ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף עמר נגד צבי יעקבי :

המבקש:

יוסף עמר

נגד

המשיב:

צבי יעקבי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באילת בת.ק. 18459-02-14 מיום 13.01.2015 שניתן ע"י כבוד השופט ליאור ברינגר

פסק דין

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת, אשר קיבל את תביעת המשיב להחזר תשלום מהמבקש, בגין ביצוע עבודות אינסטלציה.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי נעשתה ביניהם התקשרות לביצוע עבודות אינסטלציה על ידי המבקש – תיקון נזילת מים בדירה ש בבעלות המשיב, אשר גרמה נזקים לדירת השכנה; כי בגין ביצוע העבודות שולם למבקש סכום כולל של 13,500 ₪; וכי לאחר ביצוע העבודות, נזילת המים לא פסקה.

לטענת המבקש, בתחילה הוסכם כי הוא יחליף את האמבטיה במקלחון, כאשר בגין עבודת פירוק האמבטיה, איטום וריצוף מחדש (לא כולל הרכבת המקלחון), יקבל סכום של 8,500 ₪; כי כבר בעת פירוק האמבטיה גילה שכבת בוץ בגובה של כ- 30 ס"מ (בדר"כ קיימת שכבת חול של 10 ס"מ לערך), כך שלמעשה כל רצפת הבית הייתה ספוגה במים; כי לאחר ביצוע העבודה, הגיע פעם נוספת לדירה, לבקשת המשיב, וגילה כי גם מחדר המקלחת השני יש נזילה, ומשכך הוסכם, כי ישפץ את גם ריצפת המקלחון (פירוק הרצפות, הוצאת הבוץ, איטום ויציקה, ללא הרכבת המקלחון), תמורת סכום נוסף של 4,500 ₪ (לפי גרסת המשיב דובר על 5,000 ₪), וכך נעשה; כי בתום ביצוע העבודה , הדגיש בפני המשיב, כי עליו להרכיב מקלחונים בשני חדרי האמבטיה ולהחליף בהם את כל הריצוף, שאם לא כן הנזילה תימשך, ואף ציין, כי אין כל אחריות על נזילות משאר חלקי הבית.

המבקש מייחס את הימשכות נזילת המים למחדלו של המשיב, אשר נבע, לפי הטענה, מטעמי חיסכון, באי הרכבת המקלחונים והחלפת הרצפות בחדרי האמבטיה. לכתב ההגנה צורפו תמונות של חדרי האמבטיה לפני ואחרי ביצוע עבודות המבקש (חלקן מטושטשות באופן שלא ניתן להבין מהן דבר).

המשיב טען מאידך, כי העבודות שבוצעו ע"י המבקש לא הביאו לתיקון נזילת המים; כי עיריית אילת קנסה אותו בשל גרימת נזק לדירת השכנה; כי עיריית אילת ניתקה את המים בדירה, בעוד הדיירים (השוכרים מהמשיב את הדירה) גרים בה; כי הוא נתבע ע"י השכנה בגין הנזקים שנגרמו לדירתה (ת"ק 55996-02-14); כי הוא ואשתו נאלצו לטוס לאילת וללון בבית מלון, במשך שלושה ימים, על מנת לטפל בבעיה; כי הוא נאלץ להתקשר עם קבלן אינסטלציה נוסף על מנת לתקן את הנזילה ולשלם לו סכום נוסף של 5,400 ₪. המשיב צירף לתביעה חשבוניות מס בגין הסכומים ששולמו על ידו למבקש (13,500 ₪) ולקבלן הנוסף, וכן קבלות על טיסה לאילת ולינה בבית מלון.

ביהמ"ש, לאחר ששמע את הצדדים קבע, כי מאחר ואין מחלוקת שהמבקש הוזמן לצורך תיקון נזילת המים, כי בתמורה לכך קיבל סכום של 13,500 ₪, ו כי חרף זאת, נזילת המים לא פסקה , יש לקבל את התביעה. בימ"ש חייב את המבקש בסכום של 13,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ - 2,000 ₪ בגין הדיון הראשון שהתקיים בהיעדר המבקש ובו ניתן פסק דין המקבל את התביעה במלואה, ו- 1,500₪ בגין הדיון השני, שהתקיים בעקבות בקשתו (שהתקבלה) לביטול פסק הדין.

על פס"ד זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

במסגרת בקשת רשות הערעור חזר המבקש על טענותיו והוסיף, כי בימ"ש לא אפשר לו לחקור את המשיב; כי עדויות הצדדים לא נשמעו; כי עבודתו נעש תה ללא דופי; כי בימ"ש התעלם מכך שלמעשה היו שתי עסקאות בין הצדדים , ונמנע מלהפריד בין העבודות שבוצעו בשני חדרי האמבטיה (בחדר אמבטיה אחד- החלפת האמבטיה במקלחון ובחדר האמבטיה השני - תיקון רצפת המקלחון); כי בגין החלפת האמבטיה, שולך של 8,500 ₪, ושם הנזילה נ פסקה, ומשכך , לא היה צריך להורות על השבת הסכום הנ"ל לידי המשיב; כי הסיבה שבגינה הנזילה לא פסקה היא, כי המשיב, מטעמי חיסכון, לא הרכיב מקלחונים, בניגוד לעצת ו; כי קבלן האינסטלציה השני עימו התקשר המשיב, ביצע עבודה שונה לחלוטין מזו שהוזמנה מהמבקש (הרכבת מקלחונים, כפי שהמליץ המבקש, והחלפת קרמיקה); כי לכל היותר בימ"ש צריך היה להורות על החזר הסכום ששולם לקבלן השני (5,400 ₪); כי פסה"ד מביא למעשה להתעשרות המשיב על חשבונו; כי סכום ההוצאות שנפסק הינו מופרז, וכי המבקש אינו אמור לממן למשיב "חופשה באילת".

בתגובה (מיום 12.3.2015, זאת הגם שבהתאם להחלטה מיום 17.2.2015, המועד האחרון להגשתה היה ביום 5.3.20115), חזר המשיב על טענותיו כפי שאלה הועלו בביהמ"ש קמא , והוסיף כי למעשה הוא זכה פעמיים בתביעה - בפעם הראשונה כאשר ניתן פסק דין בהיעדר המבקש, ובפעם השנייה, כאשר התקיים דיון שני בעניין, ומשכך אין טעם בבקשת רשות הערעור; וכי בתביעה שהוגשה נגדו ע"י השכנה, הוא חויב בסכום של 12,400 ₪.

5. לאחר שקראתי את בקשת רשות הערעור ועיינתי בתיק בית משפט קמא, מצאתי כי יש לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור.

עיון בפסק הדין מלמד, כי אינו כולל קביעת ממצאים בנוגע למירב המחלוקות שבין הצדדים, וכי אין די בקביעה היחידה שיש, ולפיה אין לקבל את גרסת המבקש כי האחריות להמשך הנזילות רובצת לפתחו של המשיב, כדי להכריע בתיק כולו . כך, למשל, אין קביעה באשר להסכמות הצדדים ולטיב השירות שהוזמן; אינו כולל קביעה בנוגע למהותה וטיבה של העבודה שבוצעה הלכה למעשה ע"י המבקש (אין מחלוקת כי בוצעה עבודה); אין התייחסות לטענה לפיה נזילת המים אינה תוצאה של בעיה ספציפית בחדרי האמבטיה, אלא שכל רצפת הבית ספוגה במים; ממילא אין כל קביעה בנוגע למקור נזילת המים, כאשר לשאלה זו חשיבות רבה נוכח הגרסאות השונות בנקודה זו; אין התייחסות לטענה לפיה המשיב סירב להרכיב מקלחונים מטעמי חסכון וכי הרכבתם הייתה מביאה להפסקת הנזילה, כפי שבסופו של דבר אכן קרה; אין קביעה בנוגע לעבודתו של קבלן האינסטלציה השני (מה הוזמן ומה נעשה); ואין גם בחינה של רכיבי הנזק שנתבעו.

דומה כי לא ניתן לחלץ מפסק-הדין את מסד הראיות והעובדות שהובילו את בית המשפט לתוצאה האופרטיבית ש נקבעה, בוודאי לא לסכום שבסופו של דבר נפסק, וראוי לציין בהקשר זה, את חובתו של בית המשפט לנמק את פסק-דינו, אף אם בצורה תמציתית (ר' תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז- 1976).

אכן, מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות, היא לאפשר הליך מהיר, זמין, פשוט ושאינו יקר בתביעות שעלותן הכספית נמוכה. יחד עם זאת, והגם שיעילות שמיעת הדיונים חשובה היא, היא אינה מטרה בפני עצמה ואין להפוך את האמצעי לעשיית הצדק למטרה בפני עצמה.

בנסיבות אלה, ואף מטעמים של מראית פני הצדק, מצאתי כי יש לקבל את הערעור.

לפיכך, פסק דינו של ביהמ"ש קמא - מבוטל, והדיון יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שייקבע מותב שידון בתובענה מלכתחילה, רצוי מותב חדש, ויאפשר לצדדים להביא ראיותיהם, מחדש, בפניו.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות והעירבון, על פירותיו, יוחזר למבקש. המזכירות תעביר העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ה, 18 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס. נשיא


מעורבים
תובע: יוסף עמר
נתבע: צבי יעקבי
שופט :
עורכי דין: