ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אווקה מנטסנוט נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופטת נועה חקלאי
המבקש
אווקה מנטסנוט

נגד

המשיבה
מדינת ישראל


נוכחים:
ב"כ המבקש- עו"ד רומן קוגן
ב"כ המשיבה- עו"ד רחל סבאג סימון
המבקש- בהעדר

פרוטוקול

ב"כ המבקש:
אני חוזר על הבקשה לביטול פסילה מנהלית. מבקש להסתפק בכך שהפסילה תסווג באופן שיורשה למבקש לנהוג על מלגזה בשטח המפעל במקום עבודתו. מבקש להתחשב בנסיבות בהן מדובר במבקש שמפרנס שישה ילדים, עובד שכיר ועבודתו היחידה ומקור הפרנסה זה העבודה כמלגזן במפעל גלובס באשדוד.
אין לי אישור מהמעביד, מדובר באירוע מלפני כמה ימים. אני כרגע נחשפתי לחומר ראיות חלקי שנמצא בידי התובעת, התיק עדיין בחקירה.
אני מסכים לכך כי בפני הקצין היו ראיות מספיקות כדי להקים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום ואין לי טענות לגבי הראיות ולגבי הפסילה המנהלית לגופה בשלב זה.
לעניין המסוכנות – מדובר בעבירה שבוצעה לכאורה ברכב פרטי בשעות הלילה ולא בשעות העבודה, הבקשה היא לאפשר למעשה למבקש להמשיך לעבוד ולהתפרנס כי במקרה זה קיים חשש שאם לא יקבל אישור לנהוג על מלגזה יפוטר מעבודתו ויצטרף למעגל דורשי העבודה במיוחד כשמדובר במשפחה מרובת ילדים ונמצא בשכבה מאוד נמוכה במעמד סוציואקונומי. אני טוען שנהיגת מלגזה במסגרת העבודה בשטח מפעל אינה מסכנת את ציבור המשתמשים בדרך.

ב"כ המשיבה:
אנחנו מתנגדים לבקשה, מפנה למסוכנות הנשקפת. מדובר בעבירה של פגיעה בהולך רגל במעבר חציה כשיש עד ראיה קצין משטרה שנכח במקום ואף מציין כי הולך הרגל היה באמצע הנתיב השמאלי לא בתחילתו ולא בסופו של המעבר, באמצע הנתיב השמאלי מימין לשמאל והוא נהדף על מכסה המנוע של הנאשם. מהנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול שיותר מאוחר התברר כי נמצא בדמו כמות של 445 מ"ג אלכוהול. מיותר לציין כי חובת הזהירות על הנהגים בהתקרבם למעבר חציה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנהגים שיכורים.
התביעה סבורה כי אין זה המקום לאפשר סיווג פסילה במסגרת הפסילה המנהלית.
מפנה לחומר הראיות בתיק ואני חוזרת על התנגדותי.

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 17.2.15 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)( 2) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק תאונת דרכים מספר 73949/15, את"ן לכיש, שעניינו גרימת תאונת דרכים ברשלנות אגב נהיגה בשכרות. המבקש נמדד כשנמצא בגופו 445 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, כמות העולה על המידה הקבועה בחוק.
המדידה בוצעה לאחר שהמבקש נחשד בכך שגרם לתאונת דרכים עת פגע בהולך רגל שחצה את הכביש במעבר חציה.

בפתח הדיון חזר בו המבקש מבקשתו לבטל את הפסילה המנהלית, הסכים לקיומה של תשתית ראייתית בסיסית המספקת בשלב זה של הדיון וביקש מביהמ"ש שיסווג את הפסילה המנהלית באופן שתותר לו נהיגת מלגזה בשטח המפעל בו הוא עובד.

ב"כ המבקש ציין כי המבקש נשוי ואב לשישה ילדים, מפרנס יחיד, מצב כלכלי קשה, לדבריו לא ייגרם סיכון למשתמשים בדרך במידה ותותר לו נהיגת מלגזה בשטח מפעל בשעות היום.
ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המסוכנות הנשקפת מן המבקש ה נה גבוהה כפי שעולה מהאירוע נשוא התאונה.

דיון והכרעה.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 16.2.15 ב סביבות השעה 23:40 נהג המבקש ברכבו ובעת הגיעו למעבר חציה פגע בהולך רגל שחצה במעבר חציה.
ישנה עדות של שוטרת שהייתה במקום וראתה את התרחשות התאונה. לדבריה, הולך הרגל חצה במעבר החציה כשהוא לבוש בבגדים כהים ועם תיק שחור על גבו .

בתיק עדות של שוטר נוסף שהזדמן למקום וראה את התאונה שמתארת את הולך הרגל חוצה את מעבר החצייה במהירות סבירה, הגיע לאמצע הנתיב ונפגע באמצע הנתיב. אף הוא הבחין בהולך הרגל לפני התאונה ולטענתו ניתן היה להבחין בו.

השוטר מציין שהיה נזק לשמשה בקדמת הרכב של המבקש , ולדבריו המבקש אמר לו כי הנזק היה שם עוד בטרם התאונה.

השוטר הבחין בריח אלכוהול מפיו של המבקש ולכן הזעיק בוחן למקום.

בחקירתו מציין המבקש, כי הגיע לרכבו והבחין בשבר בחלון ובשל השבר לא ראה טוב, ראה מטושטש, הפעיל את המגבים אשר עשו לו רעש חזק, ולכן כיבה אותם ונסע עם הרכב כשהחלון מלא אדים ולכן לא ראה טוב, כך לדבריו.

לדבריו, נסע עם החלון השבור כי לא חשב שתהיה בעיה בזה שהחלון שבור וחשב להגיע הביתה עם החלון השבור.

בתיק החקירה דו"ח פעולה של השוטר שערך לו את בדיקת המאפיינים שיצאה תקינה לחלוטין ודו"ח בדיקת נשיפה שלפיה נמצאו בגופו 445 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בתיק דו"חות פעולה נוספים של שוטרים. אין בתיק החקירה תעודה רפואית ואין חקירה של הולך הרגל הנפגע, אם כי החקירה רק בראשיתה ויש תיעוד בדו"ח הפעולה לכך שלמקום הוזמן מד"א ופינה את הולך הרגל במצב קל לביה"ח "ברזילי".

בשלב זה של הדיון, די בדו"חות הפעולה, בתוצאת בדיקת הינשוף וכן מאפייני השכרות, בעדויות שבתיק ואף בדברי המבקש עצמו, כדי לקבוע כי בידי המשיבה ראיות המספקות לשלב זה של הדיון.

אף ב"כ המבקש הסכים לכך.

מסוכנות:

מסוכנותו של המבקש בנהיגה נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ו מהתנהגותו בדרכים בדרך כלל עליה ניתן ללמוד מעברו התעבורתי.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, רבות כבר נכתב על המסוכנות הנובעת מנהיגה בשכרות.

כך למשל בבש"פ 10865/06 מ"י נ' אשר ישעיהו , קובע כבוד השופט אדמונד לוי :
"מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".

בב"ש 090192/07, [מחוזי ת"א] יניב רדלייך נ' מ"י , קובעת למעשה כבוד הש' אהד "חזקת מסוכנות" בכל הנוגע לנהג שיכור:

"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מידית."

לא זו אף זו, בתיק זה חברו לנהיגה בשכרות אף נהיגה רשלנית ברכב לא תקין ששמשת החזית שבורה והחלון מלא אדים וכך נהג המבקש אל תוך מעבר החצייה מבלי שהבחין בהולך הרגל שחצה במקום.

הסיכון שיצר המבקש בהתנהגותו התממש.

באירוע הנ"ל התנהגותו של המבקש גרמה לפגיעה בהולך רגל.

מדובר באירוע אשר נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה.

באשר ליתר הנסיבות הרלוונטיות: המבקש נוהג משנת 2010 ואין לחובתו כל הרשעה קודמת, לא בתחום התעבורה ולא בתחום הפלילי.

על פני ותק נהיגה של חמש שנים, ניתן לומר כי מדובר בכשל חריג וחד פעמי, הגם שהכשל הינו משמעותי וחמור ביותר .

שקלתי את נסיבותיו האישיות של המבקש, את היותו מפרנס יחיד לששה ילדים, ואשר מתפרנס מנהיגת מלגזה במסגרת עבודתו.

מדובר בנהיגת מלגזה במהלך העבודה בשעות יום ולא בשעות הלילה "המועדות לפורענות".

במקרים דומים, נעתרו בתי המשפט לסיווג הפסילה כך שלא תחול על נהיגת מלגזה.

כך למשל בתיק תת"ע (תעבורה ב"ש) 3212-02-10, נעתר בית המשפט לסיווג למלגזה תוך שהוא מציין "אני מחליט לקבל את בקשת ההגנה לעניין סיווג הפסילה שתיגזר כך שלא תחול על מלגזה, שכן נהיגה על רכב זה אינה יוצרת בעיניי סיכוי למשתמשי דרך ואין אני מעוניין לפגוע בכושר פרנסת הנאשם".

כך גם בתיק תת"ע (נצרת) 5471/07 הוצג הסדר במסגרתו הורשע הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וההסדר כלל סיווג לנהיגת טרקטור ומלגזה בשטח בית אריזה.

כך למשל, בב"ש (מחוזי ב"ש) 21977 נפסל עורר עד תום ההליכים, עת הוגש נגדו כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות ובית המשפט המחוזי קיבל את הערר וסיווג את הפסילה באופן שלא תחול על נהיגת טרקטור בשטח חקלאי תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של העורר.

לאחר ששקלתי את הדברים, ולמרות המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב כפי העולה מהאירוע הנוכחי, מצאתי כי לאור עברו הנקי בתחום התעבורה ובתחום הפלילי ו לאור נסיבותיו האישיות, ניתן לסווג את הפסילה באופן שתותר נהיגתו במלגזה במסגרת עבודתו בשטח המפעל מבלי שיהיה בכך סיכון לציבור המשתמשים בדרך.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי וקובעת שהפסילה המנהלית שהוטלה על ידי קצין המשטרה, תישאר על כנה, אך תסווג באופן שיותר למבקש לנהוג במלגזה אך ורק לצרכי עבודתו בשטח מפעל "גלובס" באשדוד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד הנוכחים.

נועה חקלאי , שופטת


מעורבים
תובע: אווקה מנטסנוט
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: