ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם הרמן נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק רע"פ 1505/15

לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:
אברהם הרמן

נ ג ד

המשיבות:
1. מדינת ישראל

2. עיריית נצרת עילית

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 18.2.2015 בע"פ 31642-12-14 שניתן על ידי כבוד השופטת א' הלמן

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת א' הלמן) בע"פ 31642-12-14 מיום 18.2.2015, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת (כבוד השופטת ד' שרון-גרין) בת"פ 32021-06-11, בגדרו הורשע בעבירה של חניה בניגוד לסעיף 6(ב)(1) לחוק העזר לנצרת עילית (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ה-2005, ונדון לתשלום קנס בסך של 500 ש"ח.

2. בבקשה שלפניי, המבקש עותר מבית משפט זה ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת משום שלטענתו התוצאה שבה נכה בשיעור של 100% אשר הוכר כמוגבל בניידות עקב פגיעה קשה ברגליו, מחויב בדו"ח על חנייה בחניית נכים – היא אבסורדית, וחוטאת בפרשנות דווקנית. המבקש מוסיף וטוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בסתירה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוקים רלוונטיים נוספים.

3. אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור. עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982)), או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). במקרה שלפניי, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שכזו או מעלה שיקולי צדק שכאלה, ועל כן המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". המבקש החנה את רכבו במקום המיועד לחניית רכב נכה, מבלי שהיה לרכב תג נכה. עובדה זו – בה לא כפר המבקש – היא זו שמבססת את ההרשעה בעבירה שבה הורשע כאמור בפסקה 1 לעיל. המבקש הוא אכן אדם נכה בעל מוגבלות קשה בניידות, ואולם חוקי החנייה נועדו להסדיר אימתי מותר לחנות בחנייה מסוימת ואימתי אסור, וגם נכים מוגבלי ניידות כפופים לחוקים אלו. חוקי חניה אלו מאפשרים לנכים מוגבלי ניידות לחנות בחניות נכים, וזאת בתנאי שמדובר ברכב מזכה לו הוצא תג נכה כחוק. במקרה שלפנינו, על אף שמדובר באדם שהוכר כנכה מוגבל ניידות, הרכב שבו נהג ואשר אותו החנה הוא אינו רכב מזכה בעל תג נכה, ועל כן חנייתו של המבקש היתה בניגוד לחוק. כאמור לעיל, אינני רואה את המקרה כמקרה עקרוני המצדיק את קבלת הבקשה. ככל שהמבקש מעוניין לחנות בחניית נכים עליו לעשות זאת באמצעות רכב מזכה בעל תג נכה, ולא בכל רכב אחר. לנוכח כל האמור, אינני רואה לנכון לקבל את הבקשה.
1. סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז באדר התשע"ה (8.3.2015).


מעורבים
תובע: אברהם הרמן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: