ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמילה איתי נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש בע

בל 001277/08

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

27/08/2008

בעניין:

סמילה איתי

ע"י ב"כ עו"ד

מילר זיו

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

אילנית גדקר-אהרוני

המשיב

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנושא ניידות, מיום 26/11/2007 אשר קבעה למערער מוגבלות בניידות בשיעור 50% לפי סעיף א' (6).

2. עיקר טענות המערער:

א. המערער סובל מהתקפות אפילפסיות שנעות בין 10 ל-15 ביום ולאחר כל התקף המערער נותר משותק משך כשעה. העובדה שבבדיקת הוועדה לעררים המערער לא סבל מהתקף אפלפסי לא צריכה לעמוד לא לרועץ.

ב. על הוועדה היה לקבוע למערער דרגת מוגבלות גבוהה יותר.

ג. על הוועדה היה לקבוע למערער נכות גם בגין הגבלות בכושר תנועת המפרקים.

3. לטענת ב"כ המשיב לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה לעררים ועל כן יש לדחות את הערעור.

4. הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הפועלת מכוח הסכם הניידות הינו בשאלה משפטית בלבד.

5. הלכה פסוקה היא שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעה בסעיף המתאים לעניין הניידות, קביעות המסורות לוועדה המיומנת לכך, אלא אם מדובר בטעות בולטת על פני ההחלטה.

6. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה התכנסה בשני מועדים שונים. במועד התכנסותה הראשון ביום 29/08/2007 הוועדה רשמה את תולדות המחלה וכן תיארה בפרק הכללי את אופן הליכתו של המערער. הוועדה ציינה:

"הליכה עם אי יציבות בולטת וצעדים ספסטיים מימין. אך הליכה חופשית אפשרית ללא מכשירים או תמיכה".

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מבחינה נוירולוגית ורשמה בממצאיה:

"החזרים גידיים ערים הופקו דו-צדדית. קיימת ספסטיות בגפה תחתונה ימנית עם תגובה קלנואידית ובבנסקי ללא קלונוס של הקרסול והפיקה מימין. תנועות בלתי רצוניות של יד ימין".

הוועדה בפרק סיכום ומסקנות מציינת:

"המערער סובל מילדות מכפיון קשה עם מצבים של סטטוס אפילפטי.

עבר ניתוח במטרה להפסיק את ההתקפים ללא הצלחה, לדברי האם. הושתל קוצב לב וגאלי. הוועדה מודעת היטב לסבל של ההורים אשר הובהר בהרחבה על ידי האם, אך מבחינת התקנון של ניידות הממצאים ניתנים ליישום במסגרת א-6 50%".

בסיום הפרוטוקול הוועדה ביקשה להמציא אישור רפואי או מנהלי לכיסא גלגלים. ביום 26/11/2007 הוועדה התכנסה בשנית וציינה כי קיבלה את האישור הרפואי מד"ר הימן בנוגע לכיסא הגלגלים וקבעה כי המערער זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

7. מהאמור לעיל עולה כי הוועדה התרשמה מאופן הליכתו של המערער וכן התבססה בהחלטתה על ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה למערער בתחום הנוירולוגי. הוועדה היתה ערה למצבו הרפואי של המערער וציינה בפרק הסיכום כי המערער סובל מכפיון קשה עם מצבים של סטטוס אפילפטי. נוכח האמור, טענת ב"כ המערער כי כיוון שהמערער לא סבל מהתקף אפילפסי בעת הבדיקה לא צריכה לפעול כנגדו בקביעת דרגת מוגבלותו דינה להדחות וזאת מאחר והוועדה היתה מודעת כאמור למצבו של המערער. לא מצאתי פגם בקביעת הוועדה באשר לדרגת מוגבלותו של המערער שכן מדובר בקביעה

אשר בשיקול הדעת הרפואי מקצועי של הוועדה.

8. למעלה מהצורך, אציין כי גם וועדות קודמות בדקו את המערער מבחינה נוירולוגית בלבד. הקביעה איזו בדיקה יש לערוך למערער הינה קביעה רפואית ואין מקום להתערב בכך.

9. בנסיבות אלה אין כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ודין הערעור להדחות.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום 27 באוגוסט, 2008 (כ"ו באב תשס"ח) בהעדר הצדדים.

_____________________

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

שם הקלדנית: שמחה ורון+ויקי גוטפלייש