ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד סאמי דעיס :

בפני כבוד השופט שמואל הרבסט

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

סאמי דעיס (עציר)

החלטה

הנאשם מלין, כי הגשת כתב האישום נגדו מהווה התנהגות משפטית מפלה מטעמה של המאשימה. לדבריו, היקפן של הקריאות הגזעניות והאלימות במרחבי המרשתת גדולה היא עד מאד, אך המאשימה בחרה לטפל בקריאות שמקורן במגזר הערבי בלבד, והניחה ללא טיפול קריאות אחרות שמקורן במגזרים אחרים.
אפליה זו, כך לשיטתו, מעלה טענה של "הגנה מן הצדק" אשר יש בה כדי להביא לביטולו של כתב האישום שלפניי.
הנאשם תומך יתדותיו בקובץ הודעות אשר נלקחו, נגזרו והובאו מכלי התקשורת השונים ברחבי המרשתת, ואשר לפיהן אמירות גזעניות שכא לו אכן נאמרו, אולם לא זכו לכל מענה משפטי מטעמן של רשויות האכיפה, ומכאן טענתו האמורה לעיל.
המאשימה בתגובתה גורסת, כי לא הוכחה כל אכיפה בררנית, באשר לא הורם הנטל הראייתי המלמד כי מדובר באכיפה "שרירותית וחסרת הצדקה", וכי מעבר לחזקת החוקיות הקיימת אצל רשויות האכיפה , הרי שיש בידי המאשימה מרווח פעולה רחב להפעלת שיקול דעתה בכל הכרוך בקביעת סדרי העדיפויות באכיפת הדין הפלילי.
לגופם של דברים, גורסת המאשימה כי דווקא מאסופת הציטוטים שהוגשה על ידי הנאשם, ניתן ללמוד כי חלק מהמפרסמים נחקרו, חלקם נעצרו, נגד חלק אחר מהם הוגש כתב אישום, ונגד חלק מעט יותר ובמקרים קיצוניים, הוגשה אף בקשה לעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים, כל מקרה לפי חומרתו ולפי מהותו.
כבר עתה ייאמר, כי דינה של הבקשה להידחות, הן מן הטעם המהותי והן מן הטעם הראייתי- כמותי.
הנאשם לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש. אין בצירופם לבקשה של אוסף כתבות אינטרנט, קובץ טוקבקים, ושורת מאמרים מסיתי ם כדי ללמד על זהות המפרסם, על מהות הפרסום, ובמיוחד על ה"טיפול המשפטי" שהעניקו הרשויות לכל מקרה ומקרה.
יש להזכיר, כי על אף נפוצותה של טענת "הגנה מן הצדק", אין מדובר בטענה פופוליסטית, אלא בטענה משפטית שיש להוכיחה ולבססה באמצעות כלים המשתייכים לתחום המשפטי.
הדבר לא נעשה, ולא רק שלא נעשה אלא גם שלא נבדק עד תומו, וחבל שכך. מתגובת המאשימה אני למד כי חלק מ"ראיותיו" של הנאשם לביסוס בקשתו, מלמדים את ההיפך הגמור מאשר נאמר בכותרתה של הבקשה, האכיפה אכן בוצעה, והיא אינה בררנית, ומשכך נתמוטטה לה הבקשה בקול רעש גדול.
על כל אלו תוסף זירת העבירה (לכאורה) – המרשתת.
מדובר בזירת עבירה מיוחדת במינה, אשר יכול וייעברו בה עבירות רבות באופן סימולטני או תוך פרק זמן קצר ביותר . זירה וירטואלית רחבה ואינסופית זו, אינה מאפשרת פעולת אכיפה מהירה ומיידית. דומה הדבר לצומת אשר בו מוצב תמרור "עצור" ובו נתיבים רבים עד מאד. היה והנהגים הנוסעים בצומת זו יעברו בה מבלי לעצור כהוראת התמרור, ברור כי שוטרי התנועה יוכלו לאכוף את החוק רק כלפי חלק מהנהגים, וזאת בשל כמות העבירות וכמותם של העבריינים. במקרה שכזה, לא ניתן יהיה לטעון לאכיפה בררנית, אלא מדובר בסדרי עדיפויות בפעולות השיטור ובמגבלותיה הטבעיות של זרוע האכיפה לנוכח זירת העבירה הגדולה והנרחבת .
כך המשל, וכך אף הנמשל. למרשתת עולים, בכל פרק זמן נתון, נתונים רבים שיש בהן פן של עבריינות. חלקם נאכפים, וחלקם, למרבה הצער חומקים מאכיפה מהטעמים שצוינו לעיל. אין בכך כוונת זדון, כוונת אפלייה או כל כוונה פסולה אחרת. יש בכך תיעדוף מתבקש והגבלות טבעיות על יכולתה וביצועיה של זרוע האכיפה.
לא הוכחה בפני, אם כן, הטענה כי מקרים עברייניים בעלי היקף דומה טופלו באופן שונה מהמקרה המתואר בכתב האישום שלפני, וזאת מהטעמים שצוינו לעיל.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
מזכירות – נא לשלוח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: סאמי דעיס
שופט :
עורכי דין: