ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (רם אמנון נגד עו"ד דיבון אלי )בתיק עו"ד דיבון נגד לביא :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בשא009025/08 בשא 8296/08

בתיק עיקרי: 14439/08

בפני:

כב' הרשם אורי פוני

27/08/2008

בעניין:

1. גינצבורג אליעזר ואח' (בש"א 8296/08)

2. רם אמנון (בש"א 9025/08)

מבקשים

נ ג ד

עו"ד דיבון אליצור

משיב

החלטה

1. המבקשים ו/או מורישם היו בעלי זכויות במקרקעין עם שותפים אחרים במקרקעין אשר היו ידועים בחלקה 25 גוש 30338 (להלן החלקה).

חלקה זו הופקעה על ידי עירית ירושלים.

2. ביום 23/12/1970 חתמו המבקש מס' 2 (להלן אמנון ) ביחד עם הבעלים הנוספים על הסכם שכר טרחה במשרד עורכי הדין ש.מ תמיר. משרד עורך הדין נטל על עצמו לטפל בביטול ההפקעה ולחילופין לתבוע פיצויים בגין ההפקעה מאת עירית ירושלים.

3. ביום 6/7/1976 העביר משרד עורכי הדין הנ"ל את הטיפול לידי המשיב.

4. בכתב התביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשים והבעלים הנוספים נטען כי לאור פעולותיו של המשיב אשר השתרעו לתקופה ארוכה וכללו הליכים רבים ומורכבים הצליח המשיב להשיג לבעלי החלקה קרקע חלופית אשר נרשמה על שמם בלשת רשום המקרקעין כמפורט בסעיף 16 לכתב התביעה.

5. בהסתמך על הסכם הטרחה כמפורט בסעיף 2 לעיל תובע המשיב מאת כל הבעלים אשר שכר טרחתו בסך כולל של 1,647,352 ₪.

6. המבקשים מס' 1 דהיינו ה"ה אליעזר גינצבורג, יצחק שלום גינצבורג והגב' בתיה זינגר אינם חתומים על הסכם שכר הטרחה הנ"ל.

7. לגבי המבקש מס' 2 נתבע שכר טרחה בסך של 329,084 ₪.

8. לגבי המבקשים מס' 1 נתבע שכר טרחה בסך של 164,854 ₪.

9. במהלך התקופה מיום הגשת התבעיה ביום 7/5/08 הגיעו חלק מן הנתבעים להסדר כספי עם המשיב.

10. בד בבד עם הגשת התביעה עתר המשיב להטלת עיקול זמני על נכסי המבקשים ונתבעים נוספים. לגבי המבקשים מס' 1 נתבקש עיקול חלקם בחלקה 265. לגבי המבקש מס' 2 נתבקש עיקול על חלקו בחלקה 270. צו העיקול ניתן ביום 7/5/08.

11. בתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה על ידי המשיב נטען כי לגבי המבקשים מס' 1 הוא גילה כי מכרו את זכויותיהם בחלקה לידי צד ג' ואף נרשמה הערת אזהרה לטובתו. לגבי המבקש מס' 2 נטען כי קיים חשש כי הוא ימכור את זכויותיו לידי צד ג' ויעלים את כספי התמורה כך שהוא יעמוד בפני קושי רציני לזכות בשכר טרחתו, ככל שזה יופסק לטובתו.

12. המבקש מס' 2 הגיש במסגרת בש"א 9025/08 בקשה לביטול צו העיקול הזמני. לטענת ב"כ המבקש מס' 2 הבקשה להטלת עיקול זמני אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות 362 ו-364 לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתו אין בבקשה ובתצהירו של המשיב ולו טענה אחת נגדו הן לעניין סיכויי ההצלחה בתביעה והן לעניין נטל ההכבדה.

עוד נטען כי המשיב בכתב התביעה אינו מפרט את הסכומים הנתבעים על ידו אלא ביצע תחשיב מטעמו ללא כל ביסוס עובדתי.

13. לתגובתו של המשיב לבקשה צורף תצהיר מתוקן אשר הוגש לבית המשפט ביום 3/6/08.

14. המבקשים מס' 1 הגישו בקשה לביטול צו העיקול הזמני במסגרת בש"א 8296/08. ב"כ המבקשים טוען כי כתב התביעה ואף הבקשה נעדרים ראייה מהימנה לעניין עצם החיוב וסכום החיוב. לא זו אף זו המבקשים ואף מורישם אינם חתומים על הסכם שכ"ט שצורף לכתב התביעה. אף בכתב התביעה ככל שהוא מתייחס למבקשים לא פירט המשיב את העבודות שביצע אם ביצע עבור המבקשים ומתי. ככל שבוצעו עבודות הרי שהן בוצעו לפני למעלה מ-30 שנה ולפיכך דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

עוד נטען על ידי ב"כ המבקשים כי המשיב לא הניח תשתית ראייתית מספקת על מנת להוכיח כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על מתן פסק הדין. המשיב אף לא פנה למבקשים ודרש מהם שכ"ט בגין עבודותיו.

15. לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ולאור חקירת המשיב ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשות ולהורות על ביטול צו העיקול ככל שהוא מתייחס למבקשים בבקשות הנ"ל.

16. על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה להטלת עיקול זמני עליו להשתכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים. האחד, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה. השני, אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

כמו כן יש להזכיר את ההלכה הידועה כי עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שהכיר בזכות הקנין כזכות חוקתית שומה על בית המשפט לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול.

בהפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט בדונו בבקשה למתן צו עיקול זמני, יש לאזן בין האינטרס של המשיב להגשים את זכויותיו כפי שיקבעו בפסק הדין לבין האינטרס של המבקשים שזכות הקנין שלהם לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף ועדיפות זו נובעת משתי סיבות. האחת, התובע – המשיב נושא בנטל ההוכחה והשניה, זכות הקנין היא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 3 לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו.

לטעמי כשל המשיב בהוכחת התנאי השני, הוא נטל ההכבדה בהיות התנאים הנ"ל מצטברים הרי שדי באי עמידה בתנאי השני כדי לבטל את העיקול.

עיון בתצהירו הראשון של המשיב מגלה כי ככל שמדובר במבקש מס' 2 לא נפרשה בפני בית המשפט כל תשתית ראייתית מהימנת להוכחת נטל ההכבדה. אף בתצהיר השני ככל שהמשיב היה רשאי להגישו לא נרפא הפגם הנ"ל ודי בכך על מנת לקבוע כי לגביו לא הורם נטל ההוכחה.

העובדה כי במסגרת חקירתו הנגדית של המשיב הועלתה לראשונה הגירסה כי מצבו הכלכלי אינו טוב אין בה כדי להועיל. לא רק שטענה זו ככל שהיתה ידועה למשיב לא הועלתה במסגרת תצהירו הראשוני בתמיכה לבקשה אלא שאלה זו לא רק שלא הוכחה אלא שאין בה כדי להוות ראייה מהימנה לעניין נטל ההכבדה.

הדברים הנ"ל נכונים אף לגבי המבקשים מס' 1.

כל שנאמר לגביהם הוא שהמשיב גילה כי מכרו את זכויותיהם לידי צד ג' ואף נרשמה הערת אזהרה לטובתו. טענה זו נחלשת לאור העובדה כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת צד ג' עוד ביום 16/1/08 עדיפה על צו עיקול מאוחר.

לבד מטענה זו לא הובאו כל ראיות מהימנות למצבם הכלכלי של המבקשים אשר ימנע מהם לפרוע את החוב ככל אשר ייפסק לטובת המשיב.

17. לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשות הנ"ל ומורה על ביטול צו העיקולים שניתן כנגד המבקשים בשתי הבקשות הנ"ל בלבד.

המשיב ישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ש של כל אחד מן המבקשים הנ"ל בסך של 1000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

אורי פוני, רשם