ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה עיני נגד מרדכי ביתן :

בפני כבוד השופט אלעזר נחלון

תובע

משה עיני

נגד

נתבע

מרדכי ביתן

פסק דין

כללי
בפניי תביעה לפינוי מושכר, שהושכר לנתבע משנת 2009. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה בשאלת מועד סיום הסכם השכירות. הנתבע טוען כי הסכם השכירות הוארך עד ליום 15.3.15, ומציג הסכם שבו תוקן התאריך המקורי לתאריך זה, כשסמוך לתיקון מצויה חתימה בראשי תיבות "ע.מ." (ראשי התיבות של שם התובע). התובע טוען, מצידו, כי ההסכם לא תוקן מעולם, וכי לא הוא שחתם בראשי התיבות כנטען. הצדדים חלקו בעניינים נוספים, לרבות זכותו של הנתבע להחזיק בשטח שאינו חלק מן המושכר המקורי ושהתובע טוען לזכויות בו.
כמצוות מחוקק המשנה, נקבע ההליך לדיון בפניי ביום 15.1.15, ובסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה. נוכח העובדה שמדובר בשכירות משנת 2009, ונוכח העובדה שמועד הפינוי הנטען גם לשיטת הנתבע אמור היה להיות כחודשיים לאחר הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה המפורטת בעמוד 2 לפרוטוקול שורות 6 עד 21. להסכמה זו אני נותן תוקף של פסק דין בהליך, כחלק מפסק הדין שכאן.
עיקרי הסכמת הצדדים
על פי ההסכמה, הנתבע יישאר במושכר עד ליום 15.3.15, בכפוף לתשלום דמי השכירות במועדם, ולאחר מועד זה יפנה את המושכר תוך השבת מצבו לקדמותו. אם לא יעשה כן הנתבע, יהיה עליו לשאת בתשלום של 180 ₪ לכל יום איחור (מבלי לגרוע מזכותו של התובע לפעול לפינויו). עוד הוסכם כי למיצוי כל הטענות הכספיות ההדדיות בין הצדדים עד ליום 15.1.15, תמונה מומחית מטעם בית המשפט על מנת לחוות את דעתה בשאלה האם החתימה בראשי תיבות שבמחלוקת אינה חתימתו של התובע, וכי ככל שתקבע המומחית במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי ראשי התיבות "ע.מ." שעל גבי ההסכם לא נכתבו על ידי התובע, יהיה על הנתבע לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט כפי שיקבע בית המשפט, ובלא הנמקה. ככל שלא תקבע המומחית ממצא כאמור, לא יהיה על הנתבע לשלם לתובע את הסכום האמור, ובית המשפט יוכל לפסוק הוצאות על פי שיקול דעתו ובלא הנמקה.
יצוין כי ההסכמה כללה גם התייחסות לשטח הנוסף שמחזיק הנתבע ושאינו חלק מן המושכר (ועל כן לא היה חלק מן ההליך שבפניי במתכונתו המקורית). לגבי שטח זה נקבע כי כתנאי להמשך החזקתו של הנתבע בשטח יהיה עליו להציג את אישורם של בעלי הזכויות בשטח, וכי גם אם יוצג אישור כזה, כל טענות התובע בעניין שמורות לו.
חוות דעת המומחית
המומחית הגישה את חוות דעתה, ומסקנתה הייתה כי "קיימת אפשרות סבירה" שראשי התיבות "ע.מ." שעל גבי ההסכם (בסמוך לתיקון תאריך תום תקופת השכירות) נכתבו על ידי התובע, ואף קיימת אפשרות שתיקון התאריך עצמו נערך על ידי התובע. בהבהרה שהגישה בעקבות החלטתי ציינה המומחית כי "האפשרות שראשי התיבות, המחיקה והספרות נכתבו על ידי כותב אחר הינה נמוכה".
בנסיבות אלה, ובהתאם להסכמת הצדדים, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע סכום כלשהו. כמו כן, נוכח המסקנה, ונוכח העובדה שלמעשה על פי ממצאי חוות דעת המומחית סביר היה כי תביעת הפינוי תידחה, אני מורה כי התובע ישלם לנתבע עבור הוצאות משפט סך של 300 ₪ בתוספת חלקו של הנתבע בשכר טרחת המומחית על פי קבלה , וכן ישלם לו 1,000 ₪ עבור שכר טרחת עו"ד. בקביעת גובה ההוצאות, התחשבתי גם בהתנהלות הנתבע ביחס למימוש ההסכמה, כפי שתפורט להלן.
בקשת התובע בעניין ההסכמה בדבר אופן ההכרעה במחלוקת הכספית בשולי הדברים אציין כי ביום 23.2.15, בסמוך לפני הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט, הגיש התובע "בקשה לאישור פתיחת הליכים בהוצל"פ ושינוי פס"ד שניתן". בבקשתו טען התובע כי בשיחת טלפון ציין הנתבע שאין בכוונתו לפנות את המושכר במועד שהוסכם, והוא אף איחר מספר ימים בתשלום דמי השכירות. בשל כך ביקש התובע לאפשר לו לפתוח בהליכי הוצאה לפועל בגין דמי השכירות; לבטל את אותו חלק של ההסכמה המתייחס להכרעה במחלוקת הכספית על פי חוות דעת המומחית; ולפסוק לטובתו סך של 41,250 ₪.
הנתבע השיב לבקשה, ואישר כי אכן התעכב מספר ימים בתשלום דמי השכירות, בין היתר בשל השלג שירד באזור ירושלים. עוד ציין הנתבע כי המניע האמיתי לבקשתו של התובע לבטל את ההסכמה ביחס למחלוקת הכספית היה חוות דעת המומחית שניתנה בטרם הוגשה הבקשה (אם כי לא הוגשה לתיק בית המשפט). את הטענה כי לא יפנה את המושכר במועד הגדיר הנתבע כ"טענה סתמית". מכל מקום, הנתבע ביקש ליתן פסק דין בהתאם להסכמת הצדדים, ונוכח מסקנות חוות הדעת.
למעשה, מבקש התובע לחזור בו מההסכמה שאליה הגיעו הצדדים לעניין מתכונת ההכרעה במחלוקת הכספית . לבקשה זו לא מצאתי לנכון להיעתר. ראשית, איני סבור כי איחור של ימים ספורים בתשלום דמי השכירות (שבינתיים כבר שולמו, כעולה מתשובת התובע מיום 8.3.15 ומהודעת הנתבע מהיום ), או אמירה בנוגע לכוונה עתידית שלא לפנות את המושכר (ככל שנאמרה), מהווים עילה המצדיקה את ביטול ההסכמה (אם כי כאמור התחשבתי בה בנוגע לגובה ההוצאות, כאמור לעיל).
אוסיף כי חוות דעת המומחית נושאת תאריך 17.2.15, והבקשה הוגשה לתיק בית המשפט ביום 23.2.15. בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול את טענת הנתבע כי הבקשה הוגשה לאחר שלתובע כבר היה ידוע על מסקנות חוות הדעת, וגם מטעם זה אין מקום להיעתר לה (יצוין כי המכתב הנלווה לחוות הדעת נושא תאריך 23.2.15, ולדברי התובע הבקשה הוגשה ביום 22.2.15 ועוד בטרם ידע על מסקנות חוות הדעת, אולם בניגוד להחלטה מיום 25.2.15, נמנע התובע מלתמוך את דבריו בתצהיר, ועל כן לא ניתן לשלול את טענת הנתבע בעניין זה).
למעלה מן הדרוש אוסיף כי גם לו הייתי סבור שיש לאפשר לתובע לחזור מההסכמה בעניין מתכונת ההכרעה במחלוקת הכספית, כפי שביקש, לא ניתן היה להיעתר לבקשתו לפסוק לו את הסעדים הכספיים שלהם עתר. מדובר כאמור בהליך שהחל כתביעה לפינוי מושכר, שהסעד היחיד בה הוא פינוי המושכר. מתוך רצון ליתן מענה כולל למחלוקות בין הצדדים, הושגה ההסכמה על מתכונת ההכרעה בטענות הכספיות. אולם הסמכות להכריע בטענות אלה נוצרה רק כתוצאה מההסכמה, כך שלו הייתה הסכמה זו מבוטלת, היה חוזר ההליך למתכונתו המקורית, וממילא לא ניתן היה להתייחס למחלוקות הכספיות בין הצדדים.
סיכום
נוכח האמור, יפנה הנתבע את המושכר עד ליום 15.3.15, ואם לא יעשה כן יהיה עליו לשאת בתשלום בשיעור 180 ₪ לכל יום איחור. כמו כן ישיב הנתבע את המושכר למצבו ביום 15.3.09 על פי דרישת התובע. אשר לשטח הנוסף שבאזור בלוני הגז, הרי שגם אותו יפנה הנתבע עד לאותו מועד, בכפוף לאמור בסעיף 2 להסכמה מיום 15.1.15.
התובע ישלם לנתבע את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסכומים שנקבעו לעיל, ופסק הדין ימצה את טענות הצדדים הכספיות זה כנגד זה עד ליום 15.1.15.
ניתן היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה עיני
נתבע: מרדכי ביתן
שופט :
עורכי דין: