ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.י הנדסת מיגון אש בע"מ נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ :

בקשה מספר 5

בפני כבוד השופט הבכיר אלי ספיר

המבקשת

מ.י הנדסת מיגון אש בע"מ

נגד

המשיבה
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

החלטה

תמצית הבקשה וטענות הצדדים
בפני בקשת המבקשת להורות למשיבה למסור לה תצהיר גילוי מסמכים כללי, גילוי ועיון מסמכים ספציפי, וכן תצהיר מענה לשאלון.

המבקשת טוענת, כי ביום 29.12.2014 שלחה למשיבה דרישה כאמור, ואולם זו נענתה בתשובת המשיבה מיום 21.01.2015 אשר אינה מענה כלל וכלל לדרישות המבקשת, ואף אינה בהתאם לתקנות הרלוונטיות.

עוד מוסיפה המבקשת, כי המסמך הנדרש בגילוי מסמכים ספציפיים – הוא מסמך מהותי, אשר עשוי לסייע בהגנתה, ואף שהוא פיזית אינו נמצא בשליטה או בידי המשיבה, הרי שמסמך זה זמין וקיים אצל חברת בינת תקשורת מחשבים בע"מ, מבוטחת המשיבה (אותה פיצתה המשיבה , וכעת תובעת בתחלוף את גורמי הנזק לגישתה) ומשכך, ראוי לראות במבוטחתה ככזו שבשליטת המשיבה – ולהורות על גילוי המסמך המבוקש.

המשיבה בתגובתה טוענת – כי כל אשר יכלה לעשות – עשתה בתשובתה מיום 21.01.2015.

כך לעניין תצהיר מסמכים כללי – הרי שזה נשלח, גילוי ועיון במסמך ספציפי – חוזה השכירות של מבוטחת המשיבה עם בעלת הנכס ממנו נשכר הנכס – אינו ברשותה, ו אין עליה חובה לפנות לצד שלישי כל שהו, כולל המבוטחת שלה, לשם השגת המסמך, ובכל זאת היא פנתה למבוטחת בניסיון לקבלו. בכל הנוגע לשאלון – השאלות שנשאלו אינן בידיעת המשיבה, ומשך אין לדרוש ממנה מתן מענה עליהן.

ההליכים המקדמיים ומטרתם
לא פעם הדגישו בתי המשפט את חשיבות "המשחק בקלפים פתוחים", באשר גילוי מרבי נועד להשיג תכלית בסיסית של ההליך השיפוטי – חשיפת האמת (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד ורה 11, 2013) בעמוד 252). על בסיס נקודת מוצא זו, המדיניות השיפוטית חייבה חשיפה מרבית של מסמכים המצו יים בידי הצד האחד כלפי הצד השני וההיפך, וזולת מקרים מיוחדים או מסמכים חסויים.

משכך, לא רק שראוי כי צדדים יפעלו לחשיפה וגילוי של מסמכים האחד כלפי השני, ואף רצוי מבלי שתהיה בכך מעורבות בית המשפט, אלא ששעה שהביא אחד הצדדים את דרישתו בפני בית המשפט – הרי שאילו הרציונאלים המנחים בסוג בקשות כגון זו.

אעיר, כי את סמכותו של בית המשפט להורות לצד שלישי להגיש מסמכים דרושים ורלוונטיים או לענות על שאלות – ניתן לבסס אף על סמכותו של בית המשפט לזמן עדים או לדרשות התייצבותם של עדים עם מסמכים מבוקשים. מטרתם של ההליכים המקדמיים היא לצמצם את השימוש בסמכות זו של בית המשפט, ובכך לייעל את ההליך המשפטי ולהוזילו לצדדים.

תצהיר גילוי כללי
ככל שקיימת פרקטיקה בין עורכי דין – להעביר האחד לשני רשימות מסמכים בלבד, מבלי שרשימות אילו תהיינה ערוכות בצורת תצהיר חתום – הרי שאין בכך כל פסול, ואולם אין ספק כי דרישתו של צד להמציא דווקא תצהיר – היא דרישה לגיטימית, ההולמת את מטרות התקנות ואף עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 112 ל תקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות).

משכך, אף אם בפרקטיקה חלק מהצדדים או באי כוחם מסתפקים ברשימה של מסמכים כתחליף לתצהיר גילוי מסמכים, הרי שאין בכך כדי לפגוע בזכותו של צד לדרוש הצגת תצהיר דווקא ובהתאם לנוסח של תקנה 112 לתקנות.

תצהיר גילוי ספציפי
באופן דומה, גם הדרישה לתצהיר גילוי מסמכים ספציפי – כגון דרישת המבקשת לעיון והעתקה של הסכם השכירות שבין מבוטחת המשיבה ובין הבעלים של הנכס שהושכר למבוטחת – הינה דרישה רלוונטית, לגיטימית וראוי כי תיענה בהתאם.

המשיבה העלתה הסתייגות מדרישה זו, שכן לטענתה המסמך אינו מצוי בחזקתה, אלא בחזקת המבוטחת, וכי המשיבה עושה ניסיונות לקבל מסמך זה.

שאלת תחולת הגילוי והיקפו – בפרט הגורמים עליהם חלה חובה זו – נדונה והוכרעה בהלכה מספר רב של פעמים, וברי היום כבר מושרשת הגישה, כי ככל שעסקינן בגילוי מסמכים כללי או ספציפי, הרי שדרישה זו יכול ותופנה מחוץ לצדדים הישירים המעורבים בהליך המשפטי, כגון כלפי אדם או תאגיד – אשר נמצא ים בשליטת בעל הדין.

המשיבה טוענת, כי המבוטחת אינה בשליטה, ובוודאי שאין ביכולתה המשפטית לכפות עליה הצגת מסמך פלוני. אולם טענה זו אינה נקייה מקושיות. כך, תביעתה של המשיבה מבוססת על טענת תחלוף, כאשר זכותה של מבוטחת המשיבה עברה למשיבה בהתאם להוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, ה'תשמ"א – 1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח).

יוצא איפה, כי המשיבה מחד נהנית מזכות תחלוף אשר השתכללה לה בעקבות תשלום תגמולי ביטוח בגין נזק שנגרם למבוטחתה, אך מאידך – נהנית גם מההפרדה המשפטית שבינה ובין מבוטחת זו, וזו בתורה שולל ת – לטענת המשיבה – את חובת גילוי אותו מסמך כלפי המבקשת. אין הדעת סובלת סיטו אציה זו.

ספק אם ניתן לראות כמבוטחת כבשליטת המשיבה, ואולם אין כל ספק כי זו קשורה גם קשורה להליך המשפטי המתקיים בתיק דנן, אך אם המובטחת אינה צד פורמאלי בתיק זה.

"כניסה לנעלי המבוטחת" של חברת הביטוח (המשיבה) היא כמעט מוחלטת, וכך גם כל טענת הגנה אשר עומדת למבקשת כנגד המבוטחת – הניזוקה – תעמוד לה גם כנגד המשיבה. אימוץ צד אחד של זכות התחלוף, בלא הצד השני – תעוות את מטרות התחלוף, וממילא אינה עולה בקנה אחד עם דרישות תום הלב, החלות גם על ניהול הליכים משפטיים.

לאור זאת, בוודאי שזו חובתה של המשיבה לפנות למבוטחתה על מנת לדרוש קבלת מסמכים הנחוצים לה, בין באופן ישיר ובין על פי דרישת צד א חר להתדיינות משפטית, ועל המבוטח קיימת חובה למסור מסמכים נדרשים ולשתף פעולה – אף לאחר בירור חבותה של חברת הביטוח, המשיבה במקרה שבפנינו – בין אם מכוח הוראות חוק חוזה הביטוח, ובין אם לאור עקרון תום הלב שחל על כל חוזה (מכוח סעיפים 39 ו-61 לחוק החוזים (חלק כללי), ה'תשל"ג - 1973), ובוודאי על חוזה ביטוח בו חובת תום הלב, הן מצד המבטח, והן מצד המבוטח – מוגברות יותר , לאור היחסים המיוחדים שנרקמים כתוצאה מכריתת חוזה הביטוח.

זאת ועוד, שיתוף הפעולה שעל המבוטח לנקוט עם המבטח עומד גם בבסיס הוראת סעיף 62 (ג) לחוק חוזה הביטוח – שכן במקרים מסוימים עשוי המב וטח לשאת בנזק שגרמה פעולתו כלפי המבוטח, באשר פעולה זו פוגעת בזכות התחלוף של המבוטח כלפי המזיק.

משכך קיימת חובה על המבוטח – ואדגיש אף לאחר קבלת תגמולי הביטוח – לשתף פעולה עם המבטח על מנת לסייע למבטח לממש את זכותו לתחלוף ( י. אליאס , דיני ביטוח (מהדורה שנייה, 2009) , בעמוד 1120).

שעה שכך, קיימת חובה על המשיבה לעשות הכל שביכולתה על מנת להמציא למבקשת את המסמך המבוקש – חוזה השכירות של המבוטחת.

מנגד קיימת חובה על המבוטחת לשתף פעולה עם המבטחת, המשיבה, ככל שהדבר אפשרי ובמגבלות הסבירות והחסיונות המוכרים במשפט – לרבות בצורת המצאת מסמכים נכונים, ואף מענה על שאלות – כפי שאבהיר בסעיפים הבאים.

השאלון
השאלון שנשלח למשיבה מטעם המבקשת הוא שאלון קצר, ענייני וממוקד. כל אשר טענה המשיבה לעניין זה – כי השאלות אינה בידיעתה של המשיבה, ואילו מצויות – שוב ובדומה לגילוי המסמך הספציפי – בידיעת המובטחת שלה.

באופן דומה – אין הדעת סובלת סיטואציה זו. מדיניות משפטית אשר מכירה בזכות התחלוף מחד, אך גם בזכותו של נתבע להתגונן מפני תביעה זו – גם באמצעות דר ישות כלפי מבוטח – תבטיח, באמצעות איזון ראוי, את זכויות שני הצדדים.

גם לעניין זה – על המשיבה לעשות הכל – על מנת להשיג תצהיר מענה על כל השאלות ה מבוקשות, וככל שהדבר לא יעלה בידיה – להמציא תצהיר משל עצמה אשר מפרט את כל אשר נעשה על מנת לקבל תצהיר מטעם המבוטחת, ומדוע ואיך סירבה המבוטחת לעשות כן (וכך מורה תקנה 109 (ב) לתקנות – בצורת התנגדות למענה על שאלה , כאשר המענה עצמו (הכולל את ההתנגדות) ימסר בתצהיר).

סיכום
לאור האמור לעיל – הבקשה מתקבלת במלואה.

על המשיבה לפעול כדלקמן:
להמציא למבקשת עד יום 15.03.2015 תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין (ולצרף את המסמכים) ;
להמציא למבקשת עד יום 15.03.2015 את חוזה השכירות של המבוטחת בנכס שבוטח בידי המשיבה, בהתאם לדרישת המבקשת במכתבה מיום 11.01.2015;
להמציא למבקשת עד יום 15.03.2015 מענה מלא על שאלות – בידי נציג הבקיא בפרטים אצל המובטחת, בהתאם לרשימת השאלות במכתב המבקשת מיום 11.01.2015 .

ככל שלא יתאפשר למשיבה ליישם את האמור בסעיף קודם (המצאת חוזה השכירות או/ ו מענה על שאלון), הרי שזו תמציא למבקשת תצהיר בדבר המאמצים שנעשו ומדוע ואיך סירבה המבוטחת לעשות כאמור.

ככל שיומצא למבקשת תצהיר בידי המשיבה בהתאם לסעיף קודם – הרי שהמבקשת תהיה רשאית להגיש פס יקתא לצו המורה למבוטחת להמציא את המסמך ולענות על השאלות.

שאלת ההוצאות תוכרע, ככל שיהיה בכך צורך, בסוף ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.י הנדסת מיגון אש בע"מ
נתבע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: