ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דבש :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בש 014657/08

בפני:

כב' השופט ראובן שמיע סגן נשיא

27/08/2008

בעניין:

מדינת ישראל

המבקשת

נגד

1. אוסאמה בן פואד דבש – עניינו בבקשה זו הסתיים

2. משה טרגאן בן צלח ע"י ב"כ עו"ד יונתן כהן

המשיבים

החלטה – בעניינו של המשיב 2

בפניי בקשה למעצר המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים נגדו בת"פ 8335/08.

הבקשה המקורית הוגשה למעשה נגד שני משיבים, אולם המשיב 1 שוחרר לחלופת מעצר בהסכמת המבקשת בדיון אתמול.

לפיכך, החלטה זו תתייחס רק למשיב מס' 2.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בגין ניסיון פריצה לדירה. המבקשת טוענת בבקשתה שקיימות טובות להוכחות האשמה. בנוסף, טוענת המבקשת שעברו של המשיב מעיד על מסוכנותו.

לטענת המבקשת, שותפות בחבורה לביצוע עבירה כה חמורה לאור יום מעידה על תעוזתם ומסוכנותם של המשיבים.

עוד טוענת המבקשת בבקשתה שהמשיב הינו בעל הרשעות בעברו בעבירות רכוש וסמים. בנוסף, המשיב 2 הורשע לאחרונה בעבירה נוספת והוא ביצע את המיוחס לו תוך שהוא ממתין לדיון הקבוע ליום 7/9/08 לצורך גזירת עונשו.

יצוין שהמשיב אף הודה בתיק האמור במסגרת הסדר טיעון מתחשב שבו הוסכם על הפעלת שני מאסרים מותנים בעבודות שירות.

המשיב חזר וביצע, אפוא, עבירות חמורות תוך שהוא יודע כי יש סיכוי שירצה מאסר של ממש.

הצדדים חלוקים לעניין השאלה אם קיימות ראיות לכאורה וכן לעניין השאלה אם לצורך בחינת חלופת המעצר יש צורך בתסקיר שירות מבחן, או שקילת חלופת המעצר יכולה להיעשות ללא תסקיר.

לאחר עיון בחומר הראיות שהוצג לביהמ"ש, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למשיב.

המשיב מסר בהודעתו כי הגיע למקום לאסוף ברזל תוך שבא כוחו מציין בביהמ"ש שמדובר בגינה ציבורית. דבר זה עומד בסתירה מוחלטת להודעות המפורטות של מספר שכנים בבית ברח' הל"ה 18, ירושלים, למשטרה ואשר נגבו מיד עם תפיסת החשודים ע"י המשטרה.

על מנת לסבר את האוזן, אביא בקצרה מספר ציטוטים מהודעות אלה.

מר חיים שלמה הופמן, אשר הוזעק למקום ע"י אשתו, שהעידה כי ראתה את המשיבים פותחים את ארון החשמל, מסר בהודעתו כי כשהגיע למקום ראה את המשיבים: "בחצר האחורית, אחרי העצים דהיינו 20 ס"מ בין העצים לסורגים, כך שהעצים ממש מסתירים אותם, קשה למצוא אותה, וכשצעקתי אחרי 20 שניות שניהם יצאו מהשיחים אלי" (עמ' 2 לעדותו של מר הופמן, ש' 19-20).

אם לא די בכך, מסרה הגב' שיינדיל מוזס בהודעתה: "וראיתי יותר את החלק של הגוף העליון שלהם כאשר הם מטפלים בידיים שלהם בסורגים של דירה בקומה ראשונה בבנין 18 בל"ה" (עמ' 1 לעדותה של הגב' מוזס, ש' 3-4).

הודעה של שכן נוסף, מר יניב טויזר, מדגישה את עובדת הימצאותם של שני החשודים בשטח פרטי: "הבחנתי בשני חשודים שנמצאים בשטח פרטי כאשר אחד מהם ניסה לתלוש את הסורגים של הדירה מספר 1 זו דירה מתחת..." (עמ' 1 לעדותו של מר טויזר, ש' 6-8).

הודעות אלה מדברות בעד עצמן ודי בהן כדי להוות ע"פ הפסיקה ראיות לכאורה בשלב זה של הדיון במעצר עד תום ההליכים (ראה לענין זה גם החלטתו של כב' השופט וינוגרד מיום 22/8/08בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 17 ד' לחוק המעצרים, לצורך הגשת כתב אישום.

משהוכח כי קיימות ראיות לכאורה לעניין עבירת הנסיון להתפרצות, סבור אני שבנסיבות העניין מתקיימת גם עילת המעצר הנקובה בבקשה, למרות שמדובר בעבירת רכוש, שכן מדובר בפעולה בחבורה ועל פי הכלל שנקבע בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, עסקינן בעילת המסוכנות גם במקרה זה.

לכך, יש להוסיף את העובדה שהעבירה בוצעה באור יום, דבר המעורר חשש להתפתחות אלימות אם חס וחלילה יימצאו דיירים במקום.

כאמור, המשיב 1 שוחרר לחלופת מעצר ונשאלת השאלה: האם בנסיבות העניין שלפנינו אין לשחרר גם את המשיב 2 לחלופת מעצר?

לאחר ששקלתי את כל החומר שבפני, נחה דעתי שנסיבותיו של המשיב 2 שונות.

המשיב 2 כאמור, הוכיח שאין מורא החוק עליו, שכן למרות שהורשע לאחרונה בעבירה נוספת, ביצע את המיוחס לו כשהוא ממתין לדיון הקבוע ליום 7/9/08 לצורך גזירת עונשו.

עוד אוסיף, שלמשיב 2 שני מאסרים מותנים.

בנסיבות אלה, אינני סבור שיש באפשרותי לשקול חלופת מעצר כראוי מבלי להזדקק לתסקיר שירות מבחן אשר יבחן את מלוא הנסיבות, וכן את אפשרות הפיקוח של ההורים על המשיב, אשר איננו אדם צעיר כלל וכלל.

לפיכך, הנני מורה לשירות המבחן ליתן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

תסקיר המעצר יינתן עד ולא יאוחר מיום 14/9/08.

הנני קובע את התיק להמשך דיון על בסיס תסקיר שירות המבחן ליום 16/9/08 בשעה 12:00.

המזכירות תעביר החלטה זו לשירות המבחן.

ניתנה היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) במעמד ב"כ המבקשת, המשיב וב"כ.

ראובן שמיע, סגן נשיא