ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אגד חברה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נגד ד"ר יצחק הורביץ :

בפני כבוד הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון

תובעות

1. אגד חברה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

1. מגדל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1. ד"ר יצחק הורביץ

1. אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ

תא"מ 44861-02-14 א גד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' הורביץ
ב"כ התובעת: עו"ד רועי לוי
ב"כ הנתבעים: עו"ד מירב פלג סלע

תא"מ 32514-08-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
ב"כ התובעת: עו"ד מירב פלג סלע
ב"כ הנתבעת: עו"ד רועי לוי

פסק דין

בפני תביעות כספיות מאוחדות בהתאם להחלטה מיום 18.11.2014.

במסגרת תא"מ 44861-02-14 (להלן: "התביעה הראשונה"), נתבע סך של 6,107 ₪ בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה מתאונה שאירעה בין אוטובוס בבעלות התובעת (להלן: "האוטובוס"), לבין רכב בבעלות הנתבע (להלן: "הרכב").

במסגרת תא"מ 32514-08-14 (להלן: "התביעה השנייה") נתבע סך של 25,974 ₪ מכוח זכות השיבוב.

טענות הצדדים :

לטענת התובעת בתביעה הראשונה, ביום 14.07.2013 בעת שנסע האוטובוס בשדרות קיש לכיוון בי"ח רוטשילד בחיפה, לפתע מסיבות שאינן ידועות פרץ הרכב לנתיב נסיעת האוטובוס מבלי לציית לתמרור המורה על זכות קדימה, או אז פגע באוטובוס וגרם לו לנזק רכוש בצדו השמאלי.

כתוצאה מהתאונה, נגרמו לאוטובוס נזקים בסך של 4,881 ₪, והכול בהתאם לחוות דעת שמאי שנערכה וצורפה לכתב התביעה.

עוד נגרמו לתובעת נזקים עקיפים בגין עלות שכר טרחת השמאי בסך 726 ₪, והשבתת הרכב למשך יום אחד בסך של 500 ₪.

לטענת התובעת בתביעה השנייה, ביום 14.07.2013 נסע הרכב ברחוב חולדה בחיפה ופנה לכיוון רחוב קיש. לאחר שהרכב כבר השלים את הפנייה שמאלה, יצא לפתע האוטובוס הפוגע מתחנת העצירה ופגע ברכב בעוצמה בחלקו השמאלי.

כתוצאה מהתאונה, נגרמו לרכב נזקים בגינם שילמה התובעת למבוטח בהתאם לתנאי הפוליסה ועל סמך חוות הדעת של השמאי סך של 25,503 ₪, לאחר ניכוי השתתפות עצמית. כן נשאה התובעת בשכר טרחת השמאי, בסך של 425 ₪.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובתמונות שהגישו הצדדים, ושמעתי את עדויות הנהגים, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת לפתחו של נהג הרכב תוך שלנהג האוטובוס אחריות תורמת בקרות התאונה, ולהלן נימוקיי:

הרכב אשר הגיע מצד ימין לנתיב נסיעתו של האוטובוס ביקש לפנות שמאלה תוך שבכדי לעשות כן היה עליו לחצות את נתיב נסיעתו של האוטובוס ואת נתיב הנסיעה הנגדי , היינו ליתן זכות קדימה גם לרכבים המגיעים מימינו .

מתוואי הכביש ,אין עוררין שזכות הקדימה במקום בו אירעה התאונה הינה לנהג האוטובוס אשר נסע בדרך הראשית אליה ביקש להשתלב הרכב.

לטענת ב"כ התובעת בתביעה הראשונה, במקום מוצב תמרור עצור בצד ימין של הכביש, כפי שעולה מהתמונות אותן הגיש במעמד הדיון.

מקובלת עלי טענתה של ב"כ הנתבעת לעניין זה, ולפיה לא ברור מתי צולמה התמונה, תוך שמעדותו של נהג הרכב עולה כי ביום התאונה תמרור זה לא היה מוצב במקום. יחד עם זאת, מאחר וכאמור הרכב הוא זה המבקש להשתלב לציר הנסיעה הראשי, חלה עליו החובה ליתן זכות קדימה לרכבים אשר מגיעים בין היתר גם מצדו השמאלי . לכן, אין נפקות האם במקום הוצב תמרור עצור בשעת התאונה, או לאו שכן על נהג הרכב חלה החובה לפעול בהתאם לתקנות התעבורה וליתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים בציר הראשי אליו ביקש להשתלב תוך שיוודא כי הכביש אליו הוא מבק ש להשתלב פנוי מרכבים המגיעים משני צדיו.

עדותו של נהג הרכב הייתה מהימנה , אולם גם באם אקבל את גרסתו במלואה , הרי שיש לראות בו כאחראי לתאונה , ואפרט:

מעדות נהג הרכב עולה כי בשעה שעמד בקו העצירה בצומת ,האוטובוס היה בעצירה מוחלטת בתחנה משמאלו. מעיון בתמונות אשר הוגשו וסומנו כנ/1 עולה כי המרחק בין תחנת האוטובוס לבין קו העצירה אינו עולה על 10 מ', וזאת כפי שטען נהג האוטובוס.
מהירות הנסיעה של אוטובוס איטית באופן משמעותי מזו של רכב פרטי, קל וחומר בתחילת נסיעה. משכך, איננה הגיונית גרסת נהג הרכב ולפיה עמד בצומת וכשהבחין כי הצומת פנוי החל בנסיעתו ולערך כמה שניות לאחר מכן קרתה התאונה וזאת מאחר שאף אם נהג האוטובוס החל לנסוע במועד בו הרכב לנסוע, אין זה אפשרי שהאוטובוס גמע מרחק של כ-10 מ' באותו פרק הזמן בו גמע הרכב מרחק של כ-2 מ' מקו העצירה ועד המקום בו אירעה התאונה.

כמו כן, גם באם נהג האוטובוס היה בעצירה מלאה ברגע בו עמד הרכב בצומת וביקש לפנות שמאלה, היה על נהג הרכב לעמוד בצומת פרק זמן מספיק בכדי לוודא שנהג האוטובוס לא מתחיל בנסיעתו, מה שככל המקרה לא קרה במקרה דנן, תוך שמעדות נהג הרכב מסתמן כי הגיע לצומת, עצר, ומיד לאחר מכן התחיל בנסיעה מבלי שווידא בצורה סבירה כי האוטובוס לא מתחיל בנסיעתו.

על אף שמקובלת עלי טענת הנתבע בתביעה הראשונה, ולפיה מהתמונה שהוגשה וסומנה כת/1 עולה כי התאונה אירעה לאחר שהרכב עבר את קו העצירה, חלה עליו האחריות לתאונה שכן מהנסיבות ה מתוארות לעיל ומתוואי הכביש הרכב חסם את חלק מנתיבו של האוטובוס , ודי בכך , בכדי לראות בו כאחראי לתאונה.

יחד עם זאת, סבורה אני כי לנהג האוטובוס אחריות תורמת לקרות התאונה, בשיעור של 30% ואפרט:

מעיון בתמונות ואף מגרסת הצדדים עולה כי לשני הנהגים שדה ראייה כדי להבחין האחד בשני. משכך, וגם אם אקבל את גרסת נהג האוטובוס במלואה ולפיה לא עמד בתחנה והיה בנסיעה רציפה, תוך שנהג הרכב שביקש לפנות שמאלה התפרץ לנתיב נסיעתו , חזקה עליו כי הבחין ברכב עומד בצומת ומשכך היה עליו לצפות כי הרכב יבקש להשתלב שמאלה ובהתאמה לנסוע במהירות
ככל ומהירות נסיעתו של האוטובוס הייתה בהתאם לתוואי הדרך, הרי שיכול היה להס פיק ולבלום ואף למנוע את התאונה. משכך לא מצאתי לקבל את עדותו לעניין זה ולפיה מהירות נסיעתו הייתה כ-20 קמ"ש.

לעניין נזקיה העקיפים של התובעת בתביעה הראשונה:

במסגרת התביעה עותרת התובעת בין היתר לחיוב הנתבעת בעלות שכר טרחת השמאי בסך של 762 ₪, והפסד עקב השבתה בסך של 500 ₪. הנתבעת חולקת על עלויות אלה, תוך שטוענת לעניין זה כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת נזקה הואיל ולא צירפה אסמכתאות מתאימות לרבות קבלה עבור שכר טרחת השמאי מטעמה, אשר הינו עובד התובעת, קבלות בגין תיקון האוטובוס, וכן אסמכתאות לעניין רכיב יום השבתה וזאת במיוחד לאור היות התובעת בעלת צי הרכב הגדול ביותר במדינה אשר מתקנת את רכביה במוסכיה שלה.

לעניין טענות הנתבעת, נדרשתי במספר מקרים דומים תוך שהבעתי את דעתי ועמדתי לעניין זה.

מקובלת עלי טענת הנתבעת ולפיה רכיבי הנזק הנתבעים הכוללים את עלות חוות דעת השמאי ועלות יום השבתה טעוני הוכחה ככל נזק אחר ש נתבע, מה שלא נעשה במקרה דנן, למעט צירוף דרישת התשלום של השמאי מטעם התובעת.

אין עוררין כי השמאי הינו עובד מן המניין של התובעת, ומשכך אין זה צודק והגיוני לפסוק לטובת התובעת שכר טרחה בגין עלות חוות דעתו כשם שנפסק בתיקים אחרים בהם השמאי הינו שמאי חיצוני ולא עובד מן המניין של התובעת.

זאת ועוד , התובעת לא הוכיחה את נזקיה בגין השבתת האוטובוס לכאורה , תוך שלא הוכיחה, אלו פעולות ביצעה להקטנת נזק זה , לרבות שימוש באוטובוס חלופי אשר ברשותה , וסביר כי בין היתר לצרכים אלה.

סוף דבר

מכל האמור לעיל, הנני פוסקת כדלקמן:

בתביעה הראשונה, ישלם הנתבע לתובעת לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיה סך של 3,697 ₪ בתוספ ת הוצאות משפט בסך 760 ₪ ושכר טרחת עורך דין בשיעור 1,250 ₪ כולל מע"מ.

בתביעה השנייה, תשלם הנתבעת לתובעת לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיה סך של 7,792 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 760 ₪ ושכר טרחת עורך דין בשיעור 1,250 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו באופן הדדי תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסה"ד לידי ב"כ הצדדים בדואר רשום

ניתן היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אגד חברה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
נתבע: ד"ר יצחק הורביץ
שופט :
עורכי דין: