ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חשימה נגד בטוח לאומי-סניף ירושל :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 011703/06

בפני:

כבוד השופטת שדיאור שרה

נציג ציבור (ע) מר אפיק זאב

27/08/2008

בעניין:

חשימה פהמייה

ע"י ב"כ עו"ד

חלאילה מוחמד

תובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

חנה מנדלסון

נתבע

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת לקצבת זקנה, שהוגשה ביולי 2005 ונדחתה.

הנתבע טען כי התובעת איננה תושבת.

העובדות:

1. התובעת לא התגוררה בישראל בין השנים 1970 עד 1996.

2. בעלה של התובעת נפטר בשנת 1996.

המחלוקות:

1. האם חזרה התובעת להתגורר בישראל לאחר פטירת בעלה בשנת 96.

2. האם כטענתה היא מתגוררת בבית בנה בעיסוויאיה או שמא כטענת הנתבע היא מתגוררת בשכונת הדואר שמחוץ לתחום.

הכרעת הדין

1. נטל ההוכחה לעניין תושבות חל על התובעת.

התובעת לא הייתה תושבת שנים ארוכות למעלה מ- 26 שנה ויש לה בית פרטי בשכונת הדואר מחוץ לתחום. (סעיף 8 ו- 9 לתצהירה).

2. התובעת הצהירה כי מאז 96 מתגוררת בבית בנה מוחמד בעיסוויאיה ולעיתים רחוקות לנה אצל בנה מורטדה במחנה הפליטים שועפט. לתמיכה צורפו תצהיר הבן מוחמד והבן מורטדה.

3. בעדותה בבית הדין לא ענתה התובעת ישירות לשאלות, ולמעשה התכחשה לאמור בתצהיר לעניין מגורים עם בעלה 26 שנים בשכונת הדואר (פרו' עמ' 3 ש' 5 עד 14), והעלתה גרסת מגורים בעיר העתיקה. הכחשה זו חוזרת בעמ' 4 ש' 8.

4. בתצהיר היא מציינת שיש לה דירה בשכונת הדואר. בחקירתה (עמ' 4 ש' 9) היא מכחישה ואומרת שהדירה של גיסה (עמ' 4 ש' 13).

5. התובעת נמנעה מליתן תשובות ישירות לשאלות פשוטות. (עמ' 4).

6. התובעת מאשרת בעדותה (עמ' 4 ש' 24 ואילך) כי דירתו של מוחמד היא ליד קופת חולים כללית בעיסוואיה ושהיא גרה שם מ- 96 באותה דירה (עמ' 4 ש' 29 עמ' 5 ש' 2-4, עמ' 6 ש' 8). בניגוד מוחלט לעדותה מעיד הבן מוחמד חשימה כי עבר מספר דירות (עמ' 8 ש' 27) ומ- 98 גר באותו מקום לפני כן גר בשכירות בדירות אחרות. (עמ' 9 ש' 6-7). ובמענה לשאלה בסתירה לאמו אומר "כן היא עברה מדודה לדודה אך לא יודעת" (עמ' 9 ש' 17).

מעדות פדיאה חשימה ומנ/4 עולה כי עברו לדירה בעיסוויאיה בה טוענת התובעת למגורים בסוף שנת 97 ולא ב- 96 כגרסת התובעת.

7. בעדותה מתברר שהדירה בשכונת הדואר לא עומדת ריקה אלא מישהו מתגורר בה 3 חודשים ו- 10 שנים אף אחד לא התגורר בה. הבן מוחמד אומר שהבית מושכר (עמ' 4 ש' 9 ואילך) סותר את עדות אמו לגבי 3 חודשים אחרונים וזאת בסתירה לחקירה מיוני 2002 שהבית סגור ולא בשימוש.

8. בהמשך עדותה עולה שהייתה הולכת וחוזרת משכונת הדואר (עמ' 6 ש' 19, 25) כלומר בשני ביקורים של שני החוקרים גם ב- 2003 וגם ב- 2004, נמצאה התובעת בביתה בשכונת הדואר. לטענתה לא הייתה בתוך הבית אלא מחוץ לו. הביקורים היו כל "20 יום או חודש, חודש וחצי לפי מצב הרוח" (עמ' 7 ש' 18). הבן מוחמד מאשר שהיא הולכת לבית מסדרת ומנקה (עמ' 11 ש' 1-3).

9. גם לגבי רציפות מגוריה אצל מוחמד, אומר מוחמד:

"ת. היא אצלי אבל התגוררה אצל מורטדה לידי בשנת 2001 אחר כך חזרה אלייי. באו אליי מביטוח לאומי וגם חקרו" (עמ' 9 ש' 19-20).

10. גם לגרסתה שגרה עם הבנות באותו חדר (סעיף 7 לתצהירה) מצאנו כי בעדותה ובעדות מוחמד גרסאות שונות, של חדר לבד וחדר עם הבנות. (עמ' 9 ש' 23 עד 29).

11. עדותו של הבן מורטדה מאשר שהוריו גרו בשכונת הדואר 26 שנה העד טוען שלא גרים בדירה מ- 96 (עמ' 13 ש' 20) ובכך סותר את עדות אחיו ואמו.

עוד סותר את עדותם שזה בית הגיס ואומר שזה בית האב (עמ' 13 סיפא).

12. גם לגבי תדירות נוכחות האם אצלו עדותו אינה מתיישבת עם עדות האם והאח. (עמ' 14 ש' 12, 13).

עוד לעניין מגוריו אצל מוחמד הוגשו נ/2 ונ/3 פרוטוקול פסק הדין בעניינו בתיק בל'

2014/02 מהם עולה כי לא התגורר אצל מוחמד בתקופה הנטענת לפנינו.

13. בעדותה של גב' פדיאה חשימה, נתגלו סתירות ביחס לחקירותיה נ/4 ונ/5 לגבי החדר של התובעת עם או בלי הילדות ואל מיקומו. מנ/6 מתמונת הבית עולה כי יש לתובעת חפצים בדירה ואכן העדה אומרת שלא היה משהו, כי נשבר והביאו חדש ושמו על הרצפה וחלק "יעטפו לה" עד שהיה לה ארון. (עמ' 21 ש' 9-12).

14. חקירתו של החוקר נועם פאשה העלתה כי התובעת נמצאה באוגוסט 2005 בבית מוחמד. עוד הדגיש כי העדה קראה את חקירתה ואף תיקנה משפט בקשר לבנה לפיכך נדחית טענתה כי לא קראה את החקירה (עמ' 22 ש' 14-15) כך גם בהתייחס לכך שאין מקום עם דברי התובעת בבית (עמ' 22 ש' 21. עמ' 23 ש' 19-20). לדבריו בזמן ביקורו לתובעת לא היה חדר לבד בניגוד לעדות התובעת וכלתה.

15. לסיכום, עד כה מצאנו כי בכל השאלות המרכזיות, תקופת החיים בשכונת הדואר, תקופת החיים אצל הבן, המעבר מדירה לדירה העובדה ש"הולכת ובאה" לבן בשכונת הדואר והאם הבית ריק או מושכר, בכל אחת משאלות אלו היו בפנינו לפחות 2 גרסאות אם לא יותר.

בחקירה מ- 1998 לא מוזכרת התובעת כמי שמתגוררת אצל מוחמד אלא נמצא חפצים שלה כך גם בחקירה מ- 2002.

יתר על כן, גרסת התובעת בחקירתה לא תאמה את תצהירה וכך גם גרסת הילדים לא תאמו את תצהירה ואת החקירות שביצעו להם.

בנסיבות העדר המהימנות, לא נוכל לומר כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה בדבר מגורים בבית בנה מ- 1996 ואילך.

16. משהתובעת "באה והולכת" לבנה בשכונת הדואר, בתדירות של לפחות כל 20 יום הרי שלא ניתן לומר כי מרכז חייה בבחינת DOMICIL נמצא בישראל. (פרו' עמ' 5 ש' 22, עמ' 6 ש'19,22, עמ' 7 ש' 16, 18).

עולה גם כי פעמים נראתה בשכונת הדואר בביקור החוקרים ואין בכך מקריות. (ראה הודעתה (עמ' 7 לפרו' ש' 22 עמ' 8 ש' 14).

סוגית היות הדירה ריקה או מושכרת הייתה כה רב גונית בעדויות שאנו מעדיפים את גרסתה בתצהיר שעומדת לרשותה הדירה בשכונת הדואר.

17. העובדה שהתובעת לא ידעה שמוחמד עבר שלוש דירות וטענה כי כל הזמן גרה איתו באותה דירה מערערת את מהימנות גרסתה לעניין המגורים הרצופים אצל הבן.

18. תביעתה של התובעת הוגשה ביולי 2005. הזמן שחלף מ-1996 ועד להגשת התביעה אף היא מעוררת תהיה לגבי מקום מגוריה בתקופה זו.

19. סוף דבר:

לנוכח הסתירות בכל הנושאים הנוגעים לתביעה בין תצהיר התובעת לחקירתה, בינה לבין עדיה וחקירותיהם ובינם לבין עדותם לא נתגבשה כל גרסה מוכחת של תושבות שאינה בביתה בשכונת הדואר שמחוץ לתחום שם גרה 26 שנה והתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה.

בנסיבות אלו מצאנו כי בדין נדחתה תביעתה.

20. בנסיבות ההליך כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום באב, תשס"ח ( באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

--------------------------- --------------------------------

נציג ציבור, מר אפיק שרה שדיאור, שופטת

קלדנית: הדסה.