ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ריואני נגד דמטייב :

10

בתי המשפט

בית משפט השלום פתח-תקוה

א 001567/07

בפני:

כב' השופט סגן הנשיא אהרן ד. גולדס

תאריך:

27/08/2008

בעניין:

ריואני משה

התובע

- נ ג ד -

1. דמטייב וסבולוד

2. כלל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעים

פסק דין

1. עניינה של תובענה זו נזק לרכבו של התובע אשר ארע כתוצאה מפגיעת רכבו של הנתבע ברכב התובע ביום 20.8.06.

2. אין מחלוקת בין הצדדים לענין החבות, לפיה הנתבע 1 אחראי לתאונה. המחלוקת הנסובה בתיק זה הינה לענין היקף הנזק ולטענות התובע כי הנתבעת 2 בחרה שלא לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ובכך גרמה לו לנזק כספי נוסף.

3. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לאחר הגשת כתב התביעה שילמה הנתבעת סך של 23,340 ₪ בלבד.

4. התובע עתר לקבלת פיצוי בסך 44,090 ₪ אשר יסודו בנזק ישיר בסך 22,889 ₪, ירידת ערך – 14,227 ₪, שכ"ט שמאי – 1,724 ₪ וכן הוצאות, נסיעות, עוגמת נפש וביטול זמן – 5000 ₪. מששלמה הנתבעת את הסך של 23,340 ₪, הרי שנותרה מחלוקת לענין 20,750 ₪.

5. כאמור בסעיף 8 לכתב ההגנה, המחלוקת בין הצדדים מתמצית, לטענת הנתבעת, במרכיב ירידת הערך אשר נקבעה ביחס לרכב התובע.

6. התובע מטעמו העיד שני שמאים. השמאי הראשון אשר נתן את חווה"ד לרכב עובר לביקורו במוסך, טרם התיקון, ולאחר התיקון קבע את שווי הרכב – 74,880 ₪. ירידת הערך לטעמו של השמאי אנואר יוסף עולה כדי 10%.

התובע כאמור, הביא אף שמאי נוסף אשר התייחס לענין שוויו של הרכב וירידת הערך. בחווה"ד נקבע כי שווי הרכב הינו 74,880 ₪ וירידת הערך עולה כדי 19% על פי קביעת השמאי כהן שמעון.

שני השמאים נחקרו בבית המשפט, בעוד שהנתבעים לא הביאו כלל שמאי מטעמם.

7. בחקירתו של השמאי אנואר יוסף עלה, כי השמאי לא בחן את העובדה שהרכב היה טרם רכישתו ע"י התובע, רכב מחברת ליסינג ולפיכך ערכו של הרכב קטן בין 7-8 אחוז בהתאם למקובל בשוק, היינו שוויו של הרכב הינו כ- 69,260 ₪.

חקירתו של השמאי השני, כהן שמעון לימדה כי הוא מתעלם מהעובדה שהרכב היה רכב של חברת ליסינג, ולשיטתו ההפחתה של 7-8 אחוז הינה בגדר המלצה בלבד.

בכל הכבוד, אינני מקבל עמדה זו של השמאי, שהרי גם המחירון על פיו עובדים השמאים והמצב בשוק, מלמד, כי רכב שהיה בבעלות חברת ליסינג בעת שנמכר יש להפחית משוויו אחוז מסוים.

עוד נמצאתי למד בחקירתו של השמאי מר כהן, כי חלק מירידת הערך יש לזקוף לחובת המוסך אשר תיקן את הרכב ושיעור זה עולה כדי 3.5%. דהיינו, ירידת הערך לטעמו, ככל שהיא קשורה לתאונה, עולה כדי 15.5%.

8. אני קובע כי שווי הרכב הינו 69,260 ₪. על סכום זה יש לעשות את החישוב של ירידת ערך ואני קובע אותה על 15.5%. היינו, שווי ירידת הערך הוא 10,735 ₪. התוצאה הינה שהנזק הישיר של התובע עולה כדי 35,348 ₪ המורכב מירידת הערך בסך של 10,735 ₪, הנזק לרכב בסך 22,889 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 1,724 ₪.

הנתבעת שילמה לאחר הגשת כתב התביעה סך של 23,340 ₪, כך שהיתרה לתשלום עולה כדי 12,008 ₪.

9. ראש נזק נוסף הנטען ע"י התובע הינו הוצאות שונות. ואולם, התובע אינו מצרף אסמכתאות להוצאות אלה. דע עקא, סבור אני כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות, שהרי הנתבעת חייבת היתה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת באופן מיידי, ומשלא עשתה כן, ברור כי גרמה להוצאות לתובע, גם אם אין בידו אסמכתאות לכך, ואני מעריך הוצאות אלה, לרבות עוגמת נפש אשר נגרמה לתובע בגין התנהלות הנתבעת בסכום כולל של 3,600 ₪.

10. סוף דבר.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 15,608 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע את הוצאות המשפט (אגרות בית המשפט ותשלום השכר לעדים) בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 4500 ₪ כולל מע"מ, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

11. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

אהרן ד. גולדס, שופט

סגן נשיא