ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רועי רוזנבלט ת.ז. נגד לוגו פון בע"מ חברות :

בפני כבוד הרשמת הבכירה כרמית חדד

התובעים:

  1. רועי רוזנבלט ת.ז., 034660183
  2. איתי רוזנבלט ת.ז., 066243650

ע"י ב"כ עו"ד יצחק שטינבורצל

נגד

הנתבעים:

  1. לוגו פון בע"מ חברות 514410638
  2. יעקב נופר ת.ז. XXXXXX691 (נמחקה)
  3. יניב מרמלשטין ת.ז. XXXXXX040
  4. דב מרמלשטין ת.ז. XXXXXX897 (נמחק)

ע"י ב"כ עו"ד רונן פריד

פסק דין

בפני תביעה כספית לסך 23,498 ₪ בעילה של מצג שווא ותרמית.

רקע:

1. עניינה של התובענה דנן הוא בעסקה לרכישת "שמות חיוג". המדובר בטכנולוגיה באמצעותה ניתן לחייג שמות חיוג קלים לזכירה, במילים, אשר מפוענחים באמצעות אותה טכנולוגיה למספר הטלפון המקושר לשם בהתאם לרישומו (להלן:"שמות חיוג").

רישום שמות החיוג נעשה באמצעות החברה "מרשם שמות החיוג" (להלן:"מש"י).

2. התובע 1, מר רועי רוזנבלט (להלן:"רועי") חתם ביום 18.12.2010 על 4 בקשות לרישום מוקדם של שמות חיוג במש"י (להלן:"הבקשות") וזאת ביחס ל - 22 שמות חיוג. תמורת שמות החיוג שולם הסך של 22,040 ₪.

התובע 2, איתי רוזנבלט (להלן:"איתי") הוא אחיו של רועי אשר על פי הטענה מימן רכישת שמות החיוג יחד עם רועי.

מכירת שמות החויג נעשתה באמצעות הנתבעת 1, חברת לוגופון בע"מ (להלן:"לוגופון") על ידי נציגיה, הנתבעת 2, גב' נופר יעקב (להלן:"נופר") והנתבע 3, מר יניב מרמלשטיין, שהוא גם מנהל בלוגופון (להלן:"יניב").

בחתימתו על הבקשות אישר רועי את תנאים המפורטים בהן ובין היתר אישר כי קרא בעיון את התקנון הכללי ואת תקנון הרישום המוקדם, כי הוא מצהיר ומאשר קבלת עותק מהתקנון, וכי כל בקשה לרישום שם-חיוג וכל שימוש בשם חיוג כפופים לתנאים הקבועים בתקנון (להלן:"התקנון") .

3. בעקבות פניה של רועי הסכימה לוגופון, באמצעות יניב, ביום 01.05.2011 כי תקופת הרישום תוארך לשנתיים במקום שנה וכי במידה שעד לחודש אוגוסט 2011 לא יחל קמפיין ארצי לשמות החיוג יהיה באפשרותו לבטל את כלל שמות החיו ג וכספו יוחזר לו במלואו. סיכום זה הועלה על הכתב וצורף כנספח ה' לכתב התביעה.

4. ביום 29.11.2011 נשלח לרועי מכתב ממש"י לפיו השימוש בשמות החיוג נעשה תוך הפרה לכאורה של ס' 12 לתקנון הרישום הכללי. רועי נדרש לתקן את ההפרה בתוך 7 ימים שאם לא כן תפתח מש"י בהליך ביטול שמות החיוג.

תמצית טענות התובעים:

5. לטענת התובעים, נופר ויניב שכנעו אותם בהליך מכירה אגרסיבי לרכוש כמה שיותר שמות חיוג להשקעה, בין היתר על מנת לקבל זכות ראשונים לרכישת שמות חיוג בארה"ב. בהמשך אף עודדו אותם יניב ונופר לפרסם את שמות החיוג שרכשו למכירה באתרי אינטרנט על אף שלטענת התובעים הדבר מהווה הפרת חובת תום לב בהתאם להוראות התקנון.

יומיים לאחר החתימה על הבקשות נשלח התקנון ומשכך טוענים התובעים כי הוחתמו על ההסכם במרמה מבלי שהוצג בפניהם התקנון.

6. התובעים טוענים כי הנתבעים ניצלו את תמימותם ומכרו להם במירמה ובתמורה מלאה סחורה שאין לה ערך לא לשימוש אישי ולא לשימוש מסחרי.
תמצית טענות הנתבעים:

7. הנתבעים טוענים כי המדובר בעיסקה בין רועי לבין מש"י, כי לוגופון היא זכיינית של מש"י בלבד, וכי רועי חתם על ארבעה הסכמים בהם מצויינים פרטי העיסקה לרבות תנאי ההתקשרות עם מש"י, תנאי השימוש בשמות החיוג ומעמדה של לוגופון.

8. לטענת הנתבעים, לוגופון נתנה לרועי שירות ומענה ללא דופי וכי למיטב ידיעתם כל שמות החיוג שנרכשו על ידי רועי היו תקינים ופעילים משך כל תקופת השימוש בהם.

9. לטענת יניב, רכש אף הוא 40 שמות חיוג למטרת השקעה ואף נטל רווח נאה ממכירתם. יניב מוסיף וטוען כי נמסר לו שרכישת שמות החיוג על ידי רועי נעשה גם לצורך עסקיו ולא רק לצורך השקעה.

10. הנתבעים טוענים כי במהלך למעלה משנה בה היה רועי מודע להסכמים ולתקנון הוא לא העלה כל טענה בדבר הטעיה או כל טענה אחרת.

11. עוד טוענים הנתבעים כי כל הודעה מטעם מש"י בדבר חריגה מכללים היא במסגרת מערכת היחסים של רועי מול מש"י בלבד, כי החריגה הנטענת מהכללים מבוססת על שינוי מאוחר לתקנון של מש"י על סמך שיקול דעתה , וכי במועד מכירת שמות החיוג לא היתה הוראה מעין זו בתקנון.

12. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי בפועל שמות החיוג לא נמחקו מעולם.

דיון והכרעה:

13. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ובאשר הוגש לי בתיק זה ולאחר שמיעת העדויות מצאתי כי דין התביעה להידחות.

14. התובעים מבססים תביעתם על עילת ההטעיה בהתאם לס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 שזו לשונו:

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה "הטעיה" – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן"

אשר למונח "טעות" הרי שהגדרתו, גם לצורך ס' 15 לחוק החוזים, מצויה בס' 14(ד) לחוק החוזים. בהתאם להגדרה זו, המונח טעות כולל טעות בעובדה או בחוק, "להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העיסקה".

על מנת להוכיח פגם בכריתת החוזה שהוא תוצאה של הטעיה, יש להוכיח בין היתר קיומו של חוזה, קיומה של טעות, קיומה של הטעיה מטעם צד לחוזה וכן קשר סיבתי כפול, בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה (ראה ע"א 10745/06 אזולאי נ' המכללה האקדמית אורט (13.07.2009).

מפאת מהותה של טענת הטעיה, מוטל על הטוען טענה זו נטל מוגבר להוכחתה.

15. בנסיבות המקרה שבפני לא הוכח יסוד הטעות, לא הוכח יסוד ההטעיה, ולא הוכח הקשר הסיבתי הכפול הנדרש.

לא מצאתי מקום לקבל טענת התובעים כי הוטעו ביחס להוראות התקנון.

רועי חתום על ארבע בקשות ובמסגרת כל אחת מהן אישר הוא בסעיף הראשון לתנאי הבקשה "קראתי בעיון את התקנון הכללי ואת תקנון הרישום המוקדם .... בנוסף, אני מצהיר ומאשר בזאת קבלת עותק מהתקנון. עותק מהתקנון מצוי גם באתר האינטרנט שכתובתו....ידוע לי ואני מסכים כי כל בקשה לרישום שם-חיוג וכל שימוש בשם-חיוג כפופים לתנאים הקבועים בתקנון" (נספחים ב1-ב4 לכתב התביעה המתוקן).

רועי אישר כי העתק הבקשות נשלח לעיונו קודם לחתימה (עמ' 2 ש' 23, עמ' 3 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014) כך שבכל מקרה לא היתה כל מניעה כי רועי יעיין בתקנון גם בהתאם לקישור המצויין בבקשה .

יש לציין כי רועי אישר כי הוא זה שיזם את הפניה לנתבעת לצורך רכישת שמות החיוג בעניין זה העיד רועי "הגעתי אליהם ממקום העבודה שלי שהייתי באותו זמן חברה לארונות הזזה כאשר בבעלות החברה עומדת עו"ד וייסמן שהיא סגרה איתם את העיסקה...אני בטוח שעו"ד וייסמן מכירה את התקנון...הבעל בית שלי רכש שמות ועשה בהם שימוש"(עמ' 6 ש' 23-29 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014).

בנסיבות האמורות לעיל סביר כי רועי ערך בירור ביחס למוצר ולתנאי הרכישה קודם פנה מיוזמתו לנתבעת לשם רכישת שמות החיוג.

זאת ועוד, אין חולק כי העתק התקנון נשלח לרועי יומיים לאחר החתימה על הבקשות. לטענתו של רועי "לא עברתי עליו" (עמ' 3 ש' 4-5 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014). לעומת זאת איתי אישר בעדותו כי קרא את התקנון אולם "פספס" את ההוראה הרלוונטית בתקנון (עמ' 7 ש' 10-21 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014).

משכך, התקנון היה בידי התובעים לכל הפחות יומיים לאחר החתימה על הבקשות ואין חולק כי עם קבלת התקנון או בסמוך לאחר מכן לא פנו רועי או איתי לנתבעים בבקשה לבטל את הרכישה של שמות החיוג.

יתרה מכך, ביום 01.05.2011 הוארכה תקופת השימוש בשמות החיוג לשנתיים והוסכם כי במקום בו עד לחודש אוגוסט 2011 לא יחל קמפיין פרסום ארצי יהיו התובעים רשאים לבטל את הרכישה ולקבל את כספם בחזרה (נספח ה' לכתב התביעה המתוקן) . במסגרת הסכמה זו לא נטען כי הועלתה על ידי רועי או איתי כל טענה ביחס להוראות התקנון שהיו בידיהם מזה כחמישה חודשים.

לאור האמור לעיל אין לומר כי הנתבעים או מי מהם הטעו את התובעים ביחס להוראות התקנון כפי שהיו במועד הרכישה. הוראות התקנון היו בפני התובעים אשר עיינו בו שניהם או מי מהם וגם לאחר עיון בו לא מצאו מקום לבטל את העיסקה ואף אישררו הארכת תקופת השימוש בשמות החיוג.

16. כאן המקום לציין כי לאחר סיום הדיון בתיק, לאחר שנשמעו סיכומים בעל פה, וקודם שנחתם פסק הדין הגיש ב"כ התובעים "בקשה טרם מתן פסק דין" במסגרתה הפנה הוא לתיקון מס' 5 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1983 אשר פורסם ביום 17.12.2014.

בתיקון זה התווסף לס' 4 לחוק החוזים האחידים (במסגרתו מפורטת רשימת תנאים אשר חזקה כי הם תנאים מקפחים) גם "תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה, או תנאי שבו הלקוח מצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסויים, או על עובדה שמתקיימת בעניינו, או מאשר אותו, והכל למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה".

ב"כ התובעים טען כי שינוי נוסף בחוק הוא "הרחבת תחולת החלטות בית המשפט גם על חוזים שנכרתו טרם כניסת החוק לתוקף" (ס' 3 לבקשה מיום 21.12.2014 בבקשה 10).

בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעים ולאחר הגשתה נקבע כי טענות הצדדים ייבחנו במסגרת פסק הדין.

אין לקבל טענות התובעים בעניין זה. התובעים לא העלו טענה כי הבקשות עליהם חתם רועי מהוות חוזה אחיד או כי הסעיף הספציפי מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, כך שהמדובר בשינוי חזית.

כמו כן, נקבע במסגרת תיקון 5 לחוק החוזים האחידים כי תחילתו של התיקון הספציפי אליו מפנה ב"כ התובעים תהא בתוך שנה מיום הפרסום (ראה ס' 15(א) לתיקון 5) כך שהתיקון טרם נכנס לתוקפו במועד מתן פסק הדין ובוודאי לא במועד החתימה על הבקשות.

יתרה מכך נקבעה במסג רת התיקון הוראת מעבר לפיה "על חוזה אחיד שנכרת לפני יום הפרסום ימשיכו לחול הוראות החוק העיקרי, כנוסחו ערב יום הפרסום"(ס' 15(ב) לתיקון 5).

משאין חולק כי הבקשה נחתמה, הוגשה תביעה והסתיים הדיון בתובענה קודם לפרסום התיקון הרי שלא יכולה לקום טענה לפיה הוראות התיקון חלות בנסיבות התובענה דנן.

ביחס לטענות ב"כ התובעים באשר לתחולת החלטות בית המשפט, הרי שאין לקבל טענות אלו אשר למצער נוסחו באופן שאינו מדוייק. במסגרת תיקון מס' 5 תוקן ס' 18 לחוק החוזים האחידים באופן שנקבע בו כי החלטות בית הדין לחוזים אחידים במסגרתן בוטל או שונה תנאי בחוזה אחיד יחול הביטול או השינוי גם ביחס לחוזים אחידים אחרים בהתאם לתנאי הסעיף אף אם נכרתו קודם למתן ההחלטה.

אין צריך לומר סעיף זה כלל אינו רלוונטי לעניין הנדון בתיק זה במסגרתו לא הועלתה טענה בדבר חוזה אחיד או בדבר החלטה של בית הדין לחוזים אחידים.

17. לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הוראות התקנון נוגדות את מטרת רכישת שמות החיוג על ידם או כי הוטעו ביחס להוראות ס' 14.4.1 לתקנון .

אין חולק כי התובעים רכשו את שמות החיוג לצורך השקעה להפקת רווח בדרך של מכירה עתידית לצדדי ג'.

ס' 14 לתקנון בנוסחו במועד החתימה על הבקשות (צורף במסגרת נספח ד1 לכתב התביעה המתוקן להלן:"התקנון הישן") מציין את הצהרות והתחייבויות הרושם ( הרוכש של שם החיוג). ס' 14.4 כולל התחייבות הרושם כי הבקשה מוגשת בתום לב והשימוש בשם ייעשה בתום לב . עוד נקבע כי נסיבות מסויימות ייחשבו חוסר תום לב בבקשה, ברישום או בשימוש, וביניהם הוראת ס' 14.4.1 לפיה "אם המבקש או הרושם רשם את שם החיוג בעיקר על מנת להעביר את זכות השימוש לצד שלישי או במטרה לאפשר לצד שלישי להשתמש בשם בחיוג במקום המבקש או הרושם".

כאמור וכמפורט לעיל, הוראות ס' 14.4.1 היו בפני התובעים לכל המאוחר יומיים לאחר החתימה על הבקשות, איתי אף אישר כי קרא את התקנון. למרות זאת לא מצאו התובעים מקום לבטל את הרכישה בסמוך לחתימתם על הבקשות ולקבלת התקנון. טענתו של רועי כי לא קרא את התקנון וטענתו של איתי כי "פספס" את ההוראה הרלוונטית יש בהן כדי לשמוט את הבסיס תחת טענת ההטעיה ולתמוך בפרשנות לפיה אין לראות בהוראות התקנון כמונעות מכירה של השמות.
יניב העיד שאין איסור לסחור בשמות החיוג ואישר כי מכר את שמות החיוג ללקוחות במטרה לסחור בשמות אלו וכי הוא עצמו רכש שמות חיוג ומכר אותם (עמ' 8 ש' 19-22 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014). עדותו זו לא נסתרה ואף נתמכה במסמכים שצורפו לכתב ההגנה (נספח ב'). באשר לס' 14.4.1 העיד יניב כי זה מתייחס לרכישה עבור מי שאינו רשאי לרכוש או להעברה בלתי חוקית (שם ש' 24-26).

נופר העידה כי משמעות הסעיף היא שלא ניתן לעשות שימוש בשם החיוג בשמו של אחר ואין מניעה להעברת שמות החיוג לאדם אחר (שם עמ' 12 ש' 1-5). כמו כן העידה נופר שאף היא רכשה שמות להשקעה (שם ש' 10-13). אף עדותה של נופר לא נסתרה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובהוראות התקנון הישן עולה כי הוראות ס' 14 בכלל ו ס' 14.4 בפרט נועדו להגן על פגיעה בשמות מסחר וזכויות של צדדי ג', לשמור על חוקיות השימוש בשמות החיוג ולמנוע פגיעה בתקנות הציבור. משכך, הפרשנות לפיה רכישת השמות לצרכי השקעה במכירה עתידית אינה מהווה הפרה של ס' 14.4.1 לתקנון הישן , כל עוד השימוש והרכישה לא נעשים במסווה ובעבור אדם אחר, היא סבירה ואף הוכחה בעדויות נופר ויניב לפיהן רכשו שמות חיוג באופן אישי ומכרו אותם לצדדי ג' ללא מניעה .

יש לציין כי התובעים לא הפנו להוראה מפורשת בתקנון האוסרת על מכירת שם החיוג לצד ג', וכן לא הביאו ראיה מטעם מש"י לפיה חל איסור למכור את שמות החיוג לצד ג'.

יתרה מכך, בפועל לא ננקטה כל פעולה כנגד התובעים מכח ס' 14 לתקנון גם כאשר הם פרסמו את שמות החיוג למכירה, כך שהתובעים לא הוכיחו כי נאסר עליהם לסחור בשמות החיוג. במכתב ההתראה שנשלח לתובעים מאת מש"י ביום 29.11.2011 (נספח ז' לכתב התביעה המתוקן) נטען כי השימוש בשם החיוג נעשה תוך הפרה של ס' 12 לתקנון ולא תוך הפרה של ס' 14.4.1 לתקנון כמפורט לעיל.

יש לציין כי על אף שרועי העיד שמהמכתב עולה ש"אסור לי לסחור בשמות" (עמ' 3 ש' 19-21 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014), הרי שהמכתב עצמו כלל אינו מתייחס למסחר ב שמות אלא מפנה להוראת ס' 12 לתקנון בלבד.

18. אשר להוראות ס' 12 לתקנון המוזכר במכתבה של מש"י לעיל, אין חולק כי סעיף זה לא היה קיים בתקנון הישן , אלא המדובר בהוראה שהתווספה לתקנון לאחר רכישת השמות על ידי רועי, ועובדה זו אושרה על ידי רועי בעדותו (עמ' 5 ש' 25-29 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014).

יש לציין כי במהלך דיון ההוכחות הופנו העדים השונים להוראות ס' 12 לתקנון לאחר השינוי, אולם נוסח התקנון המלא לאחר השינוי שנערך בו (להלן:"התקנון המתוקן") לא הוגש על ידי מי מהצדדים לתיק בית המשפט.

יחד עם זאת מעדויות הצדדים וציטוט החלק הרלוונטי בתקנון המתוקן במסגרת הדיון מיום 11.11.2014 עולה כי ס' 12 לתקנון המתוקן כלל אינו מתייחס להעברת השמות לצד ג' כי אם לשיוך שם חיוג עסקי לעסק פעיל בעל זיקה לשם החיוג (ראה עדותו של רועי עמ' 4 ש'11-15).

לאור האמור לעיל אין דמיון בין הוראת ס' 14.4.1 בתקנון הישן לבין הוראת ס' 12 בתקנון המתוקן וס' 12 לתקנון החדש אף הוא אינו אוסר את המסחר בשמות החיוג.

לאור האמור לעיל לא עלה בידי התובעים להוכיח כי נמנע מהם לסחור בשמות החיוג, ומשכך לא הוכיחו כי הוטעו על ידי הנתבעים בכל הנוגע למטרת הרכישה של שמות החיוג .

19. כמו כן, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הנתבעים או מי מהם הטעו אותם ביחס להוראות ס' 12 לתקנון המתוקן .

כאמור לעיל אין חולק כי הוראת ס' 12 הוספה לתקנון המתוקן על ידי מש"י כשנה לאחר המועד בו רכש רועי את שמות החיוג. לא הוכח כי הנתבעים או מי מהם ידעו במועד בו רכש רועי את שמות החיוג על הכוונה להוסיף הוראה זו לתקנון. כמו כן אין חולק כי במסגרת התקנון הישן נכללה הוראה המתירה למש"י לערוך שינויים בתקנון (ס' 19 לתקנון הישן) כך שעל פני הדברים ולאור אשר נקבע לעיל ביחס לקבלת התקנון על ידי הנתבעים הרי שהנתבעים היו מודעים לאפשרות שמש"י תערוך שינוי בתקנון.

כאן המקום לציין כי התובעים בחרו שלא להגיש תביעה כנגד מש"י מבלי שהובא נימוק סביר לעניין זה, ובעוד שאין חולק כי הבקשות לרישום שמות החיוג יוצרות קשר חוזי בין התובעים לבין מש "י והתובעים אף פנו למש"י במכתב התראה קודם הגשת התביעה.

20. בנוסף, לא הוכיחו התובעים כי שמות החיוג בוטלו או כי הם חסרי ערך במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה.

המכתב אשר נשלח לתובעים על ידי מש"י הוא מכתב התראה לפני מחיקת שמות החיוג. התובעים לא טענו כי מש"י הודיעה להם על ביטול שמות החיוג בפועל. יתרה מכך, רועי אישר בחקירתו כי השמות לא נמחקו בפועל (ראה עדות רועי עמ' 4 ש' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014).

כאשר נשאל איתי ביחס לאשר נעשה עם השמות בפועל השיב הוא "זה רלוונטי? אני לא יודע מה מבחינת בלבול מה קורה. טכנית אין לי מה לעשות איתו. יש לי אוויר ולא משנה אם האוויר נרשם או לא" (שם עמ' 7 ש' 31-32).

לעומת זאת העיד יניב כי שמות חיוג עדיין נמכרים, וכי אנשים עושים שימוש באפליקציה ועדותו זו לא נסתרה (שם עמ' 10 ש' 1-3). עדות זו נתמכה גם בפרסומים אשר צורפו לכתב ההגנה בהם מוצע ללקוחות של עסקים שונים לחייג באמצעות שם חיוג.

התובעים לא הביאו כל ראיה ביחס לפעילות חברת מש"י, לא הביאו כל אסמכתה למחיקת שמות החיוג בפועל או לטענה כי שמות החיוג אינה שווים דבר. לא מצאתי כי די במכתב ההתראה מיום 29.11.2011 כדי ללמד כי השמות נמחקו או כי השמות חסרי ערך עבור התובעים, בוודאי שאין במכתב זה כדי ללמד שהדבר הוא תוצאה של הטעיה שהטעו הנתבעים או מי מהם את התובעים.

כאן המקום לציין כי ס' 19.3 לתקנון הישן קובע כי אין לבחון רישומים קיימים של שמות חיוג לאחר ביצוע שינויים בתקנון. מאחר שאין חולק כי ס' 12 נוסף לפרוטוקול המתוקן לאחר רכישת שמות החיוג על ידי רועי הרי שלכאורה היה על התובעים לפעול למול מש"י לביטול ההתראה בהתאם להוראות התקנון או על פי כל דין אחר ומשלא עשו כן לא עלה בידיהם להוכיח כי המדובר במוצר חסר ערך.

21. כפי העולה מעדויות התובעים המדובר במקרה שאינו אלא טעות בכדאיות העיסקה גרידא .

אין חולק כי המדובר ברכישת זכות לעשות שימוש בטכנולוגיה אשר מש"י היא בעלת הזכות הבלעדית להקמה ולשימוש בה בישראל (ראה ס' 1-3 לתקנון הישן). כאמור לעיל התובעים או מי מהם פנו ללוגופון לצורך רכישת שמות החיוג להשקעה לאחר שמעסיקתו של רועי רכשה שמות חיוג באופן דומה. לאורך כל עדותו של רועי עולה כי לא הוראות התקנון הן שעומדות בבסיס טענות התובעים, אלא אכזבתם מכך שהטכנולוגיה לא פרצה דרך והשקעתם בטכנולוגיה החדשה יחסית לאותו מועד לא הניבה פרי כלשהו.

רועי העיד כי "כאשר לקחתי את השמות לצורך השקעה, הובטח לי שיהיו קמפיינים גדולים, הובטח לי שיהיה דף יד שנייה במיוחד עבור שמות החיוג האלה, נאמר לי שהטירוף של החייגן לא התחיל ..." (עמ' 3 ש' 14-17 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2014 ), ובהמשך "הבטיחו לנו שיווק אגרסיבי. לקראת הסוף היה שיווק אבל זה היה בשלב מאוחר מידי ולא שיווק שעשה על ידי חברות הסלולר כמו שהובטח. לא היו אתרי יד שניה במיוחד עבור הדבר הזה. זאת אומרת עוד לפני התקופה הרגשנו מרומים, הרגשנו שההתנהגות לא כשורה ולכן גם ההתקדמות של הדבר כבר הראתה לנו את הכיוון" ( שם עמ' 4 ש' 24-28). כמו כן העיד רועי "ההטעיה הייתה אנושית ופיזית, בדיבור בחדירות למטרה...ההטעיה הייתה לא רק בתקנון אלא גם בדברים שהובטחו ולא קוימו...הובטחו לי דברים שעל סמך זה קיימתי את העסקה ראיתי בה ככדאית ועוד לפני הנושא של התקנון לא קיבלתי אותם ...במילולית גררו אותנו ואמרו שכל מה שביקשנו עד לאותה נקודה יתקיים וייצא לפועל" (עמ' 5 ש' 2-13) "בכל פעם שדיברתי עם נציגת המכירות לאורך כל הדרך היא הובילה אותי לזה שיש לי שמות שאני יכול לעשות מהם ארגזים של כסף שהולך להיות טירוף לא נורמלי שההשקעה שלי, הוא הדבר הבא, ההבטחות שנאמרו לי במהלך חתימת החוזה, ברגע שלא קוימו יצרתי קשר מכיוון שלא קיבלתי את התמורה למה ששילמתי ולכן לאורך כל הדרך הרגשתי מרומה למרות שעדין הייתה לי תקווה שזה עדיין הדבר הנכון והכל יסתדר" (עמ' 6 ש' 6-10)

איתי אף הוא העיד כי הפניה ללוגו פון היתה בנוגע לכדאיות העיסקה ולערך המוצר (עמ' 7 ש' 13-15).

המבחן לקביעה האם מדובר בטעות בכדאיות העיסקה נעוץ בהבחנה בין טעות הנוגעת להווה או לעבר לבין זו הנוגעת לעתיד. טעות ביחס לעתיד היא טעות בכדאיות העיסקה. מבחן אחר הוא "מבחן הסיכון" לפיו טעות בכדאיות העיסקה היא טעות ביחס לסיכון שנטל על עצמו צד להסכם.

יש לציין כי יניב ונופר לא הכחישו כי האמינו שהמדובר בהשקעה נכונה וכי הסבירו במסגרת המכירה לאן הנושא הולך להתפתח אולם לטענתם לא ניתנו הבטחות חד משמעיות וודאיות. (ראה עדותו של יניב עמ' 9 ש' 21-32, ועדותה של נופר בעמ' 14 ש' 1-14).

בעניין מצגים הנוגעים להתרחשות עתידית כבר נפסק כי "...אף מצג שהוא בגדר חיזוי גרידא עשוי להקים ציפיות בלב המתקשר הנגדי, אך בכפוף לחריגים (כחוות דעת הניתנת על ידי מומחה ללקוחו), ובהעדר ראיה מפורשת לסתור, מצג מסוג זה אינו מטיל אחריות למימוש הציפיה הכרוכה בתוצאות ההתרחשות העתידית. וכשם שהמתקשר הנגדי אינו יכול להישמע בטענת הטעיה, כך אף אינו יכול להישמע בטענת טעות; שכן, ככל שטעה בהסתמכותו על המצג, הרי שאין זו אלא טעות בכדאיות העיסקה..." ( ע"א 1853/96 דשנים אורגניים חברה בע"מ נ' איגוד ערים אזור דן ואח' (לא פורסם, 09.09.1997).

הדברים נכונים גם ביחס לנסיבות מושא התובענה שבפני, העובדה שההשקעה בשמות החיוג לא הניבה פרי כמצופה אין בה כדי להקים עילה לביטול החוזה בטענה של הטעיה.

ויודגש כי טענות התובעים ביחס להפרת התחייבויות הנוגעות לפרסום לא הוכחו. אין חולק כי הוסכם שבמקום בו לא יחל קמפיין שיווק ארצי עד אוגוסט 2011 יהיו התובעים רשאים לבטל את העיסקה. למרות התחייבות זו ולמרות טענות התובעים כי לכל אורך הדרך לא עמדה לוגופון בהתחייבות, לא הודיעו התובעים באוגוסט 2011 או בסמוך לכך על ביטול העיסקה (ולמעשה פנייתם הראשונה ללוגופון היתה במאי 2012). משכך יש לראות בתובעים כמי שויתרו על טענתם בעניין זה

עוד יודגש כי טענות התובעים לפיהם נמכר להם מוצר חסר ערך או כזה שאינו ניתן למסחר לא הוכחו כאמור וכמפורט לעיל. בוודאי שלא הוכח כי במועד המכירה מדובר היה במוצר חסר ערך או כי במועד זה לא ניתן היה לסחור בשמות החיוג. כאמור לעיל התובעים אפילו לא ביררו למול מש"י מצב הדברים ביחס למחיקת שמות החיוג בפועל.

כל שנותרה אם כן, היא טענת התובעים כי המוצר לא תפס את התאוצה המצופה בהתאם לאשר הוצג להם לטענתם ואותם "ארגזים של כסף" לא הגיעו לידיהם. טענה זו כאמור לעיל אינה אלא טעות בכדאיות העיסקה גרידא אשר אינה מקימה לתובעים עילה לביטול החוזה.

22. לאור האמור והמפורט לעיל התביעה נדחית.

התובעים ביחד ולחוד ישלמו ללוגופון וליניב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 4,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ה, 18 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רועי רוזנבלט ת.ז.
נתבע: לוגו פון בע"מ חברות
שופט :
עורכי דין: