ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות סלימן נגד בשם המבקש :

ניתנה ביום 24 פברואר 2015

המוסד לביטוח לאומי
המבקש

-

רות סלימן
המשיבה

בשם המבקש – עו"ד רולן ספז

החלטה

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (ב"ל 49006-04-14; השופטת אסנת רובוביץ-ברכש), בו התקבל ערעורו של המשיב על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.2.14 (להלן גם - הוועדה).

הרקע לבקשה
ביום 25.2.14 התכנסה הוועדה לדון בעניינה של המשיבה. הוועדה ערכה למשיבה בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה, בסעיף 21 לפרוטוקול, בזו הלשון:
"הוועדה עיינה בפענוח MRI מיום 4.8.13 תקין לחלוטין. בזמן האנמנזה נצפתה הנבדקת מניעה הצוואר לצדדים באופן מלא לצדדים וללא כל קושי, אולם בזמן הבדיקה הפרטנית מדגימה חוסר תנועתיות מוחלט בעמו"ש צוארי לכל הכיוונים ובזמן תנועה פאסיבית קיימת תנגודת ניכרת מצד הנבדקת אגב כיווץ שרירים משמעותי. הוועדה פנתה לבא כח התובעת והפנתה את תשומת לבו לשת"פ מצד הנבדקת אך גם בבדיקה החוזרת הדגימה התובעת תנגודת כנ"ל. ציר עמו"ש מתני תקין אין ליסט. אין ספזם. הליכה תקינה גלילה מלאה ללא צליעה. מהלכת היטב על בהונות ועקבים. עמו"ש מתני ציר לורדוזי שמור אין ליסט ואין ספזם. יישור 30 מעלות הטיה 30 מעלות דו"צ התארכות לפי שובר ישור בכיפוף 10-15 ס"מ. לסג הפוך 90 מעלות דו"צ החזרים וכח גס שמור ב – 4 הגפיים. אין דלדול שרירים".
בפרק הסיכום והמסקנות, קבעה הוועדה כך :
"...הועדה מציינת שכל הבדיקות היו תקינות לרבות MRI תקין ומיפוי תקין. הוועדה מציינת נושא חוסר שיתוף פעולה לעניין עמו"ש צווארי כאשר נצפתה תנועה ספונטאנית תקינה. לסיכום הוועדה דוחה את הערר".
בערעור לבית הדין האזורי טענה המשיבה, כי שגתה הוועדה בכך שלא הזהירה את המשיבה עצמה מפני השלכות היעדר שיתוף הפעולה מצידה בעת בדיקת עמוד השדרה הצווארי, ולא העמידה אותה בדבר ההשלכות האפשריות בגין אי שיתוף הפעולה. המשיבה הוסיפה, כי הוועדה לא יכולה הייתה לצאת ידי חובתה בכך שפנתה לב"כ המשיבה. עוד ציינה המשיבה, כי החלטת הוועדה לפיה תפקוד הצוואר תקין איננה מנומקת דיה.
המבקש (להלן – המוסד) טען מנגד, כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. המוסד הפנה לקביעת הוועדה לפיה "בזמן האנמנזה נצפתה מניעה את הצוואר לצדדים באופן מלא וללא כל קושי". המוסד הוסיף, כי הוועדה הזהירה את המשיבה באמצעות פניה לבא כוחה. עוד טען המוסד, כי חדר הבדיקה הוא קטן ולכן בין הנוכחים בחדר ישנו הן קשר עין והן קשר של שמיעה. המוסד הוסיף , כי לאחר שהמשיבה הוזהרה, נערכה לה בדיקה חוזרת. בנסיבות אלה, הוועדה פעלה כדין עת קבעה ממצאיה על סמך הנעת הצוואר שנצפתה באופן מלא וללא כל קושי בזמן האנמנזה.
בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי, כי בהתאם לפסיקה, במקרה בו הוועדה התרשמה שמבוטח אינו משתף פעולה בצורה מלאה בהתאם ליכולותיו הפיסיות האמיתיות, או אינו דובר אמת, רשאית הוועדה להתחשב באי-שיתוף הפעולה של המבוטח, ובמאמציו להסתיר את נכותו האמיתית, ואולם עליה להודיע למבוטח על חשדה זה ולשמוע את תגובתו בקשר לחשדותיה. במקרה הנוכחי, הוועדה הודיעה, לבא כוח המשיבה כי המשיבה איננה משתפת פעולה, אולם לא פנתה למשיבה עצמה. משכך, ממילא אף לא שמעה את תגובתה בקשר להתרשמותה זו. בית הדין האזורי הוסיף כי אינו מקבל את טענת המוסד שדי בהודעה לבא כוחה של המשיבה, שכן חדר הבדיקות הוא חדר קטן, וסביר להניח שהמשיבה שמעה את הדברים, זאת, הן מאחר וקיים ספק כי המשיבה אכן שמעה את הדברים, וספק זה יש להפעיל לטובתה, והן מאחר שלא די בכך שחברי הוועדה יקיימו שיחה עם בא כוחו של המבוטח, מבלי להעמיד את המבוטח עצמו על הדברים, ולשמוע את עמדתו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

בבקשת רשות הערעור טוען המוסד, כי הוועדה פעלה כדין בכך שהזהירה את ב"כ המשיבה, כיוון שדין אזהרת בא כוח כדין אזהרתה של המשיבה, ואף סביר ביותר כי אף המשיבה עצמה שמעה את האזהרה. המוסד הוסיף, כי בית הדין האזורי חרג מסמכותו בכך שהתערב בשיקוליה הרפואיים של הוועדה.

אשר להכרעתי
לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה, בנימוקי הבקשה ובכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה מתן רשות ערעור. לא שוכנעתי כי קיים טעם להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקים שהובילו אותו לדחיית הערעור.
בית הדין האזורי נימק מדוע בנסיבות המקרה הנוכחי יש מקום להחזרת עניינה של המשיבה לוועדה, וזאת מפני שהוועדה אמנם הודיעה, לבא כוח המשיבה כי המשיבה איננה משתפת פעולה, אולם לא פנתה למשיבה עצמה, ו ממילא אף לא שמעה את תגובתה בקשר להתרשמותה זו, ומאחר שקיים ספק כי המשיבה אכן שמעה את הדברים - ספק זה יש להפעיל לטובתה.
מטרתה של האזהרה היא להעמיד את המבוטח על המשמעות שיש לאי שיתוף פעולה מצדו בעת הבדיקה. חלק נכבד מתפקידו של עו"ד המייצג את המבוטח בוועדה, הוא להסביר למבוטח בכל שלב את דברי הוועדה, ולהיות החוט המקשר בין הוועדה לבין המבוטח, ועל כן נדרש כי הוועדה תשתף את בא הכוח בנעשה על ידה על מנת שבא הכוח יסביר למבוטח את הדברים. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה הנוכחי, ומאחר שמדובר בגילגול שני של הערעור על החלטת הוועדה ובית הדין האזורי קבע כי מתעוררים ספקות אם אכן המשיבה שמעה את הדברים, יש מקום לכך שספק זה יפעל לטובת המבוטח, ולא מצאנו טעם המצדיק בנסיבות אלה, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין האזורי. על כן, יש מקום בנסיבות הללו להשיב את עניינה של המשיבה לוועדה, כפי שקבע בית הדין האזורי.
בשולי הדברים אציין, כי קביעתו של בית הדין האזורי היא קביעה משפטית ואין מדובר בהתערבות בשיקול דעתה הרפואי של הוועדה, על כן, טענת המוסד בעניין זה נדחית.
סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה (24 פברואר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .


מעורבים
תובע: רות סלימן
נתבע: בשם המבקש
שופט :
עורכי דין: