ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסים לוי נגד עיריית חיפה :

בפני כבוד השופט אברהם אליקים

עותר

נסים לוי ת.ז. XXXXX646

נגד

משיבה

עיריית חיפה

פסק דין

מבוא
האם נכה צה"ל זכאי להנחה מארנונה בגין נכס המוחזק על ידו ואשר לא משמש אותו כמגורים או כבית עסק, זו השאלה העיקרית שעל הפרק בנוסף לבירור טענת המשיבה לפיה היא מבקשת לדחות את העתירה בשל שיהוי בהגשתה.

אין מחלוקת כי העותר מוכר כנכה צה"ל, הוא מחזיק בנכס מקרקעין הנמצא ברחוב יוסף לוי 21/3 בחיפה, (להלן-הנכס) וכי המשיבה דורשת ממנו לשאת בתשלום הארנונה המלא בגין אותה החזקה במקרקעין.

המקום שימש בעבר כמסגריה, החל משנת 2012 סגר העותר את העסק שהפעיל במקום ומאותו מועד "אין במקום שום פעילות" (דברי העותר בישיבת 11.11.2014 שורה 19), כאשר העותר מגיע למקום הוא נמצא שם לצורך מימוש תחביביו, עוד יצוין כי כפי שהוזכר בסעיף 12 לעתירה, המשיבה הגישה נגד העותר תביעת פינוי והצדדים ממתינים להכרעת בית משפט השלום בחיפה בנושא .

דיון
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים במהלך שתי ישיבות (שההפסקה ביניהן נועדה לאפשר בהמלצתי להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית משפט) אני סבור כי דין העתירה להידחות מכל אחד מהנמוקים שפורטו בתשובת המשיבה.
הבסיס הנורמטיבי מכוחו זכאי נכה צה"ל להנחה או פטור מארנונה נקבע בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), תשי"ג-1953 (להלן-חוק הפטור).

סעיף 6א לחוק הפטור מכוחו מבקש העותר לקבל הנחה, מכונה בכותרת הסעיף "פטור על בתי עסק" ואין מחלוקת כי העותר אינו מפעיל בית עסק במקום, ניתן ללמוד על כוונת המחוקק והתכלית למתן ההנחה או הפטור מתוכנו של הסעיף:
"מי שמחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד - לא יהיה זכאי לפי חוק זה בשנת כספים פלונית לפטור מארנונה על הנכס המוחזק כאמור, אלא אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי הסעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה, ופקיד השומה יתן לו לפי בקשתו, תעודה על כך. היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את הסכום ששילם על אותו נכס כארנונה לאותה שנה".

בסעיף מוזכרת פעילות שבאה לידי ביטוי בתשלום מקדמה למס הכנסה, פעילות המאפיינית עסק של עצמאי ואין זה המקרה שבפניי .

העותר כדבריו, מועסק כשכיר במקום אחר ואין קשר בין עבודתו ורמת השתכרותו לבין שהייתו לצורכי תחביביו בנכס המקרקעין. נוסח דומה ותכלית זהה מופיעים גם בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, תקנה 14ז, (מעתה אתייחס רק לסעיף 6א לחוק הפטור , אך כל שייאמר יחול בהתאמה גם ל גבי תקנה 14ז).
מיותר לציין כי נושא מתן הנחות מכספי ציבור חייב להיות מעוגן בחוק ספציפי, אמנם זכאי כל נכה צה"ל להוקרה והערכה על תרומתו לחברה, אך לא ניתן רק מסיבה זו לפטור אותו ממלוא תשלום הארנונה.

לא במקרה לא יכל העותר שאינו עצמאי ואינו מפעיל במקום עסק, להמציא תעודה מפקיד השומה על חובותיו בנושא תשלום מקדמות בהתאם לתנאי הקבוע בסעיף 6א הנ"ל, וגם אם הוכח שהעותר אינו עצמאי ובשל היותו שכיר במקום אחר הוא אינו משלם מקדמות, ראיה זו אינה מועילה לעותר ככל שמדובר בהחזקתו במקום רק משום שזה תחביבו, לא למטרה זו ייעד המחוקק את מתן ההנחה.

על תכליתו של החוק הנ"ל וההסבר להוספת סעיף 6א, ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח תשכ"ד מספר 591 בעמוד 55-56), אליהם היפנתה באת כח המשיבה:
"לאחרונה נתבע פטור לפי החוק האמור גם על נכסים המשמשים למחזיקיהם כבית עסק. נקראה שבעת קבלת החוק לא היתה ידועה התופעה של נכי מלחמה זכאים לתגמולים כבעלי עסקים... החוק המוצע בא לתת למצב חדש זה הסדר נאות המתיישב עם המגמה... היינו שהפטור נועד בראש ובראשונה למיעוטי אמצעים...".

דהיינו, סעיף 6א לחוק הפטור עליו מבסס העותר את עתירתו נועד לנכי צה"ל מיעוטי אמצעים שמבקשים לנהל עסקים קטנים בלתי רווחים, העותר לא מנהל עסק כל שהוא ולא ניהל עסק כל שהוא בתקופה בגינה נדרש תשלום הארנונה (משנת 2012 ואילך) ולכן אינו זכאי לפטור או הנחה מכוח סעיף זה ובצדק הפנתה ב"כ המשיבה בטיעוניה לעע"מ 259/05 פסק דינו של כבוד השופט א' גרוניס (כתוארו אז) שקובע כי הפטור חל על בתי עסק, גם אם אינם מופעלים בבית מגורים, והוא מוסיף:
"טעם נוסף המצדיק מסקנה זו עניינו במגמה לעודד נכים להיכנס לשוק העבודה. ברור, שלמדינה אינטרס כי אוכלוסיית הנכים תצא לעבוד, ולקידום מטרה חשובה זו נחקקו דברי חקיקה רבים, אשר אין זה המקום לתארם. דומה, כי גם לחוק הפטור תפקיד בעידוד הנכים לצאת לעבודה. כזכור, סעיף 6א לחוק שולל את הפטור מארנונה לבתי עסק, ובלבד שהמחזיק משלם מקדמות...חוק הפטור מעודד, איפוא, נכים לצאת לעבודה, בכך שהוא מאיין את אחד הסיכונים הכלכליים הכרוכים בפתיחת בית עסק – החובה לשלם ארנונה אפילו מדובר בנכס שאינו רווחי. סבורני, כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהפטור החלקי מארנונה מהווה שיקול המתמרץ נכים לצאת ולעבוד",עע"מ 259/05 דוד שי ז"ל נ' עירית נצרת עלית, (6.11.2011).

טעם זה לא מתקיים בעינינו, העותר לא מבקש תמריץ לעבוד ולנהל עסק, הוא עובד כשכיר במקום אחר ובלי קשר לתשלום ארנונה או לפטור ממנה, כל אדם יכול לממש את אישיותו ובכלל זה לבצע פעילויות ותחביבים בשעות הפנאי, אך אין הצדקה כי הקופה הציבורית תממן תחביבים אלו בדרך של הנחה מארנונה, רק משום שהעותר בחר לפעול במקרקעין למטרה זו, שאינה כאמור לצורכי פרנסה.

לאור האמור לעיל דין העתירה להידחות.

לכך אוסיף כי העתירה הוגשה ביום 18.6.2014 בגין דרישות ארנונה החל משנת 2012, כשעמדת המשיבה ידועה לעותר במשך יותר משנה, ראו מכתב בא כוחו מיום 2.12.2013 ולאחר שבקשתו נדחתה.
תשלומי ארנונה, הם חלק מתקציב המשיבה ועליה להערך בהתאם ובזמן לגבי יתרת הסכומים שיישארו בקופתה לאחר מתן הנחות או פטורים, לא במקרה סעיף 6א לחוק הנ"ל עליו מבוססת העתירה, קושר בצורה ברורה את הפטור המבוקש לשנת מס מסוימת ולכן גם מסיבה זו, השיהוי מצדיק דחיית העתירה.

סיכום
לאור האמור לעיל אני דוחה את העתירה.
בהתחשב בשני הדיונים שהתקיימו ובתוצאת ההליך מצד אחד ונסיבותיו האישיות של העותר מצד שני, אני מחייב את העותר לשלם למשיבה הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום .

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ה, 17 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נסים לוי
נתבע: עיריית חיפה
שופט :
עורכי דין: