ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה א.אנג'ל בע"מ נגד גאבר :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 013563/08

לפני:

כב' השופט א' דראל

תאריך:

27/08/2008

בעניין:

שלמה א. אנג' ל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

י' לוי וי' ניר

התובעת

נגד

מועתז ג'אבר, עו"ד

ע"י ב"כ עו"ד

י' משעולי

הנתבע

החלטה

מבוא

1. בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף, בין היתר, בשל חוסר סמכות עניינית.

2. התובעת, חברה ציבורית העוסקת ביצור ושיווק מוצרי מאפה, התקשרה בשנת 1998 עם חברה בשם שובל (נ.ב.י) שיווק מוצרים והפצתם (להלן: "שובל"). במסגרת ההסכם מסרה התובעת לשובל את הטיפול בגביית כספים המגיעים לה מחייבים שונים. שובל הוסמכה להתקשר עם עורך דין לצורך ביצוע השירות ולקבל תמורת הטיפול בגביה שכר טרחה בשיעור של 30%.

3. התובעת טוענת כי העבירה לטיפולה של שובל במהלך השנים תיקי גביה בהיקף של מיליונים רבים. במהלך 2004 חדלה שובל לפעול בעיסוק זה והעבירה את כל תיקי הגביה של התובעת אל הנתבע, עורך דין, וזאת החל מהמחצית השניה של שנת 2005.

4. התובעת אינה שבעת רצון מטיפולו של הנתבע בגביית החובות והיא מעוניינת בסיום ההתקשרות עמו. בכתב התביעה שהגישה ביום 8.4.08 היא עותרת למתן צוי מניעה וצוי עשה שבמהותם מיועדים להביא להפסקת טיפולו של הנתבע בגביית חובות עבור התובעת, העברת המסמכים והתיקים לידי התובעת ומסירת מידע ומסמכים.

5. בהחלטות שניתנו ביום 1.4.08, 6.4.08, 12.5.08 ו- 1.6.08 נדונו סעדים זמניים שנתבקשו ובהתאם לכך ניתן צו מניעה כמפורט באותן החלטות. עוד ניתנה החלטה בנוגע לסמכות המקומית. בנוסף, הצדדים הגישו שורה של בקשות: בקשות מצד הנתבע לביטול ההחלטה, לסילוק התביעה על הסף מנימוקים שונים ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה. התובעת הגישה בקשות למתן סעד לפי פקודת בזיון בית המשפט, מתן פסק דין בהיעדר הגנה ועוד. אחת הטענות שהעלה הנתבע הייתה חוסר סמכות עניינית.

הסמכות העניינית

6. הנתבע מעלה בטיעוניו טענות לפיהן אין לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתובענה. לטענתו מדובר בתביעה על פי חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 (להלן: "חוק הנאמנות") אשר הסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט המחוזי (סעיף 37 לחוק הנאמנות). הטענה השנייה היא כי מדובר בתביעה שהסעד המבקש בה אינו ניתן לביטוי כספי או להערכה ולכן היא מצויה בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי.

שווי הסעד המבוקש עולה על סמכות בית המשפט השלום או אינו ניתן לביטוי כספי ולהערכה

7. הנימוק השני לטענתו של הנתבע להיעדר סמכות עניינית נוגע לשווי הסעד המבוקש. אף שטענות הנתבע בעניין זה נטענו בקצרה, מצאתי כי יש בהן ממש.

8. הנתבע טוען כי מתן צו מניעה אשר שוויו עולה על הסכום שבסמכותו העניינית של בית משפט השלום או שאינו ניתן לביטוי כספי או להערכה מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי. עוד מפנה הנתבע לכך שהתובעת הגישה בקשה לפיצול סעדים ממנה עלה כי התובעת אינה יודעת להעריך את השווי הכספי של תביעתה ונזקיה.

9. התובעת חולקת על עמדת הנתבע וטוענת כי הטענה לכך שהסעד 'איננו ניתן להערכה כספית' איננה ממין העניין, כהגדרתה, וכי הכוונה היא לסעד שאינו ניתן לביטוי כספי ולהערכה למשל כמו צו המונע השמעת מוסיקה בשל הפרת זכויות יוצרים. עוד טוענת התובעת כי הגשת התביעה לבית משפט השלום תוחמת את שווים של הסעדים.

10. סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט מקנה לבית-משפט השלום סמכות לדון:

"תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה התובענה איננה כספית ואינה ניתנת לאומדן בכסף."

11. כפי שנקבע כאשר שווי הסעד המבוקש אינו ניתן להערכה מסורה הסמכות לבית המשפט המחוזי (רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים נ' שוורץ, פ"ד נג (1) 670 (1999); ד"ר אליהו וינוגרד צווי מניעה, 1993, עמ' 28; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שמינית (2005), עמ' 13).

12. כך, נקבע במקרה שבו נתבקש צו המורה לחברת החשמל לחבר לרשת החשמל בניין שבבעלות המבקש כי מדובר בצו שלא ניתן לביטוי כספי או להערכה ולכן הסמכות מסורה לבית המשפט המחוזי (ר' בר"ע (ת"א) 2077/04 שואהנה זוהיר סלאח נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 2004)). במקרה אחר נקבע כי הסמכות לדון במתן צו עשה שעניינו גילוי פרטים מזהים אודות כותבים באינטרנט מסורה לבית המשפט המחוזי (בר"ע (חי') 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET -מערכת הפורומים (פורסם במאגרים, 2007) (ר' גם ת.א. (ת"א) 1600/01, בש"א 13477/01; 13478/01 בזק בינלאומי בע"מ נ' דנה אינטרנשיונל, (פורסם במאגרים, 2001)).

13. עיון בכתב התביעה מעלה כי הסעד שנתבקש על ידי התובעת היה סעד של מתן צוים: התובעת ביקשה שינתנו הצווים הבאים:

א. צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לעשות כל פעולה שהיא לרבות כל פעולה משפטית, בכל תיק או עניין של התובעת, לרבות כל תיקי הגבייה, אשר נמצאים ברשותו מטעם ו/או עבור התובעת.

ב. צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לנקוט או לפתוח בכל הליך משפטי לרבות כל תובענה בבית משפט, בקשה לביצוע פסק דין, בקשה לביצוע שטר או בקשה לתובענה על סכום קצוב בשם התובעת.

ג. צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לגבות או לקבל סכום כסף או תמורה בשם התובעת בקשר לחוב של מאן דהוא כלפי התובעת.

ד. צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לנהל כל משא ומתן עבור או בשם התובעת בנוגע לחובות כלפי התובעת.

ה. צו עשה קבוע המורה לנתבע להעביר לתובעת מסמכים, רישומים, תרשומות, אסמכתאות, שטרות, כתבי בי דין, הסכמים, ועוד בקשר לתיקים שטופלו על ידו עבור התובעת, בין שהטיפול הסתיים, בין שהוא בעיצומו ובין שטרם החל הטיפול.

ו. צו עשה קבוע המורה לנתבע להעביר לתובעת פירוט מלא של כל הדיונים והישיבות האמורות להתקיים בערכאות שיפוטיות למיניהן בתיקים המתנהלים בשם התובעת.

ז. צו המורה לנתבע להעביר לתובעת את מלוא התקבולים שהתקבלו בתיק מתיקי התובעת החל מיום 1.4.08.

ח. צו עשה קבוע המורה לנתבע להמציא לתובעת דו"חות שונים שפורטו.

14. בחינת הסעדים שנתבקשו על ידי התובעת מעלה כי אלה אינם ניתנים להערכה כספית.

15. הדברים אף עולים מבקשתה של התובעת לפיצול סעדים בה כתבה התובעת כי:

"היות ונזקיה הכספיים של המבקשת אינם ידועים לה במלואם, בשל העדר דיווח מלא ומדויק מצד המשיב באשר לכל התקבולים של כלל החייבים שבוצעו באמצעותו, וכן טרם עלה בידי המבקשת לאמוד את הנזקים שגרם לה המשיב, כתוצאה מהתנהלותו כמתואר לעיל בשל טיפולו הרשלני, מוגשת בקשה זו לפיצול סעדים." (בש"א 8854/08).

16. זאת ועוד, ככל שניתן להידרש להערכת שווים של הסעדים כפי שזו עולה מכתבי הטענות, דומה כי השווי עולה על תקרת הסמכות של בית משפט השלום. התובעת טוענת שהעבירה לגבייה על ידי שובל תיקי גביה בהיקף של 'מיליונים רבים של ₪ (סכומי קרן)' (סעיף 8 לכתב התביעה). מרשימת התיקים שצירפה התובעת לכתב התביעה, כפי שנמסרה לה על ידי הנתבע, ניתן ללמוד כי הערכה זו לגבי ערכם של החובות שהנתבע מטפל כיום בגבייתם היא נכונה וכי מדובר בכמות רבה מאוד של חייבים ובהיקפים כספיים נכבדים. ניתן אפוא להניח כי 'שווי סכום הגבייה' שהנתבע מטפל בו עולה פי כמה על סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

17. עוד ניתן ללמוד מההסכם בין התובעת לבין שובל כי שכר הטרחה עומד על 30% מהחוב שנגבה (סעיף 2) וכי על פי ההסכם במקרה של הפסקת ההתקשרות זכאי הנתבע לתשלום הוצאותיו ולתשלום שכר טרחתו (סעיף 5).


סיכום

18. המסקנה היא אפוא כי אין לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתובענה וכי יש להעבירה לבית המשפט המחוזי. משהגעתי למסקנה זו לא מצאתי לנכון לדון בבקשות האחרות התלויות ועומדות.

19. לפיכך, בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 אני מורה על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים.

20. עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט המחוזי יעמדו הצווים שניתנו בעינם (ר' ע"א 75/86 מנסור נ' מנסור, פ"ד מ (3) 662 (1986); רע"א 459/89 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' חנה ששון, פ"ד מ"ג (4) 557 (1989)).

ניתנה היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תעביר ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

המזכירות תעביר התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים.

א' דראל, שופט