ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נגד לוסטגרטן יעקב SOLID ISG :

12


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 1726/06

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

05/06/2009

בעניין:

Solid ISG Capital US Inc

ע"י ב"כ

עו"ד ארד-אילון ודניאלי

התובעת

נ ג ד

1 . לוסטגרטן יעקב (ניתן פס"ד)

2 . מאיר אלעזר, עו"ד

3 . חיים חרובי

ע"י ב"כ

עו"ד שרף ויוגב

הנתבעים

החלטה

הנתבעים 2 ו-3 מבקשים לחייב את התובעת בגילוי המסמכים הספציפיים המופיעים במכתב הדרישה ולאפשר את העיון בהם; לגלות בתצהיר ערוך כדין את זהות המסמכים לגביהם נטען (בתצהיר הנוכחי) כי הם כפופים לחיסיון עו"ד-לקוח וכן לחייב את התובעת במתן תצהיר תשובות משלים לשאלון שהופנה אליה (בש"א 22996/08).

במסגרת התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בהשבת הלוואה מובטחת קצרת מועד שניתנה (ביולי 2004) לחברות CSTI (חברת האם שמקום מושבה בארה"ב) ו- CSTI Fiber (חברת בת שמקום מושבה באיטליה), לצורך השלמת ייצור של מכונה מסויימת וביצוע פרוייקט שבוצע על ידי החברה האיטלקית עבור חברת פירלי (על פי כתב התביעה, לחברת CSTI האמריקאית היתה גם חברת בת ישראלית- CSTI ישראל).

על פי כתב התביעה, הנתבע 1 היה בתקופה הרלוונטית המנכ"ל של חברת האם CSTI ושל חברת הבת הישראלית, והוא החתום מטעם חברת האם על הסכם ההלוואה. הנתבע 2 כיהן כדירקטור בחברת האם האמריקאית. הנתבע 3 הוא בעל מניות ובעל שליטה בקבוצת CSTI , והוא שלט בפועל בכל הפעילות הכספית של הקבוצה.

התובעת טענה, כי הנתבעים הציגו מצג לפיו השלמת הפרוייקט עתידה להתבצע בתוך חמישה חודשים ממועד מתן ההלוואה (כלומר עד לסוף שנת 2004), וההלוואה עתידה היתה להיות מסולקת עד לסוף חודש מרץ 2006. התובעת טענה, כי בפועל, ההלוואה לא הושבה כלל והבטוחות הוסבו על ידי הנתבעים לטובת מטרותיהם.

לטענת התובעת, חברת האם, החברות הבנות והנתבעים פעלו כקבוצה, ובכל הנוגע להתנהלות נשוא התביעה, יש לראותם כיחידה אחת. לטענתה, חברות אלה מצויות כיום בהליכי פירוק. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים בהשבת סכום ההלוואה בסך 5,000,000 ₪ .

בבקשה הנוכחית טוענים הנתבעים 2 ו-3, כי עוד בטרם הוגשה התביעה, נקטה התובעת בהליכים משפטיים שונים באיטליה לשם השתלטות על נכסיה וזכויותיה של קבוצת החברות, לשם סילוק ההלוואה, ובמסגרת זו מומשו נכסים של חברות הבת באיטליה. אלא שלטענת הנתבעים 2 ו-3, התובעת מנסה "להסתיר" הליכי מימוש אלה, והיא לא איזכרה בתצהיר הגילוי ובתצהיר התשובות את המסמכים והנתונים העשויים להיות רלוונטיים לכך.

מהנטען בבקשה עולה, כי עובדת מימוש נכסי חברות הבת בהליכי הפירוק באיטליה, נודע לנתבעים 2 ו-3 במסגרת הליכי הכינוס של חברת CSTI בישראל , ובכך התברר להם כי החוב נשוא התביעה למעשה נפרע, או לכל הפחות שיעורו הופחת במידה ניכרת.

בתגובתה, מתנגדת התובעת לההשלמה המבוקשת להליכי הגילוי, וטוענת, בין היתר, כי הבקשה הוגשה תוך שיהוי ניכר וכי הנתונים המבוקשים אמורים להיות בידיעת הנתבעים 2 ו-3, שהיו עצמם צד להליך הכינוס, אך לא גילו את הנתונים הרלוונטיים לכך, המצויים ברשותם.

כידוע, לבית המשפט מוקנית סמכות כללית להחליט בעניין השלמת ההליכים המקדמיים במסגרת קדם המשפט מכח תקנה 143(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת תוך הגמשת מסגרת המועדים הרלוונטית להליכי הגילוי, ובמטרה לייעל את המשך הדיון (רע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה נ' כנעאן (12/4/09)). מנגד, קיים אינטרס דיוני למצות את ההליכים המקדמיים ולהביאם לידי סיום, וזאת על דרך מניעת ניסיונות ל"מקצה שיפורים" עד אין קץ (רע"א 3511/09 קמטק בע"מ ואח' נ' אורבוטק בע"מ ואח' (2009). בעניין האיזון הראוי בין שני העקרונות האמורים ראו החלטתו של כב' השופט איתן אורנשטיין בבש"א (מחוזי תל אביב-יפו) מינהל מקרקעי ישראל נ' בני דרום מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ (21/5/09)).

בענייננו, נראה כי ההליכים המקדמיים מתנהלים בין הצדדים במשך תקופה לא מבוטלת. הדרישות המקדמיות נשוא הבקשה הנוכחית (דרישת הגילוי והשאלון) הופנו אל התובעת ב-1/11/06, והן נענו במהלך שנת 2008, כפי הנראה, בהתאם להסדר דיוני שהתגבש בין הצדדים.

מכאן, כי אכן קיימת השתהות מסויימת בהתנהלות הצדדים, וכפועל יוצא מכך, גם בהגשת הבקשה הנוכחית. על רקע זאת, אין לאפשר את התארכות ההליך, המצוי בערבו של שלב ההוכחות.

עם זאת, מעיון בטיעוני הצדדים נוכחתי כי הנתונים הקשורים להליכי המימוש של נכסי חברות הבת באיטליה, עשויים להשליך על סוגיית קיומו של חוב כלפי התובעת, והיקפו. טיעוניה הנגדיים של התובעת בתגובתה אינם מצדיקים הימנעות מבירורה הענייני של נפקות אפשרית זו, וכידוע, באופן עקרוני, אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין להוכיח טענה או להקשות עליו את הוכחתה (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' (25/12/07)).

קבוצות המסמכים המופיעות במכתב הדרישה קשורות לנסיבות מתן ההלוואה, המצגים הנטענים המיוחסים לנתבעים 2 ו-3 , חשבונות הבנק הרלוונטיים, מסמכים המעידים על המחאת זכויות בפרוייקט ומסמכים הנוגעים להליכי פירוק החברות.

מנגד, מתכונתו של תצהיר הגילוי מטעם התובעת היא כללית בעיקרה, אינה ממוקדת לדרישות הגילוי הספציפיות, ונראה שחלק מקבוצות המסמכים המופיעות במכתב הדרישה נותרו ללא התייחסות עניינית.

הנתבעים 2 ו-3 טוענים, כי הם קיוו שהחוסרים שבתצהיר הגילוי יושלמו במסגרת הליך העיון, אשר בוצע בסמוך להגשת הבקשה הנוכחית, אלא שבפועל, לא כך היה.

לפיכך, ובייחוד בשים לב לטענת מימוש הנכסים והשלכתה האפשרית על היקף החוב, אני רואה לנכון לאפשר את השלמת הליכי הגילוי והעיון, על אף השיהוי בהגשת הבקשה.

התובעת מתבקשת למסור לנתבעים 2 ו-3, בתוך 30 יום, תצהיר גילוי מסמכים משלים, שיתייחס לדרישת הגילוי הספציפית, ולאפשר את העיון במסמכים אלו. ככל שלתובעת חסרים אי אילו מסמכים שטרם גולו לה, יתבצע העיון באופן הדדי, והנתבעים 2 ו-3 יאפשרו לה לעיין באותם מסמכים, במהלך פרק הזמן האמור.

לעומת זאת, פירוט נוסף לגבי המסמכים שהוכנו לצורך ההליך הנוכחי, ועל פי הנטען כפופים לחיסיון עו"ד-לקוח, היה יכול להתבקש בשלב מוקדם יותר, שכן הליך העיון לא היה אמור להבהיר את פני הדברים לגבי מסמכים אלה (לאור היותם חסויים, לשיטת התובעת), ולכן איני רואה לנכון להורות על גילוי נוסף בעניינם, בייחוד בשים לב להתדיינות הממושכת שבמסגרתה צפוי העניין להתברר.

באופן דומה, איני רואה לנכון לחייב את התובעת במתן מענה משלים לשאלון שהופנה אליה. עיינתי בשאלות ונוכחתי שכפי שטוענת התובעת בתגובתה, מדובר בגירסה דומה ביותר של הפרטים הנוספים שהתבקשו במסגרת בש"א 22603/06, שהתקבלה חלקית (ובאופן מצומצם) בהחלטתו מיום 18/1/07 של כב' השופט שמואל ברוך.

מכאן, כי מבחינה מהותית, הדיון בהקשר זה מוצה ואיני רואה לנכון לחייב את התובעת בכל מענה נוסף, בשלב המתקדם הנוכחי.

הבקשה מתקבלת חלקית, בהתאם לאמור, ואני מקווה שבכך יתמצו ההליכים המקדמיים. אין צו להוצאות.

ככל שלא יתבקש אחרת, יינתן ביום 14.7.09 צו להגשת ראיות בתיק.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ט (5 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו