ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה חנוך קליין נגד רחלי גבאי :

בפני כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי

תובעים

שלמה חנוך קליין

נגד

נתבעים

רחלי גבאי

החלטה

1. הבקשה שבפניי מעלה השאלה מה משמעותה של החלטת בית המשפט המורה על סגירת תיק מחמת חוסר מעש בשלב שטרם ניתנה בו רשות להגן – האם משמעו מחיקת הבקשה ליתן רשות להגן או שמא משמעו מחיקת התובענה.
השאלה האמורה מתעוררת מבקשה שהגישה המבקשת, הגב' רחלי גבאי, להורות להשיב לה פקדון שהופקד בתיק בית המשפט וזאת לאחר שהתיק נסגר. בתגובה טענה המשיבה, שאין מקום להשבת הפקדון מאחר שממילא התיק נסגר מחמת טעות, ועל בית המשפט להורות על חידוש ההליך וקביעת מועד לדיון בהתנגדות.

רקע ונסיבות הצריכות לעניין:
2. מר חנוך קליין הגיש בחייו ( להלן: המנוח קליין) שטרות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, חתומים בידי המבקשת, הגב' רחלי גבאי. משנפטר, נכנסה המשיבה הגב' מלכה קליין ( להלן: המשיבה או הגב' קליין) בנעליו, כיורשת עזבונו של המנוח חנוך קליין ז"ל.

3. במסגרת התנגדותה טענה המבקשת, בין היתר, כי מעולם לא פגשה את המנוח קליין וכי חתימתה על גבי השטרות המוחזקים על-ידו זוייפה, ככל הנראה בידי אביה. עוד הוסיפה כי אביה הבטיח שמדובר בעניין שלו ובטיפולו. לטענת המבקשת גילתה שהחבות על-פי השטרות שהוגשו לביצוע לא הוסדרה בין אביה לבין המנוח קליין, רק לאחר שהוטל עיקול על חשבון הבנק שלה. ואולם, טענה כי בהתאם לדברי אביה, הסדיר את חובו כלפי המנוח קליין.
בהתאם לאמור במסגרת התנגדותה טענה המבקשת שאין לראות במנוח קליין והגב' קליין כיורשתו, כ"אוחזים כשורה" מאחר שידעו שהשטרות נגנבו ממנה. עוד טענה כי בכל מקרה, חמישה מתוך השיקים נפרעו במלואם והיתר אמורים להיות מוחזקים בידי הגב' קליין בנאמנות ולא להיות מוגשים לביצוע.
4. מנגד אישרה המשיבה כי מדובר בשטרות שניתנו למנוח קליין מאת אביה של המבקשת. ואולם, לטענתה השיקים ניתנו תוך הרשאה של המבקשת לאביה לפעול בחשבון הבנק שלה משך שנים – בידיעתה ובהסכמתה; ומשלטענת המשיבה לא הוסדר החוב בין המנוח קליין לאביה של המבקש, הרי שיש לחייב את המבקשת בפרעונם.

יש לפרט השתלשלות ההליך כדי לעמוד על טענות הצדדים בבקשה שבפניי להחזר הפקדון.

ההליך:
5. המנוח קליין פתח הליכי הוצל"פ נגד המבקשת. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות; וביום 16/11/11 הועברה ההתנגדות לדיון בבית המשפט ונקבעה לדיון בפני הרשמת הבכירה ( כתוארה אז) ע' אייזדופר.
בשל האיחור בהגשת ההתנגדות, הורה בית המשפט על עיכוב הליכי הוצל"פ, כנגד הפקדה של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט ( להלן: סכום הפקדון). סכום הפקדון הופקד בקופת בית המשפט.
בינתיים, ועוד קודם שנקבע דיון בהתנגדות, הודיעו הצדדים ביום 2/1/12 לבית המשפט כי המנוח קליין ואביה של המבקשת הגיעו להסדר לגבי החוב הנטען ולפיכך התבקש בית המשפט להעמיד את ההליך לתקופה של 6 חודשים מאותו מועד, שבתוכה יודיעו לבית המשפט אם החוב סולק ומתייתר הצורך לדון בהתנגדות שהוגשה ( להלן: ההסדר הדיוני).
ביום 3/1/12 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להודעה ואף הורה על עיכוב הליכי הוצל"פ.

לאור ההסדר הדיוני הגישה המבקשת עצמה בקשה לתיק בית המשפט להורות על החזרת סכום הפקדון שהפקידה בקופת בית המשפט ( בקשה מיום 3/1/12). המנוח קליין התנגד לשחרור סכום הפקדון באותו שלב מאחר שההסכם בינו לבין אביה של המבקשת שבגינו הודיעו הצדדים על ההסדר הדיוני, היה עתיד להכנס לתוקף רק בעבור 6 חודשים מאותו מועד, והמנוח קליין ביקש להבטיח ביצועו ( תגובה מיום 4/1/12). בהתאם לכך, הורה בית המשפט בהחלטה מיום 5/1/12 כי סכום הפקדון יוותר באותו שלב בקופת בית המשפט.

הרשמת אייזדורפר קבעה את התיק למעקב ליום 5/7/12 כדי לקבל הודעת הצדדים אם קיימו את ההסדר בינם ואם יש צורך לדון בהתנגדות שהוגשה. משלא הוגשה כל הודעה לתיק בית המשפט עד למועד המעקב, ניתנה ארכה לצדדים למסירת עדכון והתיק נקבע למעקב ליום 1/8/12.
משלא מסרו הצדדים הודעה גם עד אותו מועד, ניתנה החלטה נוספת ביום 1/8/12 ולפיה ככל שלא יעדכנו הצדדים את בית המשפט על מצב התיק, ישקול בית המשפט מחיקה מחוסר מעש והתיק נקבע למעקב נוסף ליום 15/9/12.
ביום 7/8/12 בקשה עו"ד אוטמזגין, באת כוח המשיב מבית המשפט העמדת ההליך לתקופה של 6 חודשים נוספים, כדי לאפשר לצדדים לממש ההסכמה שבינם; וביום 8/8/12 קבע בית המשפט מעקב ליום 1/2/13. משלא מסרו הצדדים עדכון לתיק בית המשפט עד למועד המעקב החדש, דחה בית המשפט את מועד המעקב ליום 16/2/13. גם עד מועד זה לא מסרו הצדדים עדכון נדרש.
ביום 26/2/13 התרה בי המשפט בצדדים בזו הלשון:
"בהמשך להחלטות קודמות וככל ולא ימסר עדכון לתיק ביהמ"ש תוך 10 ימים, תמחק ההתנגדות ותיק ההוצל"פ יסגר".
במסגרת אותה החלטה נדחה מועד המעקב ליום 10/3/13.

ביום 10/3/13 ביקשה ב"כ המשיב ארכה נוספת של 6 חודשים על מנת לאפשר לצדדים לפעול על-פי ההסכמה אליה הגיעו. בית המשפט נעתר לבקשה ודחה את התיק למעקב ליום 5/9/13.
משלא נמסרה הודעה עד למועד המעקב, הורה בית המשפט ביום 8/9/13:
"בהמשך להחלטה מיום 10.3.13, מתבקשים הצדדים למסור עדכון לתיק ביהמ"ש וזאת בתוך 10 ימים. בהעדר עדכון, ולאור האמור בהודעה הקודמת, יסגר התיק".
במסגרת אותה החלטה נקבע התיק למעקב ליום 5/10/13.

ביום 9/10/13 משלא התקבל כל עדכון לתיק בית המשפט עד לאותו מועד הורה בית המשפט:
"בהמשך להחלטות קודמות, ובהיעדר כל הודעה, הנני מורה על סגירת התיק".
(להלן: החלטת סגירת התיק)

6. בעקבות החלטת סגירת התיק ביקשה מזכירות בית המשפט הנחיות לעניין הפקדון שהופקד בתיק. השאלה הופנתה לצדדים בהחלטה מיום 28/11/13.
בעקבות אותה פנייה לצדדים, הגישה ב"כ המשיב ביום 26/12/13 בקשה לבית המשפט ולפיה מאחר שאף אחד מהצדדים לא ביקש לסגור את התיק, מבוקש מבית המשפט להורות על פתיחת התיק, והותרת הפקדון בקופת בית המשפט.
ביום 29/12/13 הוגשה בקשה נוספת מטעם המשיב ליתן ארכה של 6 חודשים לצדדים למסור עדכון לתיק בית המשפט.
החלטת הרשמת אייזדורפר מאותו יום היתה: "ת.פ 10.6.14 ".

7. ביום 30/10/14 הוגשה הבקשה הנדונה בפניי מטעם המבקשת, הגב' רחלי גבאי, שכותרתה: "בקשה להחזר פקדון בתיק סגור". לאחר חילופי בקשות ותגובות בהקשר להחזר סכום הפקדון יצאה החלטה נוספת ביום 6/3/14 שלשונה:
"בשלב זה יוותר הפקדון בתיק ביהמ"ש, תוך שהתיק ישאר סגור".
במסגרת אותה החלטה הורה בית המשפט לזמן הצדדים לדיון.

בשולי הדברים יצויין כי החל מתגובת ב"כ המשיב מיום 12/2/14 נרשמה אשת המנוח קליין כמשיבה בהיותה יורשת עזבונו.

המחלוקת כפי שהוגדרה בידי הצדדים:
8. הבקשה שבפניי עניינה בקשת המבקשת להשיב סכום הפקדון שהופקד בתיק בית המשפט, וזאת בהיות התיק סגור. הצדדים כרכו הבקשה האמורה בשאלה אם היה מקום שבית המשפט יורה על סגירת התיק, שבעקבותיו קמה לכאורה זכות להשבת סכום הפקדון שהופקד; ואם לא היה מקום שבית המשפט יורה על פתיחתו של התיק מחדש, תוך הותרת סכום הפקדון בקופת בית המשפט.
לאחר דיון ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים:
9. בהתייחס לאופן בו הגדירו הצדדים את המחלוקת בינם, התייחסו הצדדים בסיכומיהם לשתי שאלות: האחת, אם היה מקום לסגור התיק; השניה, אם לא היה מקום להורות על פתיחתו מחדש.
המשיבה הפנתה לנסיבות חריגות שמצדיקות ביטול החלטת סגירת התיק.
לטענתה משהורה בית המשפט ביום 10/3/13 על ארכה של 6 חודשים לצדדים להודיע על הסכמות בינם, היה אמור התיק להישאר בסטטוס ' פתוח' לפחות עד ליום 10/9/13. אמנם עד אותו מועד לא מסר המנוח קליין עדכון לתיק בית המשפט, ואולם, היה זה לטענתה בנסיבות חריגות. לדבריה, המנוח קליין נפטר ביום 5/8/13 לאחר התמודדות ארוכה עם מחלת הסרטן ומטבע הדברים לא יכול היה לטפל בענייני התיק. מכאן טוענת המשיבה שאי מסירת העדכון לא נבע מויתור על ההליך או מביצועה של ההסכמה בין הצדדים, אלא מחוסר יכולת טכנית להגישו.
בנסיבות אלה לטענתה, גם אם התיק נסגר, הרי שאין מקום שהמבקשת תהנה מההפקר, ויש איפוא לטענתה להורות על פתיחתו של התיק מחדש. לעניין זה הפנתה ב"כ המשיבה לפסיקה.

10. מנגד, טוענת המבקשת כי סגירת התיק בדין יסודה. המבקשת הפנתה בסיכומיה להתרשלות מטעם המנוח קליין ו/או באת כוחו במסירת עדכון לתיק בית המשפט; וכי לא פעם נדרש בית המשפט להתראות חוזרות משלא נמסרו עדכונים במועד. וכך, לטענתה, לאחר שלוש ארכות של למעלה משנה וחצי במצטבר ולאחר אינספור התראות מצד בית המשפט, משלא הוגש עדכון כנדרש ההחלטה על סגירת התיק היתה כדין.
מוסיפה המבקשת וטוענת שאין מקום להורות בשלב זה על פתיחת התיק, הן משום שלמעשה לא הוגשה בקשה כזו מצד המשיבה, שהרי הבקשה היחידה התלויה ועומדת כיום היא בקשה להחזרת סכום הפקדון; והן בשל אינטרס ההסתמכות של המבקשת שסברה כי ההסדר בין המנוח לאבי המבקשת בוצע, בייחוד לאור חלוף הזמן והחלטת סגירת התיק.

שני הצדדים השוו את החלטת סגירת התיק לפסק דין בהעדר הגנה. ב"כ המשיבה עמדה על התנאים לביטולו ובתגובה טענת ב"כ המבקשת כי ככל שיש להתייחס להוראה כפסק דין בהעדר הגנה, הרי שכדי לבטלו, מעבר לטענה שנמנע מאת המשיבה להגיש עדכון לתיק בית המשפט, הרי שיש להצביע על סיכויי הצלחה בתביעתה. לטענתו, סיכויי התביעה להידחות וגם מן הטעם הזה אין מקום להורות על פתיחת התיק.

דיון ומסקנות:
11. התייחסות הצדדים לבקשה שבפניי היא מתוך הנחה שהחלטת סגירת התיק משמעה מחיקת התובענה שהגיש המנוח קליין. בנסיבות אלה ביקשה המשיבה להורות על פתיחת התיק מחדש, בין אם משום שהחלטת סגירת התיק ניתנה בטעות ובין אם בדרך של ביטול ההחלטה לגופה. מנגד ביקשה המבקשת להותיר את התיק סגור לכל הפחות בשל הסתמכותה, ובעקבות כך להורות על השבת סכום הפקדון.
כפי שנרשם בהחלטתי מיום 24/12/14 בעקבותיה זומנו הצדדים לדיון, נדמה כי נפלה שגגה באופן התייחסות הצדדים לשאלה שבמחלוקת ולמשמעות החלטת סגירת התיק מיום 9/10/13.

מחיקה מחוסר מעש – ביחס ליוזם ההליך:
12. החלטת סגירת התיק מיום 9/10/13, לא ניתן אלא לראותה כ'מחיקה מחוסר מעש' מכוח סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, זאת נוכח התרשמות של בית המשפט בדבר זניחת ההליך בידי יוזמו, בין אם מדובר בנטישה מודעת של ההליך ובין אם בשל אי מילוי חובות כבעל דין באופן עקבי ושיטתי, המסכל את עבודתו של בית המשפט ( ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1) 865).
בהתאם לפירוט לעיל בדבר השתלשלות מהלך העניינים ואופן ניהול התיק בידי הצדדים, לא יכול להיות חולק שבית המשפט נדרש להתראות חוזרות ונשנות למי מהצדדים, שנפרסו על פני למעלה משנה וחצי, למסור עדכון לתיק בית המשפט על אודות יישום ההסכמה בין המנוח קליין לבין אבי המבקשת, בגינו נתבקשו ארכות חוזרות, ושהיה בו לכאורה כדי לייתר את הדיון בתיק. בסופו של דבר משלא נמסר העדכון במועד שנקבע, ולאחר ארכה נוספת לפנים משורת הדין, ניתנה החלטת סגירת התיק.

13. ההשלכה של החלטה המורה על מחיקה מחוסר מעש היא לעולם ביחס ל'יוזם ההליך' (רע"א 6326/05 דדון נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. ניתן ביום 29/1/08; רע"א 2404-11 המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נ' החברה הכלכלית פרדס חנה-כרכור בע"מ. ניתן ביום 15/8/11) . משניתנה, יוזם ההליך אינו יכול עוד להמשיך בניהול ההליך אלא אם תבוטל ההחלטה או שיבחר לפתוח הליך חדש תחת זה שנזנח ונמחק.

מיהות ' יוזם ההליך' בהתנגדות לביצוע שטר:
14. את חיי תיק בית המשפט שתחילתו בהתנגדות שהוגשה בלשכת ההוצל"פ לביצוע שטר, יש לחלק לשני שלבים ביחס לשאלת מיהות ' יוזם ההליך'.
שלב ראשון הוא מהגשת ההתנגדות לביצוע שטר ועד להחלטה בדבר מתן רשות להגן; השלב השני הוא לאחר שניתנה הרשות להתנגד – או אז ההליך הוא למעשה ' תובענה'. בהתייחס לשאלת ' יוזם ההליך' הרי שאת השלב הראשון יוזם למעשה החייב-המתנגד והוא מי שמבקש הסעד באותו שלב ( ראו להשוואה: ת"ט ( שלום-חי') 46797-05-11 ירון נ' דיאב. ניתן ביום 25/6/12). רק אם ניתנת רשות להתגונן הופך החייב ל'נתבע' והזוכה ל'תובע'; או אז, בשלב השני חוזרים ורואים ב'זוכה' כתובע אשר יזם את עצם הגשת התביעה ומבקש לקבל סעד.

15. במקרה דנן, המנוח קליין פתח הליכי הוצל"פ למימוש שטרות כלפי הגב' רחלי גבאי בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה.
הגב' רחלי גבאי יכולה היתה לכאורה להסכים עם טענות המנוח קליין ולהשלים עם הליכי הוצל"פ שנפתחו נגדה, תוך שהיא בוחרת להגיע להסדר תשלומים ישירות עם המנוח הקליין או במסגרת תיק ההוצל"פ, ומיצוי מלוא זכויותיה כ'חייבת' במסגרת אותם הליכים(ראו סע' 81א(ג) וסע' 81א1(ד1), לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שעל-פי נוסחו החייב ' רשאי' להגיש התנגדות).
הגב' רחלי גבאי לא השלימה עם ההליך שפתח המנוח קליין נגדה, סברה שלא היה מקום לפתוח כלל הליכי הוצל"פ כלפיה וכי היא אינה חייבת למנוח קליין מכוח אותם שטרות שהוגשו לביצוע. לכן, בחרה להגיש התנגדות לביצוע שטר; ורק משהגישה התנגדות הועבר התיק לדיון בבית המשפט, שאם לא כן, היו מבוצעים הליכי הגבייה במסגרת תיק ההוצל"פ.
בנסיבות אלה משלא השלימה הגב' רחלי גבאי עם הליכי הוצל"פ שנפתחו נגדה ובחרה להגיש התנגדות לביצועם, הרי שיזמה הליך התנגדות, שהועבר לאחר התנגדותה לבית המשפט.
16. בנסיבות אלה, כל עוד לא נדונה התנגדותה של הגב' רחלי גבאי ולא ניתנה החלטה הנותנת לה רשות להתנגד לביצוע השטרות – הוא השלב הראשון – הריהי בגדר מי שיזמה את ההליך. לכן כל החלטת מחיקה מחוסר מעש הנוגעת מטיבה ל'יוזם ההליך', משליכה על זכותה של הגב' רחלי גבאי להמשיך בניהול ההליך שנפתח בבית המשפט מכוח הגשת התנגדותה בלשכת ההוצל"פ. ולמעשה, מחיקת ההליך משמעו מחיקת התנגדותה ושיפעול הליכי הוצל"פ ( ראו ת"ט 46797-05-11 לעיל).

17. בהתאם לכך, החלטת סגירת התיק מן הטעם של חוסר מעש בשלב שטרם ניתנה רשות להתגונן (' השלב הראשון'), משמעה כאמור מחיקה של ההתנגדות ולא מחיקה של התובענה, שהרי טרם היתה בכלל לתובענה המתנהלת בבית המשפט, מלא ניתנה עדיין רשות להתגונן; ומשנמחקת התנגדות, המשמעות היא אמנם סגירת תיק בית המשפט, אך אין המשמעות היא סגירת תיק ההוצל"פ אלא להיפך מתן רשות ל'זוכה' לשפעל הליכי הוצל"פ.
רק אם היתה ניתנת כבר רשות להתנגד לביצוע השטרות וההליך היה הופך ל'תובענה' המתנהלת בבית המשפט בין המנוח או יורשתו כ'תובע' לבין הגב' רחלי גבאי כ'נתבעת', חוסר מעש באותו שלב ( ה'שלב השני') היה משליך על זכותה של המשיבה להמשיך בניהול ההליך נגד הגב' רחלי גבאי והוראת סגירת התיק משמעה היה מחיקת התובענה וסגירת התיק ההוצל"פ.

18. הלך הניתוח האמור לגבי מיהות " יוזם ההליך" בכפוף לשלבי התיק, תואם גם למשמעות שהיתה ניתנת לאי-התייצבות מי מבעלי הדין לדיון בכל אחד משלבי התיק. באופן שניתן להקיש מכך גם לענייננו.
אין חולק כי בשלב השני לאחר שניתנה רשות להתגונן, אם לא יתייצב התובע לדיון, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת התובענה או דחייתה; קרי, לשלול מתן סעד לתובע באותו שלב ( תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984); ואם לא היה מתייצב הנתבע ( שהיה המבקש בחלק הראשון), רשאי התובע להוכיח תביעתו ולקבל הסעד.
לעומת זאת, ככל שמדובר ב'שלב הראשון' טרם נדונה בקשת הרשות להתגונן, אם לא מתייצב המתנגד להחקר על תצהירו, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת ההתנגדות, מתן פסק דין בהעדר הגנה, ומתן הזכות בידי ה'זוכה' לשפעל הליכי הוצל"פ; ואם באותו שלב אם לא מתייצב ה'זוכה', הרי שזכאי המתנגד לקבל הסעד שביקש באותו שלב, הוא מתן רשות להתגונן. בית המשפט לא מורה באותו שלב על סגירת תיק ההוצל"פ, אלא לכל היותר נותן למתנגד רשות להתגונן משלא נסתרו הטענות שהעלה בתצהירו. מכאן שניתן איפוא להסיק שב'שלב הראשון' טרם ניתנה רשות להתגונן, רואים במתנגד כ'יוזם ההליך', מבקש הסעד.

19. לענייננו, מכל האמור עולה שמאחר שטרם נדונה התנגדותה של הגב' רחלי גבאי לביצוע השטרות לגופה, הרי שמדובר עדיין ב'שלב הראשון' של חיי התיק, לגביו הגב' רחלי גבאי היא ' יוזמת הליך' ומבקשת הסעד – לה האינטרס שבית המשפט ידון בהתנגדותה ויאפשר לה להעלות מלוא טענותיה כנגד השטרות שהוגשו לביצוע; ומכאן שבאחריותה לדאוג לקיים את ההליך.
וכך, משהורתה הרשמת אייזדורפר על סגירת התיק באותו שלב, הרי שלמעשה יש לראות את החלטתה כמורה על מחיקת ההתנגדות שהגישה הגב' רחלי גבאי. לאור מסקנה זו, הרי שלא זו בלבד שהגב' רחלי גבאי לא זכאית להשבת סכום הפקדון שהופקד בתיק בית המשפט לצורך עיכוב ביצוע הליכי הוצל"פ, אלא שהמשיבה היתה יכולה אף לדרוש להעביר אליה את סכום הפקדון לכיסוי הוצאותיה, היא התכלית בגינה נדרשה הפקדת סכום הפקדון. זאת ועוד, המשיבה היתה ראשית להמשיך בהליכי הוצל"פ נגד הגב' רחלי גבאי.

אשר על כן, לעניין הבקשה להשבת סכום הפקדון, לאור כל הטעמים שפורטו, הריהי נדחית.

זאת ועוד, ככל שאכן נסגר תיק הוצל"פ שמספרו 20-06669-08-3 מכוח החלטת הרשמת אייזדורפר מיום 9/10/13, הרי שתיק ההוצל"פ נסגר בטעות ואני מורה על פתיחתו נכון ליום סגירתו.

יובהר כי אין בכל האמור כדי להביע עמדה לגבי טענות הגב' רחלי גבאי לגוף ההתנגדות או לגבי המחלוקת בין הצדדים, אם יושמה ההסכמה בין המנוח קליין לאביה של המבקשת באופן שהחוב בגינו הוגשו השטרות לביצוע שולם.

בקשה להחייאת ההליך:
20. בדיון מיום 1/1/15 אמר ב"כ המבקשת שאם יגיע בית המשפט למסקנה שהחלטת סגירת התיק משמעה מחיקת ההתנגדות, אזי מבוקש שבית המשפט יורה על ביטול המחיקה והחזרת התיק לשלב ההתנגדות.
משהגעתי לכלל מסקנה שהחלטת סגירת התיק היא החלטה המורה על מחיקת ההתנגדות לאור השלב בחיי התיק בו ניתנה, הרי שלצורך היעילות הדיונית אין מקום לחייב את הגב' רחלי גבאי להגיש בקשה נוספת נפרדת לביטול ההחלטה שהורתה על מחיקה מחוסר מעש וניתן להתייחס למכלול הטענות שהועלו בסיכומי הצדדים לצורך הכרעה בשאלת החייאת התיק. תוך ששקלתי את סיבת המחדל, את אי ההבנה שנוצרה לגבי משמעות החלטת סגירת התיק, סיכויי ההליך וחומרת הפגיעה אם תידחה הבקשה, וכן תוך שקילת העדר הסתמכותה של המשיבה במקרה זה, שהרי סברה כי " התובענה" היא שנמחקה ( בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית, פ"ד נב(3) 625; ע"א 3069/08 עואד נ' חורי. ניתן ביום 29/5/08), אני מורה על קבלת בקשת הגב' רחלי גבאי " להחיות" את ההליך ולהשיב התיק לרישום לשלב ההתנגדות.

משנרשמה הסכמת ב"כ המשיבה ליתן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה ( עמ' 2 לפרוט' הדיון מיום 1/1/1, ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה ללא תנאי. על-פי סכומה תידון התובענה בסדר דין רגיל.

אשר על כן:
הבקשה להשבת הפקדון, נדחית.
אני מורה על פתיחתו מחדש של תיק ההוצל"פ שמספרו 20-06669-08-3 נכון ליום סגירתו ( להלן: המועד הקובע).
לאור השתלשלות העניינים בתיק כפי שפורט לעיל והסתמכותה של המבקשת לעניין סגירת התיק, אני מורה על המשך עיכוב ביצוע הליכי הוצל"פ רטרואקטיבית נכון למועד הקובע.
ניתנת בזאת רשות למבקשת להתגונן מפני התביעה ללא תנאי.

לא ייעשה צו להוצאות בגין בקשה זו.
התיק מועבר למנ"ת לצורך קביעת מותב ומתן המשך הוראות.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה חנוך קליין
נתבע: רחלי גבאי
שופט :
עורכי דין: