ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דינה חורי נגד כלל חברה לביטוח :

בפני כבוד השופט הרווי גרובס

תובעים

דינה חורי

נגד

נתבעים

כלל חברה לביטוח

פסק דין

1. ביום 11.10.13 התובעת, בת 72, נכנסה למעלית בבניין שבו היא מתגוררת, עלתה לקומה 14 על מנת להגיע לדירתה, ותוך יציאתה מהמעלית נפ לה ונפגעה. לטענתה הסיבה אשר בגללה היא נפלה הייתה שרצפת המעלית הייתה רטובה. לדבריה, היא לא הבחינה ברטיבות:
"שנכנסתי למעלית השיש במעלית מבריקים לכן לא הבחנתי את זה רטוב או לא רטוב" (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 22).

לטענת התובעת העובדה שרצפת המעלית הייתה רטובה נובעת מרשלנות עובדי הניקיון במקום, ודובר במפגע, ומכאן התביעה.
הנתבעת היא המבטחת של וועד בית של הבניין.

2. אין מחלוקת על כך שדובר בחבלה קשה וכואבת. התובעת הובאה לבית חולים, בצילום רג לה הימנית אובחן שבר בימלאורי. היא עברה ניתוח ולא הייתה יכולה לדרוך על רגלה במשך חודש וחצי ואחר כך במשך כ- 4 חודשים עברה טיפול פיזיו טרפי עד פברואר 201 4. הוגשו מסמכים רפואיים התומכים בטענות האמורות. התובעת ובעלה היו אמורים לנסוע לסין בסוף חודש אוקטובר והנסיעה בוטלה.

3. על סמך האמור בסעיפים 1 ו- 2 התובעת עותרת ל- 33,069 שח. הסכום בנוי כדלקמן:
א. 172 ש"ח עלות ביטוח הנסיעה מתוכננת לסין (28/10 – 6/11).
ב. 700 ש"ח עבור וויזות לסין
ג. 352 ש"ח השתתפות עצמית בגין תביעת ביטוח עקב ביטול הנסיעה.
ד.1000 ₪ עוגמת נפש עקב ביטול הנסיעה.
ה. 24,704 ש"ח שכר דירה ששולם בגין דירה באילת במשך 4.5 חודשים, מכיוון שהתו בעת לא עשתה כל שימוש בדירה (הסכום כולל ארנונה ותשלומי וועד הבית).
ו. 1134 ש"ח עבור ידיות אחיזה לאמבטיה.
ז. 2000 ש"ח נסיעות לבית חולים ולפיזיותרפיה.
ח. 3000 ש"ח עוגמת נפש.

באשר לפריט ה – לאחר שהתברר שדובר בדירה נופש משפחתי ושהתובעת לא התכוונה לגור שם אלא רק לבלות שם מידי פעם, התובעת , על פי המלצת בית המשפט ,חזרה בה מטענה זו ובמקום עתרה לפיצוי כללי בגין כאב וסבל.

4. עמדת הנתבעת היא שהתובעת ביודעין, בחרה להיכנס למעלית מיד לאחר שהמנקה סיימה את עבודתה וידעה או הייתה חייבת לדעת שהרצפה רטובה – ולכן סיכנה את עצמה, כלומר דובר ברשלנות תורמת רבתית שחוסמת את תביעתה.

יש להדגיש שהתובעת, וכל בני משפחתה אשר העידו בפני ,טענו נמרצות שאין לקבל עמדת הנתבעת לפיה התובעת נכנסה למעלית מיד לאחר שהמנקה ניקתה את המעלית.

5. גב' זוהר כהן, נציגת וועד הבית, העידה מטעם הנתבעת .היא קבלה פניה מהנתבעת ממועד 18.11.13 בקשר לאירוע. בין היתר היא התבקשה לברר את פרטי האירוע – לצורנתה לבעלה של התובעת ומפיו רשמה בכתב יד על גבי פניית הנתבעת, בין היתר:
"(1) לא היו עדי ראיה
(2) המנקה טסרה עובדת הבניין ראתה אותה (דהיינו התובעת ה.ג )
בעת שהעבירה סמרטוט רטוב על המעלית"... (ראה נ/2).

אחר כך העדה הכינה הודעה מוסדרת ומודפסת ושם נאמר בין היתר:
"התובעת נכנסה למעלית מיד לאחר שהמנקה סיימה לנקות אותו התובעת חיכתה שהמנקה תסיים לנקות ואז נכנסה למעלית"... (ראה נ/3)

בעלה של התובעת טענה שכלל לא דיבר עם גב' כהן והתובעת חזרה וטענה נמרצות שלא ראתה את המנקה כלל שנכנסה למעלית.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א. מכלל הראיות השתכנעתי כי התובעת אכן נפלה כתוצאה מכך שרצפת המעלית הייתה רטובה. דובר במפגע.

ב. יחד עם זאת, עולה כי התובעת נכנסה למעלית מיד לאחר שהעובדת סיימה את הניקיון. בשאלה זו העדפתי גרסת גב' כהן לעומת גרסת התובעת ובני המשפחה. מקובלת עלי טענת גב' כהן ששמעה מפי בעלת התובעת את נסיבות האירוע שהיא מסרה לנתבעת. לגב' כהן לא הייתה כל סיבה או מוטיבציה שלא לדווח מה שהיא שמעה מפיו של בעל התובעת . מסקנתי היא שכאשר התובעת ובני משפחתה הבינו את ההשלכ ות של כניסתה של התובעת למעלית מיד לאחר הניקיון, הם חזרו בהם ושינו את גרסתם.

ג. לכן, התובעת פעלה בחוסר זהירות משמעותית ויש ליחס לה 70% מאחריות לאירוע עקב רשלנותה התורמת בכך שסיכנה את עצמה .

ד. באשר לנזקי התובעת:
הפסדי החופשה – התובעת קיבלה ממבטחה 12,426 ש "ח כתגמול בטוח עקב ביטול הנסיעה לסין. יש להניח כי סכום זה כלל הוצאות עבור הוויזות אם כי דברי הבת, גב' ציממרמן בשאלה זו היו לא ברורות או עקביים. לתובעת מגיע הוצאות הפוליסה והחזר השתתפות עצמית – 524 שח.

אין לקבל עתירתה לעוגמת נפש עקב ביטול הנסיעה

מגיע לתובעת הוצאות נסיעה לצורך טיפול פיזור טרפי – 2000 שח והוצאות הידיות באמבטיה – 1134 שח.

עבור כאב וסבל:
דובר באירוע קשה וכואב ולאור גילה, היותה התובעת זקוקה לזמן ממושך להתאושש. היא עברה ניתוח ובמשך חודש וחצי נאלצה להשתמש בכיסא גלגלים. אני מעריך את הפיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 15,000 שח.

. לסיכום, נזקי התובעת הינם 18,658 ש"ח לאור רשלנותה התורמת מגיע לה 30% מסכום זה :5,598 ש"ח.

אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 5598 ש"ח ועוד 500 ש"ח הוצאות הדיון.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ה, 19 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דינה חורי
נתבע: כלל חברה לביטוח
שופט :
עורכי דין: