ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבו אלהיגא עמאר נגד מועצה מקומי :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

עב 000367/05

בפני:

כב' השופטת מ. אריסון-חילו

תאריך:

27/08/2008

נציג עובדים מר גדעון בן יוסף, נציג מעבידים מר יוסף הלפרין

בעניין:

אבו אלהיג'א עמאר

ע"י ב"כ עו"ד א. כנאענה

התובע

- נ ג ד -

1. המועצה המקומית שעב

2. מר פייסל שחיבר - ראש המועצה המקומית שעב

ע"י ב"כ עו"ד מוחמד אבו יונס

הנתבעים

פסק – דין

1. לפנינו תביעת התובע, מר עמאר אבו אלהיג'א, בה הוא עותר לביטול פיטוריו.

2. בד בבד עם תביעתו הגיש התובע גם בקשה זמנית (בתיק בש"א 409/05).

3. התובע עבד במועצה המקומית שעב (להלן – הנתבעת וגם המועצה), מיום 1/10/96 ועד חודש מרץ 2005; בתחילה שימש כספרן ומיום 18/3/2002 עבד התובע במחלקת החינוך במועצה.

4. בתקופה הרלוונטית, לתביעות שבפנינו, המועצה נקלעה למצוקה כלכלית חמורה. המועצה סבלה, באותה עת, מגירעון שוטף ונצבר של למעלה מ – 24 מליון ₪. כמו כן, באותה תקופה, קוצצו באופן ניכר התקציבים, אשר המדינה העמידה לרשות הרשויות המקומיות ובכלל זה למועצה. בעקבות המצב הנ"ל מינה משרד הפנים למועצה חשב מלווה.

בשל מצבה הכלכלי הקשה, נדרשה המועצה לערוך וליישם תכנית הבראה שמטרותיה ויעדיה כללו צמצומים, חיסכון בהוצאות, התייעלות, פיטורי עובדים, צמצום מכסות כוח האדם וכיוצ"ב.

המועצה הכינה תכנית הבראה, בהתאם לדרישות משרדי הפנים והאוצר, ועל פי הנתונים של המועצה. משתכנית ההבראה הושלמה, היא נדונה ואושרה בישיבת מליאת המועצה ולאחר מכן הוגשה למשרד הפנים.

לאחר בדיקת התכנית על ידי הגורמים המוסמכים במשרדי הפנים והאוצר, חתמה המועצה עם גופים אלה על מסמך - "הסכם להסדר הבראה ברשות - מועצה מקומית שעב" מיום 12/10/04. בהסכם צויין כי מטרת ההסדר היא להביא את המועצה לאיזון בתקציב השוטף החל משנת 2005 ואילך.

אחד היעדים העיקריים בתכנית ההבראה של המועצה, היה פיטורי עובדים ממצבת כח האדם של המועצה, הפחתה וצמצום בהוצאות שכר לעובדים כלליים, עובדי חינוך, עובדי רווחה וכיוצא בזה, בסכום של כ – 3.5 מיליון ₪.

5. ביום 11/11/2004 נחתם בין מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות המעו"ף, הסכם עקרונות ארצי, להבראת הרשויות המקומיות (ר' החלטת כבוד הנשיא אדלר, בתיקים סק 1016/04 - 1019/04).

בהסכם העקרונות צויין כי מרכז השלטון המקומי וההסתדרות החדשה יפעלו לגיבוש הסכמי הבראה ופיתרון משבר אי תשלום השכר ברשויות המקומיות על פי הסיכום שהושג בבית הדין הארצי לעבודה ביום 22/9/2004.

עוד נקבע בהסכם העקרונות כי כל תכנית הבראה והתייעלות ברשויות המקומיות תעשה בהתאם להסכם העקרונות, ותכניות ההבראה המקומיות תאושרנה בחתימת מרכז הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי.

כך גם נקבע בהסכם העקרונות, כי התכנית ברמת הרשות המקומית, תכלול צמצום מועסקים ומשרות, בהתאמה לתוכניות ההבראה המאושרות על ידי משרד הפנים.

6. המועצה והנהלתה קיימה משא ומתן ממושך, עם נציגי ההסתדרות, במהלך הכנת תכנית ההבראה, לקראת הדיון בתכנית במליאת המועצה וכן לאחר מכן. רשימת ושמות העובדים שיש להוציאם לגמלאות (פרישה מרצון) נדונו במספר ישיבות. לבסוף הגיעו הצדדים להסכמות באשר למספר העובדים שיפוטרו וכן באשר לאלה אשר יפרשו לגמלאות מרצון ובהסכמה.

ביום 21/12/2004 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המועצה ומרכז השלטון המקומי, לבין הסתדרות המעו"ף, והסתדרות מרחב גליל מרכזי (להלן - ההסכם הקיבוצי). בהסכם צויין כי הסכם העקרונות מהוה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי.

עוד נקבע בהסכם הקיבוצי כי ההסכם יחול על כלל עובדי הרשות המקומית מיום בו נחתם ועד ליום 31/12/2006.

במסגרת ההסכם הוחלט והוסכם על ידי הצדדים, כי מעבר ל – 14 עובדי המועצה, אשר סיימו את עבודתם במועצה מחודש ינואר 2004, יפוטרו 9 עובדים נוספים ועוד 3 עובדים יפרשו לגמלאות מרצון ו/או בהסכמה.

שמות העובדים אשר יפרשו לגימלאות פורטו בנספח א' להסכם, ושמות 9 העובדים אשר יפוטרו, על פי ההסכם, פורטו בנספח ב' להסכם. התובע נכלל ברשימה - נספח ב'.

ביום 27/12/2004 כתב מר סאלח סעד, מנהל חטיבת הרשויות המקומית בהסתדרות המעו"ף, מכתב אל ראש המועצה, מר פייסל שחיבר (להלן - ראש המועצה), בו הוא מודיע לו כי ביום 26/12/2004 הם קיימו דיון עם מר יעקב אגמון מהשלטון המקומי, בעניין תכנית ההבראה, ומר אגמון מסרב לצרף את חתימתו על תכנית ההבראה, לכן הודיע מר סעד לראש המועצה, כי על פי החלטת בית הדין מ – 11/11/04 תכנית ההבראה אינה בתוקף, וראש המועצה מנוע מליישם אותה ואינו רשאי לפטר אף עובד, כל עוד התכנית לא נחתמה על ידי מר אגמון.

ביום 25/1/05 כתב מר סאלח סעד, אל ראש המועצה, כי הסתדרות המעו"ף והשלטון המקומי הגיעו ביום 10/1/05 לנוסח מוסכם של הסכם ההבראה, ועל כן יש לראות במכתב שנשלח אל ראש המועצה, ביום 27/12/04 בעניין ביטול הסכם ההבראה – כמבוטל. ראש המועצה התבקש לחתום על ההסכם המוסכם ולהעבירו הלאה.

7. המועצה הודיעה, ביום 5/1/2005, לעובדים המופיעים ברשימות המפוטרים והפורשים לגימלה, המצורפות להסכם הקיבוצי, ובכללם התובע, כי המועצה שוקלת להפסיק את עבודתו במועצה והתובע זומן לשימוע, שאמור היה להתקיים ביום 11/1/2005.

התובע, כמו גם יתר העובדים, לא התייצבו לישיבת השימוע, זאת משום שקיבלו הוראה מיו"ר מרחב גליל מרכזי בהסתדרות, מר חסיב עבוד, שלא להתייצב לשימוע.

משלא התייצב התובע לשימוע, הודיע לו ראש המועצה, ביום 12/1/2005 על פיטוריו שיכנסו לתוקף ביום 31/1/2005.

8. בסמוך למועד הגשת תביעת התובע, הגישו חמישה עובדים נוספים תביעות, ובצדן בקשות זמניות, כך גם הגישה ההסתדרות הכללית החדשה - מרחב גליל מרכזי, בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ובקשה למתן סעדים זמניים וקבועים בעניין עובדי שעב (תיקים: סק 17/05 ו- סק - 22/05).

לאחר הגשת הבקשות הזמניות, הסכסוך הקיבוצי ותביעות העובדים, הגיעו הצדדים: ראש המועצה, מר חסיב עבוד, יו"ר מרחב גליל מרכזי בהסתדרות, ועד העובדים, העובדים ובאי כוחם, להסכמה, לפיה העובדים, המופיעים ברשימות שצורפו להסכם הקיבוצי, יוזמנו לשימוע נוסף.

ואכן ביום 15/2/2005 התקיים לתובע, כמו גם ליתר העובדים, שימוע בפני ועדת הפיטורים שחבריה היו: גזבר המועצה - מר יצחק אפרים, היועץ המשפטי - עו"ד אחמד ח'טיב ומזכיר המועצה - מר סאלח פארס. כמו כן השתתפו בישיבה מר סעיד שלח – נציג ההסתדרות, חברי ועד העובדים - מר סעיד חמאד ומר פאעור ח'טיב, התובע ובא כוחו - עו"ד אברהים כנאענה (ר' פרוטוקול ישיבת ועדת השימוע הנ"ל).

9. לאחר השימוע החליטה ועדת הפיטורים לפטר את העובדים ששמותיהם פורטו בגוף ההחלטה ולגבי 3 עובדים נוספים החליטה הועדה להוציאם לגימלאות.

10. בקשתה של ההסדרות בתיק סק 17/05 (בתיק עיקרי סק 22/05), כמו גם בקשותיהם הזמניות של ששת העובדים, ובכללם התובע שבפנינו, נקבעו לדיון ביום 22/2/2005 וקויים דיון משותף בסכסוך הקיבוצי ובבקשות הזמניות (ר' תיקים: בש"א 409/05 (עב' 367/05); בש"א 418/05 (עב' 369/05); בש"א 465/05 (עב 399/05); בש"א 466/05 (עב' 400/05); בש"א 467/05 (עב 401/05); בש"א 468/05 (עב' 402/05)).

במהלך הדיון ביום 22/2/2005, ההסתדרות והמועצה הגיעו לכדי הסכם, לפיו כל הסכסוכים שבין ההסתדרות למועצה ידונו בהתאם לפרק יישוב חילוקי הדעות שבהסכם הקיבוצי.

סעיף 33 להסכם קובע כי בהעדר הסכמה בין הצדדים, תובא כל מחלוקת הנוגעת להסכם, להכרעת ועדה פריטטית, שחבריה הם: נציג מרכז השלטון המקומי ונציג מרכז הסתדרות המעו"ף. בית הדין הציע לתובע להצטרף אל ההסתדרות לדיונים בועדה הפריטטית ולהעלות שם את טענותיו, אותן הוא העלה בפנינו, אולם התובע לא הסכים לכך.

11. הבקשה הזמנית שהגיש התובע נדחתה (ר' החלטה מתאריך 10/3/2005). באשר לתביעה העיקרית - בית הדין הורה לצדדים להגיש תצהירים משלימים. התובע לא הגיש תצהירים משלימים ואילו הנתבעים הגישו שני תצהירים נוספים מטעם החשב המלווה של המועצה.

12. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתאריך 20/12/2005 הסכימו הצדדים, כי כל החומר שהוגש במסגרת הבקשה הזמנית, ישמש גם כחומר ראיות בתיק העיקרי (ר' עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מתאריך 20/12/2005, ש' 5-6).

עיקר טענות התובע:

13. הפיטורים נעשו על רקע פוליטי בחוסר תום לב ובמטרה לפטר את התובע מעבודתו, ללא שום קשר לתוכנית הבראה או כל גורם אחר, ראיה לכך הם ניסיונותיו הקודמים של ראש המועצה לפטרו מעבודתו ואשר כשלו בהתערבות בית הדין.

14. פיטורי התובע נעשו תוך הפרה בוטה של כללי הצדק הטבעי והוראות החוק להם מחוייבים הנתבעים; הפיטורים צריכים וחייבים להיות בהתאם להליכים הקבועים בחוק לרבות קיום חובת היוועצות עם הוועד ועם הסתדרות הפקידים ותוך הפעלת שיקול דעת ענייני ולא מטעמים אישיים. בעניינו פיטורי התובע נעשו מטעמים לא עניניים.

עיקר טענות הנתבעים:

15. התובע לא השכיל להוכיח את טענותיו.

16. פיטורי התובע, כמו גם פיטורי עובדים נוספים, נעשו בהתאם ועל פי הסכם העקרונות שנחתם ב-11/11/2004, בין מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות המעו"ף במסגרת החלטת כב' נשיא בית הדין הארצי לעבודה.

17. פיטורי התובע היו מחוייבי המציאות ונעשו כדת וכדין, בהתאם להוראות החוק ועל פי כללי המינהל התקין, ובהתאם לעקרונות תוכנית ההבראה ועפ"י הסכם קיבוצי מיוחד בר תוקף.

דיון והכרעה:

18. הנתבעים טוענים כי התובע העלה במהלך הדיון בבקשה הזמנית ובסיכומיו טענות חדשות, אשר לא נטענו, לא בכתב התביעה, לא בבקשת התובע לסעד הזמני ולא בתצהירו, משכך מתנגדים הנתבעים להעלאת טענות אלה בסיכומי התובע ולשינוי חזית. מובהר בזאת כי בית הדין יתייחס אך ורק לטענות אשר הועלו בתביעה ובבקשה הזמנית, ולא יתייחס לטענות חדשות שהועלו בסיכומים, אשר הינן בגדר שינוי חזית.

19. הדין באשר לפיטורי עובדים ברשויות המקומיות, תוקן בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשס"ד - 2004 (ס"ח 1943, התשס"ד, עמ' 402מיום 16.6.04, להלן – תיקון 31 לחוק יסודות התקציב).

התיקון הוחל על עיריות ומועצות מקומיות, כפי שיפורט להלן.

סעיף 171א לפקודת העיריות [נוסח משולב], הדן ב"פיטורי "עובדים אחרים", היינו עובדים שאינם בכירים ושאינם מהעובדים המנויים בסעיף 171 לפקודת העיריות, כפי שתוקן בחוק יסודות התקציב, קובע כך:

"171א. עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171 -

(1) יפטרו ראש העירייה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת;

(2) רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העירייה, המנהל הכללי של העירייה ובאין מנהל כללי - מנהל כח האדם בעירייה, וכן היועץ המשפטי של העירייה - אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת" (תיקון מס' 89 לפקודת העיריות, כפי שתוקנה בתיקון עקיף בחוק יסודות התקציב).

סעיף 34א, לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], שכותרתו, "תחולת הוראות מפקודת העיריות על מועצות מקומיות", מחיל הוראות מסוימות של פקודת העיריות על מועצות מקומיות, וזה היה לשונו (לפני תיקון 31 לחוק יסודות התקציב):

"34 א.

(א) הוראות סעיפים 142א עד 142ג, 167ה, 167ב, 170(ב) 170ג2, 170ג3, 171, 192,191 203, 206, 210, 213 ו- 249ב', לפקודת העיריות והוראות התקנות לפי סעיפים 167 (ה), 170ג3 (ד) ו- 249, לפקודה האמורה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.

(ב) צו המועצות המקומיות (א), התשי"א - 1950 צו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג - 1953 וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח - 1958 יתוקנו לפי סעיף קטן (א)".

סעיף 7(1) לתיקון 31 לחוק יסודות התקציב הוסיף את סעיף 171א לפקודת העיריות לרשימת הסעיפים בפקודת העיריות, שהוחלו על המועצות המקומיות, בשינויים המחוייבים (תיקון מס' 34 לפקודת המועצות המקומיות, כפי שתוקנה בחוק יסודות התקציב).

מכאן - בשים לב לתיקונים הנ"ל - מי שרשאי כיום לפטר עובד מועצה מחמת צמצומים היא ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר המועצה, המנהל הכללי של המועצה ובאין מנהל כללי - מנהל כח האדם במועצה, וכן היועץ המשפטי של המועצה ואלה, כמובן, גם רשאים לשבת בועדת השימוע.

20. בענייננו עסקינן בפיטורי צמצומים, המחוייבים עקב המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה המועצה והתוכנית הכלכלית אשר המועצה מצווה לקיימה. בנסיבות אלה נודעת חשיבות רבה להיוועצות המועצה בארגון העובדים. לארגון העובדים הזכות והחובה לבחון את מספר העובדים את סדר העדיפויות, ונחיצות פיטורי כל אחד מהמועמדים. עמדה על כך סגנית הנשיא אלישבע ברק בפרשת לאה לוין:

"על דרך ראויה לפיטורין מחמת צמצום לקחת בחשבון את העובדה שלא מדובר בנימוקי פיטורין התלויים בעובד האינדיבידואלי. פיטורים אלו אינם נוגעים ישירות לתכונותיו האישיות של העובד. לא מדובר בהתנהגות הפוגעת במשמעת, לא מדובר באי התאמה, מדובר בצורך של מעביד לפטר מנימוקים הנוגעים למפעלו ולא מנימוקים הנובעים מאישיותו של העובד. הצורך עשוי לצמוח ממספר נימוקים – המעביד עשוי להפסיק להפעיל חלק ממפעלו, אותו חלק בו עבד העובד המועמד לפיטורין; הצורך לצמצם את המפעל מנימוקים כלכליים; דרישה לעשות להבראת מצבו הכלכלי של המפעל; מיזוג המפעל עם מפעל אחר או הפרטתו וכיוצא באלו נימוקים התלויים במפעל ולא בעובד ישירות. הפיטורים אפוא אינם נובעים מתכונות אישיות כלשהן של העובד. הדבר היחיד שתלוי בתכונותיו של העובד הוא סדר העדיפויות בבחירת המפוטרים. מכאן נובעת חשיבות ההיוועצות בארגון העובדים או בגוף כלשהו המייצג את העובדים. לארגון הזכות והחובה לבחון את מספר העובדים שסביר להניח שיש לפטר, את סדר העדיפויות, נחיצות פיטורי כל אחד מהמועמדים לפיטורין." (ע"ע 359/99 לאה לוין - רשות השידור, פד"ע לו, 400 בעמ' 410-411)

21. לאחר שעיינו בכל החומר שהונח בפנינו ובכלל זה בטענות הצדדים, שוכנענו כי דין התביעה להדחות. טעמינו יובאו בהמשך.

22. התובע התקבל בזמנו לעבודה במועצה ללא מכרז; משכך קבלתו לעבודה היתה בניגוד להוראת סעיף 140 לצו המועצות המקומיות א' ובניגוד להראות סעיפים 10 ו– 13 לצו המועצות המקומיות (שירות העובדים) תשכ"ב-1962.

23. פיטורי התובע נקבעו בהסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין המועצה ומרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המעו"ף והסתדרות מרחב גליל מרכזי.

24. לא שוכנענו כי פיטורי התובע נעשו ממניעים פוליטיים, או שנפל פגם בהליך הפיטורים; כך גם לא שוכנענו שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב, או שלא נערך למבקש שימוע כדין. הגם שהתובע לא התייצב לשימוע בתאריך 11/1/2005 זומן התובע לשימוע נוסף, שנערך בתאריך 15/2/2005 וטענות התובע נשמעו כדין.

25. עוד נציין כי אין ניתן לומר שהפיטורים נעשו ללא נציגות העובדים, זאת משום שרשימת המפוטרים נקבעה בהסכם קיבוצי. באשר לאי השתתפות ועד העובדים בניהול המשא ומתן - ציין מר חסיב עבוד, יו"ר מרחב גליל מרכזי בהסתדרות, כי ועד העובדים לא רצה להשתתף במשא ומתן, לא רצה להתערב ולא רצה לחתום על ההסכם, ואלה דבריו:

"ועד העובדים לא רצה לחתום על ההסכם ולא היה שותף למשא ומתן בכלל. ישבנו וועד העובדים אמרו שהם לא רוצים להתערב, מדובר בכפר קטן. מי שניהל משא ומתן זה אני, ועד העובדים אמר שההסתדרות מוסמכת לנהל את המשא ומתן והם לא רוצים להתערב. גם בלי הסכמת ועד העובדים ההסתדרות ראשית לנהל את המשא ומתן. אם ועד העובדים היה רוצה להשתתף במשא ומתן הם היו יכולים להיות אבל הם לא רצו כי המצב בכפר עדין."

(ר' עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מתאריך 22/2/2005, בבקשה הזמנית בתיק בש"א 409/05, ש' 6-12)

26. לא למותר לציין כי מקום שפיטורי הצמצום נקבעים על ידי הצדדים להסכם הקיבוצי באופן סביר, יש ליתן תוקף לאומד דעת הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם ואין מקום שבית הדין יחליף את ההליך המוסכם בין הצדדים בהליך הנראה לו עדיף, ואלה דבריו של כבוד הנשיא אדלר בפרשת רחל כהן:

"בדרך כלל, אופן ביצוע פיטורי הצמצום נקבע על ידי הצדדים להסכם הקיבוצי באופן סביר ואין מקום שבית הדין יחליף את ההליך המוסכם בין הצדדים בהליך הנראה לו עדיף. לאמור, במקרים בהם הוסדרה סוגיית פיטורי הצמצום במסגרת ארגונית, יש ליתן תוקף לאומד דעת הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם, למעט אם יש בהסכם משום הפרה ברורה של זכויות העובד הבודד (כגון, קביעה שבפיטורי צמצום יפוטרו ראשית לכל נשים);"

(ע"ע 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ - רחל כהן, עבודה ארצי, כרך לג (65) 38 - סעיף 5 לפסק דינו של כבוד הנשיא אדלר).

משרשימת המפוטרים נקבעה על ידי הצדדים להסכם הקיבוצי, יש ליתן תוקף לאומד דעת הצדדים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהסכם, ואין אנו מוצאים מקום להתערב בהליך המוסכם שבין הצדדים.

27. בנסיבות אלה לא מצאנו כי נפל פגם בפיטורי התובע, ומשכך אין כל מקום לבטלם.

28. משאלה פני הדברים - תביעת התובע נדחית.

29. התובע ישלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪ בתופסת מע"מ כדין. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

30. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

גדעון בן יוסף

נציג עובדים

יוסף הלפרין

נציג מעבידים

מ. אריסון-חילו, שופטת

000367/05עב 710 מ