ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מפעלים ליצוא הדרים בנמלים בע"מ נגד חברת נמלי ישראל :

בפני כבוד הנשיא יוסף אלון

המבקשת

מפעלים ליצוא הדרים בנמלים בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד שמוליק קסוטו

נגד

המשיבה

חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד יהוד טוניק

החלטה

1. המשיבה תובעת את המבקשת לפינוי וסילוק ידה משטח מקרקעין של כ- 27 דונם בעורף נמל אשדוד. השטח הנ"ל הושכר על ידי המשיבה למבקשת בחוזי שכירות שהוארכו מעת לעת – ותקופת השכירות האחרונה הסתיימה ב- 10.1.2010.
באפריל 2013 הגישה המשיבה את התביעה לסילוק ידי המבקשת מהשטח.
המבקשת מתגוננת בטענה כי השכירות הוארכה בהסכמות נוספות של המשיבה.
בין היתר כתמורה להשקעות רבות ולהשבחות שהשביחה על חשבונה את המושכר.
הצדדים החליפו ביניהם מסמכי גילוי מסמכים ותצהירי תשובה לשאלונים.
ביום 23.3.14 הורה ביהמ"ש קמא (במותב קודם – כבוד השופט א. ברגנר) לצדדים להשלים הליכי הגילוי והתשובות והוסיף וציין באותה החלטה כי "אין מקום לטענה בדבר חוסר רלוונטיות שעה שכבר ניתנה החלטתי בעניין כי יש לקיים הליכי הגילוי והמיון ומתן התשובות כפי שנתבקש. ניתנה ארכה לביצוע האמור לעיל בתוך 30 יום".
חלפו להם 7 חודשים תמימים, וביום 23.10.14 ביקשה המבקשת (הנתבעת) את ביהמ"ש קמא למחוק את כתב התביעה מחמת כך שלטענתה לא מילאה המשיבה (התובעת) אחרי צווי הגילוי במלואם – בכך שלא גילתה ולא הציגה מסמכים שונים.
בהחלטה מיום 7.12.14 הורה ביהמ"ש קמא (במותבו החדש – כבוד השופטת עדי אייזדורפר) למבקשת לפרט בקצרה את המסמכים שלטענתם לא גולו על ידי המשיבה.
ביום 24.12.14 – לאחר קבלת הפירוט הנטען – דחתה כבוד השופטת ע. אייזדורפר את בקשת המבקשת למחיקת התביעה.
זאת מן הטעם שהסעד הנתבע בתביעה הינו פינוי מקרקעין ותו – לא. טענת המבקשת בדבר השקעותיה בשטח – כעומדות בבסיס הסכמתה הנטענת של המשיבה להארכת השכירות – אינן דורשות עריכת בירור מפורט של היקף ההשקעות הנטענות –אלא בירור עצם הטענה בדבר הסכמה נטענת של המשיבה להארכת מועד השכירות בתמורה לביצוע ההשקעות. על כן, כך הוסיפה כבוד השופטת "...בשלב זה אין מקום להרחיב את יריעת הדיון מעבר לנדרש לצורך ההכרעה בתביעה לפינוי בלבד".

2. על החלטות אלה עוררת בפני המבקשת (הנתבעת) לרשות לערער.

3. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על צרופותיהן לא מצאתי מקום למתן רשות הערעור. המדובר על פני הדברים הינו בהחלטה דיונית מובהקת בדבר סדרי הדין ובירור הליכי התובענה והתנהלותה.
בהחלטות מעין אלה שיקול הדעת של הערכאה השומעת הינו רחב ביותר – והתערבות ערעורית בהן מקומה יכירנה לאחר תום בירור ההליכים.
גם לגופם של דברים איני מוצא הצדקה למתן רשות ערעור בשלב זה של הדברים.
ראשית, בקשת המבקשת לסעד הדראסטי של מחיקת התביעה (!) כבר בשלב ראשוני זה נסמכת בעיקרה על החלטת המותב הקודם מיום 23.3.2014 – אותו היא כמפרשת מעין "מעשה בית דין" שדחה כביכול את טענת "חוסר הרלבנטיות" בדבר מסמכים מסוימים שהמבקשת עומדת על גילויים כבר עתה.
ולא כך הוא. המדובר בהחלטת ביניים דיונת שאין בה אלא את האמור בה. וכטיבן של החלטות ביניים בנושאים שכאלה, שהסמכות לשוב ולבחון הדברים מצויה בידי הערכאה המבררת בהתאם להתפתחות והתקדמות ההליכים.
בנוסף, הנמקת ההחלטה דנן בדבר יריעת המחלוקת ועילת התביעה מצדיקה על פני הדברים את תוצאתה – וזאת כמצוין בגוף ההחלטה: "...בשלב זה אין מקום להרחיב את יריעת הדיון מעבר לנדרש לצורך הכרעה בתביעה (שהינה – י.א.) לפינוי בלבד".
זאת ועוד. המבקשת פנתה בבקשתה למחיקת התביעה, בהסתמך על הבנתה את החלטת המותב הקודם מ- 23.3.14, שבעה חודשים תמימים לאחר אותה ההחלטה. גם שיהוי משמעותי כל כך יכול ויהיה בו כשלעצמו להוביל לתוצאת ההחלטה דנן.

4. סוף דבר – נוכח הנימוקים המפורטים לעיל, לא מצאתי שגגה או טעות בהחלטותיו של ביהמ"ש קמא ולא מצאתי מקום למתן רשות לערער על החלטות ביניים אלה בשלב זה של ההליך.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום של 5,000 ₪.
סכום זה יועבר למשיבה (באמצעות בא-כוחה) מתוך הערובה שהפקידה המבקשת.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מפעלים ליצוא הדרים בנמלים בע"מ
נתבע: חברת נמלי ישראל
שופט :
עורכי דין: