ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דמבה (אסיס) טמנג נגד חברת השמירה בע"מ :

1

בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בשא004001/08

בתיק עיקרי: עב 007579/08

בפני:

כבוד הרשמת מוניקה מרגלית

תאריך:

27/08/2008

בעניין:

דמבה (אסיס) טמנג

ע"י ב"כ עו"ד

איתי סבירסקי

המבקש

נ ג ד

חברת השמירה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

שלמה בכור

המשיבה

החלטה

1. בפני בקשת התובע למתן צו לגילוי מסמך ספציפי.

מדובר בהסכם התקשרות בין המשיבה לבין רכבת ישראל אשר הסדיר, כטענתו, את מתן שירותי השמירה לרכבת ישראל, בין היתר, באמצעות עבודתו של המבקש בתקופה הרלבנטית לתביעה. לחילופין, מבוקש גילוי חלקי ההסכם אשר עניינם בתנאי שכר ועבודה.

בנימוקי הבקשה נאמר כי התובע טוען שלא קיבל את מלוא הגמול עבור עבודה בשעות נוספות אשר הגיע לו במהלך עבודתו בנתבעת. המסמך המבוקש רלבנטי לסוגיית גמול השעות הנוספות השנויה במחלוקת; ניתן להניח כי ההסכם האמור כולל בתוכו סעיפים בהם נקבע השכר השעתי הרגיל שהיה על הנתבעת לשלם לשומרים בתפקידו של התובע; גילויו עשוי לאפשר לבחון באופן אמיתי וברור אם אכן כלל השכר ששולם ע"י הנתבעת לתובע תוספת של 9% אם לאו.

המשיבה בתגובתה טענה כי אין מקום להורות על חשיפת המכרז, המסמך אינו נדרש להוכחת עילות התביעה; הבקשה הוגשה ערב הדיון הקבוע בתיק ולאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וכן תצהירים משלימים. מכל מקום, הובהר כי לאור הזמן אשר חלף אין לנתבעת עותק מהמכרז. עוד נטען, כי התובע מתעלם מזכויות הצדדים השלישיים עמם נחתמו ההסכמים.

2. מדובר בתביעה שעניינה לתשלום סך -.89,677 ₪ בגין הפרת זכויותיו של התובע ופיטוריו שלא כדין, בכללן תביעה לגמול שעות נוספות בסך -.5,778 ₪, בגין עבודתו של התובע כתצפיתן וכשומר מחסום, כטענתו, בעמדה של רכבת ישראל מיום 14.3.06 עד לפיטוריו ביום 30.11.06.

בכתב ההגנה נטען, לצורך הענין, כי על פי המוסכם בין הצדדים בנספח 1 קיבל התובע תוספת כוללת בעד עבודתו בשעות נוספות בימי חול.

השאלות הרלבנטיות אשר שנויות במחלוקת הן, מהו שכרו הקובע של התובע, מצד אחד, והאם זכאי לגמול שעות נוספות, מהצד האחר.

3. גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קבעה הוראות מפורשות בענין גילוי מסמכים. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא ל"לדוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו (דב"ע נז/ 55-3 קבקוב הרצל – בנק מסד בע"מ מיום 14.9.99).

ביה"ד הארצי לעבודה גזר על עצמו מדיניות של ריסון ואי מתן צו גורף (דב"ע נא/ 160-3 בנק הפועלים נ. אליהו מרגלית).

לפי תקנה 46 האמורה רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין "בראש ובראשונה ... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" [עע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06); בהתקיים מבחן הרלבנטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן [רע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4), רע"א 4999/95 ALBERICI INTERNATIONAL נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נ(1)

(39). הטעם לכך הוא, שאם יוברר לבעל הדין שהמסמכים שאת גילויים ביקש אינם משרתים את עמדתו, עשוי הוא לזנוח חלק מטענותיו, או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות [עע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן 22.12.05].

שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי. בשלב השני, ייבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאזון ביניהם על רקע נסיבות המקרה. (עע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים – קלרק אבנציק, ניתן 28.3.07).

4. תנאי הסף למבחן הרלבנטיות לא התקיים במקרה דנן משלא הוכח קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. בקשתו הוגשה לאור הנחה בלתי מבוססת שלו, לפיה נכללו בחומר שגילויו מבוקש הוראות שעניינן שכרו השעתי המתחייב. ספק בנסיבות אלה אם החומר המבוקש עשוי לשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים ולתרום לדיון יעיל. יודגש, כי הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תלושי שכר בציון תעריף שכרו הקובע של התובע וכן אישור חתום על ידי הצדדים בענין אישור הסדר על תוספת כוללת בעד עבודה בשעות נוספות.

אשר להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות – מכלול האינטרסים והאיזון הרגיש ביניהם אינו מצדיק אף הוא, לדעתי, גילוי מסמך אשר נערך בין המשיבה לבין צד שלישי במסגרת התקשרות עסקית ביניהם, פן יגרום נזק למי מהצדדים לרבות צדדים שלישיים (ר' דב"ע לז/ 102-3 ד"ר נבות פיקל נ. ד"ר מרדכי ריכטר, מיום 11.3.07), ובפרט כאשר מדובר במסמך שאינו נמצא ברשות המשיבה, כטענתה, עקב חלוף הזמן.

באיזון בין פגיעה בזכותו של המבקש אם תידחה בקשתו לגילוי המסמך אל מול מידת הפגיעה שבגילויו, הנטל הכרוך בהמצאתו והספק בתרומתו לבירור המחלוקת, ביכרתי את אינטרס המשיבה.

5. סוף דבר

לאור האמור, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

מוניקה מרגלית, רשמת

קלדנית: שרי חדד