ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד תום צ'חידזה :

בפני כבוד השופטת רונה פרסון
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
תום צ'חידזה (עציר)


נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד שרון מרקוביץ
ב"כ הנאשם: עו"ד רגינה קוזניץ מטעם הסנגוריה הציבורית
הנאשם: הובא באמצעות יחידת נחשון

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:
לשאלת בית המשפט על ההתחייבות אשר עולה מגזר הדין בתיק 10058-11-11 אשר הוגש לבית המשפט ע"י המאשימה, הם לא עתרו להפעלת ההתחייבות, ההתחייבות אף לא הוגשה במסגרת ראיות התביעה לעונש, לכן אבקש מבית המשפט שלא להפעיל את ההתחייבות.
אני סבורה שברגע שלא הוגש על בית המשפט לא יפעיל, אם בית המשפט דעתו שונה אבקש לשלמו בתשלומים רבים כי מי שישלם את ההתחייבות זו הסבתא.
לאחר שיחה עם הנאשם ומשפחתו הם מבקשים לשלם את ההתחייבות בתשלומים רבים ככל הניתן.

ב"כ המאשימה:
אבקש להפעיל את ההתחייבות, ההתחייבות קיימת בתיק.


גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגת רכב בזמן פסילה, נהיגת רכב כאשר הוא כלל אינו מורשה לנהיגה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון רכב תקף (פקע לתקופה של פחות משנתיים ימים) ונהיגה ללא ביטוח.
עסקינן בעבירות מיום 23.07.2014 אשר בגינן הנאשם עצור בתיק זה.

הנאשם יליד שנת 1989 ועל אף שאינו מורשה לנהיגה עולה מעברו התעבורתי כי הוא צבר לחובתו 8 הרשעות קודמות ב-4 מועדים שונים כאשר שתי הרשעות עניינן נהיגת רכב ע"י בלתי מורשה לנהיגה כאשר במקרה אחד אף גרם לתאונת דרכים. אין מחלוקת כי כל העבירות בוצעו כאשר הנאשם אינו מורשה לנהיגה.

המאשימה הגישה גיליון הרשעותיו הפליליות של הנאשם, ת/3, ממנו עולה כי לנאשם עבר פלילי בעבירות של שימוש/החזקת סמים ו כן עבירות נוספות כמפורט בו.

הצדדים הגיעו להסכמה עונשית במסגרתה הוסכם על מאסר בפועל לתקופה של בין 10 חודשים עד 16 חודשים כולל הפעלת מאסר מותנה בן עשרה חודשים לריצוי באופן חופף. כן סוכם כי יגזרו על הנאשם עונשים של מאסר ע"ת, פסילה ע"ת, פסילה בפועל וקנס.

ב"כ המאשימה בטיעוניה עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל של 16 חודשים תוך הפעלת התנאי באופן חופף כמוסכם. הפנתה לפסיקה אשר גזרה עונש מאסר לתקופה של 15 חודשים, ופסילה של 5 שנים. כן הפנתה את בית המשפט לתת"ע 10058-11-11 , בעניינו של הנאשם, ת/2, לדברי הנאשם בטיעוניו לעונש שם. עתרה להטיל על הנאשם את הפסילה ברף הגבוה של 60 חודשי פסילה, מאסר ע"ת וקנס. טענה כי העבירות בהן הורשע הנאשם מסכנות חיי אדם וכל נסיבותיו האישיות של הנאשם מתגמדות אל מול שלום הציבור עליו צריך בית המשפט לשמור.

ב"כ הנאשם עתרה להסתפק בהפעלת המאסר המותנה ולגזור על הנאשם את עונש המאסר בין 10 חודשים ולא לחרוג מהרף התחתון של ההסדר . ביקשה כי הפסילה תהיה מידתית באופן שכאשר הנאשם ישתחרר ממאסרו יוכל לראות אפשרות ללמוד נהיגה ולקבל רישיון נהיגה שכן לחובתו עונשי פסילה בפועל שטרם סיים לרצות. ביקשה להימנע מהטלת קנס וציינה כי עונש של 10 חודשי מאסר הוא עונש כבד. ציינה כי הרכב בו נהג הנאשם כבר לא נמצא ברשותו וביקשה אף להתחשב במצבו המשפחתי כפי שנמסר בבית המשפט ע"י סבתו.

הנאשם עצמו הסביר את נסיבות ביצוע העבירה כעבירה שנעברה מתוך תסכול והיגררות אחרי אחרים. ציין כי ברצונו להוציא רישיון נהיגה והתחייב שלא יבצע עבירות נוספות של נהיגה ללא רישיון או בפסילה.

בתיק זה הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו. מחוות הדעת עולה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין אולם לוקה בתחלואה כפולה – תהליך סכיזופרני פרנואידי והתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים.
המחוקק קבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, את עקרון ההלימה המנחה בענישה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, ובתוך כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בעבירה, כאשר בתוך המתחם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב, בין היתר, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
מתחם הענישה ההולם בעבירה חוזרת של נהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח ועבירות נלוות הוא לדידו של בית משפט זה מאסר בפועל לתקופה שבין חודשיים ל-12 חודשים, מאסר מותנה מרתיע, פסילה לתקופה משמעותית מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה, פסילה ע"ת וקנס.
נהיגה ללא רישיון הינה עבירה חמורה, אשר טמון בה סיכון ממשי לעוברי דרך, לרבות בשל העדר מידע ופיקוח על טיבה של נהיגתו של מי שנוהג כאמור.
לבד מהמסוכנות לשלום הציבור מפני נוהג בלתי מורשה, אשר לא עמד במבחני רישוי, הרי שבעצם נהיגתו טמון גם פוטנציאל לגרימת נזק כלכלי לא מבוטל, בשל קשיים במימוש פיצוי בגין נזקי גוף או רכוש, שעלולים לקרות עקב נהיגת בלתי מורשה, אשר איננו מבוטח בעקבות זאת.
בנסיבות התיק שבפני הורשע הנאשם בשתי עבירות חמורות נוספות כל אחת בפני עצמה.

אין ספק שהעבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות אשר טומנות בחובן סיכון ממשי לשלום וביטחון הנאשם וכלל משתמשי הדרך. לא זו בלבד שהנאשם נהג כאשר הוא אינו מורשה לנהיגה ומעולם לא הוכשר לנהיגה אלא עשה זאת כשהוא נתון תחת השפעת סמים וכאשר הוא פסול מלקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה ע"י בית המשפט. במעשיו הפגין הנאשם זלזול הן בהוראות החוק באופן כללי והן בהוראות שיפוטיות המופנות כלפיו באופן פרטני.

צודקת באת כוח המאשימה בטיעוניה ואף נקבע כי צריך שיצא מבית המשפט מסר ברור, תקיף וחד משמעי כי נהיגה בזמן פסילה, כשנאשם לא מורשה לנהיגה וכשהוא ש יכור דינה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

יחד עם זאת, איני יכולה להתעלם מטיעוני ב"כ הנאשם, מנסיבותיו האישיות הרפואיות של הנאשם, העובדה כי מדובר בנאשם חולה אשר אף שנתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו כי הוא כשיר לעמוד לדין בגין העבירות אותן ביצע עדיין מדובר באדם חולה. בית המשפט ראה במשך הזמן בו התיק נוהל בפניו כי חל שינוי במצבו של הנאשם אך איני יודעת לומר אם שינוי זה משמעותו שיקום , כפי שטוענת ב"כ הנאשם , או שהוא תוצאה של טיפול תרופתי אותו מקבל הנאשם ב אופן סדיר במסגרת מעצרו.
מכל מקום, בית המשפט מתרשם כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו וכי החרטה אותה מביע היא חרטה אמיתית ואף שעברו כאמור מכביד יש להתייחס למצבו כפי שהוא היום על כל המשתמע מכך.

לא נעלמו ממני אף נסיבות חייו הקשות של הנאשם המתגורר בבית סבתו ביחד עם אימו אשר אף היא חולה כפי שעלה מהטיעונים שבפני ע"י סבתו במסגרת הטיעונים לעונש.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל הטיעונים, הן לחומרא והן לקולא, חומרת העבירות ו עברו של הנאשם לנוכח מצבו האישי והרפואי וההסדר אליו הגיעו הצדדים, בסופו של יום , אני גוזרת את דינו כדלקמן:

אני דנה את הנאשם למאסר לתקופה של 11 חודשים.
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה מתיק מספר 10058-11-11 גזר דין מיום 23.01.2013 למשך 10 חודשים לריצוי באופף חופף לעונש המאסר בתיק זה.
תקופת המאסר תימנה החל מיום מעצרו בפועל ביום 23.07.2014.

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בפועל. תוך הפעלת 6 חודשי פסילה מותנת מתיק 10058-11-11 לריצוי באופן חופף.
פסילתו של הנאשם תהיה מהיום והיא מצטברת לכל פסילה אחרת אשר תלויה ועומדת נגדו וטרם הסתיימה.
בחישוב הפסילה נשוא תיק זה לא תבוא בחשבון התקופה בה יהיה הנאשם במאסר בהתאם לגזר דין זה.

אני דנה את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים. הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם בתוך תקופה של 3 שנים יעבור את אחת העבירות שלהלן ויורשע בגינה.
ואלה העבירות: עבירה של נהיגה בעת פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), או עבירה של נהיגה בעת שכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") או נהיגה כאשר הנאשם לא מורשה לנהיגה ברכב בו הוא נוהג.

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות בגזר דין 10058-11-11 מיום 23.01.2013 בסך 5,000 ₪. הסכום ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים מתאריך 29.03.2015 ואילך.

בנסיבות אלה איני גוזרת על הנאשם קנס נוסף.

מודעת זכות ערעור תוך 45 יום.

פרוטוקול זה מהווה צו מאסר.

ניתנה והודעה היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד הנוכחים.

רונה פרסון , שופטת

הוקלד על ידי דליה לינבנד


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: תום צ'חידזה
שופט :
עורכי דין: