ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברודר נגד בניטה :

1

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות נתניה

תק 001821/08

בפני:

כב' השופטת: סילש הלית

27/8/08

בעניין:

ברודר שלומית

תובעת

נ ג ד

1 . בניטה רון

2 . בניטה ברוריה

נתבעים

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעת לפני כשנתיים פגע רכבה של הנתבעת 2 ברכבה של התובעת, בשעה שהנתבע 1 נהג באותו רכב ונגרם נזק למגן הקדמי ברכב. לטענת הנתבעים האירוע אירע לפני מספר שנים ומבלי שניתן להסיק כי האירוע אירע באשמו של הנתבע או מהו היקף הנזק ועל כן דין התביעה להידחות.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה , במסמכים ובעדויות הצדדים בפני, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו.

בבואו של תובע לעתור בפני בית המשפט כי יורה לצד שכנגד לפצותו, עליו להוכיח שני רכיבים. האחד הינו אחריותו של הנתבע והשני הינו היקף הנזק.

בכל הנוגע לאחריות הנתבעים נחה דעתי כי אירוע התאונה אכן אירע וכי אירע באשמתו של הנתבע 1. הנתבע הודה כי היתה פגיעה ברכב וכי למעשה אף הפנה את התובעת לאימו על מנת שזו תישא בנזקים.

הנתבעים אף הודו כי הציעו לתובעת לפנות למוסך לצורך קבלת הצעת מחיר עבור התיקון.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למעשה לשאלת הוכחת גובה הנזק. לשיטת הנתבעים נוכח העובדה כי חלפו כשלוש שנים ממועד התאונה שהרי אין עוד התובעת יכולה לשוב ולהפרע מהם בגין אותם נזקים.

בהתאם להוראות הדין עומדת לתובעת האפשרות להגיש תביעה לבית המשפט בתקופה של שבע שנים ממועד האירועים נשוא התביעה. נוכח כך, התביעה כשלעצמה לא התיישנה. השאלה היחידה הינה האם על אף חלוף הזמן הוכיחה התובעת את היקף הנזקים שנגרמו לה.

אני מוצאת כי התשובה לכך חיובית. התובעת הציגה הצעת מחיר המתייחסת לתיקון המגן הקדמי של הרכב. ההצעה מתייחסת לרכיב זה בלבד ואינה מתייחסת לכל נזק נוסף או אחר.

הנתבע 1 לא יכול היה להעיד היכן נגרם הנזק או כי נגרם נזק אחר, ואולם אימו אישרה כי ראתה את הרכב בסמוך למועד התאונה וראתה כי אכן היה סדק קל בחלק הקדמי. התרשמותי היתה כי הגם שיש להצטער על הזמן שחלף בין המועד שבו אירעה התאונה לבין המועד בו נדרשו הנתבעים לשלם עבור הנזק, שהרי היו מודעים לו מלכתחילה וכי לא ניתק הקשר הסיבתי שבין אירוע התאונה לבין הנזק הנטען.

הנתבעים לא הציגו כל ראיה כי שוויו של הנזק הממשי שונה מזה הנטען על ידי התובעת ומכאן שיש מקום לקבל את גרסתה באשר לשווי הנזק עצמו.

התובעת הוסיפה ועתרה לבית המשפט כי יורה לנתבעים לפצותה בגין אובדן ימי עבודה, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. בכל הנוגע לאובדן ימי עבודה שהרי לא הוצגו בפני ראיות כלשהן בדבר אובדן ימי עבודה או שוויו של יום עבודה ואין מקום להעתר לתביעתה של התובעת בגין רכיב זה. באשר לשכ"ט עו"ד שהרי לא הוכח בפני כי התובעת שילמה עבור שכר טרחה לעורך דינה ואין מקום להיעתר לתביעתה בעניין זה.

לסיכום אני מורה כי הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של 1,386 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (19.5.08) ועד התשלום במלא בפועל.

מנסיבותיו המיוחדות של תיק זה לא מצאתי שיש מקום לפסוק לתובעת את הוצאות ההליך דנן.

המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

הלית סילש, שופטת