ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאמר סלאמה נגד טמבור דוד ובניו :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

עב 001638/06

בפני כב' השופטת שדיאור שרה

דן יחיד

27/08/2008

בעניין:

סאמר סלאמה סולימאן

ע"י ב"כ עו"ד

חורי סני

התובע

נ ג ד

1. טמבור דוד ובניו (הנתבעת נמחקה)

2 . שמלוב אשר

3 . שמלוב ישראל

4. שמלוב דוד

ע"י ב"כ עו"ד

לימור סבג

הנתבעים

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע את הנתבעים 1-4 לתשלום פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי נסיעות ודמי הודעה מוקדמת. נתבעת 1 נמחקה.

הנתבעים 2,3 ו-4 טוענים כי התובע כלל לא עבד בתקופה הנטענת ולגבי התקופה הקצרה שכן עבד, קיבל את כל המגיע לו.

העובדות

1. התובע עבד אצל הנתבע 4 בחנות טמבור ברמת שלמה, ירושלים.

2. הנתבעים 2 ו-3 הינם בניו של הנתבע 4 ועובדים בחנות.

3. התובע נעצר בשנת 2003 בשל שהייה לא חוקית בישראל.

4. בפסק דין חלקי מיום 8.1.07, נמחקה הנתבעת 1 (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 8.1.07, ש' 1-2).

המחלוקות

1. האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין נתבעים 2 ו-3.

2. מה היתה תקופת העבודה של התובע. האם נכונה טענתו כי עבד מיום 25.4.99 ועד ליום 30.8.03 או שמא נכונה טענת הנתבעים כי הועסק כשלושה חודשים בלבד בשנת 2003.

בהתאם לתשובה שתתקבל, האם התובע זכאי לדמי נסיעות ולפדיון חופשה שנתית ובאיזה שיעור.

3. מה היו נסיבות סיום עבודתו של התובע והאם פוטר מעבודתו.

ככל שכן, האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים או לחלף הודעה מוקדמת ובאיזה שיעור.

הכרעת הדין

תקופת עבודתו של התובע ונסיבות סיום העסקתו

1. התובע טוען כי עבד בחנות החל מיום 25.4.99 ועד ליום 30.8.03. לעומתו, הנתבעים טוענים כי התובע עבד בחנות שלושה חודשים בלבד ובאופן לא רצוף במהלך שנת 2003.

2. כתימוכין לטענותיו, התובע הציג בפנינו את ת/1-ת/3 אותם נסקור כדלקמן.

ת/1 הינו מכתב אשר ניתן לתובע על ידי הנתבע 2 ולפיו הוא מבקש ליתן אישור עבודה לתובע אשר עובד אצלם בחנות מזה כשנה וחצי (נספח א' לתצהיר התובע).

הנתבע 2 בתצהירו מפרט את נסיבות כתיבת ת/1:

"15. התובע עבד אצלנו במהלך שנת 2003 ומכיוון שהיה זה לקראת חג הפסח היה לחנות צורך בעובד.

16. התובע אמר לי שאם אציין במכתב, כי הוא עובד רק חודש וחצי – הוא לא יכול לקבל אישור עבודה, אבל אם אציין כי הוא עובד מעל פרק זמן של שנה, הוא יקבל אישור עבודה.

17. ריחמתי על התובע והכנתי את המכתב, אבל לא חתמתי עליו, משום שהנני רק עובד בחנות והייתי צריך את האישור של אבי לכך. אין כל חתימה של מי מהנתבעים על הנספח."

3. התובע טוען כי ת/1 ניתן לו בשנת 2000. מעיון בת/1 עולה כי לא מצויין התאריך בו המכתב ניתן. כמו כן, אין כל חתימה של מי מהנתבעים על המסמך.

הנתבע 3 בעדותו, סתר את גרסת התובע לפיה הוא מסר לו את המכתב ואמר כי לא ידע כלל על המכתב (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 26.2.08 ש' 17).

4. ת/2 הינו בקשה נוספת לאישור עבודה לתובע (נספח ב' לתצהיר התובע) מיום 24.7.01 שלכאורה הוגשה על ידי הנתבעים. אולם, למרות הנוסח הדומה של ת/1 ו-ת/2, ת/2 הינו מכתב מודפס ללא שגיאות כתיב, בניגוד לת/1 שכתוב בכתב יד וכולל שגיאות כתיב ואף ת/2 אינו מסמך חתום.

התובע טוען כי ת/2 נכתב על ידי הנתבעים. עם זאת, מעיון בת/2 עולה כי המסמך ת/2 נשלח בפקס ממשרד ב"כ של התובע אל החנות, עניין המעלה ספק משמעותי בעניין האותנטיות של המסמך עצמו.

בנוסף, מחקירת הנתבעים 2 ו-3 עולה כי כלל לא ידעו את קיומו של מסמך זה ועוד אמרו כי אף מכתב לא יוצא מהחנות ללא סמל הלוגו שלה(עמ' 24 לפרוטוקול מיום 26.2.08, ש' 14 ו-21, עמ' 26 ש' 18-21, עמ' 28 ש' 12-13).

5. ת/3 הינו מעין דרישת תשלום אשר לטענת התובע הוכנה על ידי בית הדין עצמו.

טענתו כי המסמך הוכן בבית הדין תמוהה. אמנם, קיים מערך סיוע של סטודנטים בבית הדין, אולם מדובר בסיוע בהגשת טפסי כתב תביעה בלבד ואין המדובר בכתיבת מכתבי דרישה ובטח שלא בהדפסתם. גם אם נכונה טענת התובע ומכתב זה נוסח והודפס על ידי מישהו מטעם בית הדין, עדיין אין הדבר מעיד כי תוכנו הינו אמת ולכן אין במסמך זה כדי להוכיח את אמיתות טענות התובע.

בנוסף, בתצהירו אומר התובע כי מסר דרישת תשלום זו לנתבעים 3 ו-4 (סעיף 15 לתצהירו). לעומת זאת, בעדותו בפנינו, אמר התובע כי מסר דרישת תשלום זו לנתבע 2 (עמ' 8 ש' 20).

6. לאור האמור, מאחר והתגלו סתירות בין הנוסח של ת/1 ולבין הנוסח של ת/2 ואף קיים שוני צורני בין שני המסמכים, מאחר והמסמכים אינם נושאים כל תאריך או חתימה, מאחר והתגלו סתירות בגרסתו של התובע לעניין מי נתן לו מסמכים אלו ולמי הגיש אותם, סבורים אנו כי אין במסמכים הנ"ל כדי לבסס את טענת התובע בדבר משך עבודתו בחנות ויש בהם אף לערער את אמינותו.

7. לא זו אף זו, התובע לא צירף כל מסמך המוכיח כי עבד בחנות במשך למעלה מארבע שנים. זאת למרות שהתובע העיד כי בתחילת עבודתו, ניתן לו מסמך (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 11.11.07, ש' 19-20). מסמך זה לא הוצג בפני בית הדין.

8. לגבי תאריך סיום עבודתו, התובע טען כי סיום עבודתו היה ביום 30.8.03 כאשר עצרו אותו (פרוטוקול מיום 11.11.07 עמ' 3 ש' 1-4, עמ' 4 ש' 18-22, עמ' 5 ש' 12-19). דהיינו התובע מודה כי ביום בו נעצר, העסקתו הופסקה (ר' גם מוסכמה 3 לפרוטוקול מיום 8.1.07).

9. בתצהירו, אומר התובע כי תאריך תחילת עבודתו זכור לו מאחר וניתן לו שיק. לטענתו, שיק זה אבד ואין לו העתק לכך. לעומת תצהירו, בעדותו אמר התובע כי פדה את השיק ולא איבד אותו (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 11.11.07, ש' 14-20).

10. סבורים אנו כי אם נכונה טענתו של התובע כי במשך תקופת העסקתו לא קיבל כלל תלוש משכורת, עולה השאלה מדוע במשך למעלה מארבע שנים התובע לא התרעם על כך וגם אם כן, לא הציג בפני בית הדין כי עשה כן ואין לו להלין אלא על עצמו.

11. התובע טען בעדותו כי במהלך תקופת עבודתו למרות שהיה סגר ומעצרים הוא המשיך לעבוד כרגיל (עמ' 8 ש' 1-7). זאת לעומת גרסתו בתצהירו ולפיה נעצר מספר פעמים מאחר ולא היה לו אישור כניסה (ר' השאלון שצורף לתיק בית הדין – נספח ג' לסיכומים, וכן נ/1 ונ/2).

יתר על כן, העד מטעם הנתבעים מר שלמה כהן, אשר במסגרת עבודתו מבקר בחנות מספר פעמים ביום, אמר כי בתקופה זו של הפיגועים, הקפידו על השוהים ללא אישורים בשכונה (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 11.11.07 ש' 4-5, עמ' 12 ש' 8-9).

12. בנוסף, מר כהן אמר בחקירתו כי התובע עבד התקופה זו בחנות למשך זמן קצר ולא רצוף ומדובר במספר שבועות ולכל היותר בחודשיים (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 11.11.07 ש' 9, עמ' 11 ש' 24-27).

עוד עולה מעדותו, כי בחנות אין כל צורך בעובד קבוע, אלא רק בתקופות בהן קיים לחץ, למשל לפני חגים (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 11.11.07 ש' 17-19).

13. תימוכין נוספים לגרסת הנתבעים עולה מעדותו של מר מרדכי דרוקר שמתגורר ועובד בסמוך לחנות, ולפיו התובע בא והלך ותקופת עבודתו נמשכה בערך חודשיים (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 26.2.08 ש' 12-13).

עוד העיד מר דרוקר שהינו מתנדב בשיטור הקהילתי, כי לא ידוע לו שהחנות קיבלה קנס עקב העסקת עובד בלתי חוקי, עניין התומך בגרסת הנתבעים כי התובע עבד זמן קצר בחנות, קל וחומר כאשר מדובר בתקופת של פיגועים ועוצר בה היתה הקפדה יתרה על נושא זה.

14. נציין כי גם בגרסתם של הנתבעים מצאנו סתירות לעניין משך תקופת העסקתו של התובע (עמ' 3 ש' 2, עמ' עמ' 16 ש' 28) אולם מאחר והנטל בדבר הוכחת תקופת העסקה מוטלת על התובע ונטל זה לא הורם ומאחר והתובע לא הביא כל עד או מסמך היכול לתמוך בטענותיו, יש לדחות את תביעתו.

15. לאור האמור, סבורים אנו כי מאחר ולא הוכחה תקופת עבודתו של התובע אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים או לחלף הודעה מוקדמת.

16. מטעם זה יש לדחות אף את תביעתו של התובע לדמי נסיעות מאחר והתובע לא הוכיח את תקופת עבודתו ומאחר ולא הציג בפני בית הדין כל מסמך, ראיה או קבלה על הוצאותיו בגין רכיב זה. מלבד זאת, מר כהן בחקירתו העיד כי העובדים היו נכנסים ברכב פרטי או ברגל (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 11.11.07 ש' 14-15).

17. למעלה מן הנדרש נציין כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו ובין הנתבעים 2 ו-3 וגם מטעם זה יש לדחות את תביעתו.

סוף דבר

18. תביעתו של התובע על כל רכיביה, נדחית.

19. מצאנו כי בנסיבות העניין, על התובע לשלם לנתבעים הוצאות בגין הליך זה, אולם נסתפק בכך שהתובע ישלם שכ"ט עו"ד לב"כ הנתבעים בסך 1,200 ₪ + מע"מ.

סכום זה ישולם תוך 30 יום ממתן פסק הדין. אם לא ישולם במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

שדיאור שרה, שופטת