ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חלילי ויקטור נגד בטוח לאומי-סני :

1

בית הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה ת"א - יפו

בל 002491/07

בפני:

כב' השופטת הדס יהלום

03/06/2009

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מילוא

הנתבע

פסק דין

1. התובע הגישה תביעה להכיר בתאונת הדרכים שארעה לו ביום 12.11.04, כפגיעה בעבודה ולשלם לו דמי פגיעה.

2. הנתבע דחה את התביעה בטענה שבמועד הפגיעה, התובע לא היה רשום כ"עובד עצמאי" ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם.

לפיכך נדחתה תביעתו לאור הוראת סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995.

3. מחומר הראיות עולה כי התובע נרשם כ"עובד עצמאי" ביום 14.5.06 (נ/1).

4. העובדות והשתלשלות העניינים

א. התובע יליד 19.5.60 נכה צה"ל משנת 1981.

ב. במרשם האוכלוסין רשום שמקום מגוריו של התובע הוא במושב מגשימים וכן בעיר אילת.

ג. בחודש 6/01 התחיל התובע לבנות בניין ביישובו, במטרה להשכירו.

ד. התובע נרשם בשנת 2001 במס הכנסה באילת ובמע"מ פתח תקווה, כעצמאי.

ה. בשנת 2004 השכיר התובע לתקופה קצרה חלק קטן מהבניין אשר היה בשלבי פיתוח.

ו. בעקבות ההכנסה שהפיק מהשכירות, שילם התובע בשנת 2005 סך של 3,800 לביטוח לאומי.

ז. ביום 12.11.04 אירעה לתובע תאונת דרכים במסגרת עבודתו בבניין.

ח. התובע נרשם כעצמאי לאחר התאונה (נ/1).

ט. התובע שילם לנתבע תשלום רטרואקטיבי, עבור התקופה שהחל בה להיות עצמאי, קרי החל משנת 2001 .

5. מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית וכן תצהיר של אחיו מר חלילי זוהר.

6. מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור של גב' דליה בן שמעון, מנהלת תחום בכירה גמלאות.

7. המצהירים והעדים נחקרו בבית הדין.

8. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

9. טענות ב"כ התובע:

א. התובע עשה את כל המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי.

ב. התובע הוטעה על ידי פקידת הנתבע שעימה שוחח בשנת 2001 בסניף הנתבע אילת, שכן זו הבהירה לו כי מאחר ואין לו עדיין הכנסות כלשהם מהבניין שהוא בונה, אין הוא צריך כעת להקדים ולהירשם כעצמאי .

לטענתו, הפקידה הנחתה אותו להירשם כעצמאי רק לאחר שיהיו לו הכנסות מהבניה.

ג. גרסת התובע בדבר ההנחיות שקיבל על ידי פקידת הנתבע לא נסתרה.

ד. לחילופין, במועד תחילת בניית הבניין, מעמדו של התובע היה כלא עובד המשתכר פחות 500 ₪. לנוכח היותו נכה צה"ל, היה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. על כן אין נפקות מעשית לשאלה האם נרשם כעצמאי או לא.

10. טענות הנתבע

א. גרסת התובע לגבי המידע שנמסר לו על ידי פקידת הנתבע, כללית מאוד ולכן לא ניתן לקבלה.

ב. על פי סעיף 77(א) לחוק, על התובע היה לדאוג להירשם כ"עובד עצמאי" טרם קרות התאונה.

ג. אף אם נקבל את גרסת התובע, הרי התובע היה צריך להירשם כעצמאי בשנת 2004, שכבר אז היו לו הכנסות.

ד. אי פנייתו של התובע לרישום מייד כאשר החל לקבל הכנסות, מטילה ספק במהימנות התובע, בתום ליבו ובעדותו לפיה פעל רק על פי מה שנאמר לו על ידי פקידת הנתבע.

ה. העובדה שהתובע היה רשום במס ערך מוסף ובמס הכנסה כעצמאי אין בה כדי להועיל לו, משחובת הרישום מוטלת כאמור בסעיף 77(א) לחוק, הינה החובה להירשם במוסד לביטוח לאומי ולשלם דמי ביטוח.

המצב המשפטי

11. בסעיף 1 לחוק הוגדר מעמדו של "עובד עצמאי".

מעמד זה נקבע לאור היקף שעות עבודתו השבועיות ושיעור הכנסתו החודשית הממוצעת, כפי שמצהיר המבוטח בבקשתו להירשם כ"עובד עצמאי".

12. בסעיף 77 (א) לחוק נקבעה חובת רישום לצורך זכאות לקבלת גמלה בגין פגיעה בעבודה, ל"עובד עצמאי", כדלקמן:

"לגבי עובד עצמאי תנאי לגמלה לפי פרק זה היא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם".

13. בתקנות הביטוח הלאומי (רישום) תשכ"ג - 1963 (להלן: "תקנות הרישום") נקבע לעניין הרישום כדלקמן:

"לעניין הסעיפים 24 ו- 24 (ב) (סעיף 77 לנוסח תשנ"ה- 1995) יראו עובד עצמאי או עובד לשעה כאמור בתקנה 1 (2) כרשום, אם עשה אחד מאלה:

1) נרשם במוסד על ידי מילוי טופס כאמור מתקנה 9.

2) הגיש דין וחשבון ממנו נובע, כי המבוטח הינו עובד עצמאי או עובד לשעה, הכל לפי העניין.

3) שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה את כל דמי הביטוח, לפי פרטים 2 ו-6 בלוח י' לחוק והתשלום נעשה בציון שמו, מענו ומספר תעודת זהות של המבוטח במרשם התושבים".

14. אין חולק על כך שבמועד התאונה, התובע לא היה רשום כ"עובד עצמאי".

15. לטענת התובע, עשה את כל המתחייב והמוטל עליו כדי להירשם.

בסוגיה זו נפסק:

"חובת הרישום החלה על עובדים עצמאיים, כתנאי מוקדם לקבלת גמלה הינה הכרחית למען תהיה בידי המוסד תמונה שלמה, ככל האפשר, של ציבור המבוטחים המתווסף אליו, ולמען יוכל המוסד להבטיח כי דמי הביטוח ישולמו. אלמלא חובת הרישום צפוי המוסד להיתבע לשלם גמלאות נפגעי עבודה למי שלא שילם מעודו דמי ביטוח ואף דבר קיומו לא היה ידוע במוסד".

דיון לד/ 268 – 0 (ארצי) אהרון פואד נ' המוסד לביטוח לאומי , פדע ו' 65.

16. התובע העיד שבשנת 2001 היה במשרדי הביטוח הלאומי באילת, על מנת להירשם כעצמאי. לטענתו הפקידה אמרה לו:

"כי בשלב זה הואיל והנכס הוא עדיין בשלבי בניה, ואין לי הכנסות מהנכס, אז הסטטוס שלי נשאר אותו דבר כמו בעבר – ורק כאשר תסתיים הבניה ויהיו לי הכנסות מהבניין – רק אז אוכל לבוא ולשנות את הסטטוס שלי לעצמאי ...".

17. גרסת התובע נתמכה בעדותו של אחיו מר חלילי זוהר.

18. אף אם אקבל כמהימנה את טענת התובע ואחיו, הרי שאין בכך די כדי להוכיח את התנאי שבסעיף 77 (א) סיפא לחוק.

במה הדברים אמורים.

19. התובע העיד שבשנת 2004 היו לו הכנסות מהבניין שבנה, שכן השכיר חלק ממנו (נ/1).

אולם התובע נרשם כעצמאי רק ביום 14.6.06 (נ/1).

לשיטת התובע, ככל שהפקידה אמרה לו שעליו להרשם כאשר יהיו לו הכנסות, היה עליו למהר ולהרשם בשנת 2004, קודם לתאונה.

מתצהיר התובע עולה שבשנת 2005 נשלחה לו דרישה מאת המוסד לביטוח לאומי עבור הכנסותיו בשנת 2004.

משמע, התובע לא דיווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסותיו בשנת 2004. דרישת התשלום בגין שנה זו באה מיוזמת המל"ל ולא מיוזמת התובע.

20. התובע העיד שהיה מיוצג על ידי רו"ח שיעץ לו להרשם כעצמאי בביטוח לאומי, וכי כאשר אמר לרואה החשבון את דברי הפקידה, היה רואה החשבון מופתע מהדברים.

רואה החשבון לא הובא למתן עדות.

עוד לא הוסבר מדוע לא תעד את אמירת הפקידה ובמיוחד כאשר יש לעובדה זו השלכות מרחיקות לכת.

21. התובע לא נקב בשמה של הפקידה או תאור כלשהו שלה על מנת שניתן יהיה לאתרה.

22. נוכח האמור, אני קובעת שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח "שעשה את המוטל עליו כדי להרשם" כעצמאי במוסד לביטוח לאומי.

23. בנסיבות אלה, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום י"א בסיון, תשס"ט (3 ביוני 2009) בהעדר הצדדים

יהלום הדס, שופטת