע לגבי הבירורים שנערכו בעניין גורלם הראוי של הכספים, נודעו לתובעת רק במסגרת המכתב מיום 22/3/09, שהופנה מאת עו"ד הורוביץ לתובעת, והבקשה הוגשה כחודשיים לאחר מכן, כך שאיני סבור כי היא לוקה בשיהוי.

לעצם העניין, המכתבים האמורים רלוונטיים באופן מסויים לטענות בדבר גורל הכספים, כפי שאוזכרו בתביעה. ייתכן שבהקשר זה נוסח כתב התביעה באופן המתייחס בעיקר לכספי קרנות נאמנות, אך נראה שאין המדובר ברשימה סגורה, מה גם שבמסגרת הסעד למתן חשבונות, עתרה התובעת גם לקבלת מידע בדבר הצוואות המוחזקות על ידי הנתבעות (ויש להניח שהכוונה לגורל הכספים הנובעים מהן).

לפיכך, גם אם הקשר לבקשה לביטול היתר המצאה הוא עקיף למדי, אין שום מניעה להתיר את הגשת מכתבים אלה, כראיות שעשויות לסייע להבהרת התמונה.

מעבר לכך, אני מסכים עם התובעת בכך שתוכנם של מכתבים אלה עשוי לבסס את תחולתה של תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת על דרך ביסוס הקשר הנסיבתי שבין המעשים הרלוונטיים לשתי הנתבעות.

הבקשה מתקבלת.

כזכור, המועדים להגשת סיכומי התובעת מוארכים בהתאם להחלטתי מיום 19/5/09.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ט (5 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו