ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קונסקי מאיר נגד עיריית בני ברק :

בפני כבוד השופט רחמים כהן

תובעים

  1. קונסקי מאיר
  2. קונסקי חוה מלכה

ע"י ב"כ עו"ד רות אנושי

נגד

נתבעים

  1. עיריית בני ברק
  2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה, בני ברק

ע"י ב"כ עו"ד ערן פלס
3. זאב הופמן, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד אפרים נווה

פסק דין

עניינה של תובענה זו בנזקים שנגרמו, לטענת התובעים, כתוצאה מאי חיבור דירתם לרשת המים, וזאת בסך של 140,960 ₪, הכולל נזקים כאמור ועוגמת נפש.
רקע והליכים
הדירה נשוא התובענה היא דירה בת שלושה חדרים הממוקמת בקומת קרקע של בניין ברחוב רמב"ם 9/11 בבני ברק, ונבנתה בשנים 1998 - 1999 ( להלן – הבניין או הדירה, בהתאמה).
בעקבות אי קבלת היתר בניה וטופס 4 לבניין, אשר נבע לטענת נתבעות 1 ו- 2 (להלן- הנתבעות) ממחדלי היזמים והקבלנים של הבניין אשר לא השלימו את הדרוש לצורך קבלת היתר ולא שילמו היטל ההשבחה, הוגשה ביום 15.7.02 תובענה על ידי רוכשי זכויות בבניין ( להלן - משפחת דהאן) באמצעות נתבע 3 ( להלן- עו"ד הופמן) נגד בעלי המקרקעין בשל הפרת ההתחייבויות כלפיהם, אליה צורפה נתבעת 2 כמשיבה ( ת.א. 1898/02).
ביום 18.9.03 הוגשה תובענה נוספת על ידי דיירים אחרים בבניין, אשר אף הם יוצגו על ידי עו"ד הופמן ( ת.א. 2116/03). במסגרת זו התבקש בית המשפט למנות את עו"ד הופמן ככונס נכסים לבניין ולהסמיכו לבצע פעולות שונות, לרבות חיבור הדירות לרשת החשמל. ביום 21.9.03 החליט בית המשפט המחוזי, "למנות את עו"ד זאב הופמן ככונס נכסים לבניין ברחוב רמב"ם 9, בני ברק, ולהסמיכו לעשות כל פעולה הנדרשת לצורך חיבור הבית ודירת המבקשים לרשת החשמל כדין...".
לאחר מינויו של עו"ד הופמן ככונס נכסים פנה לנתבעת 2 וביקש, כי יינתן היתר לבניין וזאת כתנאי לקבלת טופס 4 וחיבורן של הדירות לרשת החשמל.
עו"ד הופמן המציא לנתבעת 2 כתב התחייבות, שנחתם על ידי מרבית הדיירים ( למעט התובעים), והנושא את התאריך 30.3.04, המופנה לוועדה המקומית, בו התחייבו להשלים את כל הדרוש בבניין לצורך קבלת טופס 4 (להלן – כתב ההתחייבות). במסגרת כתב ההתחייבות צוין, כי " עקב המצוקה הקשה אליה נקלענו שלא באשמתנו, מבוקש על ידינו- אישית ו/או באמצעות עו"ד הופמן ככונס נכסים לחיבור חשמל עפ"י מינוי בית משפט - מתן טופס 4 ליחיה"ד בבניין כבר בשלב זה, וזאת על יסוד התחייבויותינו שעל פי מסמך זה....." בהמשך מסמך זה צוין, כי " אנו נהא מנועים מלעלות ו/או מוותרים מראש על כל טענה ותביעה כלפיכם בכל הנוגע למתן ההיתר לבנין ו/או מתן טופס 4 המבוקש על ידינו. אנו נפצה ונשפה אתכם בגין כל תביעה שתוגש כנגדכם על ידי גורם כלשהו בגין מתן טופס 4 על ידם". עוד צוין, כי ההתחייבות היא בלתי חוזרת וכי רק בהסתמך עליה תיאות הוועדה המקומית להפיק טופס 4 .
בנוסף המציא עו"ד הופמן לנתבעת 2 אישור מדור פיקוח לפיו, הותקנו עמדות כיבוי אש בכל הקומות וכן, כי עו"ד הופמן פעל לחיבור חשמל תיקני לבניין. לאחר קבלת האישורים האמורים הונפק טופס 4 לבניין. בטופס 4 הוספה הערה, "החיבור בפועל עפ"י טופס 4 זה לכ"א מהיחידות הנ"ל, יבוצע אך ורק עפ"י הוראה בכתב של עו"ד הופמן שתנתן באישור אגף ההנדסה" (להלן- טופס 4 ).
ביום 18.4.04 וביום 11.5.04, הוציא עו"ד הופמן מכתבים המופנים לנתבעת 1 בהם צוין, כי יש לחבר את הדיירים המאוזכרים בהם לרשת המים והחשמל. שמם של התובעים לא לא אוזכר במכתבים, שכן במועד זה טרם חתמו על כתב ההתחייבות.
ביום 7.7.04 חתמו התובעים על כתב ההתחייבות והפקידו אותו בידי עו"ד אליעזר קיסטר, אשר שימש כיועץ המשפטי של הנתבעת 2 בתקופה הרלוונטית לתובענה ועד לחודש יוני 2006 (להלן- עו"ד קיסטר) שיק על סך 8,000 ₪. באותו יום הוציא עו"ד קיסטר מכתב המופנה לעו"ד הופמן המאשר את חיבורה של דירת התובעים לרשת החשמל והמים.
ביום 14.7. 04 הוציא עו"ד הופמן מכתב לעירייה בו כתב, שקיבל את מכתבו של עו"ד קיסטר ממר לוינטל, אביה של התובעת 2 ( להלן- לוינטל). עו"ד הופמן ציין במכתבו, כי עליו לברר הנושא עם המחלקה המשפטית ומחלקת ההנדסה בעירייה. עוד ציין עו"ד הופמן, כי הבהיר למר לוינטל שעל הטוען לזכות לבוא אישית ולהסדיר העניין בדומה לשאר הדירות בבניין, אולם מר לוינטל סירב ודרש, כי הקשר יהיה רק איתו.
בחודש יוני 2004 הגישו התובעים ומר לוינטל, שאף הוא בעלים של דירה בבניין, תובענה לבית המשפט המחוזי בתל- אביב, ת.א. 1770/04, במסגרתה עתרו למתן פסק דין הצהרתי על בעלותם בדירות בבניין וחיבורם לרשת המים והחשמל. ביום 14.7.04 מונתה ב"כ התובעים, עו"ד רות אנושי ( להלן- עו"ד אנושי), לכונסת הנכסים על המקרקעין, הידועים כחלקה 961 בגוש 6122 , שעליהם בנוי הבניין בו מצויה דירת התובעים. עו"ד אנושי הוסמכה לרשום את התובעים כבעלי הדירה וכן הוסמכה לחבר את דירת התובעים לרשת המים והחשמל. יצוין, כי הנתבעים בתיק זה לא צורפו כנתבעים לתובענה זו.
לאחר הגשת התובענה דנן ובמסגרת הדיונים המקדמיים חוברה דירת התובעים לרשת המים וזאת בהתאם להחלטת כבוד השופטת רחל ערקובי ( ראו החלטות כבוד השופטת ערקובי מיום 22.10.08 ומיום 18.11.08).
תמצית טענות התובעים
עו"ד הופמן מונה ככונס נכסים לדירה של משפחת דהאן וכן לחיבורה לרשת החשמל בלבד וחרג מסמכותו עת פנה לנתבעת 2 בדרישה למתן היתר וטופס 4.
התניה שהוספה לטופס 4 ולפיה, נדרש אישורו של עו"ד הופמן לחיבור הדירות נעשתה בהעדר סמכות חוקית ובניגוד לדין.
אחריותו של עו"ד הופמן כלפי התובעים נובעת מהעובדה, שנטל על עצמו להיות כונס הנכסים של כל הבניין, אף כי לא הוסמך לכך. על כן לקח על עצמו את החובה לטפל גם בעניינם של התובעים ובנסיבות אלו חב כלפיהם חובת זהירות.
מכתב הוועדה המקומית המאשר את חיבור דירתם לרשת החשמל והמים נמסר לעו"ד הופמן באופן אישי על ידי לוינטל אולם עו"ד הופמן לא עשה דבר על מנת לחבר את דירתם ופנה לעירייה במכתב מסתייג מאישור הוועדה המקומית וציין, כי עליו לברר את הנושא עם המחלקה המשפטית ועם מחלקת ההנדסה. לטענתם, ממכתב זה מתגלה עמדתו השלילית של עו"ד הופמן כלפיהם במסגרתו טען ללא כל בסיס, כי התובעים מבצעים בדירתם פעולות לא חוקיות.
עו"ד הופמן התחייב במכתבו מיום 31.3. 04 (ת/12) "להורות לחברת החשמל לחבר את כל אחת מהדירות בבניין שבנדון, לאחר קבלת אישור אגף ההנדסה בעיריית בני ברק לכך, בהתייחס לכל דירה בנפרד " על כן ולאחר קבלת אישור הוועדה המקומית היה עליו לחבר את דירתם, אך לא עשה כן.
התנהלות הנתבעות חמורה בשל התעלמותן ממכתבה של עו"ד אנושי מיום 21.9.04, אשר מונתה לכונסת נכסים של המקרקעין. מכתב אשר הופנה ישירות לעירייה, למהנדס העיר וליועץ המשפטי, במסגרתו נדרשו לחבר את דירת התובעים לרשת המים. לעניין זה טוענים התובעים, כי לא היה מקום לפניית העירייה לעו"ד הופמן בדרישה כי יגיב על מכתב זה ( ראו ת/16). כמו כן טוענים התובעים, כי העירייה התעלמה מכל המכתבים שנשלחו לאחר מכן על ידי עו "ד אנושי בהם דרשה את חיבור דירתם לרשת המים .
דיירי הבניין אשר ביקשו את מינויו של עו"ד הופמן לכונס נכסים איבדו את האמון בו ועתרו לביטול מינויו. ביום 15.10.07 בוטל מינויו של עו"ד הופמן וניתן צו פורמאלי המשחרר אותו מתפקידו ככונס נכסים. עו"ד הופמן נמנע מלהודיע לעירייה או לוועדה המקומית על ביטול מינויו.
בהתייחס לנזקים שנגרמו להם טוענים התובעים, כי לא ניתן היה להתגורר בדירה בשל אי חיבורה לרשת המים והחשמל על כן הפסידו דמי שימוש ראויים בדירה. סכומים אלה נאמדו בסך של 129,700 ₪, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמם, לתקופה משנת 2004 ועד למועד הגשת התובענה. לטענת התובעים, להפסד דמי השכירות יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית החל מכל חודש בו נגרם להם ההפסד ועד לתשלום בפועל. עוד עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.
תמצית טענות הנתבעות
לטענת הנתבעות יש לדחות התובענה נגדן לאור החלטת בית המשפט מיום 19.4.12 לפיה, בית משפט זה אינו הטריבונל המתאים לדון בטענה, כי טופס 4 אינו חוקי, שכן תקיפת הטופס צריכה להעשות במסגרת עתירה מנהלית ולא בפני בית משפט השלום.
עוד טוענות הנתבעות, כי מייד לאחר שהתובעים חתמו על כתב ההתחייבות פעלה העירייה באופן מיידי והודיעה לכונס הנכסים, כי מבחינתן אין מניעה לחבר את הדירה למים וחשמל וכי עו"ד קיסטר העביר מכתב בעניין עוד באותו יום. על כן טוענות הנתבעות, כי כלל לא ברור מה הן הטענות המופנות כלפיהן שעה שנציג שלהן אישר, מייד לאחר חתימת התובעים על כתב ההתחייבות, לחבר אותם לחשמל ומים. לטענת הנתבעות, ככל שידוע להן התובעים נמנעו מלפנות לעו"ד הופמן לצורך מתן הוראות לחיבור הדירה.
תמצית טענות עו"ד הופמן
בית המשפט המחוזי הסמיך אותו לעשות את כל הדרוש לצורך חיבור הבניין כולו, לרבות דירתה של משפחת דהאן, לרשת החשמל והמים ולצורך חיבור הבניין כאמור וקבלת היתר בנייה וטופס 4 נדרשו פעולות הנוגעות לכל הבניין.
אין יריבות בין עו"ד הופמן לבין התובעים, שכן התובעים לא שכרו את שירותיו ואין הוא חב להם חובת זהירות. בייחוד, שעה שלא עשו דבר על מנת לפעול לחיבור דירתם לרשת החשמל והמים.
עוד טוען עו"ד הופמן, שלא קיבל את מכתב העירייה וראה אותו לראשונה כאשר מר לוינטל הגיע למשרדו, אז הוא פנה בעניין במכתב לעירייה. מאז אותו ביקור התובעים לא הגיעו למשרדו וגם לא מר לוינטל ובידו ייפוי כוח מטעם התובעים, כנדרש.
לטענת עו"ד הופמן, בשלב מסוים נודע לו מהעירייה , שעוה"ד אנושי מונתה ככונסת נכסים לדירת התובעים. על כן, עו"ד אנושי היא זו שהוסמכה לטפל בחיבור דירתם לרשת החשמל והמים ומעת מינויה א ין מקום, כי התובעים יבואו אליו בטרוניות שכן כבר לא הייתה לו סמכות לפעול לחיבור הדירה.
עד למועד הגשת התובענה, עו"ד אנושי לא פנתה לעו"ד הופמן במכתב ובו בקשה לחבר את הדירה לרשת החשמל והמים או במכתב בו היא דורשת שלא לסכל את חיבור הדירה כפי שנטען בכתב התביעה.

בנוסף טען עו"ד הופמן, כי ניתן היה להעלות כלפיו טענות בדבר העדר אובייקטיביות לו פעלו התובעים בהתאם להנחיותיו ובה בעת הוא היה מסרב לחברם לרשת המים והחשמל.

דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות המסקנה היא , שיש להורות על דחיית התובענה.
טענת הנתבעים להעדר יריבות
הנתבעים חזרו בסיכומיהם על הטענה, שיש לדחות את התובענה נגדם מהטעם שהתובעים אינם "בעל דין נכון" בתובענה, שכן המחו את זכות התביעה ללוינטל. טענה זו נדחתה בהחלטה מיום 10.4.13, במסגרת בקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף, אשר הוגשה לאחר שמיעת ראיות התובעים בתיק. בהחלטה נקבע, כי אין מדובר בהמחאת הזכות לקבלת פירות התובענה, אלא בהסכמה בין התובעים לבין מר לוינטל, שאם יזכו בתובענה יעבירו אליו את הכספים שיתקבלו מהנתבעים וכי עצם העובדה, שיש בין מר לוינטל לבין התובעים הסכמה, כי יקבל מהם את הכספים אינה הופכת את ההסכם להמחאת זכות על פי חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969. לא מצאתי, כי הנתבעים הניחו במסגרת סיכומיהם נימוקים חדשים המצדיקים את שינוי ההחלטה מיום 10.4.13.
טענת אי חוקיות התניה בטופס 4
טענה נוספת אשר יש להורות על סילוקה כבר בפתח הדיון היא טענת התובעים כלפי הנתבעות ולפיה, הוספת התניה לטופס 4 אשר ייפתה את כוחו של עו"ד הופמן להחליט בנוגע לחיבור הדיירים לחשמל ומים נעשתה בניגוד לדין.
לטענת התובעים, הנתבעים לא היו רשאים לקבוע בטופס 4 את ההגבלה לפיה, החיבור של הדירות יב וצע אך על פי הוראה בכתב של עו"ד הופמן, שתינתן באישור אגף ההנדסה. תניה זו משמעה זכות וטו לעו"ד הופמן לחיבור דירת התובעים לרשת החשמל והמים חרף העדר כל הסמכה מצד בית המשפט ובהעדר סמכות חוקית להאצלה או הגבלת סמכות הרשות המאשרת. לטענתם, הכנסת התניה האמורה מהווה חוסר תום לב, רשלנות רבתי, חריגה מסמכות ואף מטרד ליחיד.
עוד טענו התובעים, שהוספת התניה נעשתה, בהתאם לעדותו של עו"ד קיסטר, על מנת להבטיח את השתתפות הדיירים בתשלומים שהוצאו על ידי כונס הנכסים לשם ביצוע עבודות הנדרשות לצורך קבלת טופס 4 וכי מעדותו של עו"ד קיסטר עלה, כי הדבר נעשה מטעמים זרים, שאין להם קשר לחוק התכנון והבניה ומטרתה הייתה לשמור על האינטרסים של כונס הנכסים . עוד טענו, כי לא היה מקום להוספת ההתניה, שכן העירייה היתה יכולה לעשות שימוש בשיק שמסרו על סך של 8,000 ₪.
באשר לטענות שהועלו על ידי התובעים ביחס לחוקיות התניה אשר הוספה על ידי הנתבעות לטופס 4 ולפיה נדרש אישור עו"ד הופמן לחיבור היחידות לרשת החשמל והמים , אין אלא להפנות להחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 19.4.12 במסגרתה נקבע, כי תקיפת חוקיות טופס 4 צריכה הייתה להיעשות במסגרת עתירה מנהלית ולא במסגרת דיון זה ( ראו עמוד 63 לפרוטוקול). על כן, לא ניתן לדון בטענות התובעים, כי לא היה מקום להוסיף את התניה לטופס 4 או לטענתם, כי הוספת התניה נעשתה משיקולים לא ראויים.

התביעה נגד עו"ד הופמן
התובעים מעלים מספר טענות נגד עו"ד הופמן, שאחת מהן היא כי חרג מסמכותו משום ש מונה ככונס נכסים לדירת משפחת דהאן בלבד ולחיבורה לרשת החשמל וכי פעל ללא סמכות עת פנה לנתבעת 2 בדרישה לקבלת טופס 4 וכן, כי כפה עצמו על שאר הדיירים. דין טענה זאת להידחות.
בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי לעניין מינויו של עו"ד הופמן נקבע כדלהלן:
"למנות את עו"ד זאב הופמן ככונס נכסים לבניין ברחוב רמב"ם 9, בני ברק, ולהסמיכו לעשות כל פעולה הנדרשת לצורך חיבור הבית ודירת המבקשים לרשת החשמל כדין...".
(הדגשה הוספה – ר.כ.)
מההחלטה עולה, כי עו"ד הופמן מונה ככונס נכסים "לבניין", ולא רק לדירה אחת וכן, כי הוסמך לפעול לחיבור "הבית ודירת המבקשים", דירת משפחת דהאן, לרשת החשמל.
באשר לטענה, כי מינויו היה אך לצורך חיבור הבניין לחשמל בלבד ולא לצורך קבלת טופס 4 או חיבור הבניין לרשת המים , ציין עו"ד קיסטר בתצהירו, כי כניסה ושימוש למגורים בבניין מותרים על פי דיני התכנון והבניה אך ורק על יסוד מתן היתר בניה ועם מתן טופס 4 לבניין ויחידותיו המונפק על ידי הוועדה המקומית. על פי חוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן- חוק התכנון והבניה) לא ניתן לבצע חיבור מים לדירה או חיבור לחשמל ללא שהוצא טופס 4 . עוד ציין עו"ד קיסטר בתצהירו, שניתן לקבל טופס 4 עבור בניין חדש שנבנה על פי היתר וכי טופס זה לא ניתן במפוצל ובנפרד לכל אחת מיחידות הדיור הכלולות בהיתר. עו"ד קיסטר הוסיף וכתב בתצהירו, כי במקרה דנן טופס 4 ניתן לכונס הנכסים בהתאם להוראת בית המשפט לפיה, מונה עו"ד הופמן לתפקיד זה. על פי טופס 4 שניתן לכונס הנכסים בכוחו להסדיר את החיבורים הנגזרים ממנו, קרי חיבור למים, לחשמל ולטלפון וזאת באמצעות פנייתו לגורמים הרלוונטיים ( סעיף 10 לתצהירו).
עו"ד קיסטר נחקר ביחס לנושאים אלו, עדותו הייתה אמינה ולא נסתרה על ידי התובעים. עו"ד קיסטר, אשר שימש כיועץ המשפטי של נתבעת 2 עד ליוני 2006, העיד כי לצורך חיבור הבניין לרשת החשמל והמים היה צורך בביצוע פעולות מקדימות וזאת לשם קבלת היתר בנייה וטופס 4, שרק לאחר קבלתם ניתן לחבר את הבניין לרשת החשמל והמים. באשר לקבלת טופס 4 הבהיר עו"ד קיסטר בעדותו, כי לא ניתן לקבל טופס 4 לדירה אחת בלבד והוא ניתן לבניין כולו. עוד הבהיר עו"ד קיסטר, שאין אפשרות לתת טופס 4 לחיבור חשמל ללא חיבור לרשת המים וכי שני החיבורים מאושרים יחד (ראו עדותו של עו"ד קיסטר, עמודים 74 – 76 לפרוטוקול ).
לאור עדותו של עו"ד קיסטר, שיש צורך בקבלת טופס 4 לשם חיבור הבניין למים וחשמל המסקנה היא, ש פועלו של עו"ד הופמן להוצאת טופס 4 וחיבור הבניין לרשת המים והחשמל תואמת את מינויו ולא נעשתה בחריגה מסמכות.
טענה נוספת שהעלו התובעים הייתה, שלא הוכחו הוצאות שכונס הנכסים הוציא מכיסו או הוצאות שהדיירים חוייבו בתשלומם לצורך קבלת ההיתר וכי, בהתאם לעדותו של עו"ד הופמן, התשלומים הכספיים בוצעו על ידי הדיירים, ללא כל תשלום מצידו. לטענת התובעים, עו"ד הופמן לא דרש מהם לשלם לו הוצאות או שכר טרחה וכאשר נפגש עם לוינטל לא ביקש ממנו דבר ואף לא דיווח לו בדבר העלויות ביחס לב ניין. לטענת התובעים, טענת עו"ד הופמן בעניין ההוצאות לצורך קבלת ההיתר היא טענה חסרת בסיס אשר נועדה למנוע את חיבורם לרשת המים והחשמל.
נטל השכנוע להוכחת טענה זו מוטל על התובעים, אך זו לא הוכחה. טענה זו הועלתה על ידי לוינטל ללא כל אסמכתה ולא נתמכה בעדות נוספת כגון עדות של אחד מדיירי הבניין. מנגד עמדה עדותו של עו"ד הופמן אשר העיד לעניין זה את הדברים הבאים ( עמודים 98 – 99 לפרוטוקול):
ש. בשביל מה היית צריך שמישהו מקונסקי יבוא באופן אישי, מה רצית ממנו?
ת. שיחתום על התחייבות לשאת בכל ההוצאות שהיו ושהוא מחויב בהם בחיבור החשמל.
ש. איזה הוצאות?
ת. היה צריך לעשות את המונים, הארגזים המיוחדים, חשמלאי, ארונות תקניים. כמו כן לצורך קבלת טופס 4 היה צריך אישור כיבוי איש ונדרשנו לשים זרנוקים ומטפים והוצאות נוספות.
ש. אף שבר מזה אתה לא שילמת?
ת. הדיירים שילמו. היה מישהו שריכז את הפעילות ואני הייתי צריך לוודא שכל אחד משלם את חלקו. אני בתור כונס הייתי אחראי להוצאות משום שהפעולה נעשתה על ידי. קיבלתי מימון ביניים על ידי חלק מהדיירים והיתר החזירו למי שנתן את מימון הביניים. אני לא זוכר מי בדיוק מימן את זה, אבל אני זוכר שהיו אנשים פעילים – ברינגר והחותן שלו, היה לנדור ואוחיון שבדק את החשבונות, בן של דיין. היה גם צריך לחתום על התחייבות לשאת בהוצאות נוספות, לכן צריך התחייבות אישית.
ש. באותו זמן אמרת ללבנטל שצריך לשלם כספים?
ת. כן, ברור.
ש. כמה ביקשת ממנו?
ת. לא ביקשתי ממנו שום דבר. אמרתי לו שבתו וחתנו צריכים לבוא ולחתום אישית כמו שאר הדיירים ואז יימסר להם החשבון.
.......
ש. היה לך באותו זמן כבר חשבון כמה צריך לשלם?
ת. אני לא זוכר בדיוק, אבל היו הוצאות כבדות. רוב ההוצאות הוצאו כבר קודם. אני זוכר שזה היה כרוך בעשרות אלפי שקלים בסך הכל".

עו"ד הופמן טען בסיכומיו, שהאחראים על גביית הכספים היו דיירים בבניין ולא הוא עצמו ועל כן לא ידע לספק פרטים ספציפיים באשר לגובה ההוצאות. מכיוון שעדותו של עו"ד הופמן בעניין זה לא נסתרה ומנגד, התובעים לא הציגו כל תימוכין לטענתם, כי דרישתו של עו"ד הופמן לתשלום הוצאות הייתה חסרת בסיס ונועדה למנוע את חיבורם לרשת החשמל והמים , הטענה נדחית.
עוד טענו התובעים, כי לאחר שפנו לעו"ד הופמן יחד עם מכתבו של עו"ד קיסטר, היה עליו לחברם לרשת המים ולא היה מקום, כי יפנה בהסתייגות לעירייה, כפי שעשה. לטענתם, פנו אליו פעמים רבות אך הוא לא נענה לדרישתם לחיבורם לרשת המים.
לעניין זה הצהיר עו"ד הופמן, כי יום אחד הופיע במשרדו מר לוינטל וטען, שיש לו מכתב מהיועץ המשפטי של נתבעת 1 המורה על חיבור התובעים לרשת המים והחשמל. עו"ד הופמן הבהיר למר לוינטל, כי לא קיבל את המכתב וכי על התובעים להופיע אישית או לתת למר לוינטל ייפוי כוח ואז עו"ד הופמן יוכל להתייחס לטענותיהם ולסכם עמם בנוגע להשתתפות בהוצאות וכן ביצוע מטלות, שקיבלו עליהם יתר הדיירים לצורך קבלת היתר בניה וטופס 4. כמו כן הדגיש, כי עליהם לקבל אישור מאגף ההנדסה וזאת על פי היתר הבנייה וכי בכוונתו לברר את העניין עם העירייה (ראו סעיפים 8-9 לתצהירו של עו"ד הופמן). לטענת עו"ד הופמן, מאז אותו ביקור לא נעשתה אליו כל פניה לא של התובעים ולא של מר לוינטל (סעיף 21 לסיכומי ו).
במסגרת הדיונים המקדמיים בתיק ובהתאם להחלטותיה של כבוד השופטת רחל ערקובי ( ראו החלטות מיום 8.3.09, 21.4.09, 6.5.09) היה על התובעים לצרף אסמכתאות המוכיחות, כי הם ( ולא לוינטל) פנו לעו"ד הופמן לצורך חיבורם לרשת החשמל והמים וזאת על מנת שיוכלו להוכיח תביעתם נגדו. התובעים לא המציאו כל אסמכתה בעניין, אף כי חשיבות הצגת מסמכים אלו הובהרה להם בהחלטותיה של השופטת ערקובי.
לוינטל נשאל בחקירתו הנגדית, מדוע לא המציאו התובעים מסמכים המוכיחים, כי פנו לעו"ד הופמן בבקשה לחבר את הדירה למים ולחשמל, וזאת בהתאם להחלטותיה של כבוד השופטת ערקובי והשיב כדלהלן ( עמוד 49 לפרוטוקול):
ש. ........ אתם יודעים שזה לב ליבו של העניין, ואתם יודעים שבית משפט נדרש לעניין הזה בשורה של החלטות וקדם משפט, יש לך אסמכתא לפניה בכתב אל עו"ד הומפן לפני הגשת התביעה על כך שהוא לא מחבר אותכם למים, לא נותן מכתב לעירייה, יש לך?
ת. בבית הדין הרבני יש לי שהגשתי צירופים והוא מתנגד שאגיש את זה לבית המשפט, היתי אצלו לבד, כתבתי לו מכתבים, הכל ישנו, אני אביא הכל.
ש. איפה המכתבים שכתבת לעו"ד הופמן הרי השופטת כותבת 3 החלטות בענין?
ת. נמצאים בתיק אצל עורכת הדין, היא צריכה להביא את זה ש. יש לך הסבר איך זה שעד היום אחרי כל מה שהיה בשלבי קדם המשפט עורכת הדין שלך לא מביאה את המכתב שכתבת לעו"ד הופמן הרי זו עילת התיק?
ת. היא נמצאת פה אתה יכול לשאול אותה, אתה שואל אותי עליה?
ש. אתה הרי נכחת בכל ישיבת קדם משפט נכון?
ת. כן, אולי פיספסתי אחת שתיים.
ש. אתה יודע מהחלטות האלה של השופטת שצריך להמציא אסמכתאות, אתה לא מדבר עם עו"ד אנושי על העניין הזה?
ת. אין לי תשובה. תבעתי את עורך דין הופמן והופמן ידע מהכל והוא זרק אותי, מה אתה רוצה שאני אעשה, לכן באתי לבית המשפט פה. (ההדגשה הוספה – ר.כ.)

לוינטל טען, כי קיימים מסמכים המעידים על פניה לעו"ד הופמן ואף ש חשיבות מסמכים אלו הובהרה בהחלטות השונות אשר ניתנו על ידי כבוד השופטת רחל ערקובי, לא פעלו התובעים, אשר נטל השכנוע מוטל עליהם, לצרף מסמכים אלו, והעניין פועל לחובתם.
לוינטל טען, לראשונה בחקירתו הנגדית, כי מסר לעו"ד הופמן ייפוי כוח מטעם התובעים ( עמוד 50 לפרוטוקול). מעבר לעובדה, שטענה זו נטענה לראשונה בעדותו של מר לוינטל, היא לא גובתה בכל אסמכתה מטעם התובעים. לאחר שהוגשו ראיות הנתבעים ונשמעה עדותו של לוינטל, הגישו התובעים בקשה להגשת תצהירה של תובעת 2. בהחלטה מיום 7.11.12 התרתי הגשת סעיפים 1,2 לתצהירה של התובעת בלבד , בהם נטען, כי התובעים מסרו ללוינטל ייפוי כוח על מנת לטפל ברכישת הדירה וכן לטפל בכל העניינים הכרוכים בכך לרבות הטיפול מול הנתבעות ועו"ד הופמן. כאשר נחקרה התובעת ונשאלה, האם היא יכולה להציג את ייפוי הכוח טענה, כי מסרה אותו לאביה ( עמוד 67 לפרוטוקול). ייפוי כוח זה לא הוצג חרף חשיבותו לצורך חיזוק טענות התובעים.
עוד טוענים התובעים, מפיו של לוינטל, כי למרות שעו"ד אנושי מונתה ככונסת נכסים, עו"ד הופמן והנתבעות לא איפשרו לה לחבר את הדירה לחשמל ( עדותו של לוינטל, עמוד 51 לפרוטוקול). כאשר נדרש לוינטל להציג מסמך של עו"ד אנושי הפונה לעו"ד הופמן ומודיע לו, כי מונתה לכונסת נכסים והיא דורשת, כי דירת התובעים תחובר לרשת המים והחשמל, או לחלופין, כי עו"ד הופמן יימנע מסיכול חיבור דירת התובעים לרשת המים והחשמל או כי עו"ד אנושי פנתה לבית המשפט בבקשת סעד כלפי עו"ד הופמן, המסכל את מינויה, טען לוינטל, כי המכתבים בידי עו"ד אנושי ( עמוד 52 לפרוטוקול). אף בעניין זה לא הציגו התובעים כל ראיה לאשש את טענתם .
לאור כל האמור, התובענה נגד עו"ד הופמן - נדחית .
התביעה נגד נתבעות 1 ו- 2
לאחר שהתובעים חתמו על כתב ההתחייבות והפקידו שיק בידי הנתבעות, עו"ד קיסטר שלח מכתב לעו"ד הופמן ובו ביקש לחבר את התובעים לרשת החשמל והמים. לעניין זה טענו הנתבעות, כי לאחר שהנפיקו אישור לחיבור התובעים לרשת המים והחשמל היה עליהם לפנות לעו"ד הופמן, לשלם לו כספים לצורך כיסוי עלות ההוצאות בגין מונה וארונות חשמל ולחתום על מסמכים בהתאם לדרישתו, אך התובעים לא עשו כן.
בנסיבות אלו בהן עולה, כי הנתבעות הוציאו מייד עם קבלת ההתחייבות והשיק הודעה על חיבור התובעים לרשת החשמל והמים, הרי שפעלו כנדרש ולא נפל פגם בהתנהלותן.
לטענת התובעים, העירייה לא הייתה זקוקה לאישורו של עו"ד הופמן לצורך חיבורם לרשת החשמל והמים, והיה עליה לעשות כן מייד לאחר קבלת כתב ההתחייבות והשיק. לעניין זה העיד עו"ד קיסטר, כי אם לא הייתה ההערה בטופס 4 לעניין הצורך בקבלת אישורו של עו"ד הופמן, דירת התובעים הייתה מחוברת לרשת החשמל והמים לאחר קבלת טופס 4 ( עמוד 76 לפרוטוקול). טענה זו מהווה תקיפה של התניה שהוספה לטופס 4, ואשר בהתאם להחלטה מיום 19.4.12 בית משפט זה אינו האכסניה המתאימה לדון בתוקפה ודין הטענה להדחות .
עוד טענו התובעים, כי העירייה התעלמה ממכתבה של עו"ד אנושי מיום 21.9.04 לפיו מונתה לכונסת נכסים , ובהתאם נדרשו הנתבעות לחבר את דירתם לרשת החשמל והמים וכי לא היה מקום, כי העירייה תפנה בעניין לעו"ד הופמן. לעניין זה הצהיר עו"ד קיסטר, כי הנתבעות לא היו צד לתובענה שהגישה עו"ד אנושי (ת.א. 1770/04) וכי הפסיקתה שם ניתנה לאחר שכבר הושלם הליך חיבורם של 12 יחידות דיור בבניין לרשת המים והחשמל על פי טופס 4 והוראת כונס הנכסים ולאחר שכבר ניתן אישורה של הוועדה המקומית לחיבורה של דירת התובעים (ראו סעיפים 10ז'-10ח' לתצהירו של קיסטר).
אף אם תתקבל הטענה, כי הנתבעות כפופות להחלטה על מינויה של עו"ד אנושי ככונסת נכסים, אף כי לא היו צד לת ובענה (לעניין זה ראו עדותו של עו"ד הופמן אשר ציין, כי פנייתה של עו"ד אנושי להתמנות ככונסת נכסים נעשה ללא יידועו וללא יידוע יתר הדיירים וללא ציון העובדה, כי הוא מונה כבר לכונס נכסים, עמוד 97 לפרוטוקול), עדיין אין לקבוע, כי מינויה של עו"ד אנושי מבטל את מינויו של עו"ד הופמן. אין בפסיקתה אשר נחתמה במסגרת ההליך בו מונתה עו"ד אנושי ככונסת נכסים כל הוראה ביחס למינויו או בטלות מינויו של עו"ד הופמן ככונס נכסים . בנוסף לכך, לא מצאתי כי עצם מינויה של עו"ד אנושי מוביל לבטלות טופס 4 והתניה במסגרתו ולפיה נדרש אישורו של עו"ד הופמן. מכאן, שהיה על עו"ד אנושי לפנות לעו"ד הופמן ולא הוכח, כי פניה זו נעשתה.
מכאן, שלא נפל דופי בהתנהלותן של הנתבעות עת פנו לעו"ד הופמן לצורך קבלת עמדתו.
ביולי 2007 בוטל מינויו של עו"ד הופמן. בנסיבות אלה היה על התובעים או עו"ד אנושי לפנות לנתבעות, להציג להן את האסמכתה בדבר ביטול מינויו של עו"ד הופמן ולבקש מהן לחבר את התובעים לרשת המים, אך התובעים לא עשו כן.
התובעים טענו בסיכומיהם להפליה ביחס כלפיהם, שכן היו דירות אחרות ש חוברו לרשת החשמל והמים אף כי לא חתמו על טופס ההתחייבות. לעניין זה הפנו התובעים למשפחת ראב"ד אשר באישור מיום 18.4.04 אושר לחברם אף כי באותו מועד טרם חתמו על כתב ההתחייבות. אציין, כי מדובר בטענה אשר לא נטענה בכתב התביעה והמהווה הרחבת חזית אסורה.
התובעים הוסיפו וטענו בסיכומיהם, כי דוגמא להתנהלותם הלקויה של הנתבעות ניתן לראות בה.פ. 176958/01 שם נקבע, כי הנתבעות הפרו את חובת הגילוי וחובת תום הלב. בנוסף הפנו התובעים לפסק דינו של כבוד השופט דלוגין בת.א. 85502/05 לוינטל נ' עיריית בני ברק ( מיום 1.5.12, להלן- פסק הדין בתביעת לוינטל) במסגרתו נדונה טענת לוינטל נגד הנתבעים, כי דירתו לא הוכללה בהיתר הבנייה. כבוד השופט דלוגין קיבל את טענתו של לוינטל, שהנתבעים לא פעלו כראוי בכל הנוגע למתן היתר לדירתו, אך דחה את טענת לוינטל, כי נגרמו לו נזקים בשל כך. אין בפסקי דין אלו כדי לסייע לתובעים, שכן מדובר במקרים עובדתיים שונים אשר לא ניתן ללמוד מהם לעניין הנדון כאן. בנוסף, בכל הנוגע לפסק הדין בתביעתו של לוינטל, אני מקבל את טענות הנתבעות, שאין לאמץ את קביעותיו של פסק דין ביחס לעדותו של עו"ד קיסטר וזאת אף בשים לב לכך, כי עו"ד קיסטר שימש שם כעד ולא כבעל דין.

הוכחת הנזק הנטען
אף אם היה נקבע, כי התנהלותם של הנתבעים היא אשר גרמה לאי חיבור דירתם של התובעים לרשת המים והחשמל ועל כן הם זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מכך, הרי שהיה מקום לדחות את התביעה בגין רכיב זה אשר לא הוכח.
לטענת התובעים, בשל אי חיבור הדירה לרשת המים והחשמל נאלצו לשכור דירה חלופית תוך תשלום דמי שכירות של 300 $ לחודש וזאת עד ליום הגשת התובענה. התובעים לא טרחו לצרף לראיותיהם העתק של הסכם השכירות לצורך הוכחת טענה זו, אף כי הנטל להוכחת הנזקים מוטל עליהם.
להוכחת נזקיהם צירפו התובעים חוות דעת של שמאי המקרקעין משה שלנג מיום 15.10.2010 (להלן- שלנג, ו- חוות הדעת, בהתאמה) במסגרתה העריך מר שלנג את דמי השכירות הראויים עבור הדירה החל משנת 2004 ועד לשנת 2009. לעניין חוות דעתו של מר שלנג יצויין, כי אינה מסייעת לתובעים. בחוות דעתו ציין מר שלנג, שהוא מעריך את דמי השכירות הראויים עבור הדירה מבלי שפירט כיצד העריך את דמי השכירות ומה היו המקורות עליהם התבסס. לחוות דעתו לא צורפו כל נתונים או חוזים עליהם הסתמך לצורך הערכת דמי השכירות. בעדותו נשאל כיצד ביצע את חישוב דמי השכירות והשיב כדלהלן :
ש. לפני שגיבשת את חוות דעתך על מה הסתמכת, מה היה בפניך?
ת. יש שני דברים, חוזה שכירות של התקופה האחרונה שאני יכול להשליך לתקופה אחורה של הסביבה הקרובה, רמב"ם 14, אבן גבירול, רח' מימון, היה לי חוזה. בנוסף, כמו לרוב השמאים שמנויים למערכת נדל"ן יש מערכת שמספקת מידע על דירות שמוצעות למכירה ודירות שמוצעות להשכרה, מה שמוצע להשכרה ונדרש מחיר מסוים אז מהמידע הזה הלכתי על הצד הנמוך...
ש. יש לך להציג לנו את הנתונים האלה בהתייחס לאותם שנים בה ניתנה חוות הדעת?
ת. זה אצלי במחשב ואני יכול להדפיס ולהביא. יש לי כאן מספר חוזי שכירות.
(ההדגשה הוספה – ר.כ.)
המומחה ביקש להציג את הסכמי השכירות עליהם הסתמך לצורך הכנת חוות דעתו. מהם עולה, כי הסתמך על 5 חוזים מהשנים 2009 – 2010, כאשר התביעה הנדונה מתייחסת לשנים 20004 – 2008. כאשר המומחה נשאל , כיצד הוא מסתמך על חוזים אלו השיב כדלהלן :
"ש. איך אתה מסתמך, אני מחזיק כאן 5 חוזים שהצגת לי שמתייחסים לשנים 09, 10, מה רלוונטי חוזים מ- 09 כשהשומה שלך מתייחסת לשנים 04 - 08?
ת. אנחנו עושים התאמה לזמן ומפחיתים בהנחה אם אנחנו יודעים שמחירי השכירות עלו ב- איקס אני מוריד אחוז מסוים.
ש. אם אתה רוצה לדעת כשאתה עורך חוות דעת בסוף 10, אתה רוצה לדעת מחירי שכירות בשנים 04 עד 08, אז אתה אמור לאתר חוזים שמתייחסים לתקופה הזו, לראות מה היתה רמת המחירים באותה תקופה, מה זה מעניין מה עלו המחירים ב- 10?
ת. אתה טועה. כי גם אם אין לי חוזים לשנת 06 זכותי כשמאי מהבחינה המקצועית להגיד שהיתה עליה של 5 -6 % ולהפחית מהחוזה שיש לי לשנה הקודמת.
ש. אבל אם אתה אומר שהיתה עליה אתה צריך לאתר קודם את החוזים שהיום ב- 04,05,06,07,08 כדי שנראה איזה עליות היו?
ת. חוזים לשנים 07, 06 יש פה.
ש. כמה חדרים הדירה שלנו?
ת. 3 חדרים
ש. אתה מצרף חוזה מ- 07 על דירת 2 חדרים ומצרף חוזה מ- 05 או 08 ולא כתוב כמה חדרים, כמה חדרים?
ת. גם זו דירת 2 חדרים
ש. איפה זה כתוב, כתוב בחוזה איזו דירה זו?
ת. בחוזה עצמו לא כתוב".
(ההדגשה הוספה – ר.כ.)
נדמה, שאין בחוות דעתו של מר שלנג כדי להוכיח מה היו דמי השכירות במועדים הרלוונטיים לתובענה. אין די בצירוף מספר חוזים, אשר נערכו במועדים לא רלוונטיים ומתייחסים לדירות בגודל שונה מגודלה של דירת התובעים, כדי להוות הוכחה מספקת לדמי שכירות ראויים . יצויין לעניין זה, כי כלל לא ברור כיצד קבע מר שלנג, כי הייתה עלייה של 5%-6% בגובה דמי השכירות. מדובר בטענה אשר נטענה על ידי מר שלנג ללא כל אסמכתה.
עוד יצויין, כי כאשר ניתן להוכיח את הנזק בפועל , במקרה הנדון דמי שכירות, אך התובעים לא השכילו להוכיחו, ימנע בית המשפט מלפסוק על דרך האומדנה. בעיקר נכון הדבר כאשר אין לבית המשפט כל אמצעי לביצוע אומדנה שכזו ( ראו רע"א 8826/03 דוד כהן נ' ב.מ. נירים).
בנסיבות אלו אין צורך להדרש לטענות הנתבעים לפיהן, יש לדחות התובענה בשים לב לאסמכתאות שצורפו על ידם והמוכיחות, כי לא נעשה כל שימוש בדירה גם בשנים שלאחר הגשת התובענה, קרי במשך 5 שנים לאחר חיבור הדירה לחשמל ולמים.
סוף דבר
התובענה נדחית במלואה.
התובעים ישלמו לנתבעות 1 ו – 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ ולנתבע 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. סכומים אלה ישולמו עד ליום 15.3.15, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ‏15 פברואר, 2015, ‏כ"ו שבט, תשע"ה, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קונסקי מאיר
נתבע: עיריית בני ברק
שופט :
עורכי דין: