ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר שפירא נגד אראר סאט גלובל קומיוניקיישנס נטוורק בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי

תובעים

אלכסנדר שפירא

נגד

נתבעים

אראר סאט גלובל קומיוניקיישנס נטוורק בע"מ

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן.

1. התובע, עו"ד אלכס שפירא, הגיש תביעה בהליך של סדר דין מקוצר נגד הנתבעת, אר. אר, סאט גלובל קומיוניקיישנס נטוורק בע"מ מכוח הסכם שכר טרחת עורך דין שנחתם בין הצדדים.
אין מחלוקת כי סמנכ"ל הכספים הקודם של הנתבעת, מר גיל עפרון (להלן: סמנכ"ל הכספים הקודם), שכר את שירותי התובע ליתן לנתבעת חוות דעת משפטית בתחום המס, בשאלה אם רשאית הנתבעת לקזז הפסדים מהפרשי שער שליליים שמקורם באגרות חוב כנגד הכנסות מריבית על אגרות החוב (להלן: חוות הדעת המיסויית). טיוטת חוות הדעת הועברה לנתבעת על-פי ההסכם שבין הצדדים. הסכם שכר הטרחה בין הצדדים כולל תשלום בגין עצם מתן חוות הדעת ותשלום "בונוס" בהתאם לחסכון המס של הנתבעת, ככל שתיושם חוות הדעת שניתנה.

2. לטענת התובע, למרות שמגיע לו תשלום "בונוס" בגין השירותים המשפטיים שסיפק לנתבעת, וזאת על-פי הוראותיו המפורשות של הסכם שכר הטרחה שנחתם, נמנעת הנתבעת מלשלם לו שכרו: בהתאם לכתב התביעה בינואר 2014 פנה התובע לסמנכ"ל הכספים הנוכחי של הנתבעת לצורך תשלום הפרש שכר הטרחה שטרם שולם. לטענת התובע רק ביוני 2014, וגם זאת לאחר מספר תזכורות הודה סמנכ"ל הכספים בחובתו לשלם לתובע בגין חלק מרכיבי שכר הטרחה. לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים נאותה הנתבעת, לטענת התובע, ביום 25/6/14 לשלם לו סך של 50,000 ₪+ מע"מ בלבד והתובע שלח לנתבעת חשבון שכר טרחה מעודכן לגבי היתרה שטרם שולמה. לאחר חילופי מכתבים בין התובע למי מבעלי תפקיד אצל הנתבעת העבירה הנתבעת, לטענת התובע, ביום 14/8/14 סך נוסף של 59,000 ₪. כך לטענת התובע נותרה יתרה שלא שולמה בסך של 101,532 ₪.

3. עיון בהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים מעלה כי שכר הטרחה של התובע מורכב מ-3 רכיבים:
האחד, תשלום עבור עצם הכנת טיוטת חוות הדעת המיסויית (סע' 3.1 להסכם); השני, תשלום סכום קבוע אם תיושם חוות הדעת (סע' 3.2 להסכם); השלישי, תשלום של "בונוס" בשיעור של 5%+מע"מ מחיסכון המס של החברה אם תיושם חוות הדעת (סע' 3.3 להסכם) (מאחר ששני הרכיבים האחרונים מותנים ביישום חוות הדעת, יכונו להלן שניהם יחד: הבונוס).

אין מחלוקת שהצדדים התנו תשלום הבונוס ביישום בפועל של חוות הדעת המיסויית; וכי התשלום ינתן רק לאחר ששומות המס לגבי אותן שנים תהיינה לשומות 'סגורות' (סע' 3.3 בעמ' 2 להסכם); קרי, שמדובר בשומות שלא ניתן עוד לשנותן: בין אם מאחר שדוחות החברה יתקבלו ללא סייג, בין אם משום התיישנות השומות, בין אם משום הסדר עם רשות המסים, ובין אם כתוצאה מקביעה חלוטה של בית המשפט בערעור על השומות.
במסגרת הסעיף המסדיר את הבונוס קבעו הצדדים (סע' 3.3 בעמ' 2 להסכם): "בונוס זה ישולם בסמוך לאחר שתתקבלנה (ככל שתתקבלנה) שומות מס סגורות של החברה בגדרן תתקבל העמדה נשוא חוות הדעת, כולה או חלקה..."

הצדדים חלוקים לגבי פרשנותה של התיבה "תתקבל העמדה נשוא חוות הדעת".

4. לטענת התובע מאחר שאין חולק שהנתבעת קיזזה בפועל הפסדי שער מהכנסות ריבית בגין אגרות חוב נסחרות, הרי שיש לראות בכך משום קבלת העמדה מושא חוות הדעת ומכאן שלטענתו מגיע לו תשלום הבונוס לפי הסכם שכר הטרחה.

5. מנגד, טוענת הנתבעת, באמצעות סמנכ"ל הכספים הנוכחי, מר שמוליק קורן (להלן: סמנכ"ל הכספים הנוכחי) כי חוות הדעת כלל לא הועברה לרשות המסים ולא נזכרה בביאורים לדוחות הכספיים של החברה. מכאן לטענתו יש להסיק כי לא נעשה בה שימוש והיא לא יושמה; ובוודאי שלא ניתן לומר לגביה שחל עליה התנאי של "תתקבל העמדה נשוא חוות הדעת". לכן, לטענת הנתבעת התובע לא זכאי לתשלום הבונוס. זאת ועוד, במסגרת בקשת הרשות להתגונן טוענת הנתבעת כי לא זו בלבד שאינה צריכה לשאת בתשלום הבונוס, אלא שהיא אף זכאית להשבה של כספים ששילמה לתובע בשל טעות ו/או הטעייה ו/או מצג שווא מטעם התובע (סע' 9 לתצהיר מר קורן).

דיון ומסקנות:
6. בחינת טענות הנתבעת, באמצעות מנהל הכספים הנוכחי, מעלה המסקנה כי מדובר בטענות דחוקות שספק רב אם לא מצדיקות להורות כבר בשלב זה על דחיית ההתנגדות ומתן פסק דין. ואולם, מאחר שקיימת אפשרות שבירור עובדתי נוסף באמצעות עדותו של סמנכ"ל הכספים הקודם ורואה החשבון המלווה מטעם משרד רואי חשבון סומך חייקין, עשוי לשפוך אור נוסף על המחלוקת, יש ליתן לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה על מנת להשאיר הפתח לבירור עתידי (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 244 (מהדורה תשיעית, 2009). ואולם, מאחר שהתרשמתי שמדובר בשלב זה בהגנה דחוקה כאמור, תותנה הרשות להתגונן בהפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט.

אבהיר המסקנה.

7. מבחינה עובדתית המחלוקת בין הצדדים כלל אינה סבוכה והצדדים למעשה אף אינם חלוקים באשר לעובדות שבבסיס המחלוקת:
התובע נתבקש מאת סמנכ"ל הכספים הקודם של הנתבעת ליתן חוות דעת מיסויית בנושא קיזוז הפסדי שער באגרות חוב כנגד הכנסה מריבית מאותן אגרות חוב.
הנתבעת היתה מלווה בידי משרד רואי חשבון וההתקשרות עם התובע נעשתה בידיעת משרד רואי החשבון של הנתבעת ולבקשתו.
בהתאם לדברי התובע, שלא נסתרו, פנייתו של סמנכ"ל הכספים הקודם אל התובע היתה באמצעות, וממילא שבידיעת, משרד רואי החשבון סומך חייקין KPMG, שהוא משרד רואי החשבון המבקר של החברה, אשר אמון בין היתר על הגשת דוחותיה הכספיים ודיווחי הנתבעת לרשות המס (ראו בין היתר סע' 2.2 להסכם). יש להניח שהנתבעת פנתה דווקא אל התובע לצורך קבלת חוות דעת מיסויית משסברה כי הוא מומחה בתחום המס.
חוות הדעת ניתנה.
בהתאם לחוות הדעת רשאית, למיטב הבנתו של התובע כמומחה בתחום המס, להקטין את חבותה במס בדרך של קיזוז הפסדי שער מרווחי ריבית בהקשר לאגרות חוב. חוות הדעת ניתנה על בסיס פרשנותו של סע' 29 לפקודת מס הכנסה.
הנתבעת קיזזה במסגרת דוחותיה לרשות המסים לשנות המס 2007 עד 2009 הפסדי שער באגרות חוב כנגד הכנסה מריבית מאותן אגרות חוב (הצהרת מר קורן בעמ' 2 ש' 25 לפרוט') ובכך הפחיתה חבותה במס.
קיזוז ההפסדים תאם למתווה בחוות הדעת.
שומות המס לשנים 2007 ו-2008 הפכו חלוטות מאחר שרשות המסים לא חלקה על הדוחות שהוגשו. שנת המס 2009 טרם היתה לשנה "סגורה" נכון למועד הגשת התביעה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים אינה תלוייה בקביעת עובדות, שהרי רובן מוסכמות, הגם שאין הסכמה לגבי הפרשנות שיש ליתן להם: המחלוקת בין הצדדים היא לגבי השאלה אם יש לראות בקיזוז ההפסדים שביצעה הנתבעת בדוחותיה לרשות המס, משום יישום של חוות הדעת המיסויית, באופן שמקנה לתובע רכיב הבונוס. טענתו הממוקדת של סמנכ"ל הכספים הנוכחי, כפי שעלתה בדיון בבית המשפט, היא שחוות הדעת המיסויית אומרת בדיוק מה שכתוב בסעיף החוק בפקודת מס הכנסה. מכאן טענתו היא שלא היה צריך את חוות הדעת; וכי בפועל לא נעשה בה שימוש; ומשכך לא ניתן לומר עליה כי יושמה. ולכן לטענתו, לא זכאי התובע לבונוס מכוח הסכם שכר הטרחה.

8. אין מחלוקת שחוות דעתו של התובע נסמכת על סע' 29 לפקודת מס הכנסה. ואולם, כל חוות דעת משפטית, ובכלל זה חוות דעת משפטית בתחום המס, מעגנת את מסקנותיה בסעיף או סעיפי חוק רלוונטיים, תוך אינטגרציה בין חקיקה, פסיקה ונוהג שונים כדי לבסס את ההמלצה בחוות הדעת.
זכותו של נישום להפחתת מס חייבת למצוא עיגון באחד מסעיפי פקודת מס הכנסה, בין היתר בכפוף לאופן בו פורשו אותם סעיפים בפסיקה (אמנון רפאל מס הכנסה (כרך ראשון) 431 (2009)), זאת מאחר שהקלה בנטל המס יש בה כדי להביא להפחתה בגביית המס המשתלם לאוצר המדינה המממן את פעולות הממשלה וכן עלול להיות בה משום פגיעה בשיוויון בין הנישומים. מכאן שכל הפחתת מס שמבצע נישום, נבחנת באופן זהיר בידי רשות המסים, תוך פרשנות דווקנית של סעיפי פקודת מס הכנסה. בהתאם לכך, כדי להמליץ לנישום על ביצוע הפחתת מס שהיא, חוות הדעת המיסויית אינה יכולה 'להמציא' הקלות במס "יש מאין" או ליתן המלצה על זכות לקיזוז, הנחה או פטור, ללא עיגון מפורש בפקודת מס הכנסה.

במקרה דנן קיבלה הנתבעת חוות דעת מיסויית שמכלילה בגדרי סע' 29 לפקודת מס הכנסה את הנסיבות העובדתיות בגינן ביקשה הנתבעת חוות דעת. תכליתה של אותה חוות הדעת היא להכשיר הפחתת מס, תוך התחשבות במערכת העובדות הנתונה של הנתבעת.

9. לעניין מעמדה של חוות הדעת המיסויית, יובהר כי עקרונית חוות דעת מיסויית היא מסמך 'פנימי' לשימושה של הנתבעת כנישומה ולא מסמך 'חיצוני' במובן שקיימת חובה להגשתה לרשות המסים. לפיכך, אין בעובדה שחוות הדעת לא הוגשה לרשות המסים או לא נזכרה בביאורים בדוחות הכספיים של הנתבעת כדי לחייב המסקנה כי זו לא יושמה וכי הנתבעת לא פעלה על-פיה. הנתבעת כנישומה ביקשה חוות דעת מיסויית לא משום שהיא נדרשת להגיש אותה לרשות המסים כתנאי לביצוע הפחתת המס, אלא כי היא מבקשת להכשיר את הפחתת מס שביקשה לבצע בדוחותיה ולהבטיח לעצמה וודאות ויציבות בהיבט המיסויי. באופן זה, אם רשות המסים מקבלת בסופו של דבר מכל סיבה שהיא את דיווחי המס של הנתבעת כשהם, לעולם לא תידרש הנתבעת כנישומה להציג את חוות הדעת עליה הסתמכה, כשבחרה לבצע פעולה מיסויית כזו או אחרת שעניינה הפחתת מס.
רק אם רשות המסים לא היתה מקבלת את הדיווח של הנתבעת כנישומה, והיה נדרש דיון אצל רשויות המס לעניין אותה סוגייה או שהיו נדרשים הליכי השגה וערעור; או אז, היתה חוות הדעת משמשת בסיס לדיונים של הנתבעת מול רשויות המס בדבר חבותה במס וגובהה.

במקביל, עשויה חוות דעת מיסויית, ככל שאכן נערכה אצל מומחה מתחום המס ואינה מופרכת מעיקרה, להוות בסיס לשלילת אחריות פלילית עבור הנתבעת ואורגניה, משהסתמכו על חוות דעתו של המומחה בתחום המס שעה ופעלו על-פיה שעה שביצעו הפחתת מס. הסתמכות על חוות דעת מיסויית יש בה על-פי רוב בכפוף לתנאים מסויימים, לשלול כוונה פלילית, גם אם מוכרע בסופו של דבר כי מדובר בהפחתת מס בלתי נאותה (ע"פ 1182/99 הורביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 1, 156 (המוכר גם כעניין 'פרומדיקו')). זהו איפוא טעם אפשרי נוסף לפנייתה של הנתבעת לתובע לקבל חוות דעת מיסויית באותה סוגייה.

10. גם מעבר לדברים העקרוניים האמורים, הרי שבנסיבותיו של התיק דנן, אין מקום לקבל הטענה. ככל שלשונו של סע' 29 לפקודת מס הכנסה לכאורה המפורשת כטענת סמנכ"ל הכספים הנוכחי של הנתבעת, הרי שלא היתה מתבקשת מלכתחילה חוות דעת כזו. זאת ועוד, אם אכן סעיף החוק הרלוונטי בפקודת מס הכנסה כה נהיר, עד כי ברור היה לטענת מר קורן, שניתן לקזז הפסדי שער כנגד הכנסה מריבית בהקשר לאגרות חוב, לא היה מבקש משרד רואי חשבון סומך חייקין באמצעות סמנכ"ל הכספים הקודם, מאת התובע חוות דעת באותה שאלה. הדברים מקבלים משנה תוקף, בהיות משרד רואי החשבון המלווה נחשב לאחד ממשרדי ה- "Big 4ׂ", שיש לו מחלקת מסים מבוססת היכולה לכאורה להמליץ בעצמה על הפחתת המס שבוצעה ללא צורך בחוות דעת מקצועית מכל גורם אחר. אלא שככל הנראה בשל מורכבות הסוגייה או חדשנותה, כדי לעגן זכאותה של הנתבעת מבחינה חוקית ולהבטיח שלילת כוונה פלילית, התבקשה אותה חוות דעת מיסויית- משפטית כדי לבסס את הפחתת המס שבוצעה.

11. יצויין בהקשר זה כי במענה לשאלה מפורשת של בית המשפט בתגובה לאותה טענה של מר קורן בדיון, לא נתקבל הסבר מאת הנתבעת מדוע בכלל נעשתה פנייה לתובע כדי לקבל חוות דעתו ומדוע משרד רואי החשבון לא סברו מלכתחילה שאין צורך בפנייה לקבלת אותה חוות דעת, ככל שאכן היה כך הדבר (עמ' 2 לפרוט' מיום 31/12/14).
בהתאם לכל האמור, העובדה שחוות הדעת המיסויית במקרה דנן נסמכת על דבר החקיקה הקבוע בסע' 29 לפקודה, אין בה לכשעצמה כדי לשלול הצורך באותה חוות דעת כדי לבצע את הפחתת המס שבוצעה בדיווחים לרשות המס בדרך של קיזוז הפסדים.
בנסיבות אלה, כאמור, היה לכאורה מקום להורות על דחיית ההתנגדות מאחר שאף לא אחת מטענות הנתבעת יכולה לשלול את המסקנה הסבירה בדבר הקשר הסיבתי שבין קבלת חוות הדעת המיסויית מאת התובע לבין הפחתת המס שביצעה הנתבעת בפועל.

12. בשולי הדברים העלתה הנתבעת טענה נוספת ולפיה לכל היותר תקף הסכם שכר הטרחה לגבי שנת המס 2008, זאת מאחר שההסכם נחתם בסוף שנת 2008. יש לדחות את הטענה.
הסכם שכר הטרחה נחתם אומנם בשנה הקלנדרית 2008 ואולם לא יכולה להיות מחלוקת כי בתחום דיני המס מניין השנים הוא לפי "שנות מס"; עוד לא יכולה להיות מחלוקת כי דוחות כספיים ודיווחים לרשות המס לגבי שנת מס מסויימת לעולם מוגשים אחרי תום שנת המס הרלוונטית ובוודאי שאחרי תום שנת המס הקלנדרית (כך לדוגמה: דוחות מס ליחידים לשנת המס 2014 יוגשו על-פי דין רק באפריל או מאי 2015; וחברות נוטות לבקש דחייה ארוכה אף יותר בהגשת דוחותיהם). הראייה היא שבמקרה זה התבקשה חוות דעת בסוף שנת 2008, לגבי הפסדי שער שדווחו בסופו של דבר לגבי שנת המס 2007), כך שלא ניתן ללמוד מהעובדה שההסכם דנן נחתם בסוף השנה הקלנדרית של 2008 לגבי תחולתו. רכיב הבונוס בהסכם מנוסח כהצלחה מ'חסכון מס' "מהמועד הקבוע בחוק לתשלום המס...". בנסיבות אלה, את 'חסכון המס' יש לבחון על-פי "שנות מס" ולא על-פי שנים קלנדריות. כך שאם בוצעה הפחתת מס, על בסיס חוות הדעת לגבי שנות המס 2007 עד 2009, הרי שיש לראות את הסכם שכר הטרחה חל לגביהן, ללא קשר לשנה הקלנדרית בה נחתם הסכם שכר הטרחה ו/או השנה הקלנדרית בה ניתנה חוות הדעת.

תוצאה:
בהתאם לכל האמור לעיל, לכאורה היה מקום לדחות את ההתנגדות ואולם מאחר שבירור עובדתי נוסף כאמור עשוי לשפוך אור נוסף על התובענה, הרי שאין מקום להורות על דחיית ההתנגדות בשלב זה. ואולם, לאור כל המפורט לעיל, משטענות הנתבעת הן למעשה טענות דחוקות, אני מורה על מתן רשות להתגונן מפני התביעה בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט כתנאי למתן הרשות להתגונן, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין רגיל.
התיק מועבר למנ"ת לצורך קביעת מותב ומתן הוראות.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלכסנדר שפירא
נתבע: אראר סאט גלובל קומיוניקיישנס נטוורק בע"מ
שופט :
עורכי דין: