ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דקל אשר נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופטת ד"ר פנינה נויבירט

תובעים

1.דקל אשר
2.ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

פתח דבר

בפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 20.11.13 בשד' משה דיין בראשון לציון.

התובע 1 (להלן: "התובע") הינו הבעלים של כלי רכב נושא מספר רישוי 10-599-61 (להלן: "רכב התובע"). התובעת 2 הינה המבטחת של רכב התובע. התובעת 2 פיצתה את התובע על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה. תביעה זו מוגשת לפיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לתובע ולתובעת 2 בעקבות התאונה.

הנתבעת הינה המבטחת של משאית נושאת מספר רישוי 49-830-73 (להלן: "המשאית").

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעים

מטעם התובעים העיד התובע, אשר נהג ברכב התובע בעת התאונה. לטענתו, התאונה התרחשה ברח' משה דיין בראשון לציון, עת שעמד בנתיב הימני מבין שני נתיבים לפניה שמאלה. התובע טען, כי המשאית הגיעה מכיוון רחוב בן צבי באיזור התעשיה. התובע טען, כי בעת התרחשות התאונה עמד בעצירה מוחלטת בשל עומס תנועה שהיה במקום. לטענתו הבחין במשאית מזדחלת לנתיב נסיעתו, וכי לאט לאט החלה המשאית להיצמד לרכב התובע ולפגוע בו. לדבריו, לאחר התאונה עצרו כלי הרכב מימין, באמצע הגשר, הממוקם מרחק של כעשרים-שלושים מטר ממקום התאונה.

תמצית טענות הנתבעת

מטעם הנתבעת העיד מר מוחמד קורען, אשר נהג במשאית בעת התאונה (להלן: "נהג המשאית"). לדבריו, התאונה התרחשה ברח' משה דיין, כאשר המשאית ממוקמת בנתיב השמאלי, ורכב התובע בנתיב שמימינה. נהג המשאית טען, כי התאונה התרחשה קודם לפתיחת הנתיב לפניה שמאלה. נהג המשאית העיד, כי רכב התובע הגיע בנתיב שמימינו, בשטח המת של המשאית. הוא העיד, כי לא ראה את התאונה, וטען כי רכב התובע ניסה להשתלב שמאלה אל עבר נתיב נסיעתו.

דיון

הצדדים חלוקים בנסיבות התרחשות התאונה ובאחריות לתאונה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי דין התביעה להידחות.

עדות נהג המשאית, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעת, היתה קוהרנטית וברורה. לטענתו התאונה התרחשה לפני פתיחת נתיב הפניה לשמאל, כאשר המשאית בנתיב השמאלי ביותר, במגמה לפנות שמאלה אל עבר מזבלת חירייה, ואילו רכב התובע בנתיב שמימינה. לטענתו, רכב התובע ניסה להשתלב לכיוון פניה שמאלה. נהג המשאית תיאר, כי עובר לתאונה היתה המשאית בנתיב נסיעתה, במצג ישר ביחס לנתיב הנסיעה, עם הטייה קלה שמאלה ואילו רכב התובע היה עם הטיה שמאלה לעבר נתיב הנסיעה של המשאית.

תמונות המקום נ/2, אשר צולמו על ידי נהג המשאית במועד התאונה תומכים בגרסת נהג המשאית. מתמונות המקום ניתן לראות בבירור את מיקום התאונה. ניתן להתרשם, כי אמנם התאונה התרחשה לפני פתיחת נתיב הפניה שמאלה, כך שהלכה למעשה רכב התובע נסע עדיין בנתיב לנסיעה ישר ולא בנתיב לנסיעה שמאלה. אמנם מתמונה נ/2 – 8, בה נראים כלי הרכב מייד לאחר התאונה לא ניתן להתרשם בדיוק באיזה נתיב מתרחשת התאונה. עם זאת, לאור הסדקים שבכביש ניתן להעריך, כי גרסת הנתבעת, לפיה בעת התאונה היתה המשאית בתוך נתיב נסיעתה השמאלי ביותר, כאשר רכב התובע סטה לכיוונה - אפשרית, ובכל מקרה אין בתמונות המקום כדי להפריכה.

עדות התובע, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעים, לא היתה יותר משכנעת מעדות נהג המשאית, ואף איששה חלקים מעדות נהג המשאית. התובע אישר, כי קודם לפתיחת נתיב הפניה שמאלה נסע בנתיב שמימין לנתיב השמאלי, בכיוון נסיעה ישר (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 13, ובהמשך בשורה 19). הוא אף אישר, כי התכוון, בסופו של דבר, לפנות שמאלה. עם זאת, טען התובע, כי התאונה התרחשה לאחר פתיחת נתיב הפניה שמאלה, וכי רכב התובע היה ממוקם בנתיב הימני מבין שני נתיבים לפניה שמאלה, ובלשונו: "יש בשדרה שני נתיבים שפונים שמאלה ואני עומד בנתיב הימני מבין שני הנתיבים לפניה שמאלה" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 15-16). גרסתו זו של התובע אינה עולה בקנה אחד עם תמונות המקום, מהן עולה כי רכב התובע היה דווקא בנתיב לכיוון נסיעה ישר, כפי גרסת הנתבעת.

אמנם התובע טען, כי המשאית הגיע מכיוון רח' בן צבי, מאיזור התעשייה, וניסתה להיכנס לנתיבו, ברם הוא אישר בעדותו, כי הלכה למעשה לא ראה את המשאית עד לשניות ספורות קודם להתרחשות התאונה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 4) . לפיכך לא היה יכול להוכיח במובהק את מסלול נסיעת המשאית קודם להתרחשות התאונה.

בתמונת המקום נ/2 – 8 נראה כי גלגלי רכב התובע מוטים ימינה. הטייה זו עשויה להתיישב הן עם גרסת התובע , לפיה כתוצאה מסטיית המשאית היטה את רכבו ימינה (אף כי טענה זו עלתה לראשונה רק לקראת סוף עדות התובע, כאשר נשאל על פשר הטיית הגלגלים) , והן גם גרסת הנתבעת לפיה רכב התובע היטה רכבו ימינה כתוצאה מסטייתו ומניסיון לברוח מהנתיב השמאלי. כך או אחרת, אין בהטיית גלגלי הרכב כדי להכריע העניין.

אף איני מתרשמת כי יש בעובדה כי כלי הרכב עצרו לאחר התאונה על הגשר בנתיב הימני משום חיזוק משמעותי לגרסת התובע. נהג המשאית סיפק הסבר משכנע לפשר עצירת כלי הרכב במקום זה, וזאת על פי הנחיית שוטר תנועה שהנחה הצדדים לעצור בימין הכביש (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 26-29). התובע עצמו אישר, כי שוטר הנחה הצדדים "להחליף פרטים בצד", כלשונו (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 21). יתר על כן, התובע העיד, כי הצדדים עצרו במרחק של כ- 20-30 מטר ממקום התאונה. בנסיבות אלה, ובפרט נוכח העובדה כי הפנייה שמאלה מרוחקת משמעותית ממקום קרות התאונה, כפי שניתן להתרשם מתמונות המקום, הנני סבורה כי עצירת כלי הרכב בצד ימין של הכביש מתקבלת על הדעת אף לשיטת הנתבעת.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים לא עמד ו בנטל השכנוע בגרסת ם, וכי לא ניתן להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע ת.

לפיכך יש לדחות את התביעה, ולהורות לתובעים לשלם לנתבע ת שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1, 500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ה, 23 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דקל אשר
נתבע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: