ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דהן שלמה נגד עיריית אשדוד :

5

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

עב 003375/06

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

תאריך:

27/08/2008

בעניין:

דהן שלמה

ע"י ב"כ עוה"ד

וזינה רונן

התובע

נ ג ד

עיריית אשדוד

ע"י ב"כ עוה"ד

דרור גל וכרמית לוי

הנתבע

פסק דין

1. תביעה זו עניינה, טענות התובע בכל הקשור לאי מינויו לתפקיד מנהל מח' המחשוב והטכנולוגיה בנתבעת, עיריית אשדוד.

2. בכתב התביעה מפרט התובע השתלשלות עניינים ארוכת מועד, שבמרכזה ביטולם של מכרזים שפורסמו למשרה האמורה ומינויו של אדם שלא מתאים לתפקיד האמור.

3. האדם שמונה למשרה האמורה הוא מר יצחק מויאל ומינויו נעשה עוד בשנת 1997 ומכאן שטענתה הראשונה של הנתבעת היא, טענת התיישנות.

4. בישיבת יום 9.7.08 ולאחר שלא עלה בידינו להביא את הצדדים להסדר כלשהו, סוכם כי טענת ההתיישנות תיבחן תחילה כטענת סף והצדדים יסכמו טענותיהם בשאלה זו בכתב.

5. לטענת התובע "מדובר בעובד אשר משך שנים נדחה בלך ושוב, משל 'תמתין', 'הכל יהיה בסדר'".

6. התובע בסיכומיו אינו חולק על לוחות הזמנים המפורטים בהגנת הנתבעת, מה גם שמועדים אלו כלולים הן בתביעתו והן בנספחים לה, אלא שהוא מצרף לסיכומיו מזכר מיום 13.3.02, אשר לטעמו מוכיח כי העניין טופל גם בשנת 2002 ומכאן שההתיישנות תכנס לתוקפה רק בשנת 2009.

7. באשר לטענות בדבר שיהוי, ויתור או מניעות, טוען התובע כי איחור בהגשת התביעה אין בו כשלעצמו הוכחה על ויתור התביעה עצמה, מה גם שבמקרה שבפנינו פעל התובע לאורך השנים למצוא פתרון שלא באמצעות בית הדין.

8. מכאן שלדעתו של התובע יש לדחות את טענת ההתיישנות ולקדם את הדיון בתיק זה.

9. הנתבעת מנגד טוענת כי התביעה התיישנה הן מכוח חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 והן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1998.

10. באשר להתיישנות, הרי שאין חולק כי התביעה הוגשה ביום 31.12.06 וכי האירועים אליהם מתייחסת היא, התרחשו בשנים 1996 ו-1997 ומכאן שלכל המאוחר התיישנה התביעה כבר בשנת 2004.

11. הנתבעת אף מוחה על כך שהתובע צרף לסיכומיו מסמך משנת 2002, תוך הפרה בוטה של סדרי הדין וזאת לטענתה "תוך ניסיון אבסורדי לטעון כאילו מזכר זה מאריך את תקופת ההתיישנות עד שנת 2009".

12. בהתייחסה למזכר האמור, מציינת הנתבעת כי לא רק שאין בו כדי לסתור את טענת ההתיישנות, אלא שמסמך זה רק מחזק את טענותיה שבכתב ההגנה, לפיהן על מנת לשים קץ לתלונותיו של התובע, עדכנה הנתבעת, לפנים משורת הדין, את שכרו רטרואקטיבית והראיה, שלאורך שנים ועד להגשת התביעה, לא העלה התובע טענות בעניין.

13. עוד מציינת הנתבעת בסיכומיה, כי התובע לא פעל משפטית למניעת מינויו של מר מויאל בשנת 1997 ואף לא בנושא המכרזים מחודש 5/98 ו-3/99.

הכרעה

14. סעיף 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 קובע:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: "תקופת ההתיישנות") היא –

1. בשאינו מקרקעין – 7 שנים.

2. ...."

15. פסיקתו של בית הדין הארצי קובעת כי יש להתייחס באופן מצמצם לטענת התיישנות ולהעדיף את בירור ההליך לגופו על פני הכרעה בשאלת ההתיישנות. כך עולה מפסק דינו של כב' הנשיא אדלר בעניין עיריית גבעתיים נ' משה ברקוביץ ואח' (ע"ע 1406/02).

אולם אוסיף ואומר, כי נראה שגם על פי חוות דעת המיעוט של כב' השופט צור, נכון היה בענייננו להכיר בטענת ההתיישנות, שכן העובדות מעניין ברקוביץ שונות באופן מהותי מעניינו של התובע ודי אם נזכיר כי בעניין ברקוביץ מדובר היה בסכסוך בעל אופי "מעין קיבוצי" וקביעתו כי מדובר באפליה בין חברים באותה קבוצה. כן ניתן משקל לעובדה שהתובעים באותו עניין לא השהו את הגשת תביעתם יתר על המידה.

16. במקרה דנן לא ניתן למצוא נקודת משען כלשהי לטובת התובע שתאפשר את דחיית טענת ההתיישנות.

התובע העלה טענותיו במכתבים ובפניות ומשנוכח כי אינו נענה, חובתו הייתה להגיש את תביעתו בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, אותה קבע המחוקק. שכן כדברי הנשיא בעניין ברקוביץ:

"יש טעם רב בכך שתביעות תוגשנה תוך זמן סביר מהמועד שבו נוצרה עילתן. אנשים וגופים מכלכלים את מעשיהם למשך תקופה סבירה. מסמכים כמו פנקסי חופשה, תיקים אישיים של עובדים ופרוטוקולים של ישיבות נשמרים לתקופה מוגבלת. כך, בדרך כלל תקציבים של עסקים ואף של אנשים פרטיים נקבעים מראש לתקופה בת שנה או מספר לא גדול של שנים ובוודאי לא מעבר לשבע שנים. מעסיקים ועובדים זכאים לדעת אם הם חשופים לתביעות ולחובות. הם זכאים לדעת שתביעה תוגש נגדם רק בתוך תקופת ההתיישנות ועל כן עליהם לשמור את ראיותיהם רק בתקופה זו. ככל שחולף זמן רב יותר בין התרחשות אירוע לבין הגשת תביעה בגינו, כך גדל הקושי לקבוע את העובדות הנכונות והמלאות לגביו. משכך הכלל הוא כי בתי הדין לעבודה אינם רואים בעצם העלאת טענות ההתיישנות משום חוסר תום לב או פגם מוסרי כלשהו וממילא לא יפורש תמיד חוק ההתיישנות על דרך הצמצום. יש ליתן לחוק ההתיישנות תוקף מלא וליישמו בהתאם לתכליתו." סעיף 3 לפסה"ד.

17. אלא שלא רק במסמכים ושמירתם עסקינן, וטעם נוסף המועלה בסיכומי הנתבעת, הוא כי "התובע מתייחס בתביעתו לאירועים כה ישנים ולאנשים שזה שנים ארוכות כבר לא עובדים בעירייה." (סעיף 29 לסיכומים) ולכך אוסיף, כי שיני הזמן גם מכרסמות בזיכרונם של אנשים שהיו מעורבים באירועים וניהול של הליך בחלוף 10 שנים לאחר התרחשותם, שעה שלא הייתה כל מניעה בפני התובע להגיש את תביעתו מבעוד יום, אף בה כשלעצמה, יש כדי לעורר ספק ביחס לתום הלב העומד ביסודה של תביעה זו, תום לב שאף לו מחויב התובע, שעה שנקט בהליך זה.

18. בטרם אסיים את פסק הדין, ברצוני להתייחס למזכר אותו צרף ב"כ התובע לסיכומיו, תוך שיש לתת את הדעת לחומרה בה רואה הפסיקה צירוף מסמכים בעלי אופי ראייתי לסיכומים בדרך זו.

אלא שאין במסמך האמור דבר וחצי דבר, כדי לקדם את עניינו של התובע בשאלת ההתיישנות ואולי אף להיפך. שכן במסמך האמור מצוין במפורש כי השעות הנוספות אותן מוכנה לשלם הנתבעת לתובע, נועדה "להימנע מחשיפה לתביעה בבית הדין..." ומכאן הוכחה נוספת שהתובע שאחז במסמך זה, היה מודע לאפשרות להגיש את תביעתו, אלא שלא עשה כן וסמיכות הזמנים שבין מכתבו של התובע למר אריאל ללוש ראש וועדת הביקורת בעיריית אשדוד מיום 3.12.01, למזכר האמור שנכתב ביום 13.3.02, ושתיקתו המתמשכת של התובע מאז ועד להגשת תביעתו – מחזקת לטעמי את טענת ההתיישנות.

19. התוצאה היא אפוא, שיש לקבל את טענת ההתיישנות ומכאן שדין התביעה להימחק על הסף.

20. משמדובר בתובע הממשיך לעבוד בנתבעת החלטתי, לפנים משורת הדין, שלא להשית עליו הוצאות.

ניתן היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.