ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נורמן פרידמן נגד שלמה גואטה :

פסק-דין בתיק ע"א 1659/03

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

המערערים:
1. נורמן פרידמן

2. שירה פרידמן

3. אברהם אביגזר

4. יהודית בר חן

נ ג ד

המשיבים:
1. שלמה גואטה

2. מיכאל קרמר

3. הרי ליכט

4. דני ליכט

5. ג'וני ליכט

6. אלי לוסטיגמן

7. ז'ק ליפסקיר

8. סילביה ליפסקיר

9. עיריית ירושלים

ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום
בירושלים מיום 16.2.2003, בבש"א 1973/03, שניתנה
על ידי כבוד הנשיא אמנון כהן, שופט מחוזי

בשם המערערים: עו"ד שמואל פיינגולד
בשם המשיבים מס' 1-6: עו"ד רן פליישר
בשם המשיבים מס' 7-8: עו"ד שלמה פליגלמן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

פסק-דין

ערעור על החלטת נשיא בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' כהן) מיום 16.2.03, לפסול עצמו מלדון בתיק בש"א 1973/03.

1. המערערים הגישו לבית משפט השלום בירושלים בקשה למתן צו מניעה זמני נגד בנייה המבוצעת על ידי המשיבים 6-1, עפ"י היתר בנייה שניתן. בית משפט השלום, בהחלטתו מיום 7.2.03, הורה במעמד צד אחד על מתן צו מניעה זמני, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית. ביום 16.2.03 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, כאשר בסמוך לדיון הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה.

2. במהלך הדיון הודיע בית המשפט על כוונתו לערוך ביקור במקום על מנת שיוכל להתרשם האם קיר התמך אשר הולך ונבנה על ידי המשיבים פוגע בזכויותיהם הקנייניות של המערערים, שכן אם הקיר אכן גורם למערערים אי נוחות, יש מקום להשאיר את צו המניעה הזמני על כנו. ב"כ המשיבים 6-1 ביקש כי בית המשפט יאפשר לו לחקור את המצהירים על תצהיריהם בטרם ייצא למקום, הואיל ולמשיבים טענות מקדמיות בדבר שיהוי וקיומו של הסכם שלפיו התחייבו המערערים שלא להתנגד לבניית הקיר. משנוכח ב"כ המשיבים כי אין בכוונתו של בית המשפט להיענות לבקשתו, ביקש כי בית המשפט יפסול עצמו, בטענה כי בית המשפט החליט בעניין מבלי לשמוע את טענות המשיבים ומבלי לקרוא את התצהירים אשר הוגשו מטעמם. בהמשך הדיון הצטרף ב"כ המשיבים 8-7 לבקשת הפסילה.

3. בית המשפט נעתר לבקשת הפסילה, בקובעו כי אכן הביע דעתו במפורש שאם הקיר הנבנה מול ביתם של המערערים גורם להם אי נוחות, יש מקום להשאיר את צו המניעה על כנו ולו גם לתקופה ארוכה. בית המשפט הוסיף כי לא ניתן לקיים היום חקירות נגדיות על התצהירים אשר הוגשו לפני דקות ספורות על ידי המשיבים. לפיכך, הורה בית המשפט כי צו המניעה יישאר בתוקפו, וכי התיק ייקבע לדיון בפני שופט אחר. עוד באותו היום הועבר התיק לדיון בפני כבוד השופטת ב' כהנא.

4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערערים טוענים כי בית המשפט לא נימק כלל את החלטת הפסילה וכי עצם הבעת עמדה לגופו של עניין אינה מהווה עילת פסלות. לטענתם, המדובר בקביעה שיפוטית לגיטימית שלכל היותר ניתן לערער עליה. המשיבים 8-1 מתנגדים לערעור וטוענים כי בית המשפט הביע עמדה נחרצת בבקשה שעמדה בפניו, תוך שהוא קובע כי חקירות המצהירים לא ישנו את החלטתו האם להשאיר את צו המניעה על כנו וכי הדבר היחיד הרלבנטי הוא ביקור במקום. לטענת המשיבים, בכך גילה בית המשפט את דעתו כי טענות המשיבים בדבר שיהוי וקיומו של הסכם המונע התנגדות לבנייה, אינן רלבנטיות. המשיבים מוסיפים כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט, בפרט כאשר הדיון בבקשה נמצא בראשיתו ואין כל אינטרס למערערים כי הדיון יימשך בפני שופט זה, מה גם שהמערערים אף לא הביעו התנגדות לבקשת הפסילה במהלך הדיון. בתשובה לטענות המשיבים טוענים המערערים, כי טענת המשיבים לפיה לא ניתנה להם הזדמנות להביע את עמדתם בפני בית המשפט, אינה נכונה וכי אילו לא היתה מועלית בקשת הפסילה לא היתה בפני המשיבים מניעה מלטעון את טענותיהם.

5. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. המדובר במקרה של פסילה עצמית, ובעניין זה יש ליתן משקל נכבד לתחושת השופט הסובר כי לא ראוי הוא שידון בתיק. לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון במשפט, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ראו: ע"פ 531/74 ברוך נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1) 489, 498; ע"א 4160/96 שחר נ' מושונוב (לא פורסם); ע"א 6204/96 דרור גל עזר נ' אבי גולדבליט (לא פורסם); ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' דוד חן, פ"ד נא(4) 673). בעניין זה נפסק כי עוצמת החשש למשוא פנים הנדרש מקום שהשופט מחליט לפסול עצמו נמוכה היא מעוצמת החשש למשוא פנים מקום שבו השופט סבור כי אין מקום לפסילתו. לעמדתו הסובייקטיבית של השופט יש ליתן משקל כבד יותר במקום שהוא מחליט לפסול עצמו מאשר במקום שהוא מחליט שלא לפסול עצמו (ראו: ע"פ 8724/01 אביגדור קהלני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 930).

6. אכן, אילו החליט בית המשפט במקרה שבפני שלא לפסול עצמו מלדון בבקשה, תוך קביעה כי דעתו בנדון לא נתגבשה בשלב מקדמי זה, לא הייתי מוצא מקום להורות על פסילתו, שכן על פניו לא מתקיים בנסיבות מעין אלו כשלעצמן משום חשש ממשי למשוא פנים. אולם בנסיבות שבפנינו, בית המשפט קבע בהחלטתו כי הביע מפורשות את דעתו בשאלה הטעונה הכרעה והיא האם יש להותיר את צו המניעה על כנו והוסיף, על כן, כי יש להעביר התיק לשופט אחר. במצב דברים זה, בו קבע השופט כי גיבש עמדתו בשאלה העומדת לדיון, איני מוצא מקום להתערב בהחלטתו לפסול עצמו מלדון בתיק. זאת ועוד, שיקול נוסף שעל בית המשפט לקחת בחשבון במקרים כגון אלה הוא עיכוב ההליכים בתיק ואפשרות הפגיעה באחד הצדדים בשל העברת הדיון בתיק לשופט אחר (ראו: ע"א 8108/98 אל על נתיבי אוויר בע"מ נ' זילברשלג (לא פורסם)). במקרה זה, הדיון בבקשה נמצא רק בראשיתו, ולפיכך לא קיים חשש לעיכוב ההליכים ולפגיעה במי מן הצדדים אם הדיון יימשך בפני שופט אחר.

הערעור נדחה, אפוא. המערערים ישאו בהוצאות המשיבים 8-1 בסכום כולל של 7,500 ש"ח.

ניתן היום, ב' באדר ב' התשס"ג (6.3.2003).

א


מעורבים
תובע: נורמן פרידמן
נתבע: שלמה גואטה
שופט :
עורכי דין: