ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פאוזיה עומר נגדעיריית אל שאג'ור ואחמד דבאח ראש עיריית אל שאג'ור :

14

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

בשא002085/06

בתיק עיקרי: עב 001744/06

בפני:

כב' השופטת מהא סמיר-עמאר

27/08/2008

נציג עובדים: מר יוסי הלפרין

בעניין:

פאוזיה עומר

ע"י ב"כ עו"ד

מוחמד עלי

המבקשת

נ ג ד

1. עיריית אל שאג'ור

2. אחמד דבאח, ראש עיריית אל שאג'ור

ע"י ב"כ עו"ד

איהאב אסעד

המשיבים

החלטה

1. זהו גלגולה השלישי של בקשה מטעם המבקשת, שעניינה מתן צווי מניעה בעניין פיטוריה. קדמו להליך זה שני הליכים נוספים, הראשון, בפני כב' השופטת וימן (בש"א 2373/04) והשני בפני כב' השופטת פריימן (תיק עב 2597/04 בש"א 3077/04).

2. בבקשתה זו, עותרת המבקשת פעם נוספת למתן צו זמני: שיאסור על המשיבים לנקוט בכל פעולה אשר יש בה כדי להביא לפיטוריה מעבודתה בעירייה; שיאסור על המשיבים מלפטר אותה, ולחילופין שיקבע כי הודעת הפיטורין מיום 18/5/06 לא תיכנס לתוקף עד הכרעה בתביעה העיקרית; שיקבע כי הליכי השימוע שהתקיימו בעניינה נעשו בניגוד לדין ולכללי הצדק הטבעי ולקו בפגמים מהותיים וחמורים; וכי החלטת המשיבים לפטר את המבקשת בעקבות הליכי שימוע אלו בטלה מעיקרה ו/או דינה להתבטל; שיאסור על המשיבים לאייש את משרתה של המבקשת ולהימנע מלפגוע בסטאטוס שלה כמזכירת ראש העיר.

3. העובדות הצריכות לענייננו הן, כדלקמן:

5129371

א. המבקשת החלה לעבוד במועצה המקומית דיר-אל אסד מאז פברואר 1999, ושימשה כמנהלת לשכת ראש המועצה, תחילה דרך חברת כוח אדם, ובהמשך כעובדת המועצה.

בשנת 2003, בעקבות חקיקת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2) התשס"ג- 2003 (להלן: "החוק"), והתקנות שהותקנו מכוחו, תקנות התוכנית להבראת כלכלת ישראל – (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2) (איחוד רשויות מקומיות) (הוראת שעה) התשס"ד – 2003 (להלן: "התקנות"), אוחדה המועצה המקומית דיר – אל אסד יחד עם המועצות המקומיות בענה ומג'ד אל כרום תחת הרשות המאוחדת, "עיריית אלשאג'ור", (להלן: "המשיבה").

ב. אין חולק כי לאחר איחודן של המועצות המקומיות כאמור, לא היה עוד צורך בלשכת ראש המועצה בכפר דיר-אל אסד. ביום 11/7/04 אושרה תוכנית ההבראה של המשיבה על ידי משרד הפנים (נספח כ' לבקשה). על פי האמור בפירוט תוכנית ההבראה, בשלב הראשון (להלן: "שלב א'"), יוקטן כח האדם המוניציפאלי ב-35 משרות בתקופה שבין 6/04 ועד 6/05. בשלב השני (להלן: "שלב ב'"), יוקטן כוח האדם בעוד 25 משרות בתקופה שבין 6/05 ועד 6/06.

ג. המבקשת פוטרה תחילה ביום 17/6/04. בעקבות פיטוריה אלה היא עתרה לבית הדין ביום 8/7/04 בבקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת בש"א 2373/04 תיק עב 2597/04. בהחלטת בית הדין (מותב בראשות כב' השופטת ויימן) מיום 13/7/04, נקבע שלכאורה לא נערך למבקשת שימוע כדין ובית הדין הורה למשיבים לערוך למבקשת הליך שימוע תקין כחוק, וכי החלטה שתתקבל בעניינה, תהיה בהתאם לתוכנית ההבראה שנחתמה עם משרד הפנים ובמסגרת יישומה. כך לאחר תכתובת ודין ודברים בין הצדדים, נערך למבקשת שימוע נוסף בפני ועדת הפיטורין הסטאטוטורית (שכללה גזבר, יועץ משפטי ומזכיר), שהתקיים על פני שתי ישיבות, ביום 15/8/04 וביום 18/8/04. לאחר שנשמעו טענות המבקשת החליטה ועדת השימוע לפטר את המבקשת מתפקידה, תוך שמירה על זכות להשתתף במכרזים הפנימיים לתפקידים השונים, לכשיתפרסמו.

ד. בעקבות החלטת הועדה הסטטוטורית הנ"ל, עתרה המבקשת פעם נוספת לבית הדין למתן צו מניעה זמני שימנע את פיטוריה במסגרת בש"א 3077/04 תיק עב 2597/04. בית הדין (מותב בראשות השופטת פריימן), הורה ביום 14/10/04 על ביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה עד להכרעה בתביעה העיקרית, ו/או לקבלת החלטה חוקית אחרת בעניינה.

ה. ביום 28/12/04 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המשיבה מצד אחד, לבין הסתדרות המעו"ף, ההסתדרות במרחב כרמיאל וועד עובדי המשיבה, מצד שני, (להלן: "ההסכם הקיבוצי"), ובמסגרתו הוחלט מי יהיו העובדים המפוטרים (נספח ל' לבקשה). שמה של המבקשת מופיע ברשימת המפוטרים המצורפת כנספח להסכם זה. כל העובדים שברשימה פוטרו למעט המבקשת. **

ו. בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד הוזמנה המבקשת לשימוע שנקבע ליום 16/3/05, מועד זה נדחה ליום 24/3/05, שאף הוא נדחה בסופו של דבר על מנת לאפשר למבקשת להתמודד במכרז הפנימי על משרת מנהל לשכת ראש העיר. המכרז הפנימי התקיים ביום 25/4/04, אך המבקשת לא זכתה בו.

ודוק, המבקשת לא תקפה את תוצאות המכרז בשום דרך.

ז. בהמשך ובהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד, זומנה המבקשת יחד עם כל העובדים המופיעים ברשימת המפוטרים להתייצב לשימוע בפני ועדת הפיטורין.

השימוע נדחה לבקשת ב"כ המבקשת מס' פעמים והתקיים בסופו של דבר ביום 6/12/05 ובעקבותיו החליטה ועדת השימוע כדלקמן:

"להמתין לתשובת ב"כ העובדת, האם בכוונתה להציע עצמה למכרזים המוצעים כיום לתפקידי מזכירות. ככל שהעובדת תחליט להציג מועמדות למשרות המוצעות – הועדה תשהה את החלטתה עד לקבלת התוצאות של ועדות הבחינה, במכרזים בהם העובדת תציע מועמדותה."

ללמדך כי ועדת הפיטורין עיכבה את מתן החלטתה בעניין פיטורי המבקשת, כדי לאפשר לה להתמודד במכרזים על משרות פנויות ומתאימות אחרות במשיבה.

ח. אין חולק כי מאז אותה ישיבה לא הציגה המבקשת מועמדותה למכרזים כלשהם, לא כל שכן למשרת מזכירה. בנסיבות אלו, ומשאוישה משרת מנהל לשכה, זומנה המבקשת לשימוע שנקבע ליום 30/3/06, מועד זה נדחה לבקשת בא כוח המבקשת, ונקבע ליום 3/4/06 אך גם מועד זה נתבקשה דחייתו כ"י ב"כ .

ט. ביום 11/5/06 זומנה המבקשת, באמצעות ב"כ ובהתאם לבקשתו, לשימוע בפני ועדת הפיטורין שנקבע ליום 15/5/06 בשעה 15:30. בשולי ההזמנה צוין "במידה ותבחרו שלא להתייצב בפני ועדת הפיטורין לשימוע במועד הנ"ל, תהא הועדה רשאית לדון בנושא שלא בנוכחותכם".

ישבית השימוע התקיימה ביום 15/5/06, אך שמלא התייצבה המבקשת ולא ב"כ, יצר מנכ"ל העירייה קשר טלפוני עם משרד ב"כ המבקשת ואז הודע לו כי ב"כ המבקשת נמצא בירושלים, ומפי מזכירתו נאמר לו, כי לא ברור מה קרה שכן התיק של התובעת היה אותה עת מונח על שולחנו במשרד. מנכ"ל העירייה עשה ניסיון נוסף ויצר קשר טלפוני עם המבקשת שהייתה אותה עת במועצה ובקשה להופיע לשימוע, אך היא סירבה להופיע בעצמה.

הועדה קיימה דיון בהעדר המבקשת ובהעדר ב"כ ולאחר שבחנה ופרטה את נסיבות המקרה, היא קבעה- כי בהתחשב בכך שהמבקשת לא הגישה מועמדות למשרות אחרות לתפקיד מזכירה, ובהתחשב בכך שתפקיד מנהל לשכה, כבר אויש בעקבות מכרז שהמבקשת לא זכתה בו, ובהתחשב בכך שלא נותרו בעירייה תפקידי מזכירות לא מאוישים או תפקיד אחר פנוי שהמבקשת יכולה להתמודד עליו, יש לפטר את המבקשת במסגרת מימוש ההסכם הקיבוצי המיוחד עם ההסתדרות.

ואכן ביום 18/5/06 הוציאה המשיבה מכתב למבקשת והודיעה לה על החלטת ועדת השימוע מיום 15/5/06 בעניין פיטוריה לאלתר. ביום 22/5/06 הוצא למבקשת מכתב מתקן ובו הובהר לה כי פיטוריה ייכנסו לתוקף, רק אחרי הודעה מוקדמת, קרי, ביום 17/7/06.

את ההחלטה הזו תוקפת המערערת בבקשתה נשוא דיוננו.

דיון והכרעה

הרכב ועדת הפיטורים

4. השאלה הראשונה שיש להיזקק אליה הינה, האם ועדת הפיטורין שקיימה את השימוע למבקשת וקבלה את ההחלטה בדבר פיטוריה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה והאם הרכבה תאם להוראות הדין המחייב אם לאו?

5. לטענת המבקשת, ועדת השימוע שהתכנסה ביום 15/5/06 איננה הגורם המוסמך לקיים שימוע כדין, וממילא אינה הפורום המוסמך להורות על פיטוריה, מאחר ובהתאם לסעיפים 171 א ו- 170 לפקודת העיריות [נוסח חדש], וסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, בין חברי ועדת הפיטורים חייב להימנות "היועץ המשפטי של העירייה", שהוא חייב להיות עובד העירייה, ואילו בענייננו, עו"ד אבי גולדהמר אשר השתתף בוועדה, איננו עובד העירייה כי אם יועץ משפטי חיצוני. זאת בנוסף לטענה שמועד התכנסות ועדת השימוע חל כשבוע אחרי שכבר פג תוקפו של אישור משרד הפנים בעניין כהונתו של עו"ד גולדהמר כיועץ משפטי של עירייה.

לטענת המבקשת, פגם זה אינו טכני אלא פגם היורד לשורשו של עניין. אי לכך וגם בשל הרכבה המאולץ של ועדת הפיטורים, דין החלטת הפיטורים שניתנה על ידה בעניינה של להתבטל.

6. מנגד, טוענת המשיבה שאין ממש בטענה שעו"ד גולדהמר אינו יועץ משפטי של העירייה שכן כהונתו בעירייה אושרה על ידי משרד הפנים, ובהמשך הוארכה בישיבת מליאה של הועדה הקרואה, ביום 5/4/06 וזאת עד לסוף חודש יולי. יתרה מזאת, מינויו של עו"ד גולדהמר היה כורח המציאות, לאחר שהתעכב איוש תפקיד היועץ המשפטי של העירייה בהתאם לתוצאות המכרז שהתקיים ביחס למשרה זו בשל הליכים משפטיים שנקטו חלק מהמועמדים במכרז שלא זכו בו, ומשום שהעירייה אינה יכולה לעבוד ולתפקד ללא יועץ משפטי. בנסיבות העניין יש להתייחס לתכלית של סעיף 171 א לפקודת העיריות וסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), ולראות בעו"ד גולדהמר, כיועץ המשפטי של העירייה לצורך העניין.

לחילופין, ואם תתקבל טענת המבקשת כי נפל פגם פורמאלי בהרכב הועדה, הרי שפגם כזה, אין בו כדי להביא לפסילת ההחלטה כל עוד לא נגרם עוול למבקשת, ולא נגרם עוול, שכן המבקשת זכתה לשימוע בפני חברי וועדה מקצועיים.

7. סעיף 171 א. לפקודת העיריות קובע לעניין פיטורי עובדים אחרים ואומר:

"171א. עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171 -

(1) יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת;

(2) רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי – מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה – אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת".

כאמור, ב"כ המבקשת, הפנה להוראת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, אשר קובע :

"3. (א) רשות מקומית תמנה עורך דין שיהיה יועצה המשפטי.

(ב) היועץ המשפטי של עיריה, וכן היועץ המשפטי במועצה מקומית שקבע שר הפנים, יהיה עובד העיריה או עובד המועצה המקומית ויחולו על מינויו וכהונתו ההוראות החלות על עובדי אותה עיריה או אותה מועצה מקומית, אלא אם כן נקבעה בדין הוראה אחרת לענין זה".

בהסתמך על סעיף זה טען ב"כ המבקשת, כי היועץ המשפטי של העירייה חייב להיות גם עובד העיריה, לכן ומשברור הוא שעו"ד גולדהמר שימש כיועץ משפטי חיצוני של העירייה ולא עובד של העיריה שנבחר לתפקידו ע"י מכרז, אין הוא מוסמך להימנות על חברי ועדת הפיטורים בהתאם לסעיף 171 א. לפקודת העיריות.

8. עיון בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, מלמד שהסעיף מבדיל בין עירייה לבין מועצה מקומית, וקובע שעירייה חייבת להעסיק יועץ משפטי שהוא עובד העיריה, להבדיל ממועצה מקומית שאין לגביה חובה כזו. אולם על פניו עולה שאין לראות בסעיף איסור על העירייה להיזקק גם ליועץ משפטי חיצוני. נהפוך הוא בחינת יתר הוראותיו של חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, מעלה בבירור שהחוק- החל מסעיף ההגדרה שבו, שמגדיר "יועץ משפטי", בין שהוא עובד הרשות ובין שאינו עובד הרשות, עובר בסעיף 2 לחוק שמטיל חובה על הרשות המקומית ובכלל זה עירייה, לקבל ייעוץ משפטי ללא התייחסות לייעוץ מעובד או ממי שאינו עובד, וכלה בסעיף 8 לחוק שאוסר על ניגוד עניינים בין היועץ המשפטי של רשות מקומית, אף אם איננו עובדה, לבין עבודתו הפרטית- מכיר באפשרות העסקת יועץ משפטי לעירייה, שאיננו עובד העירייה, וזאת בנוסף לחובת העירייה להעסיק יועץ המשפטי שהוא גם עובד שלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק.

על רקע זה בחינת תכליתו של סעיף 171 א לפקודת העיריות, שקובע שהרכב ועדת הפיטורים יכלול גם את היועץ המשפטי של העיריה, (ללא התייחסות להיותו עובד העיריה או לא), אין בו כדי למונע שבמקרים חריגים ומיוחדים, כמו בנסיבות המקרה שבפנינו- כאשר חל עיכוב במינויו של יועץ משפטי עובד העיריה, עקב הליכים משפטיים שעדיין תלויים ועומדים בעניין תוצאת המכרז שקיימה העיריה למשרת היועץ המשפטי, וכאשר העירייה מחויבת בביצוע תוכנית הבראה, וכאשר משרד הפנים בעצמו ראה נחיצות ומינה יועץ משפטי חיצוני לעיריה- שבוועדת הפיטורין יישב היועץ המשפטי החיצוני של העיריה, למרות שהוא איננו עובד העיריה כדי לדון בפיטוריהם של העובדים.

בהקשר זה מקובלת עלינו טענת המשיבים שקבלת הפרשנות הנטענת ע"י ב"כ המבקשת, ולפיה בכל מקרה וכל עוד מדובר ביועץ משפטי שאיננו עובד העירייה כי אז הופך הרכב ועדת הפיטורים לפגום, תביא לשיתוק פעילות העירייה ובכלל זה לפגיעה ביישום תוכנית ההבראה ופיטורי העובדים בהתאם לתוכנית ההבראה. מצב זה הינו בלתי סביר בעליל וחוטא לכוונת המחוקק, ויביא לפגיעה לא מידתית בפעילות העיריות.

9. באשר לתוקף המינוי של היועץ המשפטי החיצוני, עו"ד גולדהמר, הוכח כי כבר ביום 4/5/067, כחודש לפני תום תקופת המינוי שלו ע"י משרד הפנים (מיום 8/1/06 ועד 08/5/06), ובמסגרת ישיבת מליאת מועצה שלא מן המניין הוחלט פה אחד על הארכת חוזה ההתקשרות עם עו"ד גולדהמר עד סוף יולי 2006, מועד שחל אחרי מועד השימוע בעניינה של המבקשת. כאשר מטרת ההארכה הייתה לאפשר סיום הליכי המכרז ביחס למשרת היועץ המשפטי של העיריה .

10. למען הסר ספק ואף אם תומר שלכאורה נפל פגם בהרכב הוועדה, גם אז לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי מטרת קיומה של ועדת הפיטורים אשר בין חבריה נמנה גם היועץ המשפטי הינה בראש ובראשונה שמירה על מקצועיות הועדה, על הניטרליות שלה, העדר משוא פנים מצידה ושמירה על הליך פיטורים הוגן ועל מראית פני הצדק תוך התייחסות לקריטריונים אובייקטיביים בשיקולים המובילים לפיטורים.

בענייננו אנו סבורים כי אף אם נפל פגם בהרכב הועדה הרי, ובנסיבות המקרה איננו קובעים זאת, הרי משלא נפגעה תכלית קיומה של הועדה, אין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין כי אם בפגם טכני שאין בו לפסול את החלטת הועדה ולאיינה.

זכות הטיעון

11. על חשיבותה של זכות טיעון אמיתית עמדה כב' השופטת נילי ארד בעניין ע"ע 01/ 1027 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח, 448):

"זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טֶקֶס" גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו.....

עד כאן הזכות וממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד – להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום-לב מבלי לכחד דבר מן העובד. דרכי קיומו של השימוע נקבעו זה מכבר. יכול שייעשה בכתובים ויכול שיתקיים בפני מי שהוסמך לכך. עיקרו של דבר בחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגביו."

12. כך ביחס לחשיבותה של זכות הטיעון בפני הרשות הציבורית עמד כב' השופט ד"ר לובוצקי בעניין עב 5067/03 קלפנר – רשות הדואר (טרם פורסם, פסק דין מיום 13/3/07), בקובעו:

"זכות הטיעון הוכרה זה מכבר כזכות אינהרנטית של כל מי שעלול להיפגע מהחלטה מינהלית. זכות יסוד היא של הפרט כי רשות ציבורית המבקשת לשנות את מעמדו, לא תעשה כן בטרם תעניק לו את ההזדמנות להשמיע את דעתו. ההגינות מחייבת, והצדק דורש, כי בטרם יפעיל המעביד את הכוחות שהדין מעניק לו, הוא ישמע את עמדתו של העובד, שמא ישתכנע, כי מן הראוי להמשיך בשירותו של העובד. זהו גם הדין (בג"צ 654/78 ריבה גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה ועיריית תל אביב-יפו, פ"ד לה(2), 649)."

13. לטענת המבקשת, ההחלטה בדבר פיטוריה נתקבלה מבלי שניתנה לה הזדמנות לטעון את טיעוניה בפני ועדת השימוע ומבלי שנערך דיון ממצה בטענותיה ועל כן לאור כללי הצדק הטבעי ההחלטה בדבר פיטוריה בטלה.

מנגד, טענה המשיבה שועדת הפיטורין קיימה שימוע ממצה למבקשת כבר ביום 6/12/05,

בעקבותיו ניתנה למבקשת אפשרות להשתתף במספר מכרזים נוספים, אך היא בחרה שלא לעשות כן. בהמשך נשלח למבקשת באמצעות ב"כ ובהתאם לדרישתו, זימון לשימוע נוסף ליום 15/5/06 ובו נאמר במפורש, שאם לא תהיה התייצבות מצידם, השימוע יתקיים בהעדרם. ב"כ המבקשת לא התייצב לשימוע וגם המבקשת בחרה לא להתייצב , למרות שהייתה באותו יום במקום העבודה וידעה על השימוע.

14. לטענת המבקשת היא לא זומנה לשימוע שנערך בעניינה ביום 15/5/06. דא עקא שאין בידינו לקבל טענה זו. אין בידינו לקבל גם את טענתה בתצהירה, לפיה, מר סעיד דבאח, מנכ"ל העירייה, שהתקשר עימה ביום השימוע בשעה 15:30 לא אמר לה במהלך השיחה עמה שהמדובר בעניין השימוע, זאת בניגוד לגרסתו המפורשת שהוא התקשר כדי לברר מדוע היא לא מופיעה לשימוע, ולבקשה כן להופיע.

טענת המבקשת נחזית לכאורה, כבלתי סבירה גם משום שהיא לא ציינה נושא אחר לשיחה, וגם משום שמהראיות עולה כי השיחה התקיימה בעיצומה של ישיבת ועדת הפיטורים שהתכנסה לדיון בפיטורי המבקשת, ותועדה בפרוטוקול ועדת השימוע, שבו צוינה במפורש שיחתו של מנכ"ל העיריה עם המבקשת, תוכנה ונסיבותיה וסירובה להופיע בפני ועדת השימוע, וזאת בנוסף לשיחה הנוספת שהוא ניהל עם מזכירת משרדו של ב"כ המבקשת, שאף הוא לא לאחר שהתברר שאין הופעה מטעם ב"כ לשימוע.

התנהגות המבקשת וב"כ, שלא הופיעו לועדת השימוע שנקבעה וזומנו אליה כדין, ובמיוחד אי פניית ב"כ המבקשת באופן מיידי לועדת השימוע כדי להעמידה על הסיבה להיעדרותו מהשימוע, בנוסף לאי מתן הסבר מניח את הדעת להיעדרותו מהישיבה, מצביעים בנסיבות העניין על ויתור לכאורה, מצד המבקשת על זכות הטיעון המשלימה שניתנה לה ע"י המשיבה.

בעניין זה כבר נפסק לא אחת כי, משבחר העובד שלא לממש את זכות הטיעון שלו, אין לו להלין אלא על עצמו וכי בכך הוא ויתר על זכותו בעניין זה.

(ראה: דב"ע 231/98-03 ישראל גלבוע – מדינת ישראל עבודה ארצי לב(2) 139; ע"א 104/62 לנגייב – מלמד, פ"ד טז(3) 1875).

15. בנוסף לאמור לעיל, יש לציין את העובדה שבא כוח המבקשת, פנה מספר רב של פעמים למשיבה, כמי שמייצג את המבקשת, וביקש לדחות את מועדי השימוע שנקבעו ותיאם מועדים חדשים שהתאימו לו, והוא זה אשר בקש להעביר אליו את כל הזימונים לשימוע המיועדים למבקשת, (מכתביו מיום 18/11/05 ומיום 29/3/06). מכאן, ומשלא נסתרה הטענה שמכתב הזימון לשימוע הומצא למבקשת באמצעות ב"כ, ברי כי המשיבה יצאה ידי חובת הזימון של המבקשת לשימוע שנקבע ביום 15/5/06.

16. יתרה מזאת, ברור כי במסגרת בקשה זו יש לבחון את החלטת המשיבה בעניין פיטורי המבקשת לאור השינוי במצב העובדתי שחל אחרי שתי הבקשות הקודמות שלה לבית הדין, שעיקרן, חתימת ההסכם הקיבוצי המיוחד, ביום 28/4/04, שבו המבקשת מופיעה ברשימת המפוטרים, והעובדה כי התפקיד שמילאה המבקשת, מנהלת לשכת ראש המועצה, ( שלאחר האיחוד הפך לתפקיד מנהל לשכת ראש העיריה), כבר אויש ע"י אדם אחר שנבחר על סמך מכרז שהמבקשת השתתפה בו אך לא זכתה, ושבגינו לא נקטה המבקשת כל הליך כדי למחות על תוצאתו.

17. אין חולק שבעניינה של המבקשת התקיימו מס' שימועים אחרי חתימת ההסכם הקיבוצי שהאחרון ביניהם היה ביום 6/12/05, ובעקבותיו אף הוחלט על השהיית מתן החלטה בעניין פיטוריה, מתוך מטרה לבוא לקראת המבקשת ולאפשר לה לגשת למכרזים מתאימים אחרים בניסיון אחרון למנוע את פיטוריה, למרות ששמה כבר הופיע ברשימת המפוטרים שבהסכם הקיבוצי.

על רקע זה, עולה לכאורה כי טענת המבקשת כאילו לא נעשה דבר בעניינה במהלך התקופה בת חצי שנה מאז השימוע מיום 6/12/05 ועד למועד התכנסות ועדת השימוע ביום 15/5/06, גובלת לכאורה בחוסר תום לב. שכן מהעדויות, ובכללן עדות המבקשת עצמה ומ