ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ד. סיון פרסו נגד טוליפ גרפיקה :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 057844/06

לפני:

כבוד השופטת חנה קלוגמן

תאריך:

27/08/2008

בעניין:

א.ד. סיון פרסומאים בע"מ

תובעת

- נ ג ד -

טוליפ גרפיקה והפקות דפוס בע"מ

נתבעת

פ ס ק ֿ ד י ן

התביעה שבפניי עניינה שכר עבודה בגין עבודות דפוס שהכינה התובעת לטענתה עבור הנתבעת.

התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר באספקת שירותי גרפיקה יחסי ציבור ופרסום (להלן: "התובעת").

הנתבעת הינה חברה העוסקת בין היתר בתחום הדפוס והפרסום. (להלן: "הנתבעת")

בין הצדדים התקיימו יחסים מסחריים כאשר הנתבעת היתה מזמינה שירותי גרפיקה ודפוס מהתובעת.

כתוצאה ממערכת יחסים עסקיים אלו, טוענת התובעת , כי נשאר חוב על סך 23,670 ₪ שלא נפרע בגין 19 חשבוניות שונות החל מה- 30.4.02 ועד 22.9.02.

הנתבעת, לעומתה טוענת כי לא נותר לה כל חוב כלפי התובעת וכי שלמה עבור הזמנות העבודה שהזמינה אצל התובעת.

התובעת צרפה לתצהיר עדות ראשית את כל החשבוניות אשר לטענתה לא שולמו. היא צרפה גם העתק כרטסת חשבונות מרוכזת לפיה עומדת יתרת החובה של הנתבעת אצל התובעת על סך של 18,746 ₪ שהוא סכום כל 19 החשבוניות שצורפו אף הם לתצהיר.

הנתבעת לעומתה טוענת, כי לא נותרה חייבת חוב כלשהוא לתובעת.

לטענתה, מתוך 18 החשבוניות שצורפו לכתב התביעה, יש רק 6 הזמנות עבודה המתאימות וערוכות ע"פ הדפוסים המקובלים אצל הנתבעת.

החיוב ע"פ חשבוניות אלו מגיע לסך של 1,619 ₪ אשר גם הוא לטענת הנתבעת, סכום גבוה מהסכום המגיע עבור העבודה המתוארת באותן הזמנות. לטענתה, לא סוכם המחיר בגין הזמנות העבודה ולא אושר ע"י הנתבעת.

לגבי יתרת החשבוניות טוענת הנתבעת שכפי הנראה הם שויכו בטעות לנתבעת.

דיון:

התובעת מבקשת כי אחייב את הנתבעת בתשלום חוב על סמך מסמכים שנערכו והונפקו ע"י הנתבעת בלבד וכוונתי לחשבוניות ולכרטסת הנהלת החשבונות.

למרות שאני מאמינה שחשבוניות לא מונפקות מבלי שום סיבה אך אין בהם בלבד משום הרמת נטל ההוכחה המוטל על תובעת, אלא יש לצרף עוד ראיה לאותן חשבוניות.

התובעת צרפה 8 הזמנות עבודה אשר לגבי שתים מהן התברר במהלך החקירה שאינן חלק מהתביעה ולגבי 6 הזמנות הנותרות הוכח כי בוצעה העבודה ועצם ביצוע העבודה אף לא הוכחש ע"י הנתבעת.

לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה לגבי החשבוניות המתייחסות להזמנות העבודה ודוחה את טענת הנתבעת כי מדובר בחיוב גבוה מדי אשר לא ניתן אישור בעדו. אני דוחה את טענת הנתבעת מאחר ומדובר בסכומים סבירים התואמים את המחירון של התובעת שצורף בתצהיר המשלים.

על פי בדיקת החשבוניות שהוגשו בהשוואה להזמנות ביצוע שהוגשו נמצאה התאמה כמפורט להלן:

1. הזמנת ביצוע 1851 מיום 16.6.02 החשבונית 13056 ע"ס 581 ₪.

2. הזמנת ביצוע 1893 מיום 31.7.02 החשבונית 13368 ע"ס 328 ₪.

3. הזמנת ביצוע 1910 החשבונית 13534 ע"ס 354 ₪.

4. הזמנת ביצוע 1916 מיום 1.9.02 החשבונית 13537 ע"ס 502 ₪

5. הזמנת ביצוע 1915 מיום 28.8.02 חשבונית 13538 ע"ס 354 ₪.

6. הזמנת ביצוע 1917 מיום 3.9.02 חשבונית 13589 ע"ס 354 ₪.

סה"כ 2,473 ₪ כולל מע"מ ללא הצמדה וריבית.

לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סך החשבוניות המתייחס לאותן הזמנות עבודה והמגיע לסכום של 2,473 ₪ כולל מע"מ.

לגבי יתרת החוב הנובעת משאר החשבוניות אני נאלצת לדחות את התביעה מאחר ולא הובאה לי ראיה של ממש נוספת. אינני יכולה לקבל את "דוגמאות העבודה" כראיה נוספת המספיקה לחיוב הנתבעת.

אין ספק כי ההוכחה הטובה ביותר היא חתימת המזמין על תעודת משלוח או על החשבונית, אך כאשר לחשבונית מצורפת איזה שהיא ראיה נוספת ניתן לבחון את מכלול הראיות.

כך נהגתי גם במקרה הנדון וכאשר היתה לי ראיה נוספת הקושרת את הנתבעת לחיוב הנובע מהחשבונית שהוצאה ע"י התובעת, חייבתי את הנתבעת בגין אותו סכום אך כאשר כל מה שהיה לי הינם מסמכים שהונפקו ע"י התובעת עצמה, אינני יכולה לראות זאת כהוכחה מספיקה לחיוב הנתבעת.

לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום סך של 1,619 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הנפקת החשבוניות ועד התשלום בפועל ובתוספת הוצאות ושכר טרחה בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תשלח העתק מפס"ד לצדדים.

ניתן היום, כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.

חנה קלוגמן, שופטת

בית משפט השלום-מחוז תל אביב

בשבתו בהרצליה-בן גוריון 31, הרצליה