ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נציגות הבית המשותף שד' ארלוזורוב 18 עפולה נגד דוד סוסן :

בקשה מס' 35

בפני כבוד השופטת אילת דגן

המבקשת/צד ג' 4
נציגות הבית המשותף שד' ארלוזורוב 18 עפולה

נגד

המשיבים
1.דוד סוסן
2.הראל חברה לביטוח

החלטה

בעניין: בקשה דחופה לביטול פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ עד למתן החלטה בבקשה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בהודעה לצד ג' נגד המבקשת.

עניינה של התביעה, בתאונה שארעה לתובעת ביום 02/03/10 כשיצאה מבניין ברח' ארלוזורוב 18 בעפולה, לפי הטענה, מאחר וחדר המדרגות היה חשוך, ללא תאורת חרום מעדה התובעת ונפלה. התיק נסגר בהסכם פשרה בהתאם להצעת בית המשפט.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, נציגות הבית המשותף, יש להורות על ביטול פסק הדין. כל יתר הצדדים השלישיים נמחקו מהתביעה ללא צו להוצאות, כשרק המבקשת נותרה חשופה בעקבות הסכם הפשרה לגביו לא עודכנה.

לגופה של הבקשה, מעיון באישור המסירה של ההודעה לצד ג' עולה כי ההודעה לא נמסרה למבקשת אלא למשרד עורכי דין יצחק מירון. עו"ד יצחק מירון, לא שימש כיו"ר המבקשת, אלא כחבר ועד בלבד. כשהמצאה כדין הייתה צריכה להיעשות לכל אחד מחברי נציגות הבית המשותף.

מעבר לכך, ההודעה המתוקנת לצד שלישי כלל לא הומצאה למבקשת, גם לא למשרד עו"ד מירון, כפי שעולה מאישור המסירה שהוצג לבית המשפט.

לטענת המבקשת, ייצוג הבית המשותף נעשה ע"י עו"ד ארצי ארגב . רק לאחר קבלת פסק הדין, התברר כי עו"ד ארגב ייצג רק את מי שהוגדר, עובר לתיקון ההודעה לצד ג, "כרמית לוי חכים – נציגות הבית המשותף", לאחר תיקון ההודעה עו"ד ארגב סיים את הייצוג.

לגופה של ההודעה, מעבר לטענה כללית בדבר ביצוע מעשה רשלני / הפרת חובת הזהירות ע"י המבקשת, אין עילת תביעה נגדה, ולא צורף כל מסמך המצביע על כך שהמבקשת ביצעה את המיוחס לה. לטענתה, יש לה טענות הגנה טובות שיפורטו לאחר הליכים מקדמיים.

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה.

ביום 09/01/12 הגישו הודעה מתוקנת לצד שלישי, בית היתר נגד הנציגות שאמונה על ענייני ניהול ותחזוקת הבית המשותף, לרבות חדר המדרגות, תאורתו ותשלום חשבונות החשמל שלו. ההודעה נמסרה לעו"ד אר גב שצויין בפרוטוקול אסיפת דיירים כחבר נציגות. לאחר ההמצאה הודיע עו"ד אר גב, כי אינו מייצג את המציגות (למרות שהינו חבר נציגות) וכי כל טענה נגד הנציגות יש לפנות לעו"ד מירון. למרות שהמשיבים סברו כי די במסירת ההודעה לעו"ד ארגב, מסרו את ההודעה ביום 21/03/13 גם למשרדו של עו"ד מירון. למרות שההודעה נמסרה הן לעו"ד ארגב והן לעו"ד מירון הם לא הגישו כתב הגנה, ולא פנו בבקשה למתן ארכה להגשת הגנה או כל בקשה אחרת.

ביום 06/08/14 ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה. ביום 14/12/14 הוגש לתיק בית המשפט הסכם פשרה בהתאם להצעתו של בית המשפט, המכיל כחלק בלתי נפרד ממנו בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקשת.
ביום 16/12/14 ניתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה וכן קובע כי בהעדר הגנה מטעם צד ג' 4, ישפה הצד השלישי את הנתבעת 2 בסך כולל של 88,949 ₪.
משמעות ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, משמעו ביטול הסכם הפשרה, שהוגש בהתאם להצעת בית המשפט לרבות החלק המתייחס לפיצוי התובעת ע"י הנתבעים. הנתבעים שילמו לתובעת את מלוא הסכום, וככל שיבוטל פסק הדין, תידרש התובעת להשיבו, שעה שאין ערובה כי הכספים עדיין ברשותה. אין כל הצדקה להעמדת הנתבעים שהסכימו להצעת בית המשפט, בפני שוקת שבורה ומצב שבו יאלצו לרדוף אחרי התובעת, רק משום שהמבקשת החלה לגלות עניין בתיק לאחר שניתן נגדה פסק דין.

בהתאם לפרוטוקול אסיפת דיירים, גם עו"ד ארגב וגם עו"ד מירון הינם חברי נציגות הבית המשותף. משרדו של עו"ד מירון נמצא בבית המשותף נשוא התביעה, והוא זה שערך וטיפל גם בבקשה דנן. בניגוד לטענת המבקשת, ההודעה המתוקנת הומצאה לעו"ד מירון. המצאה לאחד מחברי הנציגות הינה המצאה לנציגות עצמה, ואין כל צורך להמציא לכל אחד מחברי הנציגות ואין כל דרישה לבצע המצאות כפולות לאותה אישיות משפטית. ניתן ללמוד על כך מתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 לפיה די בהמצאת כתב תביעה לאחד השותפים בשותפות.

הגב' הרשקו, שתצהירה צורף לבקשה דנן, מודה כי ידעה על הגשת הודעה נגד הנציגות אך סברה שעו"ד ארגב מטפל בכך. לא הוגש תצהיר מטעמו של עו"ד ארגב או עו"ד מירון מאחר והנטען בבקשה אינו נכון.

המבקשת, לא פירטה את סיכויי ההגנה שלה, בניגוד להלכה המחייבת הבאת פרטים מדויקים ומלאים לשם בחינת סיכויי ההגנה. לטענת הנתבעים, התאונה ארעה לאחר שהתובעת נפלה בחדר המדרגות של הבית המשותף, מאחר והנציגות לא שילמה את חשבונות החשמל באופן שהוביל לניתוקו. אם בכלל היה מקום להטיל עליה 100% אחריות לנזקי התובעת ללא ניכוי אשם תורם.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי, בבקשה ובתגובה לבקשה דין הבקשה להידחות מכל הטעמים המוצדקים, כפי שפורטו באריכות בטיעוני המשיבים .

ברעא 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן מסכם כבוד השופט זילברטל את ההלכה בעניין לפיה : "שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?" (ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שנייה, 2008) 241-240, להלן: תורת הפרוצדורה); ראו גם י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 739, להלן: סדר הדין האזרחי), או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ ([פורסם בנבו], 2.2.2009), פסקה 15 וההפניות שם). במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438) (1983)), עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול: "שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)" (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ ([פורסם בנבו], 10.8.2010), להלן: עניין מרגוליס).

לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו (לעניין מקומה של הבקשה לביטול פסק דין במארג הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לערכאות ראו תורת הפרוצדורה האזרחית בעמוד 240). ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי. כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" (רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו] 30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2)

בהתאם לפרוטוקול ישיבת דיירים מיום 14/08/11 עולה כי הן עו"ד מירון והן עו"ד ארגב הינם חברי ועד הבית. מעיון באישורי המסירה עולה, כי ההודעה המתוקנת לצד ג' נמסרה לעו"ד ארגב, מהודעה שהגיש האחרון לבית המשפט ביום 03/12/12 עולה כי קיבל את ההודעה המתוקנת לצד השלישי ועובדה כי גם המצהירה מטעם המבקשת סברה כי עו"ד ארצי מטפל בתביעה מצד הנציגות.
נוכח הודעת עו"ד ארגב ביום 21/03/13 נמסרה ההודעה המתוקנת אף לעו"ד מירון.

כך שלמצער 3 מחברי נציגות הבית המשותף ידעו על ההליך דנן, והמקרה דנן הוא, אפוא, מקרה של אי התייצבות שאינה אלא "התעלמות מדעת" מההליך המשפטי.
לא מצאתי מקור חוקי, המחייב המצאה לכל חברי הנציגות.

יתר על כן, במקרים בהם ניתן פסק דין בהעדר הגנה, יש צורך כי במסגרת הבקשה לביטול פסק דין יפורטו טענות ההגנה וייתמכו בתצהיר, שכן במקרה זה לא עומדות טענות ההגנה בפני בית המשפט בעת מתן פסק הדין שביטולו מתבקש. בבקשה דנן לא פורטו סיכויי ההצלחה מעבר לטענה בעלמא כי יש טענות כאלו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נציגות הבית המשותף שד' ארלוזורוב 18 עפולה
נתבע: דוד סוסן
שופט :
עורכי דין: