ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם יצחק בע"מ נגד גורן :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 068910/03

בפני:

כב' השופטת חנה ינון

תאריך:

27/08/2008

בעניין:

אברהם יצחק בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד ליאור להב

התובעת

נ ג ד

1 . עו"ד גורן חיים

2 . עו"ד שושני עירן

3 . איילון חברה לבטוח בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד אורי מזור ז"ל

הנתבעים

פסק דין

1. זוהי תובענה על סך 1,555,616 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי כספי מאת עורכי דינה של החברה התובעת בגין טענה להתרשלות מקצועית בניהול הליך משפטי עבורה.

רקע עובדתי

2. התובעת הינה חברה קבלנית העוסקת בייזום ובבצוע עבודות בנייה.

3. הנתבעים מס' 1 ו- 2 הינם עורכי דין אשר ייצגו את התובעת בהליך משפטי במסגרתו נתבעה זו וחוייבה לשלם סך של 1,088,132 ₪ לתובעת בדיון דשם.

4. התובעת גורסת כי פסק הדין ניתן כנגדה עקב התרשלות הנתבעים אשר לא השכילו לנהל ההליך המשפטי דנא ברמה מקצועית נאותה.

5. הנתבעים גורסים כי ניהלו ההליך באופן מקצועי ראוי וטענות התובעת הינן טענות סרק שנועדו לקבל כספים מחברת הביטוח בה בוטחו, היא הנתבעת מס' 3.

דיון

עדויות התביעה

6. מטעם התובעת העיד מנהלה מר אברהם יצחק בתצהירו ת/3 כי התובעת עסקה בהקמת פרוייקט בנייה למגורים אשר לצורך הקמתו התקשרה, בין השאר, עם חברת הר סיך לבניין בע"מ, כקבלן משנה.

(להלן: "הר סיך").

7. חברת הר סיך ביצעה עבודות בנייה לעניין שתיים מיחידות הבנייה, ולאחר שנקלעה לקשיים כספיים נטשה את הפרוייקט ביום 11.8.97, מבלי שהשלימה התחייבויותיה החוזיות.

8. ביום 11.8.97 מונה להר סיך כונס נכסים על יסוד איגרת חובה שרבצה על נכסיה.

9. הכונס שמונה, עו"ד מירון יצחק, הגיש תביעה כספית נגד התובעת בת.א. 763/97 בבית המשפט המחוזי בנצרת על סך של 1,735,949 ₪, בגין טענה לזכאות ליתרת חוב בגין עבודות שהר סיך ביצעה עבור התובעת.

(להלן: "הכונס"; "בית המשפט המחוזי").

10. ביום 31.12.01 ניתן פסק דין בתיק זה, בו ייצגו אותה הנתבעים, על פיו חוייבה התובעת לשלם להר סיך סך של 1,088,120 ₪ בתוספת 100,000 ₪ דמי שכ"ט עו"ד.

11. לטענתו, הנתבעים לא ציינו בסיכומיהם כי יש להפחת תשלומים שונים בהן נשאה התובעת עבור הר סיך, ועל כן הגישו "בקשה לתיקון טעות".

12. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וציין כי ראוי להגיש ערעור במסגרתו יתבקש תיקון כתבי הטענות.

13. לחישובו, כל טענות הקיזוז למיניהן שלא נטענו עולות כדי סכום של 1,337,704 ₪, על פי הפירוט הבא:

"א. ביצוע קידוח כלונסאות בשישה בניינים - 120,000 ₪

ב. ביטוח, בדיקות תקן, ותשלום עבור

חשמל, ארנונה ומים - 141,910 ₪

ג. רכישת והתקנת מעליות - 464,560 ₪

ד. אי הצמדת חוזי הבנייה לפי תאריכים הספציפיים- 611,243 ₪

סה"כ - 1,337,704 ₪"

(ראה: סעיף 27 לתצהיר ת/3).

14. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, במסגרתו לא עתרו הנתבעים לתיקון כתב הטענות, קבע בית המשפט העליון:

"נחה דעתנו שבהעדר טיעון מפורש בערכאה הראשונה אין מקום להתערב לא בעניין אי הוספת מע"מ ולא בעניין הכלונסאות והמעליות."

15. כן התרשלו, לדידו, עורכי הדין בכך שלא ביקשו עיקול עצמי על כספי התובעת עצמה, לו ביקשו תיקון כתב הטענות, דרך המותווית בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

16. התובעת שילמה לכונסה של הר סיך דמי פסק הדין בסכום של 1,555,616 ₪, סכום אותו דורשת היא מן הנתבעים, אשר, לגרסתם, טיפלו ברשלנות מקצועית בתביעה ובערעור, וכפועל יוצא, אף מבטחתם אחראית בפיצוי זה באם תיקבע אחריותם בנידון.

17. עוד העיד מטעם התובעת מר דוד שטרקס בתצהירו ת/2 כי מסר לעו"ד שושני כל החומר אשר נגע לחשבונות חלקיים ולהתחשבנות כלפי הר סיך, שכן עיקר המחלוקת נגע לשווי העבודות שנותרו להשלמה לצורך כניסת הדיירים ליחידות הבנייה.

18. לדידו, סוכם עם הר סיך כי עלות בצוע העבודות הנותרות ע"י התובעת יקוזזו משכר הר סיך.

19. כן גורס הוא כי יש לערוך חישובים מתאימים של הצמדות והתייקרויות סכומי התמורה, כפי שסוכמו בין הצדדים, וזאת בהתאם למועד בו היתה הר סיך אמורה לסיים עבודתה, ולא עד המועד בו נטשה את האתר.

20. את הסיכומים בכתב שהגישו הנתבעים לא ראה, ואיזכור החשבונות הנכונים, לעמדתו, מופיע רק בבקשה לתיקון טעות סופר שהגישו הנתבעים לבית המשפט המחוזי.

21. לו היו מגישים חישובים אלה במסגרת הסיכומים, לא היתה מוגשת התביעה דהיום.

22. אף לחישובו, היה על הנתבעים לבקש עריכת החשבון כדלקמן:

"א. ביצוע קידוח כלונסאות בשישה בניינים - 120,000 ₪

ב. ביטוח, בדיקות תקן ותשלום עבור

חשמל, ארנונה, גז ומים - 141,901 ₪

ג. רכישת והתקנת מעליות - 464,560 ₪

ד. אי הצמדת חוזי הבנייה לפי התאריכים

הספציפיים 611,243 ₪

סה"כ - 1,337,704 ₪.

(ראה: סעיף 25 לת/2).

23. עוד העידה מטעם התובעת גב' רוחה עובדיה בתצהירה ת/1 כי כפקידה העבירה לנתבעים תיק בו סדורים היו כל המסמכים הקשורים לחשבונות התובעת עם הר סיך, שכללו חשבונות חלקיים שהתובעת שילמה עבור זו.

עדויות ההגנה

24. מטעם הנתבעים העיד עו"ד חיים גורן, הנתבע מס' 1, בתצהירו נ/3 כי הנחה את מר אברהם יצחק לצלם המצב בשטח הפרוייקט ביום נטישת הר סיך וכן כי ינהל תיעוד מלא ומדוייק של כל העבודות וההוצאות שיהיו לתובעת לעניין השלמת העבודות.

25. טרם שהגיש כתב ההגנה בתיק ביקש ריכוז העלויות להשלמת הבנייה וכן העתקי חוזים עם קבלני משנה. מסמכים אלה לא הועברו לידיו ועל כן נאלץ להכין כתב הגנה כוללני, אשר עם תיקון כתב התביעה הוכן אף כתב הגנה מתוקן, לאחר שדרש ממנהל העבודה השלמת החומר, וכתב ההגנה שהגיש נערך לאחר שקיבל אישורו של מר יצחק.

26. עוד היתרה במר יצחק ובמר שטרקס כי עליהם להתפנות מעבודתם בשטח ולתרום לניהול התיק לבל ייגרם נזק, התראה שהועלתה במכתבו מיום 10.7.00, נספח ב' לתצהירו.

27. רק במהלך ההוכחות התפנה מר שטרקס לסייע בניהול התיק ולאור היקפו מינה אף את עו"ד ערן שושני ממשרדו, הנתבע מס' 2, לעזור לו.

28. מסמכי התקשרות עם קבלנים, העתקי תשלומים וחשבונות נמסרו לו רק במהלך המשפט.

29. עו"ד שושני קיבל ממר שטרקס החומר שזה בחר עבורו מתוך התיקים הרבים במשרדו, והאחרון ציין כי ערך ריכוז של ההוצאות שהוצאו להשלמת הבנייה, מתוך ערימות תיקים שהיו במשרדו.

30. במהלך ניהול המשפט היה מר אברהם יצחק עסוק מאוד ולא גילה עניין בתיק, ולמעט הופעה לישיבה אחת לא נכח עוד במהלך קיומן של שאר הישיבות.

31. מטרת ההגנה היתה להוכיח כי הוצאות התובעת להשלמת העבודות עלו על הסכום הנתבע. לצורך כך, ביקש להעיד את מנהל הפרוייקט על מנת שיגיש מסמכים הנוגעים להשלמת הבנייה, קבלני משנה שעבדו בשטח ודיירים.

32. עדות שטרקס נגבתה ללא תצהיר והוא אמור היה להגיש כל החומר הרלבנטי בידיו, שכן היה העד העיקרי והיחיד, כעובד החברה.

33. עדותו השתרעה על פני ארבע ישיבות בהן לא העלה דבר לעניין דרישה לניכוי כספים בגין התקנת מעלית או כלונסאות או טענה בדבר דרך חישוב ההצמדה.

34. כן לא הגיש העתקי החוזים לבצוע עבודות אלה וההוכחות לבצוע תשלומים עבורן.

35. מר שטרקס, ניהל הפרוייקט מתחילתו כמהנדס מטעם החברה, וקיבלו לידיו להשלמה עם נטישת הר סיך, ולפיכך היה מצוי בכל פרט הנוגע להמשך ניהולו.

36. אחרי עדות מר שטרקס נשמעה עדות קבלני המשנה ודיירים מספר, אך גם בשלב זה לא נזכרו המעלית והכלונסאות דנן.

37. עמדתו בפני מר יצחק היתה כי יש לשלם להר סיך והשאלה היתה כמה, ולהערכתו, במכתבו מ- 26.6.00, העריך בכתב כי החוב להר סיך עומד על סך כ- 1,000,000 ₪, דבר המצריך אף שיקול דעת בדבר הגעה לפשרה.

38. במסגרת הראיות שאסף ביקש העתקי כל השיקים ששולמו במסגרת הפרוייקט – ואולם גם בשלב זה בו נמסרה רשימה מרוכזת לא נכללו שיקים בדבר תשלום עבור מעלית, כלונסאות או דמי ביטוח.

39. לאחר קבלת סיכומי הר סיך, העבירם לעיונו של מר שטרקס אשר התייחס בכתב למספר נקודות, וגם אז לא העלה הנושאים הללו.

40. רק לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי העלה מר אברהם יצחק, לראשונה, טענותיו לעניין המעלית, הכלונסאות, דמי ביטוח ודרך עריכת ההצמדות.

41. פסק הדין לא היווה עבורו הפתעה שכן בית המשפט לקח בחשבון מרבית הסכומים אשר נטען כי הוצאו להשלמת הפרוייקט, אולם עדיין נותרה יתרה לתשלום.

42. לאחר לחצים מטעמו, הוגשה הבקשה לתיקון טעות סופר על מנת שעניינים אלו יכללו בערעור, אם יוגש.

43. רק בשלב זה, הועברו, לראשונה, מסמכים בעניין המעלית, כפי שנראה מן המכתב המלווה מ- 17.1.02.

44. בשלב זה, לא העלה כל טענת רשלנות מקצועית כלפיו, אף ששקל העברת הטיפול בתיק לעורך דין אחר, עו"ד משה שחל, ולבסוף החליט כי ימשיך טיפולו בתיק.

45. בית המשפט העליון לא קיבל טענות התובעת וכן קבע כי לא היה פגם בחישוב שנערך על ידי בית המשפט המחוזי לעניין ההצמדות.

46. לדידו, טיפל בתיק במסירות ובאופן יסודי ומקיף, תוך שימוש בכל חומר הראיות שהיה בידיו.

47. לעניין עצירת ההצמדה, מעיר הוא כי ההסכם בין התובעת להר סיך קבע תנאי הצמדה למדד, ובשום מקום בהסכם הצדדים לא נקבע כי עם תום המועד החוזי ייעצר מרוץ ההצמדה, פרשנות מאוחרת שניתנה לחוזה ע"י מר אברהם יצחק שאין לה אחיזה בהסכם.

48. יתר על כן, לעדותו, מר יצחק לא נהג כך בעצמו ואישר ושילם להר סיך דמי הצמדה גם לאחר המועד החוזי לסיום העבודה, כעולה מן החשבון החלקי.

49. אשר לחשבונות החלקיים, שב ומדגיש הוא כי מר שטרקס לא הסכים לשימוש בהם פן יזיקו לתביעה, והללו אף לא הוגשו כלל מטעמו כראיה במסגרת עדותו.

50. כן העיד בפני הנתבע מס' 2, עו"ד ערן שושני בתצהירו נ/4, עדות דומה אודות הקשר המקצועי בניהול התביעה עם מר שטרקס ומר יצחק, ושב והדגיש כי כל הראיות הומצאו ע"י מר שטרקס, כ- 150 ראיות, אשר לא כללו ראיות לעניינים הנוספים דלעיל.

51. עוד הוסיף, כי טענתה המרכזית של הר סיך היתה כי התובעת ניסתה לגלגל הוצאות מפרוייקט אחר שלה, "שכונת רבין", לפרוייקט המדובר, וכי התובעת הצביעה על עבודות עצמאיות השייכות לפרוייקט דעסקינן, קרי, פרוייקט "שכונת הגליל".

52. לבקשתו, נשלחו העתקי כל השיקים ששולמו ע"י התובעת בצירוף רשימה מרכזת של כל פרק, ואף בשלב זה לא נכללו תשלומים או שיקים עבור מעלית, כלונסאות או דמי ביטוח.

53. יתר על כן, ברשימה הידנית נכלל שיק יחיד עבור מעלית בסך של 34,889 ₪, אך רישום זה נמחק ע"י מי מטעם התובעת ב"טיפקס" כך שאף לשיטתם המעלית לא היתה חלק מן ההוצאות שהיה מקום לזקפן על חשבון הר סיך.

54. עניינים אלה אף לא נכללו בהערות בכתב אותן מסר מר יצחק בכתב לאחר עיינו בסיכומי הר סיך.

55. רק לאחר קבלת פסק הדין בבית המשפט המחוזי העלה מר יצחק טענה לרשלנות מקצועית, ובשלב הגשת הבקשה לתיקון טעות סופר הוספו, לראשונה, העניינים בנידון.

56. לדידו, טיפל בתיק באופן יסודי, מקצועי ומקיף, ועשה שימוש ראוי ונכון בכל החומר הראייתי שהועמד בפועל לרשותו.

הכרעה

57. בית משפט זה אינו דן ביחסים הכספיים שבין התובעת לחברת הר סיך, מפאת כלל סופיות הדיון המהווה כלל על, והללו נדונו בערכאות קודמות, קרי, בבית המשפט המחוזי בנצרת ובבית המשפט העליון.

58. השאלה שבדיון בפנינו הינה האם היתה התרשלות מקצועית ביד עורכי הדין הנתבעים אשר ניהלו ההליך דשם, או לאו.

59. שאלה זו יש לברר לאור החומר הראייתי אשר סופק לנתבעים ע"י מנהלי התובעת, ואקדים ואומר, שלא ראיתי יסוד משכנע של ממש לגרסת התובעת כי נתנה ביד עורכי הדין החומר הרלבנטי לטרוניות שהעלתה בדבר חסר בטיעון בכל הנוגע להתקנת מעלית, כלונסאות, הוצאות ביטוח ודמי הצמדה בסכום כולל של 1,334,704 ₪.

60. למנהלי התובעת ידוע היה כי עליהם להציג כל חשבונית וקבלה הרלבנטיים לפרוייקט על מנת להקטין דרישת הר סיך להשלמת שכרה.

61. ברי הוא, כעולה מתצהירי מר יצחק ומר שטרקס, כי הללו ידעו והבינו נושא בסיסי זה לאור הכרתם תנאי החוזה בין הצדדים והבנת מבנה התובענה. יתר על כן, הנתבעים הסבירו זאת, וחזרו ודרשו מאלה מתן כל החומר הראייתי הדרוש אשר הוא, ולא אחר, עשוי היה להקטין דרישות הר סיך שעמדו בפתח.

62. עו"ד גורן דרש חומר זה ואף כתב למר יצחק מכתבים מימים 28.12.97 ו- 2.1.99 כי דורש הוא בדחיפות "כרטיס חו"ז" של הר סיך ופירוט "כל הוצאות נוספות שהיו לפרוייקט", ועוד הוסיף במכתב זועם מ- 10.7.00, בדבר חסר ראייתי, כדלקמן:

"אני מצטער שאני צריך לפנות כך אבל ליום רביעי צריך להביא עדים את שטרקס וכמאל. אני מתפלא על כך שאחרי שאני בכל חודש יחד עם ערן מקדישים 80% מזמננו לתיק לכם קשה לשתף פעולה. אם דוד לא יבוא מיד לשתף פעולה ולהתכונן לעדות יגרם נזק כבד."

(ראה: נספח ב' לתצהיר נ/3).

63. משמע, גרסת הנתבעים כי מנהלי התובעת לא שיתפו פעולה באופן מלא ומקצועי בהבאת מכלול הראיות נתמכת בהתכתבות זו, וגם בעצם העובדה שמנהל התובעת לא טרח להגיש תצהיר כתוב מטעמו בליווית נספחים, כדרוש וכמקובל.

64. יתר על כן, עצם הגשת הבקשה לתיקון טעות מצביעה על כך כי רכיבים שונים, וחשובים, כביכול, אליבא דעמדת מר שטרקס, לא נכללו מראש בראיות התביעה.

65. ככל שחשיבותן גדולה, כטיעון התובעת, של ראיות אלה, נשאלת השאלה מה פעלו ועשו מר יצחק ומר שטרקס עת עריכת כתב ההגנה המתוקן ואיסוף הראיות שכללו לא פחות מ- 150 מוצגים, שעה שנערכו לדיון, ומדוע לא אצו רצו למסור חומר זה לידי הנתבעים על מנת לעזור במאמץ להפחית מסכום תביעת הר סיך.

66. אף בשלב מתן הערותיו בכתב לסיכומי הר סיך רשם מר יצחק הערותיו המפורטות לגבי הכנת סיכומי התובעת, בהן לא כלל הערות לעניין חסר בנושאים דלעיל, ואף ציין כי לא איתר יומני הר סיך שכן "כרגע אינני מוצא כלום" וצירף "רשימות מועדי איכלוס", ברם, בשלל הערותיו, על פני שני דפים מודפסים בכתב, אין איזכור לעניינים הנדונים.

(ראה: נספח ד' לתצהיר נ/3).

67. ועוד, הנתבעים קיבלו ממנהלי התובעת טבלת "ריכוז קיזוזים" אולם ביניהם לא הופיעו קיזוזי התקנת מעלית, כלונסאות ודמי בטוח, דבר שמנע מן הנתבעים להגיש ראיות בעניינים אלו.

(ראה: נספח א' לתצהיר נ/4).

68. לשאלת ב"כ הנתבעים עו"ד אורי מזור השיב מר שטרקס בעניין זה בחקירתו הנגדית כדלקמן:

"ש. כשבא לקוח וטענתו קיזוז, כעו"ד, אני מבקש הוצאה של כל ההוצאות, מס' סידורי, סכום, מס' שיק, קבלן, נושא והערות וכן תיק מוצגים. שאלתי אליך היא: אתה אי פעם ערכת דבר כזה ?

ת. לא.

ש. למה לא ?

ת. זה לא תפקידי לנהל את החשבוניות. תפקידי כמנהל ביצוע להעביר את החשבוניות להנהלת החשבונות.

ש. אתה ראית אי פעם רשימה כזאת שמישהו בחברה שלכם הכין ?

ת. יכול להיות שראיתי דבר כזה אבל איני זוכר. עבר זמן.

ש. ואני מראה לך כעת את המקור לכרטיסים ושאלתי היא: האם זוהי הרשימה שאתה אומר שכנראה ראית שהוכנה על ידי החברה ?

ת. עיינתי ותשובתי היא שכנראה שכן.

ש. הרשימה כוללת: שם קבלן, מס' שיק, תאריך והסכום לאורך כל הרשימה, ויש כאן בסופו של דבר ריכוז שנותן את הסה"כ. בזמנו ראית זאת ?

ת. עברתי על זה בזמנו אבל איני יכול להגיד שאני בדקתי כל מסמך מול מה שיש."

(ראה: פרטיכל בעמוד 9 שורות 16-1).

ובהמשך העיד:

"ש. החשבונות החלקיים נראו לך כמהנדס, חשובים להגשה לשופטת ?

ת. כן.

ש. האם הם הוגשו לשופטת על ידך ?

ת. אני משמש צינור, מניח שהם הוגשו.

ש. כצינור, אתה רואה שדרכך לא הועברו החשבונות החלקיים, לא הערת על כך?

ת. איני זוכר אם הוגשו או לא הוגשו החשבונות ואולי הוגשו ולא שמתי לב."

(ראה: פרטיכל בעמוד 14 שורות 22-16).

69. ועוד, הנתבעים לא נטעו בלב מנהלי התובעת תחושה שבסיום ההליך ייקבע כי אין עליהם לשלם להר סיך דבר, אלא נהפוך הוא, במכתב עו"ד גורן לרו"ח התובעת מר ברזני שמשון מ- 26.6.00, מונה הוא כל התביעות המשפטיות בהן טיפל עבור התובעת, בחלקן נתבעת התובעת ובחלקן תבעה היא, 39 הליכים משפטיים במניין, נאמר, בין השאר, לגבי הליך הר סיך כדלקמן:

"בנק הפועלים בע"מ (הר – סיך ) – שני הליכים, אחד תיק הוצל"פ על סך של כ- 550,000 ₪ בשל שיק שבוטל והאחרת תביעה מצד כונס הנכסים בטענה שהחברה נותרה חייבת לקבלן (שנכנס להליך כינוס), להערכתנו הסיכון כ- 1,000,000 ₪. "

(ראה: נספח ג' לנ/3; ההדגשה אינה במקור – ח.י.).

70. משמע, מנהלי התובעת לא סברו אל נכון, אף על פי הדרכת עורכי דינם, כי בתי המשפט יקזזו כל החוב הריאלי המגיע להר סיך עד כדי איפוס כל יתרת חוב המגיעה לה לאור עבודתה עד עזיבתה את האתר.

71. יתר על כן, לזכות הנתבעים ייאמר כי מעיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, המחזיק 92 עמודים, הרי שהללו הביאו לאיון חוב הר סיך, רובו ככולו, בסכומי עתק של לא פחות מ- 11,275,127 ₪, שכן בסיום פסק הדין נאמר כך:

" ... המגיע להר סיך 12,363,259 ₪

פחות הוצאות חברת אברהם יצחק 11,275,127 ₪

1,088,132 ₪ "

(ראה: סעיף 189 לפסק הדין).

72. משמע, כמעט כל חוב הר סיך בסך של 12,363,259 ₪ אויין וכנגדו נזקפו הוצאות חברת אברהם, ללמדך שהסכום הנותר גבוה הינו, אך קטן ערך, יחסית, לחשבון אשר נותר לתשלום בעסקת ענק זו.

73. בכתב התביעה ובסיכומי ב"כ התובעת הועלתה אפשרות לטענה לרשלנות נוספת והיא אי הגשת תביעה עצמאית של התובעת כנגד הר סיך ובקשה לעיקול עצמי של כספים המגיעים לה, ברם, נראה הוא כי ההצעה לא הועלתה בזמן הרלבנטי ולו היה ננקט צעד שכזה, עלול היה אף להסב הוצאות נוספות לריק לתובעת, בנוסף לחיובה בדין.

74. אף אם תמצי לומר שהנתבעים ניהלו ההליך כמיטב הבנתם המקצועית ויתכן שלא פעלו כהצעת ב"כ התובעת, הרי שאין המדובר במעשה של רשלנות מקצועית המהווה הפרת חובה כלפי הלקוח אלא בנקיטת שיקול דעת שיש עימו סבירות, אשר בגינו לא יחוייב עורך דין בפיצוי בגין טענה לרשלנות מקצועית.

75. לעניין זה נקבע בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מד(4) 446, 462, כדלהלן:

"לא כל כישלון של עורך-דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהן רחבות למדיי, מכירים עדיין בכך, שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול-דעת".

עוד ראה: ע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת, ל(3) 75, 80, כדלקמן:

"גם עורך-דין סביר ונבון ומלומד יכול ויטעה בשיקול-דעתו: אם לשופט בשר ודם מותר לטעות, לעורך-דין לא כל שכן. החובה המוטלת... אינה שלא לטעות בשיקול-דעתו; החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו".

וכן ראה: ע"א 4704/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ, פ"ד מז(1) 17, (1993), בעמ' 25, כדלקמן:

"עורך-דין – כמוהו כרופא – עשוי לשגות, אך לא כל טעות בשיקול- דעת תחייבו ברשלנות. ובלשונות של השופט ח' כהן בע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת ואח', בעמ' 80: 'גם עורך-דין סביר ונבון ומלומד יכול ויטעה בשיקול-דעתו: אם לשופט בשר ודם מותר לטעות, לעורך דין לא כל שכן. החובה המוטלת על סניגור כלפי לקוחו אינה שלא לטעות בשיקול דעתו: החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכלתו וידיעתו'. וכן הם דבריו של השופט ד' לוין בע"א 37/86, 58 מ' לוי ואח' נ' י' י' שרמן ואח'; המאיר נ' מ' לוי ואח' וערעור שכנגד בעמ' 464-465: 'אמור מעתה – עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחות בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. מובן שמידתן של אלה רבה, אם לא החלטית, אך עם זאת לא כל כישלון של עורך-דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהן רחבות למדיי, מכירים עדיין בכך, שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה לחייב עורך דין ברשלנות."

76. אשר לטענת התובעת כי יש לחשב דמי ההצמדה בשונה, לאמור, לאחר התקופה החוזית, ולא עד למועד נטישת הר סיך, ועל כן ביד התובעת עומדת טענת קיזוז שבצידה יש להפחית מחוב הר סיך הסך של לא פחות מ- 600,000 ₪, אין לקבלה אוטומטית ולדרוש פיצוי בגין חשבון שנעשה על פי עמדת מנהלי התובעת בלבד, מה גם שבית המשפט המחוזי התייחס לעניין זה וקבע בשונה, לרבות בהחלטה לעניין הגשת בקשה לתיקון טעות, דבר שאושר אף ע"י בית המשפט העליון.

77. סופו של דבר, מן הטעמים המצטברים לעיל, נדחות טענות התובעת לעניין חיוב הנתבעים ברשלנות מקצועית – וכפועל יוצא התביעה נדחית כנגד הנתבעים וכנגד מבטחתם חברת איילון בע"מ.

78. התובעת תשלם לכל אחד מן הנתבעים 3-1 הסך של 12,500 ₪ בתוספת דמ