ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם פריד נגד תמרה טמיר :

בפני כבוד השופט הבכיר צבי סגל

המבקש:

אברהם פריד
ע"י ב"כ עו"ד אריאל רובין ו/או ברוך רובין

נגד

המשיבה:

תמרה טמיר
ע"י ב"כ עו"ד עוז כהן

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור (שהוגשה ביום 2.2.15) על החלטתו של כבוד השופט אלכסנדר רון בבית משפט השלום בירושלים, מיום 22.1.14, בגדרה דחה את בקשת המבקש ליתן צו מניעה (צ"ל זמני – צ' ס') כנגד המשיבה, שיאסור עליה למנוע ו/או לחסום את מעברו של המבקש בשטח הגינה הצפונית -מערבית בבניין הנמצא ברחוב רבי עקיבא 20 בירושלים, וכן דחה את בקשת המבקש לחייב המשיבה להרוס את הגדרות שבנתה ללא היתר (לטענתו) על שטח שהוא גם קניינו של המבקש, וחייב את המבקש בהוצאות המשיבה ו שכ"ט בסך כולל של 5,000 ₪.
ביום 13.2.15 קבעתי כי "עוד בטרם אדון בשאלת ההצדקה או אי ההצדקה למתן צו מניעה זמני, שאלה בה הכריע בית משפט קמא לשלילה, כמו גם בשאר השאלות המשפטיות הצריכות דיון בבקשה זו, מתבקשת המשיבה להודיע לבית המשפט תוך 14 יום אם היא מוכנה, בלי כמובן לוותר או לפגוע בזכויותיה, לאפשר למבקש, בדרך זו או אחרת, בשטח הגינה הצפונית, יכולת הגעה חיצונית לחלק מחלונות דירתו, לבלוני הגז, למחסן ולציוד האחר שלו...".
המשיבה התנגדה לאפשר למבקש זכות מעבר כלשהי בחצר עד להכרעה סופית בתיק , אשר לעמדתה הוכרע על ידי פסקי דין חלוטים כי הינה בחזקתה הבלעדית. עוד טענה, כי קיימים פסקי דין חלוטים בנוגע לגינת המשיבה ועל כן אין בכוונתה לסטות מאותם פסקי דין ולוותר על זכויותיה לשכן "הממרר את חייה ללא הרף, מתעמר בה ומגיש כנגדה אין סוף תביעות סרק".
עוד טענה המשיבה, כי המבקש ממשיך לנסות בכל דרך להתעלם מפסקי דין חלוטים, באמצעות נקיט ה בהליכים שונים ומשונים, וכי בעוב דה שאינו משלים עם אותם פסקי דין חלוטים אין כדי לילך לקראתו לפנים משורת הדין, " במיוחד שעה שבמשך מספר עשורים הוא עסוק ללא הרף בהגשת עשרות תביעות והליכים כנגד דיירי הבית המשותף בו הוא מתגורר וכנגד המשיבה בפרט...".
לגופו של עניין טענה המשיבה, כי למבקש יכולת מעבר לחצר האחורית מתוך ביתו; כי דרך אותה דלת יציאה אל החצר האחורית הוא מעביר את בלוני הגז מאז ומתמיד, וכי רק לאחרונה ראתה אותו מעביר בלון גז דרך דירתו אל חצרו האחורית. עוד טענה, כי מאז ומתמיד עבר המבקש דרך אותה דלת והעביר משם חפצים אל המחסן שברשותו ולמעשה הוא יכול להמשיך לעשות זאת גם היום. עוד טוענת המשיבה, כי אם הדבר קשה למבקש, הוא יכול להעביר את בלוני הגז לחזית דירתו ואז הנגישות תהיה ממילא הרבה יותר קלה גם לחברת הגז.
אשר לחלונות דירת המבקש, טוענת המשיבה כי מותקן עליהם סורג קבוע ועתיק וכי מדובר בחלונות כנף הנפתחות כלפי פנים. עוד היא טוענת, כי המבקש מטעה את בית המשפט, מנסה ליצור לעצמו עילה להתחכך בגינת המשיבה ולעבור בה, שעה שאת זאת בדיוק נאסר עליו לעשות באותם פסקי דין חלוטים. לבסוף טוענת המשיבה, כי אין לאפשר למבקש "לזרות חול בעיני בית המשפט ולעקוף פסקי דין חלוטים, ועל כן אין לה כל סיבה לילך לקראתו בעניין זה, לאחר ששנים רבות הוא אינו חדל מלהציק לה".
המבקש הגיב (אתמול, 23.2.15), לתגובת המשיבה וטען, כי חלק מהפרטים שמסרה המשיבה אינם מדויקים, בתמונות שצירפה לתשובתה מצולמים החלונות הלא נכונים, במצבם כפי שהיו שעה שהפרספקט והרשתות פורקו מהם עוד קודם לב ניית הגדרות על ידי המשיבה, ולכן לא מורכב כרגע החלק החיצוני של החלונות; מאחר שהמשיבה מונעת מהמבקש את המעבר והגישה, אין הוא יכול לצלם מהצד החיצוני את החלונות שעליהם כן מותקן פרספקט.
הן המבקש והן המשיבה הוסיפו טענות, מזה ומזה, הדומות בעיקריהן לטענות שפורטו לעיל.
לאחר עיון בבקשת המבקש על נספחיה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקש לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
לפנינו סכסוך שכנים, שביניהם התנהלו בעבר ומתנהלים גם עתה הליכים משפטיים. לצידם, ובחלקם, גם ועד הבית היה בעבר צד להליכים. ניתנו פסקי דין בסכסוכים אלה על ידי לפחות שלושה שופטים. גם ערעורים שהוגשו הוכרעו זה מכבר .
הנה כי כן, בין אם זכות המעבר בגינה הוכרעה בעבר, כהחלטת בית משפט קמא, ובין אם לאו, כטענת המבקש; בין אם קיים מעשה בי- דין, כהחלטת בית משפט קמא, ובין אם לאו, כטענת המבקש; בין אם פסק הדין בערעור שהוגש (ע"א 11956-10-12) דן וקבע מסמרות בעניין זכות המעבר, כקביעת בית משפט קמא, ובין אם לאו, כטענת המבקש; בין אם למבקש יש יכולת מעבר לחצר האחורית מתוך ביתו, כטענת המשיבה, ובין אם לאו, כטענת המבקש; בין אם המבקש רכש דירה עם גישה הן לחצר קדמית והן לזו האחורית (אליהן הוא יכול לעבור מתוך דירתו), כטענת המשיבה, ובין אם לאו, כטענת המבקש; בין אם המבקש אכן מטעה ומנסה ליצור לעצמו עילה להתחכך בגינת המשיבה, כטענת המשיבה, ובין אם לאו, כטענת המבקש; בין אם יש בתמונות שצרפה המשיבה לתגובתה, בצבעי שחור לבן, כדי להטעות מאחר שהם אינם החלונות האמיתיים, כטענת המבקש, ובין אם אלו הם החלונות האמיתיים, כטענת המשיבה ; בין אם מעולם לא הועברו למחסן ארגזים גדולים או אופניים מתוך הדירה וגם לא ניתן להעבירם, כטענת המבקש, ובין אם כן אפשרי הדבר, והם גם עברו, כטענת המשיבה; בין אם המשיבה הסכימה בעת כינוס אסיפת דיירים להתקנת שער לשם מעברו של המבקש, כטענתו, ובין אם לאו, כטענת המשיבה – אין מקום לקבלת הבקשה וליתן צו מניעה זמני , לא כל שכן להורות כבר עתה על הריסת גדרות, שלטענת המבקש הן בלתי חוקיות ונבנו גם על קניינו שלו, אלא יש להמתין עד הכרעה סופית בתיק העיקרי בגדרו הוגשו תביעה ותביעה שכנגד, ולו מן החשש שאכן קיים בענייננו מעשה בי-דין, ושיהיה בצו המניעה הזמני ו/או בצו הה ריסה, המתבקש בגדר סעד זמני (!) , משום התערבות בלתי מוצדקת ובלתי ראויה בפסק דין חלוט, נושא שיוכרע אך ורק בגדר התיק העיקרי המתנהל בין הצדדים, ולא במסגרת זו. עוד יש להעיר, כי אין זה ראוי לבקש מערכאת הערעור (בבר"ע) לצאת לסיור במקום שעה שהערכאה המבררת לא עשתה כן ואף לא התבקשה לעשות כן.
הבקשה אפוא נדחית.
המבקש יישא בהוצאות ושכ"ט בסך כולל של 6,000 ₪, אשר יקוזזו מסכום הפיקדון, ככל שהופקד, והיתרה, ככל שקיימת כזו, תוחזר למפקיד.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לידי באי כוח הצדדים.
ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם פריד
נתבע: תמרה טמיר
שופט :
עורכי דין: