ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד זגיר אמגד :

בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
זגיר אמגד


נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד נאשד קאדרי
הנאשם וב"כ עו"ד חאלד מסאלחה

פרוטוקול

ע"ת מס' 1 אסף נרדי – מתנדב לאחר שהוזהר כדין:
חקירה ראשית:
ש.ת. אני מעיין בדוח שאני רשמתי ומסביר כי כשנסעתי על שד' משה דיין מצפון לדרום, הבחנתי ברכב הנ"ל נהוג על ידי הנאשם כשאין אף איש מלבדו ברכב. כשהגיע לכתובת הנ"ל, עצר רכב לפני על מנת להיכנס לחניה במקום עם מכוון אחורי, כשאני בניידת שכורה ומאחורי רכב עמד לחנות. רכבו של הנאשם הגיע מאחורי, נכנס לצומת בכתובת הנ"ל כשאין באפשרותו לעבור ולהמשיך בנסיעה ללא הפרעה לתנועה כשהוא חוסם את הצומת, עקף על קו הפרדה לבן רצוף אותי ואת הרכב שהיה לפני שהיה בתהליכי חניה בעת שכל ארבעת גלגליו ומרכב הרכב עוברים את קו ההפרדה הרצוף המסומן היטב, אינו מחוק ואינו דהוי. אור יום ראות טובה. נשמר קשר עין רציף עם הרכב עד עצירתו.
הדוח מוגש ומסומן – ת/1

חקירה נגדית:
ש. איפה אתה עמדת?
ת. על פי מה שרשום, עמדתי בנתיב נסיעה מאחורי רכב שנכנס לחניה והרכב של הנאשם עקף אותי ואת הרכב שנכנס לחניה.
ש. הייתי במקום, אין שם חניון...
ת. מגיש תמונה שהוצאתי היום מגוגל – מוגשת ומסומנת ת/2 ש. כמה מכוניות עקפו בפס לבן?
ת. אני לא זוכר, זה לא רשום.
ש. כמה דוחות נתת באותו היום?
ת. לא יודע, אני נותן הרבה דוחות.
ש. אני קורא את הדוח שלך, לא ציינת בדוח שהוא חצה את קו ההפרדה עם כל ארבעת גלגליו?
ת. מפנה אותך לדוח.
ש. מתי כתבת זאת?
ת. בנסיבות זה כתוב.

חקירה חוזרת: אין

ב"כ המאשימה: אלה הם עדיי.

הנאשם בוחר להעיד לאחר שהוסברו לו זכויותיו.
הנאשם לאחר שהוזהר כדין:
חקירה ראשית:
ש. מה היה?
ת. עצרתי ברמזור, היו רכבים לפני. יצאו רכבים לפני וגם היה רכב שחוסם את הדרך. הדרך צרה מאוד. הרכבים עקפו את הרכב שעצר, גם אני עקפתי כי הוא עמד, השוטר היה אחרי, יצא אחרי ואמר לי לעצור. אמר לי למה עקפת, אמרתי לו כולם עקפו. הוא הוציא פתק וקשקש ואמר שיטפל בהם, אמרתי לו שיטפל בהם כי יש עוד שוטר בניידת. הוא עצמו חסם את הכביש. ירדתי לצלם אותו, הוא קפץ לרכב והזיז אותו. אני לא היחיד שעושים לו את זה.

חקירה נגדית: אין

ב"כ הנאשם: אלו הם עדיי.

סיכומים:
ב"כ המאשימה: אבקש להרשיע את הנאשם במיוחס לו. שמענו את המתנדב שתיעד מהימנה את העבירה כפי שרשם. הוא הסביר את הדברים גם בפני בית המשפט. בנוסף הנאשם בעדותו מודה בעבירה, מודה כי עקף רכבים, טוען כי רכבים נוספים מבצעים את אותה עבירה או ביצעו את העבירה באותו מקום, כמובן לטענה זו אין בה כדי להועיל או להשפיע על אשמת הנאשם ולכן נבקש להרשיעו.

ב"כ הנאשם: הנאשם מודה כי עבר את העבירה. השוטר לא דובר אמת. השוטר חסם את כל הנתיב, הרכב שעצר היה משאית גדולה שפרקה סחורה ולא היתה לנאשם ברירה, היו מאחוריו רכבים וגם מלפניו רכבים שעקפו באותו זמן עם ארבעת הגלגלים, המשאית חסמה הנתיב בשלמותו. לכן אבקש לבטל את הדוח או לכל הפחות לתת לו דוח קל.


הכרעת דין
הנאשם בפני מואשם בכך שביצע עקיפת רכב תוך חציית קו הפרדה רצוף.
הנאשם מודה למעשה בביצוע העבירה ולא ברורה לי טענתו, האם טענת צורך, כורח או הגנה מן הצדק שכן אחרים ביצעו את אותה עבירה לפניו.
מכל מקום הנאשם לא הוכיח אכיפה בררנית וממילא שוטר אחד אינו יכול לאכוף את כל מבצעי העבירות ואין בכך שהוא עוצר רכב אחד משום הגנה מן הצדק.
השוטר העיד באופן ברור כי עצר על מנת לאפשר למשאית לחנות באמצעות מכוון. הדבר עומד בסתירה לדברי הנאשם לפיהם המשאית פרקה ציוד ועל כן חסמה את נתיב הנסיעה.
מצאתי להעדיף את גרסת השוטר מן הטעם שצילם תמונה בה עולה כי קיים מפרץ חנייה במקום.
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל הראיה והוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי , שופטת

טיעונים לעונש:
ב"כ המאשימה: הנאשם נוהג משנת 93 לחובתו עשר הרשעות, כולן ברירות משפט. בהתחשב בעברו ובחומרת העבירה בה הורשע לאחר שמיעת הראיות, נבקש פסילה בת חודשיים, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם: משנת 94 ועד היום היו לו עשר עבירות תנועה של ברירת קנס. ב 21 שנים זה סביר לנהג שנוהג כל יום לפחות 7-8 שעות. לנאשם יש מפעל עם פועלים, הוא צריך את רישיונו, הוא מסיע אותם ומחזיר אותם. אם ייפסל זה יכול לגרום לו להפסדים כבדים במפעל שלו. בעל משפחה מרובת ילדים, אשתו רופאת נשים הוא מסיע אותה גם לעבודה ברכב. לכן אבקש להתחשב בנאשם ולתת לו כמו שביקשתי מינימום.


גזר דין
הנאשם בפני הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
מדובר בעבירה מסוכנת ועברו של הנאשם אינו מקל.
שמעתי את הצדדים ואת טיעוניהם ואני קובעת כי מתחם הענישה בעבירה זו נע בין פסילה בת מס' חודשים לבין פסילה ממושכת.
בנסיבות העניין מצאתי למקם את הנאשם ברף הנמוך של העבירה.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. קנס בסך 1,000 ש"ח אשר ישולם ב-2 תשלומים החל מיום 1.4.15.
  2. פסילה למשך 21 ימים. הנאשם יפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט בתוך שישים ימים מהיום. הנאשם מוזהר בזאת כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
  3. פסילה למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי , שופטת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: זגיר אמגד
שופט :
עורכי דין: