ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוי סיון היחיד נגד בן דוד :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום בראשון לציון

א 001210/07

בפני:

כב' השופטת יעל בלכר

27/08/2008

בעניין:

לוי סיון היחידה הארצית לחסכון

ע"י ב"כ עו"ד

אביב גיטלמן

התובעת

נ ג ד

בן דוד אריה

ע"י ב"כ עו"ד

מנשקו ליאת

הנתבע

פסק דין

בפני תביעה שטרית על יסוד שתי המחאות בסך 9,294 ₪ כל אחת, שמסר הנתבע לתובעת במסגרת התקשרות חוזית, שבה התחייב הנתבע לשלם לתובעת 30% + מע"מ, מסך כל הכספים שעומדים לזכותו בפוליסות ביטוח שונות, שתאתר עבורו התובעת בכל חברות הביטוח.

השיקים בוטלו על ידי הנתבע, לאחר שהודיע לתובעת על ביטול ההסכם, משגילה לטענתו, כי התובעת פועלת, בניגוד לדעתו ובניגוד להסכם, לפדיון פוליסת ביטוח מנהלים (ופוליסה נוספת של ביטוח חיים). לטענתו, ההסכם אינו חל על פוליסה זו, עליה ידע. בנוסף, לטענתו, התובעת לא גילתה לו שפדיון הפוליסה כרוך בתשלום מס בשיעור 35% מהסכום, ואילו ידע זאת, לא היה מתקשר עמה בהסכם.

עובדות העניין

1. נציגת התובעת, הגב' ויקי בן-חיים, פנתה לנתבע טלפונית, והציעה לו את שירותי התובעת באיתור פוליסות ביטוח, המגיעות לו מגופים שונים. בעקבות השיחה תואמה פגישה מיידית, ולביתו של הנתבע הגיע נציג התובעת, מר אריה קובליו. בסופה של הפגישה, חתם הנתבע על מסמך שכותרתו "הסכם התקשרות ותשלום עמלה" ויפויי כח (סומן ת/1, להלן: "ההסכם". יפוי הכוח סומן ת/4).

2. פרטי ההסכם, למעט חתימת הנתבע, מולאו על-ידי מר קובליו. אין חתימה של התובעת או מי מטעמה על הסכם זה, אלא חתימה של הנתבע בלבד.

3. כעבור כחודש ימים, הגיע הנתבע למשרדי התובעת, בעקבות שיחה טלפונית שבה הודע לו כי הטיפול בתיקו הסתיים וכי נמצאו פוליסות ביטוח שונות, שיש בהן כספים העומדים לרשותו. בפגישה זו, שהתקיימה עם מר יאיר שרון, מנהל התובעת, מסר לו הנתבע את השיקים נשוא תיק זה, שמהווים שכר טרחה או עמלה עבור איתור הפוליסות (להלן: "השיקים"). בפגישה זו חתם הנתבע גם על בקשות שונות לפדיון, המופנות לחברות הביטוח. כפי שיבואר, קיימת מחלוקת בין הצדדים אשר לדברים שנאמרו בפגישה זו ולגבי המסמכים עליהם חתם הנתבע.

4. לנתבע נודע, בעקבות פניית סוכנת הביטוח שלו וחברת ביטוח מגדל, כי התובעת הגישה בשמו בקשה לפדיון פוליסת ביטוח מנהלים (ופוליסת ביטוח חיים), אותה לא היה מעונין לפדות. עקב כך, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא מבטל את יפוי הכח אשר ניתן לה לפעול מטעמו, לפדיון הפוליסות וכי ההתקשרות בין הצדדים מבוטלת (מכתב מיום 13/7/06, נספח ה' לתצהיר). בהמשך פנה לתובעת, הפעם באמצעות עו"ד, והודיע פעם נוספת על ביטול ההתקשרות, תוך שהוא דורש את החזרת השיקים (נספח ח' לתצהיר מיום 31/7/06 וכן פניה נוספת של הנתבע בעצמו, מיום 30/8/06). כן פנה לחברות הביטוח השונות על מנת לעצור כל פעולה לביטול ולפדיון פוליסות, אשר עלולה היתה להתבצע על-ידי התובעת. בנוסף, הגיש הנתבע תלונות בכתב, נגד התובעת, למפקח על הביטוח ולמשטרת ישראל.

5. השיקים הוגשו לביצוע. לאחר חקירה קצרה של הנתבע, הסכימה התובעת שתינתן רשות להתגונן. הרשות ניתנה, ותצהיר הנתבע לתמיכה בבר"ל, שימש כתצהיר עדות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר יאיר שרון, מנהל התובעת. תצהיר של מר קובליו הוגש בתחילה, אולם מאוחר יותר ויתרה התובעת על תצהירו, בשל קושי לאתרו למתן עדות ומשסברה כי ניתן להסתפק בתצהירו של מר יאיר שרון מטעמה (עמ' 5 ש' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 26/06/2008).


ההסכם והפוליסות שאותרו על שם הנתבע

6. להלן ההסכם שעליו חתם הנתבע:

"1. אני הח"מ. מאשר בזאת לחברת היחידה הארצית - סיון לוי לטפל בנושא מימוש זכויותיי כמבוטח ו/או בעל פוליסה. ולבצע עבורי בדיקה לפוליסות הבאות: כל חברות הביטוח (הכיתוב מעל הקו מולא בכתב יד - י.ב).

2. מוסכם בזאת בין הצדדים כי בעבור פתיחת תיק לצורך ביצוע בדיקה בלבד אשלם סך של 1,000 ₪ כולל מע"מ. (להלן: "התמורה") (אשר יקוזז מסכום העמלה הסופי - תוספת זו הוספה בכתב יד - י.ב.)

3. הריני מצהיר בזאת בין הצדדים, כי לצורך ביצוע הבדיקה, אמציא למטפל את כל המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע הטיפול הנ"ל, וכן אשתף פעולה בכל עניין ודבר שיידרש לצורך הטיפול.

4. מוסכם בזאת כי במידה וימצא לאחר ביצוע הבדיקה כסף אשר עומד לרשות המבוטח או בעל הפוליסה ישלם המבוטח סך של 30% + 'מע"מ מסך הכסף העומד לרשותו. (ההדגשה שלי - י.ב.)

5. הנני להצהיר כי אין בכוונתי לטפל באמצעות צד אחר לרבות באופן פרטי במימוש עילת התביעה שתתגלה וכי אם אעשה כן הרי שיתווסף לסך המוסכם בסעיף 2 לעיל סך נוסף של 2,000 ₪. אשר מהווה את הסך המוסכם לבדיקת מימוש זכויותיי.

6. הנני להצהיר בזאת כי כל המידע והמסמכים והנתונים שנמסרו לכם על ידי הינם נכונים ומלאים וכי בהתבסס עליהם נערכה בדיקת המטפל.

[...]

7. כאמור, הנתבע בלבד חתום על הסכם זה. לצד חתימתו, קיים גם מקום לחתימת "המטפל" (כך מוגדרת התובעת בראש המסמך), אולם זה נותר ריק. אין במסמך פרטים כלשהם של התובעת, מעבר לשמה. לא צוין מספר ע.מ. או ח.פ, כתובת וטלפון או שם איש קשר.

8. במועד החתימה על ההסכם, חתם הנתבע גם על יפוי כח שמייפה את כוחה של התובעת לפעול בשמו מול כל חברות הביטוח, בכל ענין (ת/4).

9. לפי דו"ח התובעת (ת/2) נמצאו על שם הנתבע שלוש פוליסות, שבהן עמדו לרשותו כספים כדלקמן:
(1) פוליסת ביטוח מנהלים של מגדל בסטטוס "מוקפאת" בסכום 44,950 ₪;
(2) פוליסת ביטוח חיים של הראל שהיא פוליסה "פעילה", בסך 6058 ₪;
(3) פוליסת ביטוח של חיים של הפניקס בסטטוס "מוקפאת", בסך 2177 ₪, שנפדתה.

10. הנתבע אינו חולק על כך, שמגיעה לתובעת עמלה בגין הפוליסה של הפניקס שנפדתה על ידו (בקשת הפדיון ת/3). אשר לפוליסת ביטוח חיים של הראל, שהיא פעילה, מלכתחילה לא נגבה על ידי התובעת שכ"ט. העמלה חושבה מתוך הסכומים שעומדים לרשות הנתבע בפוליסות של מגדל והפניקס בלבד (התובעת גבתה 30% + מע"מ עבור 53,185 ₪, שהם סכומים העומדים לרשות הנתבע, טרם קיזוז המס, מפוליסות הפניקס ומגדל בלבד, ובסך הכל עמלה של 18,588 ₪).

המחלוקת היא, אפוא, בעניין זכאותה של התובעת לשכ"ט בגין איתור הפוליסה של מגדל, שהיא, כאמור, פוליסה מוקפאת. הנתבע עצר את ההליכים שהחלה התובעת לפדיון פוליסה זו (ראו מכתב הנתבע למגדל, נספחים ו'-ז' לתצהיר).

טענות הצדדים

טענות הנתבע

11. לטענת הנתבע, שירותי התובעת מתייחסים אך ורק ל"פוליסות אבודות" ולא לפוליסות עליהן ידע ולכן, לא מגיע לה כל שכ"ט.

12. עוד טוען הנתבע, כי הוסכם שההסכם אינו חל על איתור פוליסת ביטוח מנהלים של מגדל ופוליסת ביטוח חיים של הראל. כך, במעמד חתימת ההסכם עם מר קובליו וכך גם בפגישה עם מר שרון, שבה מסר לו את השיקים. מר שרון דרש לקבל את שכה"ט טרם קבלת הכספים מפדיון הפוליסות, אך הבטיח שהשיקים ייפרעו רק לאחר הפדיון. מר שרון סרב לפרט באילו חברות ביטוח נמצאים הכספים, ולא מסר לידו העתק מהדו"ח ת/2 שכן לטענתו, בעבר, לקוחות פנו ופדו את הפוליסות, על סמך המידע שנמסר להם על ידי התובעת, באופן עצמאי, מבלי לשלם לתובעת עמלה. את השיקים מסר הנתבע למר שרון רק לאחר שזה התחייב מפורשות שלא מדובר בפוליסות הנ"ל, של הראל ומגדל.

13. הסכם ההתקשרות הינו חוזה אחיד ויש לפרשו כנגד הנסח (התובעת), באופן שאינו כולל את הפוליסה של מגדל.

14. לטענת הנתבע, הוא חתם רק על בקשה לפדיון המופנית לפניקס הערוכה בכתב-ידו (מסמך יז 4 לתצהירו). בקשות הפדיון האחרות, שהן בקשות מודפסות, לרבות הבקשה לפדיון למגדל, לא נחתמו על ידו. העתקים מהבקשות לפדיון שצורפו לתצהירו, קיבל, לבקשתו, מחברות הביטוח.

15. בפעולותיה של התובעת לפדיון הפוליסה של הראל (לולא עצר זאת), היה כדי לגרום לו נזקים, באופן שאילו התרחש מקרה ביטוחי, היה נותר ללא כיסוי.

16. הנתבע טוען עוד, כי המידע שנמסר לו על ידי נציגי התובעת לא היה מלא, וכי אילו היה יודע שעליו לשלם אחוז מס גבוה (35%) בפדיון מיידי של פוליסת ביטוח מנהלים, הרי שלא היה מתקשר בעסקה.

17. התובעת אף המשיכה בפעולותיה לפדיון הפוליסה של מגדל בניגוד גמור לרצונו, לאחר שפנה אליה בכתב וביטל את ההסכם ואת יפוי-הכוח. ולראיה: התקבלה פניה של מגדל בעניין מיום 29/8/06, בהמשך לפניה של הנתבע כביכול אליהם, מיום 7/8/06. זאת, כאשר מכתבי הנתבע לביטול העסקה, הם מיום 13/7/06 ומיום 31/7/06.

18. התובעת פעלה בחוסר תום לב תוך ניצול מצוקותיו וחולשותיו ובניגוד להסכם. יש לראות בהסכם חוזה פסול ולבטלו.

19. בנוסף טוען הנתבע כי בשתי קבלות שבידו (נספח א' ונספח ב' לתצהיר) רשום מס' עוסק מורשה שונה וכי בכך הפרה את חובותיה לפי חוק הגנת הצרכן. לא נמסרו לו העתקים מההסכם או מסמכים אחרים עליהם חתם. גם זאת, בניגוד לחוק.

טענות התובעת

20. לטענת התובעת, לנתבע נמסר כל המידע הרלוונטי להתחייבות טרם חתם עליה הנתבע. אף נעשה וידוא שקיבל את כל המידע הדרוש. לא הגיוני שאדם ישלם סך של 18,000 ש"ח עמלה, מבלי שיבין מדוע הוא משלם. אין זאת אלא שהנתבע מנסה להתחמק מהתחייבותו לשלם, לאחר שהתובעת מילאה התחייבויותיה באיתור הפוליסות.

21. אין ביטוי להחרגת פוליסת ביטוח כזו או אחרת מן ההסכם. ההסכם מתייחס לפוליסות בכל חברות הביטוח, ללא הגבלה. ההפניה לכל חברות הביטוח הוספה בכתב יד בהסכם, ולא הופיעה מראש, כתניה מודפסת בו. על כן וכיוון שזו טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב, יש לדחות את הטענה שההסכם לא חל על הפוליסה של מגדל. בנוסף, מדובר בפוליסה "לא פעילה" כך שגם לפי שיטתו של הנתבע, היא פוליסה שההסכם נועד לאיתורה.

22. התובעת מכחישה מכל וכל את טענות הנתבע בדבר זיוף חתימתו של המסמכים. לטענתה, אין לה כל צורך בזיוף מסמכים שכן היא אוחזת בידה יפוי כח חתום על-ידי הנתבע עוד משלב ההתקשרות הראשונית (ת/4). חתימת הנתבע על הבקשות לפדיון היא בבחינת וידוא נוסף שהנתבע מבין את השלכות ההסכם. עוד טוענת התובעת, כי הנטל להוכחת טענות הזיוף הינו על הנתבע, וכי משלא הביא חוות-דעת מומחה לעניין, הרי שיש לדחות טענתו.

23. התובעת טוענת, כי אין מדובר בחוזה אחיד. ניתן לראות כי נעשו בהסכם שינויים בכתב יד, לפי בקשת הנתבע. על כן, ההסכם מחייב ומשקף את כוונת הצדדים. יש לכבדו ולדחות את ההתנגדות לביצוע השיקים.

דיון והכרעה

24. כידוע, בין שני צדדים קרובים, זכאי הנתבע בעילה השטרית להעלות נגד האוחז, שעמו כרת חוזה, טענות הנובעות מעסקת היסוד. משמעות העילה השטרית בהקשר זה, היא בהיפוך הנטל בלבד.

25. השאלה המתעוררת היא מהן הפוליסות שעליהן חלה ההתחייבות לתשלום שכ"ט לתובעת לפי ההסכם - האם כל הפוליסות שנמצאו על שם הנתבע, בכל חברות הביטוח שמולן ייפה הנתבע את כוחה של התובעת לערוך בירורים או שמא, כטענת הנתבע, הכוונה היא רק לפוליסות שלא היו ידועות לו; והאם, באופן ספציפי, הפוליסה של מגדל, נשוא המחלוקת כאן, הייתה ידועה לנתבע. ככל שחל החיוב בתשלום שכ"ט גם בגין פוליסה זו, מתעוררת השאלה האם בדין ביטל הנתבע את ההסכם.

פרשנות החוזה

26. הנתבע טוען, בתמצית, כי נציגת התובעת, גב' בן חיים, הציעה לו טלפונית את השירותים לאיתור "פוליסות שאינן פעילות ועליהן אינני יודע" וטענה כי יש ביכולת התובעת לסייע לפדות פוליסות הנחשבות "אבודות" (סעיף 6 לתצהיר). כיוון שידע על הפוליסה של מגדל, ואף סוכם בעל-פה במפורש עם מר קובליו ומר שרון, כי ההסכם אינו חל עליה - אין התובעת זכאית לשכ"ט בגין "איתורה", כביכול.

27. עסקינן למעשה, בפרשנות סעיף 4 להסכם, שלפיו "במידה וימצא לאחר ביצוע הבדיקה כסף אשר עומד לרשות המבוטח או בעל הפוליסה ישלם המבוטח סך של 30% + מע"מ מסך הכסף שעומד לרשותו".

28. אני סבורה כי יש לפרש את ההסכם באופן שהחיוב בשכ"ט או עמלה, חל רק לגבי כספים שנמצא שעומדים לרשות המבוטח ב"פוליסות אבודות", שאיתרה עבורו התובעת, דהיינו: פוליסות שהנתבע (המבוטח/הלקוח), אינו יודע עליהן.

29. לפי סעיף 25 לחוק החוזים, חוזה יפורש על-פי אומד הדעת של הצדדים. אומד דעת הצדדים נלמד מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. אומד דעת הצדדים הוא "המטרות, היעדים, האינטרסים והתכנים שהצדדים ביקשו במשותף להגשים". קביעת תכלית ההסכם נעשית תוך בחינת התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית של ההסכם. שתי התכליות יחדיו, משתלבות לקביעת תכלית החוזה. התכלית הסובייקטיבית, היא "הכוונה האמיתית (הריאלית, הפסיכולוגית) של הצדדים, כפי שהיתה להם הלכה למעשה בעת כריתת החוזה" (הציטוטים מספרו של פרופ' אהרון ברק פרשנות תכליתית במשפט, (תשס"ג-2003) עמ' 375). התכלית האובייקטיבית היא הכוונה שניתן לייחס לצדדים כאנשים סבירים. זהו מושג נורמטיבי. התכלית האובייקטיבית נגזרת משיקולי היגיון וסבירות ומשכללת בתוכה גם שיקולים משפטיים של צדק שוויון, הגינות, תום-לב, ומתחשבת "באופי החוזה ובטיפוסו" (ברק בע"א 4869/96 מליליין בע"מ נ' The Harper Group ואח' פ"ד נב (1) 845, ע"א 4628/03 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד מט (2) 265, בעמ' 313).

30. בפן העובדתי הסובייקטיבי - הנתבע נחקר על תצהירו, ובחקירתו חזר על עמדתו לפיה: הן במועד שיחת הטלפון עם נציגת התובעת, גב' בן חיים, והן במעמד החתימה על ההסכם בנוכחות נציג התובעת, מר קובליו, התכוונו הצדדים כי ההתקשרות הינה לאיתור פוליסות אבודות בלבד, כאלו שאין הנתבע יודע על קיומן (עמ' 12 ש' 10-11, 15-16, סעיף 6 לתצהיר).

התובעת, בחרה שלא להביא לעדות את הגב' בן חיים ואת מר קובליו. העדרם של עדים אלה, פועל לרעת התובעת, ומחזק את גרסת הנתבע.

מנהל התובעת, מר יאיר שרון, לא היה נוכח בשלבי ההתקשרות הראשוניים, ועל כן אינו יכול להעיד לענין זה מידיעה אישית. מר שרון העיד כי ערך וידוא טלפוני עם הנתבע טרם שהגיע מר קובליו לביתו של הנתבע. הנתבע מכחיש זאת (עמ' 13, ש' 12-13). כמו כן, טענת מר שרון אינו עולה בקנה אחד עם תצהירו שלו, שבו נאמר כי נציג מטעמו וידא שישנה הבנה והסכמה על פרטי ההתקשרות, ולא הוא עצמו (סעיף 6 לתצהיר). מכל מקום, גם לפי עדותו של מר שרון, נעשה הוידוא לענין קיומה של הפגישה, תשלום עמלת פתיחת התיק ותשלום העמלה בסיום הטיפול בלבד, ולא לענין השנוי במחלוקת (עמ' 6 ש' 6 לפרוטוקול הדיון מים 26/06/2008).
לאור כל האמור, אני מעדיפה את גרסת הנתבע.

31. בפן האובייקטיבי, לא סביר שאדם מן היישוב יתקשר עם חברה שתאתר עבורו פוליסה שקיומה ידוע לו, ויסכים לשלם בגין כך שכ"ט של 30% + מע"מ מהסכום העומד לרשותו לפי הפוליסה. קשה להבין מהו הערך המוסף או השירות שמציעה התובעת, אם עניינה "באיתור" פוליסות, שידועות ללקוח. אין תכלית כלכלית, או אחרת, להסכם שכזה. השירות של התובעת רלבנטי לאיתור פוליסות שלא ידועות ללקוח. בדרך כלל, נובעת אי-הידיעה מאובדן הקשר בינו ובין חברת הביטוח, בחלוף השנים, עם שינוי כתובת, שינוי במצב משפחתי ובשם המשפחה, החלפת מקום העבודה שבאמצעותו בוצע הביטוח וכדומה. ייתכן שקיימות סיבות אחרות, כגון שינויים בחברת הביטוח, שנרכשה על ידי אחרת. מסתברת יותר האפשרות שאובדן הקשר יתרחש במקרה של פוליסות שאינן פעילות, שהרי בפוליסות פעילות מתקיים קשר של גביה בין הצדדים, וסביר שהלקוח יקבל מחברת הביטוח עדכונים ומסמכים (דו"חות), כנדרש לפי דין. יחד עם זאת, המצב הרגיל של הדברים הוא שאדם יודע גם על קיומן של פוליסות לא-פעילות, בהן קיימים לזכותו כספים, שכן כל עוד לא נותק הקשר עם חברת הביטוח הוא מקבל (לפחות) דיווח שנתי. לכן, אין מקום לאמץ כקו מבחין, במענה לשאלה מהן "פוליסות אבודות", את האבחנה בין פוליסות פעילות, לבין פוליסות שאינן פעילות. כאמור, "פוליסות אבודות" הן פוליסות שהלקוח לא יודע עליהן, וכל מקרה ייבחן לנסיבותיו.

32. לטענת התובעת, יכול היה הנתבע להחריג במפורש מן ההסכם כל פוליסת ביטוח שהייתה ידועה לו, אך לא עשה כן. כמו כן, אין טענה שבעל-פה, יכולה לעמוד נגד מסמך בכתב – הוא ההסכם, שבו נרשמו המילים "כל חברות הביטוח", ללא כל הסתייגות.

33. אין בטענות ממש. זוהי שאלה של פרשנות החוזה, ואין הכלל הראייתי של טענה בעל-פה נגד מסמך בכתב, רלבנטי לעניין. אכן סוכם, כי בדיקת התובעת לאיתור פוליסות תתייחס לכל חברות הביטוח, ללא כל הגבלה, כפי שנכתב בהסכם במפורש. אולם ההתחייבות לתשלום שכ"ט, מתייחסת אך ורק לפוליסות אבודות. במילים אחרות, הכוונה היא לאיתור פוליסות אבודות בלבד, בכל חברות הביטוח. מה שלא אבד, אין צורך למצוא. היה בידה של התובעת שניסחה את ההסכם, אילו רצתה בכך, להוסיף סעיף מפורש ומובנה בטופס ההתקשרות, לציון הפוליסות שידועות ללקוח. התובעת לא עשתה כן, ואין לה אלא להלין על עצמה. בכל מקרה, יש לזקוף לחובתה של התובעת את אי-הבהירות שבנוסח ההסכם בשאלה הרלבנטית, ולהפעיל כנגדה את כלל הפרשנות נגד הנסח.

34. למעלה מן הצורך אוסיף עוד, כי פרשנות התובעת כאילו קובע ההסכם שהעמלה תיגזר גם מכספים העומדים לרשות הלקוח בפוליסות שהיו ידועות לו, כל עוד מדובר בחברת ביטוח שהלקוח התיר בדיקת התובעת אצלה - היא בבחינת תנאי מקפח בחוזה אחיד. לפיכך, היה מקום לשנותו באופן שהעמלה תיגזר מגילוין של "פוליסות אבודות" בלבד. תנאי בחוזה אחיד מוגדר, בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), כתנאי מקפח, אם יש בו "בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות". הפסיקה פרשה כי "תנאי הוא מקפח, אם יש בו הגנה על אינטרס (כלכלי או אחר) של ספק מעבר לנתפס כראוי בסוג זה של התקשרות. תנאי אינו מקפח, אם הוא נועד לשמור על האינטרס הלגיטימי והסביר של הספק" (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464, 526). כאמור, אין אינטרס לגיטימי של התובעת, המצדיק גביית שכ"ט גם לגבי פוליסות שידועות ללקוח. הכל כמפורט לעיל.

35. אין ממש בטענת התובעת כאילו אין מדובר בחוזה אחיד, כיוון שנערכו שינויים ותוספות בכתב-יד בתנאי ההסכם הסטנדרטי. העובדה שבוצע שינוי כזה או אחר בסעיף מסוים, אינה גורעת מאופיו של החוזה, כחוזה אחיד. סעיף 2 לחוק החוזים האחידים קובע במפורש כי "חוזה אחיד" הוא "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם". התניה הספציפית שעליה הסכימו הצדדים, איננה מהווה "תנאי" כהגדרתו בחוק זה. היא בבחינת "תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים", שמוחרגת מהגדרת "תנאי" לפי סעיף 2 לחוק. על כן, התניה הספציפית שהוסכמה, והיא בלבד, אינה באה בגדר סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 3, לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד.

למותר לציין כי השינויים שנערכו בהסכם שלפנינו - ציון בכתב-יד, במקום המיועד לכך, כי הבדיקה תיערך בכל חברות הביטוח (סעיף 1 להסכם), וההסכמה שלפיה הסכום ששולם בעת חתימת ההסכם לפתיחת התיק בסך 1,000 ₪, יקוזז מסכום העמלה הסופי שיגיע לתובעת (סעיף 2 להסכם) - אינם מבטאים הסכמה כלשהי, בענין השנוי במחלוקת, בשאלה האם יש לגבות עמלה גם בגין פוליסות שהיו ידועות ללקוח.

36. מן המקובץ עולה, כי אני מקבלת את גרסתו של הנתבע וקובעת כי הפרשנות הראויה של ההסכם היא, שהחיוב בעמלה על פיו, ייגזר רק מהסכומים העומדים לרשותו ב"פוליסות אבודות" שאיתרה עבורו התובעת, ולא יחול על כספים העומדים לרשותו בפוליסות שהיו ידועות לו.

37. בשאלה אם ידע הנתבע מלכתחילה על הפוליסה של מגדל אם לאו, אני מקבלת את גרסתו של הנתבע, שהיתה נאמנה עלי, ולא נסתרה בחקירתו, לפיה: ידע על הפוליסה של מגדל ואף ציין זאת בפני נציגי התובעת, מר קובליו (במעמד חתימת ההסכם) ומר שרון (במעמד מסירת השיקים). מצאתי את עדותו של מר שרון בענין זה, מתחמקת. בתגובה לשאלה המפורשת, האם הנתבע ציין בפניו בפגישה עמו, את הפוליסות הידועות לו, ענה מר שרון בחקירתו: "איפה זה כתוב בהסכם" (עמ' 10 15-13). מר קובליו לא זומן לעדות על מנת שיזים את הטענה שהנתבע ידע על הפוליסה, וציין זאת בפניו במעמד החתימה. גם גב' בן חיים לא הוזמנה לעדות, על מנת להזים את הטענות ביחס להבנת טיבו של ההסכם, כחל על פוליסות אבודות בשיחת הטלפון.

38. התובעת, אפוא, אינה זכאית לשכ"ט בגין איתור הפוליסה של מגדל, שהיתה ידועה לנתבע.

39. יתר על כן, אילו היתה הפוליסה של מגדל בבחינת פוליס