ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שון איציק טוכמן נגד שלומי ביטון :

בפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

תובע

שון איציק טוכמן

נגד

נתבע

שלומי ביטון

פסק דין

פתח דבר
מונחת בפניי תביעה כספית הנוגעת להתקשרות בין הצדדים להמשך חוזה שכירות קיים של חנות אשר הינה בבעלותו של התובע. הנתבע ביקש להאריך תקופת השכירות ומשכך החליטו השניים לפנות לשירותים משפטיים כדי ניסוחו של חוזה השכירות.
לפי שהוסכם, כל צד יישא במחצית מעלותו של שכר עורך הדין. הדברים כאמור סוכמו בעל פה. לאחר שזה נחתם, שילם התובע חלקו כפי שסוכם ואילו הנתבע איין הסכמתו.
התובע שילם את חלקו של הנתבע בנוסף, מכאן התביעה. להלן יובאו טעות הצדדים בהתאמה.
טענות התובע
התובע טוען כי הינו בעל הזכות של המושכר ברחוב הרואה 18 בעיר רמת גן ( להלן " המושכר"). התובע טוען כי ההסכם נחתם במשרדו של עורך הדין. התובע טוען כי משנוסח ההסכם, סירב הנתבע לחתום עליו.
התובע טוען כי חירף סירובו זה לא פינה הנתבע המושכר, שהרי לטענתו ישנו חוזה חתום. התובע טוען כי פנה לבית המשפט המוסך בבקשה לסעד כדי פינוי המושכר.
התובע טוען כי בדיון דא הוחלט להאריך תוקפה של הטיוטה עד כדי סיום החוזה. התובע טוען כי עד ליום זה לא שולמה מחצית שכרו של עורך הדין על ידי הנתבע כפי שהוסכם.
התובע טוען כי נאלץ הוא לשאת בתשלום ולאחריו להגיש התביעה דא.
התובע כאמור תובע סך של 1,186 ש"ח עבור מחצית שכרו של עורך הדין אשר כאמור, השתלם לו וסך של 2,000 ₪ עבור טרחה וניסיונות גבייה.

טענות הנתבע
הנתבע טוען כי מדובר בניסיונות רדיפה רבים של התובע. הנתבע טוען כי בהתאם להליך שנידון בבית המשפט המוסמך בנושא פינוי המוסכם, שולם לידי התובע סך של 1,750 ₪ לסיום כלל המחלוקות כפי שנידונו בסיס סעד זה.
הנתבע טוען כי אמנם הדבר נחתם עלי החוזה, ברם, מעולם לא נדרש לשלם סכום כזה או אחר. הנתבע טוען כי לאחר הדיון הוברר לי כי הסך ששולם מסלק כל טענה כלפיו ומשכך, לאחר שנתן בית המשפט הנכבד פסק דין, יש לדחות טענותיו של התובע כלפיו מכל וכל שהרי להחלה דא, תוקף של פסק דין ומשכך כל תביעה כגון דא מתייתרת.
דיון והכרעה
חוק החוזים ( חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן " החוק") ביטא ואף קבע מתי ניתן לאכוף חוזה וכיצד ניתן ללמוד אומד דעת הצדדים תוך החוזה. החוק דא אף ציין כי מתי ניתן יהיה להביא לביטולו.
הנתבע אם כן ציין כי בחוזה המדובר אכן צוין כי הצדדים ייטלו בחלקים שווים, ההוצאות המשפטיות עבור עריכת חוזה חדש להמשכה של האופציה אשר נזכרה בחוזה הקודם. ברם, הנתבע ציין כי מעולם לא נאמר לו כי עליו לשאת בהוצאות דא. נוסף ועוד, הנתבע ציין בפניי כי גם במקרה בו היה עליו לשאת בנטל דא, הרי שלאחר הפשרה שהושגה בבית המשפט המוסך לפינוי מושכר, הסכום ששולם היווה סילוק של טענות חובות ואי חילוקי דעות בין הצדדים.
התובע בעדותו הדגיש כי הדיון לא עסק בנושא הוצאות עריכת החוזה אלא בפינוי המושכר. התובע ציין כי על בית המשפט להעניק לו הסעד שכן הנתבע התחייב לשלם חלקו בהסכם.
כבר ידוע זה מכבר, הכלל לפיו, על התובע נטל הראיה להוכיח תביעתו. התובע כאמור לא צלח לעשות כן. התובע המציא בפניי חוזי השכירות פרוטוקול הדיון ופסק הדין בעניינו ומכתב הדרישה בטרם נקיטת הליכים משפטיים. ואולם, לאחר שעיינתי באלו ושמעתי עדויות הצדדים לא מצאתי כי התובע הוכיח תביעתו. כפי שציין הנתבע בעדתו כי כדי פשרה שולם הסכום אשר היווה סילוק לכל טענה או חבות לאחריו.
כלל ידוע זה כי משקיבל בעל דין יומו בבית המשפט, מנוע הוא מלחזור ולהתדיין בעניין בו נפסק במשפט הראשון.
לאור המקובץ לעיל, ולאחר שהתרשמתי מהעדויות השונות, מצאתי כי התובע לא צלח להרים הנטל וכי פסיקתו של בית המשפט המוסמך היווה פסק סופי לכלל הסוגיות לרבות דא. מכאן, יש לדחות התביעה.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש לדחות התביעה. במקרה דנא, לא מצאתי לנכון להטיל צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שון איציק טוכמן
נתבע: שלומי ביטון
שופט :
עורכי דין: