ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צדוק נגד שפקמן :

1

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות נתניה

תק 003237/07

בפני כב' השופטת, הלית סילש

27/8/08

בעניין:

1 . צדוק דויד

2 . דויד אילת

תובעים

נ ג ד

1 . שפקמן חיים

2 . אלפסי אלי

נתבעים

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותם בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעים ביום 5.10.07 לאחר שפנתה התובעת 2 לאזור התעשייה של נתניה וביקשה לפנות ימינה עצרה את רכבה עקב כניסתו של רכב אחר ואילו רכב הנתבעים לא הספיק לעצור ופגע ברכבה. טענות הנתבעים נחלקו לשניים. בראשית טענו הנתבעים כי התאונה אירעה באשמה של התובעת אשר בלמה בפתאומיות באופן אשר לא אפשר לנתבע 2 שנהג ברכב לעצור. בנוסף נטען כי הנזקים שאירעו עקב התאונה היו נמוכים לעין ערוך מאלו להם טוענים התובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות הצדדים בפני אני קובעת כי דין התביעה להתקבל. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו.

באשר לאחריות לאירוע התאונה שהרי יש להבהיר כי גם במקום שבו ביקשה התובעת לעצור עצירת חירום עקב כניסתו של רכב אחר לנתיבה שהרי מוטלת היה על הנתבע 2 החובה לשמור מרחק באופן שהיה מאפשר לו לעצור את הרכב במועד ולמנוע את אירוע התאונה. נוכח עדויות הצדדים כי התאונה אירעה בסמוך לאחר שפנו מן הצומת לכיוון אזור התעשייה שהרי מסקנתי זו מתחזקת שכן החובה לנהוג בזהירות מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בכניסה מצומת.

נכונותו של הנתבע 1 לתשלום חלקי עבור הנזק מחזקת את הסברה כי גם הנתבעים היו מודעים מלכתחילה במקרה זה לאחריותם.

באשר להיקף הנזקים שהרי הרכב נבדק בסמוך לאירוע התאונה על ידי שמאי. מנתוני חוות הדעת עולה כי לא מדובר בנזק היקפי לרכב בכללותו כי אם נזקים המוגדרים "בחלק האחורי השמאלי" (עמוד 1 לחוות דעת השמאי).

מן התמונות עולה כי מדובר במוקד נזק אחד ולא במספר מוקדי נזק מפוזרים. נוכח כך יקשה עלי לקבל את גרסת הנתבעים על פיה הנזק היה שפשוף לפנס בלבד בוודאי כאשר מדובר בפגיעה של משאית ברכב פרטי.

כמו כן עלה כי חוות הדעת עוסקת בהחלפת חלקים מוגדרים – כנגד חלקים משומשים אחרים, דבר אשר יש בו כדי ללמד כי לא היה בכוונת התובעים להתעשר על חשבון הנתבעים או מי מהם.

אני מודעת לעובדה כי בתיק זה העידו גם הנהג וגם בעלי הרכב עדות זהה ביחס להיקף הנזקים שנגרמו לכאורה ברכב וזאת אל מול עדותה הבודדת של התובעת ואולם עדותם של הנתבעים הינה של מי שהינם צד מעוניין בהליך ועל כן לא מצאתי כי יש בעדותם המשותפת כדי לשנות מהחלטתי. עוד מצאתי לציין כי נמצא פער בין האמור בכתב ההגנה לבין עדות הנתבעים כאשר בכתב ההגנה נאמר כי הנתבעים כי הציעו לתובע תשלום בסך של 400 ₪ בלבד ואילו בעדותו העיד הנתבע 1 כי בהמשך להצעה לפיצוי בסך של 400 ₪ חזר והנחה את הנתבע 2 להציע לתובע סך של 1,000 ₪ (עובדה שאינה נזכרת בכתב ההגנה). בפער זה יש משום כרסום במהימנות גרסתם של הנתבעים.

התובעים ביקשו לקבל לידיהם תשלום בגין הנזק הישיר שנגרם בהתאם לחוות דעת השמאי כמו גם החזר בגין תשלום שכר טרחת השמאי. אני מוצאת כי לאור מכלול הטעמים שנימנו לעיל יש מקום להיענות לתביעתם זו במלואה. עם זאת , נוכח העובדה כי הרכב הינו בבעלותו של התובע 1 בלבד שהרי אין התובעת 2 זכאית להפרע מן הנתבעים ואת הפיצוי במלואו יש לפסוק לטובת התובע בלבד.

הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע 1 את הסך של 3,049.25 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (19.12.07) ועד התשלום בפועל.

כן ישאו הנתבעים בהוצאות ההליך, וזאת גם בהתחשב בהיקף הדיונים להם נדרשו התובעים, בסך של 500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

נוכח הכרעתי אני מורה למזכירות לשחרר לידי התובע 1 את מלוא הסכום שהופקד בידיה ביום 13.7.08

המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

הלית סילש, שופטת