ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדרה שויחד נגד ביאליק בר בע"מ :

בפני כבוד השופטת גלית ציגלר

התובעת

אלכסנדרה שויחד
ע"י ב"כ עו"ד בושרי

נגד

הנתבעת

ביאליק בר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גסטפריינד

פסק דין

1. התובעת ילידת 1983, וביום 23.7.12 בהיותה בחודש התשיעי להריונה, הלכה ברחוב ביאליק בתל אביב, וסמוך לבית קפה שבבעלות הנתבעת, נתקלה לטענתה בכבל של מאוורר שהיה מונח לרוחבה של המדרכה, רגלה הסתבכה בו והיא מעדה ונפלה.
לטענת התובעת, האחריות לאירוע מוטלת על הנתבעת כבעלת ומחזיקת המקום, וכמי שהציבה את המאוורר כמכשול על המדרכה.
לטענת התובעת, לאחר האירוע ובשל חששה לנזק שנגרם לעובר כתוצאה מהנפילה, היא פנתה למוקד הרפואי, ובבדיקה שנערכה לה נמצא כי ההריון תקין, אולם לה עצמה נגרם שבר סגור במרפק.
התובעת טענה כי על הנתבעת לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, תוך שתחמה תביעתה לנושא כאב וסבל והוצאות בגין נסיעות.

2. הנתבעת הכחישה את הטענות, הן לעניין האחריות והן לעניין גובה הנזק.
לדברי מנהלת הנתבעת , ביום האירוע היא שמעה מאחד העובדים כי אישה בהיריון מתקדם נפלה מחוץ לבית הקפה, היא יצאה אליה כדי לעזור, ואף נתנה לה בקבוק מים ואת מספר הטלפון שלה למקרה הצורך , אולם לתובעת לא נגרם כל נזק, וממילא אין היא אחראית לתאונה ולנפילה.
3. היות ואין מחלוקת על כך שהתובעת נפלה מחוץ לבית הקפה, נעשו מספר ניסיונות לגשר בין עמדות הצדדים - לצערי ללא הצלחה - ולכן נשמעו הראיות, כאשר מטעם התובעת העידו היא ובעלה, ומטעם הנתבעת העידה מירב בן שלמה, מנהלת ובעלים של בית הקפה (להלן: הנתבעת).

4. התובעת העידה כי ביום האירוע פסעה על המדרכה בצמוד לבית הקפה, כאשר במקום הוצב מאוורר, שכבל החשמל שלו היה פרוס לרוחב המדרכה ללא כל סימן או אזהרה מפניו.
התובעת לא ראתה את הכבל, רגליה הסתבכו בו והיא מעדה ונפלה וקיבלה מכה חזקה במרפק.
התובעת התקשרה לבעלה, אשר הגיע למקום, והשניים פנו למוקד הרפואי לצורך טיפול, שם נמצא כי לא נגרם נזק לעובר ובצילום היד נמצא שבר סגור במרפק.
בחקירתה הנגדית חזרה התובעת על אותה גירסה, וסיפרה כי הכבל השתרע על רוחב המדרכה מקצה לקצה, כשניתן לראות זאת בתמונה שצילם במקום ביום למחרת, בעלה של התובעת, איתי דישי (ראה תצהיר ת/2).
בתמונה זו נראה מאוורר גדול, מכוון לעבר יושבי בית הקפה, כאשר הוא ניצב במרחק מהקיר במרכז המדרכה, והכבל החשמלי משתלשל ממנו לרוחב המדרכה, ומחובר בכבל מאריך שחלקו מגולגל למעין ערימה.

5. הנתבעת בתצהירה לא התייחסה כלל ל תיאור המאוורר כמכשול או לתמונה שהוצגה על ידי התובעת, ולא מסרה שום פרטים לגביו, כגון האם הוא שייך לה, מי הניח אותו על המדרכה ליד בית הקפה, מה היו ההוראות שניתנו בהקשר זה, ואף לא כל נתון אחר שהיה יכול לשפוך אור על קרות האירוע (נ/1).

הנתבעת עצמה גם לא ראתה את האירוע, ואולם בחקירתה בביהמ"ש הודתה כי המאוורר הושם במקום על ידה ועל ידי בעלים של חנות סמוכה, אם כי לא בצורה הנראית בתמונה:
" אני בטח לא ישים את הכבל בצורה כל כך חסרת אחריות על המדרכה, יש מצב שמישהו הזיז, אני לא יודעת. לפי דעתי היא לא נפלה מהכבל הזה.
....
אני זוכרת שהיה מאוורר, לא זוכרת את המיקום שלו...
...עד כמה שאני יודעת מההנחיות שלי איפה המאוורר צריך להיות. אני זוכרת שהחנות לידי באה עם לקוחות שלה והוצאנו את המאוורר ביחד וברור שהוא צריך להיות מונח בקצה השולחנות ובטח לא על המדרכה" (עמודים 10-11).
כלומר, הנתבעת מודה כי המאוורר קשור אליה, כי היא עשתה בו שימוש לטובת לקוחות בית הקפה, כי היא אינה יודעת מי הניח אותו על המדרכה בדרך הנראית בתמונה, הגם שלדבריה מדובר במצב המהווה סיכון להולכי הרגל העוברים במדרכה, והיא עצמה לא היתה מניחה אותו בצורה כזאת.

6. מכאן, שבפני שתי גירסאות. זו של התובעת לפיה היא נתקלה בכבל המאוורר ונפלה, כאשר גירסתה לא נסתרה. גם תמונת המאוורר המוצב על המדרכה כשהכבל משתלשל ממנו ומונח במקום המיועד להולכי רגל, תומכת בגירסת התובעת ובאופן בו הציגה את הדברים.

מנגד, קיימת גירסה בלתי ברורה של מנהלת הנתבעת, אשר הועלתה לראשונה רק במועד ההוכחות, ואף זאת לא באופן סדור והגיוני ממנו ניתן היה להסיק מסקנות של ממש.
זאת ועוד, הנתבעת הגישה תצהיר של עובדת בית הקפה אשר נכחה בזמן האירוע, אולם היא לא התייצבה לעדות ותצהירה הוצא מתיק בית המשפט. הנתבעת גם לא הביאה עדים נוספים אשר לדבריה נכחו במקום, ויתכן שהיו יכולים לשפוך אור על הנסיבות, הגם שפרטיהם היו תחת ידה, ואף לא זימנה לעדות ואפילו לא שיתפה בתביעה את בעלת החנות הסמוכה, שלטענתה קשורה אף היא למאוורר ולהצבתו על המדרכה , וכל אלו פועלים לחובתה וגורעים עוד מגירסתה.
ואוסיף, כי מנהלת הנתבעת מסרה לתובעת את מספר הטלפון שלה, "ממקום של דאגה" או "מטוב לב" כפי שהבהירה, ועל מנת לעזור במקרה הצורך "אמרתי שאם היא צריכה משהו או אם קרה משהו שתדבר איתי ואשמח לעזור" (עמוד 12), ולא היה לה הסבר מספק להתנהלות זו, בשעה שלדבריה לתובעת לא קרה דבר והיא המשיכה בדרכה, ולה עצמה אין כל קשר לאירוע.

בנסיבות אלה, עדיפה עלי עדותה של התובעת אשר היתה מהימנה ולא נסתרה, על פני עדותה של הנתבעת אשר לא ראתה את האירוע וכל שמסרה היה בבחינת השערות והנחות.

מכאן, אני קובעת כי המאוורר היה מונח לרוחב המדרכה, בצורה שהיה בה כדי לסכן את העוברים ושבים, ומשהוא הונח שם על ידי הנתבעת בשטח המוחזק על ידה , הרי שהיא האחראית לאירוע ולנזק שנגרם לתובעת.

7. לצד האמור לעיל, אין להתעלם גם מחלקה של התובעת בתאונה, כאשר היא פסעה על המדרכה בשעות הבוקר, באור יום, המאוורר הוא דבר בולט לעין ו בהחלט ניתן היה להבחין גם בכבל שמונח על המדרכה ולהימנע מהתקלות בו .
התובעת לא שמה לב לאותו כבל, ולטעמי יש לראות בהתנהגותה רשלנות תורמת לקרות האירוע, אותה אני מעמידה בש יעור 20%.

8. ולעניין הנזק;
כאמור, התובעת מבקשת לפסוק לה פיצוי בגין כאב וסבל והוצאות שונות שנגרמו לה.
לא הוצגו קבלות על הוצאות, ולא הוכחו הוצאות כלשהן.

כאב וסבל הינו ראש נזק השמור להערכת בית המשפט, בהתאם לנסיבות, לגיל הנפגע , למצבו הפיזי, לטיב הפציעה, למשך הטיפול הרפואי, לזמן ההחלמה ונתונים רלבנטיים נוספים .
התובעת חזרה לעבודתה עוד באותו יום לאחר שנבדקה, היא לא הפסידה ימי עבודה ולא נגרמו לה נזקים בשל כך.
התובעת לא קיבלה שום טיפול רפואי נוסף מעבר לבדיקה ביום האירוע.
התובעת העידה על מכה חזקה במרפק, על כאבים שסבלה במהלך התקופה ועל החרדה שהיתה לה לאחר הנפילה.
בהתחשב בכל הנסיבות, אני מעמידה את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך 18,000 ₪.

9. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת אחראית למכשול שהיה על המדרכה, וכי עליה לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם לה.
אחריותה התורמת של התובעת לאירוע הינה בשיעור 20%.
לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך 14,400 ₪. לסכום יתווספו הוצאות התובעת בגין ההליך ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 2,800 ₪ + מע"מ.
הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלכסנדרה שויחד
נתבע: ביאליק בר בע"מ
שופט :
עורכי דין: