ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסי דוידוב נגד ועדת השחרורים :

לפני: כבוד הנשיא אברהם טל, אב"ד
כבוד השופטת דנה מרשק מרום
כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין

העותר
יוסי דוידוב

נגד

המשיבים

  1. ועדת השחרורים
  2. היועץ המשפטי לממשלה

נוכחים:

העותר ובאי כוחו עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד ימימה אברמוביץ
ב"כ המשיב 2 עו"ד ביאלין אלעזר

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2 : מגיש כתב תשובה בצירוף מידעים.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.
הפרשה של יוסי דוידוב היא ארוכה ומורכבת עם הרבה תחנות, נדון תחילה ל – 15 שנות מאסר והיה משפט חוזר, ועכשיו הוא בבקשה לשחרור לאחר שביצע שנה וחצי מעל 2/3 מאסרו.
אומרת המשיבה לא הצבענו על חוסר סבירות של החלטת וועדת השחרורים. וועדת השחרורים לא התייחסה לאף אחת מהטענות שלנו.
יש בפני בית המשפט נספח ע/4, עדכון לוועדת השחרורים של שב"ס המצביע על תהליך שיקום מוצלח ביותר של יוסי דוידוב בבית הסוהר, מסמך של רש"א שמצאה אותו מוכן ומתאים לשיקום במסגרת רש"א, ומסמך נוסף. זאת אומרת בית הסוהר והמאסר הממושך עשו מלאכתם באדם שהיה מעורה בחברת פשע הוא מצא את עצמו והלך בדרך הישר וביצע כל מה ששב"ס הטיל עליו.
הוא לא יוצא לחופשות כי יש מידע והוא לא מקבל שליש כי הוא לא יוצא לחופשות.
אנחנו לא יודעים מה המידע. קיבלנו פרפרזה מסמך המעיד על סיום הסכסוך או קרבה בין השניים וזה לא נכון, הגשנו לוועדה מכתב מפורט של המתלונן שנמצא גם כאן ומוכן לחזור בפני בית המשפט על אותם דברים, הטענה המרכזית היא שהעותר הוא זה שעלול להיפגע ולכן הוא לא משתחרר ואם הוא ייפגע אולי יפגעו אנשים אחרים גם, זו טענה אפשרית במקרים מסוימים כאשר מדובר באדם שאכן מסביבו רשת של אנשים שמנסים לפגוע בו, או יש סכסוך שהסתיים באותו מכתב וגם בעדותו של המתלונן בבית המשפט בשלב המשפט החוזר. אי אפשר לא לשחרר אדם משום שיש מישהו שחושב שאמר וכנראה זה היה לפני חצי שנה. הוא פנה בעתירה ליציאה לחופשות בספטמבר. מצטט.
אין מידע שמצביע על סכנה הנובעת מן העותר, יש מידע שאותו קיבלנו שמצביע על העותר כמי שעלול להיפגע על ידי אחרים. העותר מצוי במתקן כליאה הדרים עכשיו.
המשפט החוזר היה ב – 2014 ועליו הוגש ערעור, גזר הדין היה במאי 2014. החלטת הערעור הייתה בדצמבר 2014. התמונה הגלויה נשקפת של אסיר למופת שלמד את הלקח והשתתף בכל קורס ופעילות שמאפשרת לו לחזור להשתחרר כאדם ראוי ושמשתלב בחברה. המידע החסוי שאיננו יודעים מה הוא אבל כנראה על פי הפרפרזה נוגע לסכסוך שהוא היה סיבת העבירה לפני 10 שנים בערך, הסכסוך הזה לא קיים יותר, יש לנו את המתלונן בפנינו שמוכן לדבר בפני בית המשפט אם בית המשפט יתיר לו. לכן כלל הנתונים אומרים שתמיד יש סיכוי של שחרור של אסיר שביצע עבירה חמורה אבל לבית הסוהר יש גם את מטרת השיקום, שהתקבלה פה במלואה. חוץ מזה איך אפשר לא לשחרר אדם בטענה שהוא עצמו עשוי להיות יעד לפגיעה, זה דבר שאין שליטה עליו וככל שהייתה לו שליטה על זה, הוא הגיע להסכמה פשרה והסכם שלום עם המתלונן בעבירה שהוא הורשע בה.

ב"כ המשיב 2 : ראשית בית המשפט מודע לכך שהמידע האחרון העדכני הוא חשוב אבל מעבר לכך אנו סבורים שאין למידעים תאריך תפוגה במיוחד כאשר מדובר בסכסוך מתמשך.
דברי המתלונן מונחים בפני בית המשפט. הם מלמדים אחרת, לדעתנו יש דברים שהם מעל פני השטח ומתחת, אני מפנה למידעים עצמם. גם באשר להליך השיקומי עצמו, אין ספק שלפי הדוח הסוציאלי גורמי הטיפול מראים התקדמות חיובית והשתתפות של העותר בהליכים טיפוליים כאלה ואחרים, יחד עם זאת כאשר מדובר בעותר שהודה והורשע בעבירת אלימות מן החמורות והמסוכנות ביותר, הרי שההליך השיקומי במקרה זה לא הגיע כלל לשיאו, האסיר לא שותף בהליך באגף השיקום הקבוצתי ובוודאי לא בפרטני. מפנה להחלטות קודמות של בית המשפט. זה מה שציינתי בתגובה. גם במקרים בהם היו חוות דעת על עותרים, אסירים של גורמי הטיפול בכלא שקבעו שהאסירים עברו הליכי שיקום כאלה ואחרים כמו השתתפות בהליך שיקום קבוצתי, עדיין בית משפט זה ובשילוב של מידעים מודיעיניים נקבע שזה לא מספיק. לכן אנו סבורים שהחלטת הוועדה סבירה ונכונה, ושנשקפת מסוכנות מן האסיר.

ב"כ העותר: מגיש פרוטוקול הדיון מבית המשפט העליון, בערעור על המשפט החוזר, שם נאמר שעל פי הנסיבות החדשות זה איננו ניסיון לרצח קלאסי אלא נסיבות אחרות שמצדיקות הקלה בעונש, וכן הקלה בעונש ניתנה. בית המשפט העליון לקח בחשבון שהוא יסיים את מאסרו לאחר 2/3.

ב"כ המשיב 2: בסופו של דבר נשמע משפט חוזר.

ב"כ העותר: העונש הופחת פעמיים, גם בבית המשפט המחוזי וגם בעליון.

ב"כ המשיב 2: זו פעם ראשונה שאני שומע ולא הייתי מודע לפרוטוקול שחברי הציג ואני לא יכול להתייחס אל זה באופן הזה.

ב"כ העותר: בדיון בוועדה הפניתי לזה בעמוד 4 שורה 3, טענתי את זה בפני הוועדה.

ב"כ המשיב 2: אלו דברים שאני צריך לבדוק לעומק ואני לא יכול להתייחס לזה כעת והפרוטוקול לא היה בפני. מי שאמר את מה שאמר בוודאי לא היו בפניו כל המידעים המודיעיניים.

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר ראשון למשך 12 שנים בגין הרשעתו בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון לרצח ועבירות נשק נושא תפ"ח 30145-08-11 (בית משפט המחוזי תל אביב) לאחר שהתקיים דיון חוזר בבית המשפט העליון בע"פ 5581/14 קיבל את ערעור העותר לעניין העונש והעמיד אותו על 12 שנות מאסר במקום 13 שנות מאסר.
העתירה מכוונת כלפי החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 19.1.15 שלא לשחרר את העותר על תנאי בתנאי התכנית הטיפולית של רש"א.
ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא התחשבה במידה הראויה בהשתתפותו של העותר בהליכים טיפוליים כמתואר בחוות הדעת של הגורמים הטיפוליים שהייתה בפני הוועדה וצורפה כנספח ע/4 להודעת הערעור ובחוות דעת רש"א שהסכימה לקבל את העותר לטיפולה בתנאים שהציעה בפני הוועדה.
כמו כן טוען ב"כ העותר כי הוועדה ייחסה משקל רב מדי למידעים החסויים שהוצגו בפניה, במיוחד נוכח מכתבו של המתלונן שהוצג בפני הוועדה ואשר צורף כנספח לעתירה.
ב"כ המשיב מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר וסומך התנגדותו על המסוכנות הנובעת ממנו, לטענתו, לאור נסיבות ביצוע העבירות ולאור עברו הפלילי בעבירות רכוש ואלימות, כאשר את העבירות נושא מאסרו ביצע כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.
כמו כן סומך ב"כ המשיב התנגדותו על מידעים חסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו שהאחרון שבהם, סומן א1 על ידי הוועדה שימש את הבסיס העיקרי לדחיית בקשת העותר לשחרור על תנאי.
נימוק נוסף ששימש את הוועדה להחלטתה הוא העובדה הבלתי מוכחשת שהעותר לא יצא לחופשות, וזאת בשל המידעים החסויים של משטרת ישראל ושל שב"ס שהוצגו כאמור.
עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה אכן מעלה כי הנימוק העיקרי לדחיית בקשת העותר לשחרור על תנאי היה המידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו, ובמיוחד המידע א/1.
הוועדה לא התעלמה כלל ועיקר מהשתתפותו של העותר במספר קבוצות טיפוליות, מקבלת אחריותו על מעשיו נושא מאסרו ומחוות הדעת של גורמי הטיפול שהיו בפניה.
הוועדה התייחסה גם לתכנית רש"א, אשר היא למשך שנתיים בעוד שיתרת המאסר של העותר עד לשחרורו המלא ביום 15.8.17.
במהלך הדיון בפנינו הצהירה ב"כ העותר כי שוחחה עם רש"א לאחר ההחלטה נושא העתירה ורש"א מוכנה להאריך את תקופת הפיקוח עד לתום מאסרו המלא של העותר, במידה וישוחרר על תנאי.
עיון במידע החסוי שהיה בפני הוועדה ואשר הוצג גם בפנינו מצדיק את החלטת הוועדה שכן עולה ממנו חשש לשלום העותר והסובבים אותו באם ישוחרר על תנאי.
מדובר במידע שהתקבל לפני הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בתאריך 7.12.14 ולפני שהתקבל מכתבו של המתלונן במהלך הדיון בוועדה, ולצורך הדיון בוועדה.
ככל הנראה, מכתב זה לא עמד בפני גורמי שב"ס ומשטרת ישראל כאשר שקלו את בקשת העותר לצאת לחופשות, שהוא מנוע מהן בגלל המידעים החסויים.
לאור האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה אך גורמי שב"ס ומשטרת ישראל מתבקשים לבדוק מחדש את התנגדותם ליציאת העותר לחופשות ולאחר שהעותר יצא לחופשות, אם יצא, יהיה רשאי לבקש דיון חוזר בוועדה.

4#>
ניתן והודע היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

אברהם טל, נשיא
אב"ד

דנה מרשק מרום, שופטת

ד"ר שמואל בורנשטין, שופט


מעורבים
תובע: יוסי דוידוב
נתבע: ועדת השחרורים
שופט :
עורכי דין: