ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראובן כהן חללה נגד שופרסל בע"מ :

בפני: כבוד השופטת מיכל נד"ב

המבקש:

ראובן כהן חללה

נגד

המשיבה:

שופרסל בע"מ

פסק דין

בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 8.1.13. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה, לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
תמצית בקשת האישור -
בסניף המשיבה בבית שמש מוצעים למכירה אריזות חלקי עוף המיוצרות, נארזות ונשקלות על ידי חב' "עוף עוז", כגון: "עוף טרי שלם", "כרעיים עוף", וכיוב' (להלן: "האריזות").
בתוויות הברקוד שעל גבי האריזות מצוינים הפרטים הבאים: משקל האריזה, מחיר חלק העוף לק"ג והמחיר הכולל המהווה את המכפלה של המשקל במחיר חלק העוף לק"ג.
בחשבונית המונפקת בקופות המשיבה, מצוינים רק תאורו של חלק העוף הארוז והסכום לתשלום, מבלי שמצוינים המשקל הכולל והמחיר לק"ג (על פיהם נקבע הסך לתשלום).
כאשר עורכת המשיבה מבצעים בהם נמכרות האריזות בהוזלה, בחשבונית הקניה מצוין הסך לתשלום ( כפי שמופיע על הברקוד) וכן מצוינת ההפחתה הכספית בגין ההוזלה. בחשבונית לא מצוין משקל האריזה והמחיר לק"ג. מעיון בחשבונית לא ניתן לדעת מה המחיר לק"ג בו חויב הלקוח.
בשל דרך פעולתה הזו של המשיבה, עלול להיגרם נזק כספי ממשי העולה אף לשיעור של כ- 30% ממחירן של האריזות, וזאת כתוצאה מחיובי יתר נוכח אי מתן מלוא ההוזלה המובטחת, ונזק כזה אף נגרם לחלק מלקוחות המשיבה.
ביום 6.8. 12 רכש המבקש מהמשיבה שתי אריזות " עוף טרי שלם" במשקל כולל של 3.981 ק"ג, שמחירן 6.70 ש"ח לק"ג, כך שהחיוב הכולל צריך היה להיות 26.67 ש"ח. בפועל חויב המבקש בסכום של 34.44 ש"ח, המבטא מחיר של כ-8.64 ש"ח לק"ג, (כ- 29% יותר מהמחיר).
הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל לקוחות המשיבה אשר רכשו מוצרים הנמכרים עפ"י משקל ואשר חויבו בקופותיה של המשיבה בחיוב יתר, שלא עפ"י המחיר המובטח להם בפרסומי המשיבה ו/או בחשבונית הקופה בשבע השנים קודם ליום הגשת התובענה הייצוגית".
עילות בקשת האישור הן הטעיית צרכנים לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן " חוק עשיית עושר ולא במשפט").
הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הם: להורות למשיבה למסור נתונים מספריים וכל נתון רלוונטי אחר לשם כימות סכום התובענה הייצוגית; ליתן סעד הצהרתי הקובע כי אי ציון משקל האריזות מתוצרת חב' "עוף עוז", הנמכרים בסניף בית שמש של המשיבה ואי ציון המחיר לק"ג על פיו נקבע המחיר, הם בניגוד לדין; ליתן צו עשה המורה למשיבה לציין בחשבוניות הקנייה בסניף בית שמש את משקל אריזות חלקי העוף ואת המחיר לק"ג על פיו נקבע מחיר זה; פיצוי הקבוצה בפיצוי בסך של 3,000,000 ש"ח.
תמצית תגובת המשיבה -
מדובר בתקלה נקודתית שהתרחשה בסניף אחד של המשיבה, אשר קרתה בתום לב עקב טעות אנוש, שבעטייה, ובמשך ימים ספורים בלבד, חלה טעות בחישוב מחירי המבצע של חלק ממוצרי יצרן חלקי עוף בשם " עוף עוז".
תקלה נקודתית זו דווחה למשיבה "בזמן אמת" לגבי מוצר בודד בלבד, וזאת באמצעות הדף הפומבי של המשיבה ברשת Facebook. בעקבות תלונה זו נבדקה התקלה לגבי אותו מוצר ותוקנה באופן מיידי, כארבעה חודשים לפני שהוגשה בקשת האישור.
בנוסף, המשיבה ביצעה, בהתאם לנהליה הפנימיים במקרה של תקלה כגון דא, ואף זאת זמן רב בטרם הוגשה בקשת האישור, הליך של החזר כספי פרטני ללקוחות הרלוונטיים ( ככל שניתן לזהותם). בעקבות הגשת בקשת האישור התברר כי התקלה התרחשה גם במספר מוצרים נוספים של " עוף עוז", ועל כן בטרם הגשת תשובתה, ביצעה המשיבה בדיקה מקיפה בנושא, בסופה בוצע הליך נוסף של החזר כספי פרטני ללקוחות נוספים.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 14.7.13 לאחר ששמעתי את הצדדים קבעתי כדלקמן: "במסגרת הדיון הובהר כי התובענה מתייחסת לסניף אחד של המשיבה שבו הוכחה תקלה משך תקופה מסוימת. נוכח היקף הקבוצה וגובה התביעה, אני סבורה כי ראוי שהצדדים יגיעו להסדר הולם בתיק זה, דהיינו השבה מלאה של גביית היתר לצרכנים וכן תיקון מערכת הקופות באופן שלגבי הבשר נושא התובענה יצוין בחשבונית המשקל והמחיר כפי שנעשה לגבי ירקות כעולה מהחשבוניות של המשיבה שהוצגו במסגרת הנספחים לבקשה ולתשובה...".
נוכח הודעות הצדדים כי לא הצליחו להגיע להסכמות נקבע דיון נוסף שבסופו קבעתי כי "ב"כ המשיבה ימציא לב"כ המבקש בתוך 10 ימים, נתונים לעניין ההשבה שבוצעה לצרכנים שבחשבוניות שלהם נפלה טעות נושא בקשת האישור. לאחר שב"כ המבקש יקבל את הנתונים הללו, יודיע אם הוא עומד על תביעת ההשבה ואם הוא עומד על קבלת סעד הצהרתי בעניין כל סניפי המשיבה..." ( פר' 21.1.14).
ביום 9.2.14 המציאה המשיבה את המסמכים הנוגעים להשבת הכספים שבוצעה בפועל ללקוחות המשיבה בסניף שופרסל דיל בבית שמש. הודעה זו של המשיבה והמסמכים המצורפים לה נתמכו בתצהירה של גב' מיכל ניליסן, אחראית תחום מחשוב סניפים באגף מערכות המידע של המשיבה.
ביום 6.4.14 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה ( להלן: "הסדר הפשרה"), הצדדים ביקשו שלא לנקוט בהליך האישור שנקבע בסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה) ( בהתאם לרע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה (15.12.08)).
בהחלטתי מיום 8.4.14 קבעתי כי "לא מצאתי לאשר בנסיבות העניין את הסדר הפשרה בהליך מקוצר באופן הפוסח על סעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות...".
נוכח בקשת הצדדים התקיים ביום 28.5.14 דיון נוסף במהלכו העלו הצדדים טענותיהם לעניין העדר הצורך במינוי בודק והעלויות הכרוכות בכך בנסיבות העניין. בסוף הדיון ניתנה החלטתי לפיה "רשמתי לפניי את הערות הצדדים היום ואני אדרש להן במסגרת ההחלטות שינתנו לעניין הפרסום ולעניין אישור ההסדר ולעניין מינוי בודק, ככל שאחליט למנות בודק. ב"כ המשיבה יהיה רשאי להשלים הטענות לעניין העדר הצורך במינוי בודק...".
ביום 17.6.14 קבעתי בהתייחס להסדר הפשרה כי "מכיוון שהסדר הפשרה חל על קבוצה מצומצמת מהקבוצה שבבקשת האישור ( ההסדר חל רק על סניף בית שמש ועל מוצרי " עוף עוז" ובקשת האישור עניינה בכל סניפי המשיבה ועל כל מוצריה לפי משקל – ס' 2 בבקשת האישור) – על המבקשת לתקן את בקשת האישור בהתאמה, שאם לכן כן, לאחר וככל שיאושר הסדר הפשרה יהיה צורך לקיים את הדיון בבקשת האישור בהתייחס ליתר סניפי המשיבה ויתר המוצרים לפי משקל".
לאחר החלטה זו והחלטה נוספת בעניין מיום 15.7.14, הגיש המבקש בקשה מוסכמת לתיקון בקשת האישור באופן שהגדרת הקבוצה תהיה "כל לקוחות 'שופרסל דיל' בבית שמש אשר רכשו ממוצרי 'עוף עוז' ואשר חויבו בקופותיה של המשיבה בחיוב יתר, שלא עפ"י המחיר המובטח להם בפרסומי המשיבה ו/או בחשבונית הקופה בשבע השנים קודם ליום הגשת התובענה הייצוגית" ( להלן: "בקשת האישור המתוקנת").
בהחלטתי מיום 22.7.14 אישרתי את תיקון בקשת האישור ( להלן: "בקשת האישור המתוקנת") והוריתי על משלוח עותק ממנה למנהל בית המשפט לשם רישומה בפנקס תובענות ייצוגיות בהתאם לסעיף 6( א) בחוק תובענות ייצוגיות.
ביום 29.7.14 הוריתי על פרסום הודעה לציבור אודות הסדר הפשרה במקומון בעיר בית שמש וכן בהודעות שיוצבו בפתח הסניף המדובר במקום בולט ליד הקופות, בהתאם לסעיף 25( א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות וכן על משלוח העתק מהסדר הפשרה לממונה על הגנת הצרכן, ליועץ המשפטי לממשלה ( להלן: "היועמ"ש") ולמנהל בתי המשפט ( להלן: "ההודעה"). ההודעה פורסמה ביום 8.8.14 (ר' הודעת הצדדים מיום 13.8.14).
ביום 4.1.15 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש לפיה הוא אינו מביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה ומותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת, התבקש להסב את תשומת לב המשפט למספר הערות, אשר יובאו להלן.
תמצית הסדר הפשרה
הקבוצה עליה חלה הסדר הפשרה היא "כל לקוחות החברה בסניף דיל בית שמש אשר רכשו מוצרי 'עוף עוז' הנמכרים על-פי משקל ואשר חויבו בקופותיה של החברה בחיוב יתר, שלא על-פי המחיר המובטח להם בפרסומי החברה ו/או בחשבונית הקופה בשבע השנים קודם ליום הגשת התובענה הייצוגית".
השבת כספים ( שבוצעה) ותרומה נוספת: המשיבה השיבה סכום של 24,620 ש"ח ללקוחות שחלה התקלה לגביהם, ותרמה סכום של 1,995 ש"ח בשל עסקאות שבוצעו במזומן ושלא ניתן היה לאתר את הלקוחות. בנוסף, תתרום המשיבה סכום נוסף של 25,000 ש"ח לאגודה למלחמה בסרטן, בתוך 30 ימים מהמועד בו יאושר הסדר הפשרה.
ציון משקל ומחיר בסרט הקופה בסניף דיל בית שמש: בתוך 30 ימים מאישור הסדר הפשרה, תסמן המשיבה בסניף דיל בית שמש בסרט הקופה הנמסר ללקוח בתום קניה, ביחס למוצרי " עוף עוז", את המשקל והמחיר לק"ג.
המשיבה תחדד נהליה כדלקמן:
המשיבה תעביר למנהלי הסניפים בכל הארץ את פרטי המקרה אשר התרחש בסניף בית שמש, ותבהיר את החשיבות בקיום מדוקדק ודייקני של העדכון הידני בקופות הסניפים, במועד התקיימותם של מבצעי הנחות למכירת מוצרים ארוזים מראש, לרבות מוצרי " עוף עוז".
המשיבה תוסיף ותקיים +אמצעי הבקרה המגוונים, לרבות מערכות המחשב לצורך בקרה ואיתור שגיאות וכן על מנת לוודא את עמידת מנהלי הסניפים בביצוע המטלות המוטלות עליהם לצורך עדכון מחירי המבצעים המתקיימים בסניפים.
המשיבה מצהירה כי תקיים בדיקות מדגמיות לשם איתור תקלות כגון התקלה המתוארת בתובענה, לשם מניעת התרחשות מקרים כגון אלו בסניפיה.
הצדדים הגיעו להסכמה בדבר המלצה לתשלום גמול למבקש בסכום של 16,000 ש"ח, ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 56,000 ש"ח בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כחוק ובסה"כ 82,080 כולל מע"מ. תשלומים אלו ישתלמו תוך 30 ימים מהמועד בו יאושר הסדר הפשרה.
נימוקי הצדדים לאישור ההמלצה המוסכמת הנ"ל: בקשת האישור חשפה כשל לכאורי אצל המשיבה, והיא תחדד את נהליה למניעה כשל עתידי; מכיוון שהמשיבה השיבה ללקוחותיה את חיובי היתר, המשך הדיון אינו מקדם אינטרס של חברי הקבוצה; סיום הדיון בשלב זה יפחית מהעומס המוטל ממילא על בית המשפט ועל הציבור בכללותו. כמו כן יופחתו הטרחה, הסיכון וההוצאות בהן נאלצת המשיבה לשאת על מנת להמשיך ולהתגונן בפני הבקשה והתביעה; המבקש ובאי כוחו יקבלו תמורה הולמת בגין ההוצאות בהן נשאו.
ויתור על תביעות: כפוף לאישור הסדר הפשרה, מוותרים המבקש וחברי הקבוצה אותה הוא מייצג, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מהטענות ו/או הדרישות הכלולות בתובענה ובבקשת האישור נגד המשיבה. כן מצהירים המבקש וחברי הקבוצה כי הסכם זה ממצה באופן סופי ומוחלט את מלוא זכויותיהם וטענותיהם כלפי המשיבה ו/או מי מטעמה, וכי לא תהיה להם בעתיד כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות כלפי המשיבה ו/או מי מטעמה, הקשורה בתביעה ו/או בעובדות נושא התובענה ובקשת האישור.
הערות ב"כ היועמ"ש
ב"כ היועמ"ש לא הביע התנגדותו והשאיר ההכרעה לשיקול דעתו, אך מצא להעיר מספר הערות:
הערכת גובה הנזק - בית המשפט קבע הדיון מיום 14.7.13 כי ראוי שהצדדים יגיעו להסדר הכולל השבה מלאה. מהמסמכים שצרפה המשיבה לא נמצאו נתונים וחישובים מהם למדים על גובה הנזק. התצהיר שצוין בסעיף 8 להסדר פשרה ולפיו הציגה המשיבה למבקש תצהיר שכלל את פירוט הכספים שהושבו במסגרת זיכוי הלקוחות, לא הוצג לב"כ היועמ"ש אך מפירוט הצדדים עולה כי זה כולל רק את הכספים שהושבו ולא את הסכומים שנגבו ביתר. על המשיבה להציג את כל הנתונים אודות הנזק ולחילופין יש להורות על מינוי בודק.
הגדרת חברי הקבוצה – רחבה מדי וכוללת חברי קבוצה שאינם רלוונטיים ל"תקלה הנקודתית" שתוארה בהסדר הפשרה.
התרומה המוצעת בהסדר הפשרה – על הצדדים להגיש תצהירים בדבר קשרים קודמים עם העמותות, התחייבות העמותה להגיש דו"ח לבית המשפט על השימוש בכספי התרומה ועוד, ברוח הדברים שנקבעו בת"צ ( מח'-ת"א) 22236-07-11 שרייר נ' שירותי בנק אוטומטיים בע"מ.
גמול ושכר טרחה – יש לקבוע בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה וראוי לקשור את גובהם להטבה שתינתן לקבוצה.
תמצית תגובת הצדדים לעמדת ב"כ היועמ"ש
לעניין הצגת הנתונים בדבר הנזק - בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 21.1.14, הגישה המשיבה הודעה בצירוף תצהיר מפורט של אחראית תחום מחשוב סניפים במשיבה המפרט את תהליך הבדיקה שנעשה ביחס לתקלה, הכולל נתונים באשר לשיעור הגביה ביתר ( הנזק) וכן באשר לתהליכי הזיכוי שבוצעו. כן צורפו 57 עמודים נוספים של תחשיב. במסגרת תהליך הזיכוי, זכו 1993 חברי מועדון לזיכויים כפולים ( בסכום יתר של 7,086 ש"ח).
אשר לאמור בסעיף 6 לעמדת היועמ"ש – הצדדים אינם מתנגדים להגשת תצהירים ומסמכים בהתאם להחלטה בעניין שרייר. הצדדים צירפו אישורים ומכתבים מהאגודה למלחמה בסרטן וכן תצהירים מטעמם.
מינוי בודק
לגישת הצדדים, אין צורך במינוי בודק. והטעם –
עניינה של התובענה הוא תקלה נקודתית שהתרחשה בסניף אחד של המשיבה בנוגע למספר מצומצם של מוצרים מתוצרת " עוף עוז" בעת שהיו במבצע מקומי -במהלך שבוע מסוים באוגוסט 2013. מספר הלקוחות שחויבו ביתר היה מצומצם והיקף התקלה הסתכם בכ-20,000 ש"ח בלבד.
כל הכספים שנגבו ביתר הושבו - עובר להגשת בקשת האישור השיבה המשיבה סכומים שנגבו ביתר בעקבות תלונת לקוח ובדיקתה. בעקבות הגשת בקשת האישור התברר, כי התקלה נגעה למספר מוצרים נוספים מתוצרת " עוף עוז", ובעקבות בדיקה נוספת בוצעה השבה נוספת. היקף ההשבה היה גבוה מהסכומים שנגבו בפועל בגין התקלה.
המשיבה פירטה את נסיבות התקלה וההשבה וכן הגישה מסמכים מלאים המתעדים את השבת הכספים שבוצעה לכל אחד מבתי האב, ותמכה מסמכים אלו בתצהירה של הגברת מיכל ניליסן, המשמשת אחראית תחום מחשוב סניפים באגף מערכות מידע בשופרסל.
ניסיון העבר מלמד שהעלויות הכרוכות במינוי בודק עשויות להיות גדולות באופן שאינו פרופורציונאלי להיקף הכספי של המחלוקת ואופייה המצומצם, באופן המנוגד לרציונאל הפשרה בנסיבות העניין ( פתרון יעיל של המחלוקת) ואשר עלול להפחית את כדאיות הצדדים ליישב מחלוקות באמצעות הסדר הפשרה.
בנוסף להשבה התחייבה המשיבה לתרום 25,000 ש"ח למטרה ראויה. בנוסף, כחלק בלתי נפרד מהפשרה הסכימה המשיבה להוסיף פירוט של משקל ומחיר בסרט הקופה ביחס למוצרי " עוף עוז" בסניף דיל בית שמש (" הוספת פירוט בסרט הקופה").
בית המשפט אינו זקוק להתייחסות בודק לבדיקת החלק בהסדר הפשרה שעניינו בתיקון עתידי בסרט הקופה – מדובר ביישום פשוט שאינו משקף עניין שבמומחיות, וניתן לבקרה ופיקוח באמצעות בית המשפט ללא צורך בחוות דעת בודק.
החלק בהסדר הפשרה שעניינו ההשבה, גם אינו מצריך בודק מהטעמים הבאים: בוצעה השבה של גביית היתר שגובתה בתצהירה של גב' ניליסן כאמור ובמסמכים, העלות הגבוהה של בודק שאינה פרופורציונלי להיקף התקלה וההשבה, מטרת התובענה הושגה בשינוי מדיניות ביחס לכיתוב המופיע בסרט הקופה, מדובר בהחלטה משפטית שבשיקול דעת בית המשפט באופן שאינו דורש מומחיות, השלב המקדמי בו מצוי ההליך ואי הוודאות בניהול ההליך עד תומו והזמן והמשאבים הכרוכים בבירור בקשת האישור.
סעיף 19( ב)(1)בחוק:
"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית ( בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".
בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19בחוק:
"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".
מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו – לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.
לאחר ששקלתי את הדברים, החלטתי לא למנות בודק. זאת בשל מספר טעמים:
היקפה המצומצם של בקשת האישור המתוקנת - שעניינה סניף אחד של המשיבה ומבצע שהתקיים משך שבוע אחד.
מדובר בתקלה נקודתית שהשבה חלקית בגינה בוצעה עוד בטרם הוגשה בקשת האישור, וההשבה הושלמה לאחר בקשת האישור. היקף הקבוצה והיקף ההשבה נתמכו בתצהיר של אחראית תחום מחשוב סניפים במשיבה גב' ניליסן, אשר פרטה כיצד בוצעה הבדיקה. סך כל היקף חיוב היתר, וההשבה בהתאמה – כ-24,000 ש"ח.
מעבר להשבה הסכימו הצדדים על תרומה בסכום של 25,000 ש"ח נוסף על התרומה בסכום של 1,995 ש"ח בגין לקוחות ששילמו במסומן ושלא ניתן היה לאתרם, סה"כ כ-52,000 ₪.
הערכת התרומה ביחס לחיובי היתר היא עניין משפטי ולא עניין להערכת בודק.
נוכח העלויות הגבוהות של חוות דעת בודק, אין הצדקה להוצאה זו בהתחשב בהיקף הנזק ובהיקף ההסדר.

דיון

אישור הסדר הפשרה
סעיף 19( א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
סעיף 19( ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18( ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן ( ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא "כל לקוחות החברה בסניף דיל בית שמש אשר רכשו מוצרי ' עוף עוז' הנמכרים על-פי משקל ואשר חויבו בקופותיה של החברה בחיוב יתר, שלא על-פי המחיר המובטח להם בפרסומי החברה ו/או בחשבונית הקופה בשבע השנים קודם ליום הגשת התובענה הייצוגית".
קבוצה זו תואמת את הגדרת הקבוצה שבבקשת האישור המתוקנת ( בסעיף 2 בבקשת האישור המתוקנת).
עילות התובענה נגד המשיבה - הטעיית צרכנים לפי חוק הגנת הצרכן; עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.
השאלות המשותפות לחברי הקבוצה – האם המשיבה לא מציינת את המחיר לק"ג בחשבונית הקופה בגין מוצרי " עוף עוז" הנמכרים לפי משקל בסניף המשיבה בבית שמש באופן המטעה לקוחות ומביא לחיובי יתר בעת מבצע הוזלה בקשר למוצרים אלו.
לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה.
בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור " כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" ( סעיף 19( א)בחוק).
מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:
"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.
הסדר הפשרה הביא לתיקון מחדל המשיבה לאור הודעת המשיבה כי בתוך 30 ימים מאישור הסדר הפשרה, תסמן בסרט הקופה הנמסר ללקוח בתום קניה, את המשקל והמחיר לק"ג ביחס למוצרי " עוף עוז" בסניף נושא התביעה. כך גם תוקן המחדל של חיוב בסכומי יתר בכך שסכומים אלה הושבו. בהתייחס לסכומים שלא ניתן לבצע השבתם ( לקוחות ששילמו במזומן ושלא ניתן לאתר), המשיבה תרמה סכומים אלו המסתכמים ב-1,995 ש"ח. בכך מביא הסדר הפשרה לאכיפת הדין ולתיקון הנזק שנגרם לחברי הקבוצה.
במסגרת הסדר הפשרה התחייבה המשיבה לתרום סכום של 25,000 ש"ח לאגודה למלחמה בסרטן ( להלן: "האגודה"). במכתב האגודה מיום 13.1.15 ( צורף לתגובת הצדדים לעמדת ב"כ היועמ"ש), צוין כי סכום התרומה המועבר במסגרת הסדר הפשרה ישמש "לסיוע במימון מחקר בנושא ' גמילה מעישון בקרב האוכלוסייה הערבית – היתכנות והתאמת שירותים'" כן כי "לאחר שנקבל את התרומה האמורה, ונעשה בה שימוש לצורך התכנית, נעביר לכם עותק המעיד על העברת הכספים, עותק המכתב המודיע לחוקרת על התרומה, ודיווח לאחר שנת מחקר לגבי תוצאותיו". בכך יש בהסדר הפשרה פיצוי נוסף בדמות תרומה ציבורית, שגם בו יש משום הרתעה מפני הפרת הדין.
אני מורה כי סכום התרומה יועבר בצירוף מכתב בו תבהיר המשיבה כי הסכום המועבר, משולם על פי הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בתיק הנדון.
המבקש ובא כוחו ניהלו את בקשת האישור באופן יעיל והביאו לסיום ההליך בדרך של הסדר פשרה, אף שייתכן מאד כי מלכתחילה, נוכח היקף התובענה היה מקום להגישה בבית משפט השלום.
גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו
סעיף 19( ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".
סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:
"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן ( ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".
סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן ( א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').
בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, בפסקה 2 (23.5.12) מתייחס כבוד הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22( ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:
"... אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעניין שכר טרחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית. על בית המשפט לאזן בין הרצון לעודד הגשת תביעות ראויות לבין הרצון למנוע הגשת תביעות סרק. בהקשר זה יש ליתן משקל לאינטרסים שהוגשמו על ידי התובענה, הן מבחינת הקבוצה המיוצגת הן מבחינת הציבור בכללותו. לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את היקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר ... בהקשר זה אף שומה על בית המשפט לבחון את השאלה האם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך להגיש תביעה ייצוגית... סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה... לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה" (ההדגשות שלי – מ' נ').
בעניין עע"מ 9237/12 עירית מודיעין מכבים רעות נ. א.ש. ברקאי בע"מ (18.5.14) נפסק עוד:
"הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים ( ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו".
ולענייננו.
הצדדים הסכימו על המלצה לתשלום גמול למבקש בסכום של 16,000 ש"ח, ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 56,000 ש"ח בתוספת מע"מ (82,080 כולל מע"מ).
בנסיבות העניין, נוכח היקפו של הסדר הפשרה ( כ-52,000 ש"ח), היקף נושא התביעה, האינטרס הציבורי המצומצם והיקף ההשקעה של עוה"ד המייצג נוכח נושא הדיון, אני סבורה שהסכומים עליהם הסכימו הצדדים גבוהים באופן בלתי סביר ( ואף גבוהים מהיקף הסדר הפשרה) ועל כן אינני מאשרת אותם. נראה לי שאישור שכר טרחה וגמול שאינו עומד ביחס סביר לתוצאות ההליך, עלול לעודד תביעות מנופחות דוגמת זו שלפניי, שהוגשה כאמור על סכום של 3 מיליון ₪, ללא כל בסיס או הצדקה. כמו כן נוכח בעיית הנציג הטבועה בהליך הייצוגי, עלול אישור גמול ושכר טרחה כאלה, לעודד הסכמי פשרה בסכומים נמוכים, שאינם לטובת הקבוצה, שיצמיחו למבקש ולבא כוחו הכנסות נאות, על חשבון הקבוצה.
בנסיבות העניין אני מורה כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 1,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 8,000 ש"ח ( כולל מע"מ).
המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה בתוך 30 יום לאחר שהאגודה למלחמה בסרטן תאשר, בהודעה לצדדים ולבית המשפט, את קבלת התרומה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25( א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19( ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25( ד) בחוק תובענות ייצוגיות. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.
נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום, כאמור בסעיף 25( ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25( ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
הפרסום יהיה במקומון בעיר בית שמש ובכן בהודעות שיוצבו בפתח הסניף המדובר ובמקום בולט ליד הקופות. גודל ההודעה במקומון יהיה 15 X15 ס"מ ואילו ההודעות בסניף יהיו בגודל 60 X40 ס"מ.
הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19( ה) בחוק תובענות ייצוגיות.
הצדדים ישלחו העתק מההודעה לממונה על הגנת הצרכן וליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
ניתן היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ראובן כהן חללה
נתבע: שופרסל בע"מ
שופט :
עורכי דין: