ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רון ורחל עמיצור נגד חברה ב.ש.עבודות כלליות בע"מ :

בפני כבוד השופטת רחל ערקובי

תובעים

רון ורחל עמיצור

נגד

נתבעים

  1. חב' ב.ש.עבודות כלליות בע"מ
  2. שמשון בועז

החלטה

בתיק זה התקיים דיון מקדמי ביום 18.6.15 שבמסגרתו נקבע התיק להוכחות ליום 16.11.14. עוד נקבע באותה החלטה כי צד שיבקש לזמן את המומחה מטעם ביהמ"ש יפקיד סכום של 1,500 ₪, ויודיע למומחה מבעוד מועד על מועד הדיון.

לדיון שהתקיים ביום 16.11.14 לא זומן המומחה על ידי מי מהצדדים וכמובן שלא הופקד מאומה.

בדיון זה הנתבע 2 הודיע כי הוא חש ברע, ופינה את עצמו לבית חולים איכילוב. משכך נקבע מועד דיון להוכחות נוסף, ליום 25.12.14.

גם לישיבה זו לא זומן מומחה ביהמ"ש.

בסופה של הישיבה עתר ב"כ הנתבעים להורות על זימון ה מומחה מטעם ביהמ"ש לחקירה. אפשרתי את הזימון למרות המחדל שבאי זימונו לשתי הישיבות.

קבעתי ישבה נוספת ליום 22.2.15. לישיבה לא התייצב המומחה. עיון במחשב ביהמ"ש יעלה, כי זימונו נעשה על ידי המזכירות ולא על ידי ב"כ הנתבעים ביום 17.2.15, כאשר הפקדת שכר טרחתו נעשתה ביום 18.2.15.

ב"כ הנתבעים מסר, כי המומחה הודיע לו שמי מטעם ביהמ"ש התקשר ומסר לו שהישיבה נדחתה. בדיקה במזכירות העלתה , כי מי ממזכירות ביהמ"ש לא התקשר למומחה ולא הודיע לו על דחיית הדיון. ב"כ התובעים לעומת זאת טענה, כי המומחה מסר לה, שההזמנה לדיון התקבלה אצלו רק ביום חמישי, מספר ימים לפני הדיון ולכן הודיע למשרדו של ב"כ הנתבעים כי לא יוכל להגיע לדיון שכן הזימון נעשה סמוך מדי למועד הדיון ונקבעו לו עניינים אחרים.

לאחר ישיבת ההוכחות הוגשה מטעם הנתבעים בקשה לאפשר כניסה לביתם של התובעים, התרתי בהחלטה את הבקשה המוסכמת, "לצורך קיום החקירה של המומחה".

ב"כ הנתבעים הבין כי ביהמ"ש התיר לו להכניס את מכון התקנים לביצוע בדיקות, ולאחר שהוגשה בקשה בעניין הבהרתי, כי ניתנה על ידי החלטה המורה למה נעתרתי, ולא נעתרתי לכל הבקשה, שכן כניסה לביתם של התובעים לצורך הכנת החקירה של המומחה דבר אחד הוא וכניסה לצורך הכנת מסמכים של מכון התקנים שבכוונת הנתבעים להגישם לתיק דבר אחר ומהווה למעשה בקשה להגשת ראייה נוספת.

ב"כ התובעים עתר להורות על הגשת ראייה נוספת, לטענת הנתבעים לאור חוות דעת המומחה הדבר עשוי לגרום להם עוול גדול אם לא יתאפשר להם להוכיח כי אין בעיית רטיבות כנטען. עוד עתר ב"כ הנתבעים להורות על מועד חדש לחקירת המומחה לנוכח אי התייצבותו של המומחה לדיון.

ב"כ התובעים התנגדה נרחצות.

לטענתה, הנתבעים קיבלו מספר הזדמנויות לזימון המומחה, לאחר שבשתי ישיבות לא טרחו לזמנו ביהמ"ש אפשר להם לדאוג להתייצבותו והם לא עשו כן, לא דאגו להפקדת שכר טרחתו ואל דאגו להודיע לו מבעוד מועד על מועד הדיון ועל זימונו.

לעניין הגשת הראייה הנוספת, התובעים מצביעים על עינוי הדין, על כך שמדובר בשלוש ישיבות הוכחות שכבר נקבעו, שתיים לא קוימו בשל הנתבעים, על התמשכות ההליכים, ובמיוחד על כך שמסכת הראיות כבר הסתיימה. העדים מטעם הצדדים נחקרו והתובעים כבר אמרו אלה עדי.

עוד נטען, כי הבקשה כעת להוספת ראייה עומדת בניגוד לנטען על ידי הנתבעים במסגרת חוות הדעת מטעמם, מה גם שלא הוסברה, ולא נומקה.

דיון:

תובענה זו נוגעת לליקוי בנייה בעקבות הסכם בנייה שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת 1, שהינה קבלן ובנתה את ביתם.

אחת השאלות העיקריות בענייננו הינה היקף הליקויים. בעניין זה מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, ולמעשה הבקשה להוספת ראייה משמעותה הצגת נתונים חדשים בפני המומחה וקיום בחינת הנושא הנוגע לרטיבות מחדש על ידו.

ברע"א 1297/01 ‏מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ''ד נה(4) 577, נקבעה ההלכה המנחה באיזון הראוי שבין זכויות הצדדים ניהולו של ההליך התקין והגשת ראיי הנוספת, כך:

"ככלל ,ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיה" כחבילה אחת" כ ך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ..
עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין.אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין,ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור ( ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).עמד על כך השופט ברנזון:
"הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר,ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט.בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה" (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד [3], בעמ' 479-480).

בענייננו, הנתבעים ביצעו מספר מחדלים דיוניים אשר מנעו את ניהולו וסיומו של הליך ההוכחות בישיבות שקוימו. הן לישיבה מיום 24.11.14 לא הוזמן המומחה, והן לישיבה מיום 25.12.14 לא זומן המומחה, ולישיבה האחרונה, לא טרחו ליידע את המומחה מבעוד מועד, ולא הציגו כל אסמכתא כי זימון אליו נשלח ומתי נשלח.

למרות האמור אני סבורה, כי מחדל זה לרבות המחדל שבאי הגשת הראייה הנוספת ניתן לתיקון בהוצאות שיבטאו התמשכות ההליכים והסרבול שנוצר בעקבות המחדלים, ולכן אני קובעת כי אני מתירה הגשת ראיה נוספת, וזימון המומחה בשנית במתכונת הבאה.

ראשית ישולם הסכום של 6,000 ₪ כהוצאות ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי בתוך 30 יום.
לאחר מכן תתאפשר כניסת ב"כ הנתבעים והמומחה מטעמו אם מכון התקנים ואם אחר לביצוע בדיקה, והכול בתוך 30 יום נוספים. ( לאור מערכתה יחסים הקשה כפי שהתגלתה בפני אינני נעתרת לבקשה לאפשר לנתבעים לבקר בביתם של התובעים ויש לערוך את הביקור באמצעות נ ציג).

הבדיקה ותוצאותיה יונחו בפני המומחה מטעם ביהמ"ש שישלים את חוות דעתו, ביחס להשלמה יישאו בשלב זה רק הנתבעים.

לאחר קבלת חוות דעת המשלימה או לאחר קבלת הראייה המשלימה, תודיע ב"כ הנתבעים אם ברצונה להגיש ראייה משלימה מטעמה, בתוך 20 יום.

לאחר קבלת חוות דעת משלימה, ובהתאם להודעת ב"כ התובעים אם ברצונה להשלים הראיות הנוספות בנושא זה מטעמה, אקבע מועד לדיון נוסף ולשמיעת המומחים, אם יהיה בכך צורך.

בשלב זה קובעת תז"פ 1.4.15 לקבלת הודעת הצדדים כי ההוצאות שולמו. רק בכפוף לתשלומם ובמועד ניתנת לנתבעים האפשרות להגשת חוות דעת משלימה ויקבע מועד דיון נוסף לחקירת המומחה.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רון ורחל עמיצור
נתבע: חברה ב.ש.עבודות כלליות בע"מ
שופט :
עורכי דין: