ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפאל יהושע - מדית ישראל רשות השידור :

בית הדין הארצי לעבודה

עע 000191/08

רפאל יהושע המערער

-

רשות השידור המשיבה

לפני: הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת רונית רוזנפלד

נציג עובדים, יצחק שילון, נציג מעבידים מר דני בר סלע

בשם המערער - עו"ד יוסף ארנון

בשם המשיבה - עו"ד יונתן פסי; עו"ד חיה ארמן

פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

1. לפנינו ערעור לאחר מתן רשות על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור; עב 2347/05) שלא למחוק סעיפים מתצהירו של מר צימרמן, המצהיר מטעם המשיבה (להלן : רשות השידור). הסעיפים שהבקשה למוחקם נדחתה הפנו לדוח מבקר המדינה משנת 2002 ולשני דוחות ביקורת פנים שבוצעו ברשות השידור בשנים 1994 ו – 1999 (להלן : הדו"חות). לתצהיר האמור צורפו העתקי החלקים הרלוונטיים מן הדו"חות ובית הדין לא מצא להורות על משיכתם מתיק בית הדין.

2. תמצית העובדות הצריכות לענייננו
א. המערער (להלן גם: מר יהושע) הוא עובד רשות השידור מזה כשלושים וחמש שנה. מר יהושע הגיש בבית הדין האזורי תביעה כספית לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה וכן תביעה לפדיון ימי חופשה. מר יהושע החל עבודתו ברשות השידור כטכנאי, לאחר מכן שירת בתפקידי ניהול ומשנת 1992 ואילך הוא משמש בתפקיד מנהל שירותי הנדסה ונמנה על סגל המנהלים הבכירים ברשות השידור. עד לשנת 2002 הועסק המערער בכתב מינוי והחל מאותה שנה הוא מועסק במתכונת של חוזה אישי.
ב. כאמור, אחת מעילות התביעה של מר יהושע סבה על טענתו לזכאותו "לפדיון ימי חופשה ו/או קבלת שווים של ימי החופשה ו/או החזרת ימי החופשה". לטענת המערער, המדובר ב - 234 ימי חופשה שלא נוצלו על ידו מפאת צרכי העבודה.
ג. לטענת רשות השידור, "התובע צבר ימי חופשה מעבר למיכסה המותרת על פי החלטות הנתבעת, הוראות התקשי"ר ועל פי כל דין". לתמיכה בטענותיה, הגישה רשות השידור ביום 1.3.2007 את תצהירו של מר צבי צימרמן סמנכ"ל כוח אדם ומינהל (בפועל). בתצהירו התייחס מר צימרמן לאפשרות צבירת ימי חופשה ברשות השידור תוך הפניה לנאמר בנושא זה בדו"חות, שחלקים מהם אף צורפו כנספחים לתצהירו (להלן: תצהירו של מר צימרמן או התצהיר).
ד. ביום 22.8.2007 הגיש מר יהושע לבית הדין האזורי בקשה למחיקת סעיפים מתצהירו של מר צימרמן ולמשיכת חלקי הדו"חות שצורפו לתצהיר כנספחים והוצאתם מתיק בית הדין (להלן: הבקשה למחיקת סעיפים).
ה. במענה לבקשה, עתרה רשות השידור להותרת תצהירו של מר צימרמן ונספחיו, על כנם בין השאר מטעמים אלו: דיני הראיות לא חלים בבית הדין לעבודה; טענת אי קבילות ראיות הינה טענה משפטית אשר מקומה בסיכומים; משקלן של הראיות, יקבע במסגרת פסק הדין.

ו. בהחלטה מיום 16.9.2007, מושא ערעור זה, דחה כאמור בית הדין האזורי את הבקשה למחיקת סעיפים, תוך שקבע כי: " ... אף שאכן יש מגבלה לדו"חות פנימיים מכל מקום משבחר צד לחשפם אין מניעה לקבלם נוכח מדיניות בתי המשפט לקבל ראיות לצורך גילוי האמת אך לשקול את משקלן ולסייגו ככל הנדרש בסופו של הליך, וכך יעשה על ידי בית דין זה".
ז. מר יהושע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בתגובתה לבקשה, הציעה רשות השידור, כי מתצהירו של מר צימרמן ימחקו הסעיפים המפנים לדוחות וימשכו נספחי העתקי חלקיהם מתיק בית הדין; חלף זאת, תוסף מוסכמה לרשימת המוסכמות, ובה ירשם, כי נושא "צבירת ימי חופשה שנתית" נבדק על ידי מבקר הפנים ברשות השידור ועל ידי מבקר המדינה. המערער התנגד להצעת רשות השידור, תוך שהציע להוסיף מוסכמה בנוסח הבא: "צבירת ימי החופשה של המערער נבדקה, ולא נמצא בה כל פסול".

3. משהצדדים לא השכילו לסיים את הדיון בבקשת רשות הערעור בהסכמה, מצאנו ליתן רשות ערעור ובאנו כדי דיון בערעור זה, שנוהל על דרך הגשת סיכומים בכתב.

טענות הצדדים בערעור

4. לוז טענות המערער באלו: תצהירו של מר צימרמן כולל בין היתר הפניה לראיות שאינן קבילות בבית הדין. כך, על פי הוראת סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב) (להלן: חוק מבקר המדינה), דו"חות מבקר המדינה אינם יכולים לשמש כראיה בהליך משפטי. בדומה, על פי הוראת סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (להלן: חוק הביקורת הפנימית) החל על רשות השידור, דוחות מבקר הפנים ברשות השידור אינם יכולים לשמש אף הם כראיה בהליך משפטי. לשיטת המערער, הוראות חוק הביקורת הפנימית וחוק מבקר המדינה חלות אף בבתי הדין לעבודה. על האמור הוסיף המערער וטען, כי בית הדין התייחס בהחלטתו אך ורק לדוחות של מבקר הפנים ולא נדרש לעניין דוח מבקר המדינה כלל.

5. מנגד תמכה רשות השידור בהחלטתו של בית הדין האזורי והוסיפה, כי: המערער הסכים, הלכה למעשה, להגשת המסמכים לתיק בית הדין. בתוך כך צויין, כי הדו"חות נזכרים ומצורפים לכתב ההגנה שהוגש ביום 30.3.2006, והמערער לא טען כנגד כך; בעת עריכת רשימת מוסכמות ופלוגתאות לא מיחה המערער כנגד איזכור וצירוף הדו"חות; תצהיר מר צימרמן הוגש ביום 1.3.2007 והבקשה למחיקת סעיפים ולמשיכת העתקי חלקי הדוחות באה לעולם אך בחודש אוגוסט 2007, קרי, בשיהוי ניכר.

בנוסף נטען, כי לאמור בדו"חות השלכה ישירה על שאלת זכאותו של המערער לצבירת ימי חופשה.

דיון והכרעה

6. סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח – 1958, קובע כך:

"דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי".

בדומה, נקבע בסעיף 10(א) לחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב – 1992,

כי:

"דו"ח, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי".

בסעיפים 4.3, 4.5 ו- 4.7 לתצהיר מר צימרמן נזכרים דוחות מבקר הפנים משנת 1994 ו- 1999 ודוח מבקר המדינה משנת 2002, כראיה לביקורת נוקבת מצד מבקר המדינה ומבקר הפנים על צבירת חופשה שנתית שלא כדין ובניגוד להוראות התקשי"ר בקרב עובדי הרשות. כאמור השאלה שלפנינו הינה, האם יש להורות על מחיקת אזכור הדוחות מהתצהיר ומשיכת העתקיהם מן התיק.

7. סוגיית מעמדם של דוחות מבקר המדינה ומבקרי הפנים בהליכים משפטיים, נדונה והוכרעה באחרונה בפסק דינה המקיף של חברתי השופטת ארד בפרשת רשות העתיקות (עע (ארצי) 283/07 יוסי משה - רשות העתיקות – מוזיאון רוקפלר (לא פורסם, ניתן ביום 24.12.2007). באותה פרשה נקבע, כי לצורך בחינת המונח "לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי" בהתייחס לדוחות של מבקר המדינה ומבקר פנים "יש לקיים בחינת קבילות כפולת פנים: של סוג המסמך ושל תכלית צירופו לכתב התביעה". בענייננו, משמדובר בדוחות של מבקר המדינה ומבקר פנים, אזי דבק בהם " 'כתם' של אי קבילות" בשים לב לכך שמדובר במסמכים אשר הוכנו במסגרת תפקידם ובהתאם להוראות הדין הקובעות מניעות סטטוטורית להגשתם כראיה קבילה. בנוסף, תכלית צירופם של הדוחות מלמדת כי מדובר במסמכים שמטרתם ותכליתם לשמש ראיות לנטען בכתב ההגנה ואין המדובר במסמכים מהותיים המהווים חלק בלתי נפרד מטענות ההגנה. על כן, קם ועומד מחסום הקבילות שבהוראות סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה וסעיף 10(א) לחוק הביקורת הפנימית ואין להגיש את דוחות מבקר המדינה ומבקר פנים כנספחים לתצהיר.

תוצאת הדברים היא, איפוא :

א. מתצהיר מר צימרמן ימחק סעיף 4.3; מסעיף 4.5 ימחק המשפט הראשון, המסתיים בתיבה "תקין" ויימחק המשפט האחרון המפנה לדו"ח מבקר הפנים; מסעיף 4.7 יוותר רק המשפט הראשון, עד לתיבה "התובע".

ב. נספחי העתקי חלקי הדוחות ימשכו מתצהירו של מר צימרמן ויוצאו מתיק בית הדין.

ג. רשות השידור תהא רשאית לתקן את תצהיר מר צימרמן בהוספת המשפט: "נושא צבירת ימי חופשה שנתית ברשות השידור נבדק על ידי מבקר הפנים ברשות ועל ידי מבקר המדינה".

סוף דבר - הערעור מתקבל כאמור לעיל. למותר לציין, כי אין באמור כדי למנוע מרשות השידור להיזקק למקורות חיצוניים לדוחות, לתמיכה בטענתה בדבר צבירה שלא כדין של ימי חופשה. כך אף נעשה על ידה בכתב ההגנה, עת טענה: "התובע צבר ימי חופשה מעבר למכסה המותרת על פי החלטות הנתבעת, הוראות התקשי"ר ועל פי כל דין".

לאור התנהלות הצדדים בטיעוניהם כמפורט לעיל לא ראינו לנכון להשית על רשות השידור הוצאות משפט בהליך זה.

ניתן בהעדר הצדדים היום כ"ו באב התשס"ח (27.8.08) ויישלח לבאי כוחם.

הנשיא סטיב אדלר השופטת נילי ארד השופטת רונית רוזנפלד

נציג עובדים מר יצחק שילון נציג מעבידים מר דני בר סלע