ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאדי בסול נגד עיריית נצרת עילית :

לפני כבוד השופטת דלית שרון-גרין

מבקש

שאדי בסול
באמצעות ב"כ עו"ד מארון אבו נסאר

נגד

משיבה
עיריית נצרת עילית

החלטה

לפניי בקשה למתן ארכה להשפט בגין דוח מספר 24578809 שעניינו חנ יית רכב שמספרו 64-098-50 (להלן : "הרכב"), ביום 12.12.10 שעה 12:33 ברחוב חרמון ליד בית 1, ללא תשלום אגרת החניה באמצעות הצמדת כרטיס החניה לחלו ן הרכב הקרוב למדרכה (להלן: "הדוח").

טיעוני הצדדים
בבקשתו, הנתמכת בתצהיר, טען המבקש כי החנה את הרכב במקום ובזמן המפורטים בדוח ואולם רכש כרטיס חניה המאפשר לו לחנות בין השעות 12:12–12:52 והצמיד אותו לשמשת הרכב במקום נראה לעין (להלן "כרטיס החניה") (אם כי לא צויין מהו אותו המקום הנראה לעין. ד.ש.) . על אף שפעל כדין, נרשם הדוח.
עוד הוסיף כי מיד פנה בכתב למשיבה וצרף את כרטיס החניה, המוכיח כי חנה כדין, אך פניותיו לא נענו והמשיבה אף החלה בנקיטת פעולות גביה שהסתיימו ביום 27.1.14, עת הגיעו מעקלים לביתו. פעולות העיקול הסבו נזק ופגעו במבקש ובמשפחתו ועל כן, פתח בהליך משפטי נגד המשיבה (להלן "התיק האזרחי").
על מנת לצמצם את הנזק ולמנוע את ביצוע העיקול בפועל שלם המבקש למעקלים את סכום הקנס והתוספות שהוצמדו לו בסך 1,021 ₪.
לבקשתו צרף המבקש את כתב התביעה בתיק האזרחי, העתק ממשלוח כרטיס החניה למשיבה ביום 18.7.12, העתק משני מכתביו למשיבה מיום 15.2.14 ומיום 12.4.14, העתק מכרטיס החניה ו מהדוח ומכתב ההרשאה לעיקול ששולם. נוכח האמור לעיל, סיכויי ההגנה של המבקש גבוהים ועל כן יש להתיר לו להשפט בגין הדוח.

המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף משום שלטענתה, המבקש ביצע את העבירה המפורטת בדוח המצורף לבקשה וכפי שניתן לראות בתמונות הנספחות לדוח לא הוצמד כרטיס חניה לרכב כדרישות החוק.
משלא שולם הדוח ולא ננקטו אחת החלופות הקבועות בחוק, שלחה המשיבה למבקש בדואר רשום, בהתאם לאסמכתאות, הודעות קנס ביום 11.7.11 וביום 21.12.11. דברי דואר אלה נמסרו לידיו, וכן נשלחו גם הודעות נוספות בדואר רגיל. לעניין זה חלה חזקת המסירה הקבועה בחוק. בח לוף הזמנים הקבועים בחוק לנקיטת פעולות, המבקש מוחזק כמי שהורשע ונגזר עליו סכום הקנס המצויין בדוח. כמו כן ו בשונה מגרסת ההגנה, המבקש פנה למשיבה לראשונה ביום 18.7.12, לאחר שהקנס כבר הפך לפסק דין חלוט, ורק אז שלח באמצעות פקס את כרטיס החניה.
לא זו אף זו, המשיבה ענתה למבקש ביום 17.12.12 כי פנה באיחור וכי לא נראה בתמונות כרטיס חניה מוצמד לרכב ועל כן עליו לשלם את הדוח תוך 14 יום. מאחר שאף אז המבקש לא שילם את הדוח, החלה המשיבה לנקוט בפעולות גביה בהתאם לחוק ורק בעת ביצוע העיקול בפועל ביום 27.1.14 שילם המבקש את הדוח. לאחר מכן וביום 12.4.14 פנה ב"כ המבקש בכתב בבקשה לביטול הדוח והחזר התשלום, אך בקשתו נדחתה על ידי המשיבה ביום 12.6.14, משום שמדובר בפסק דין חלוט ו משום שהמועדים להגשת בקשה לביטולו או להשפט בגינו חלפו. העתקים מההתכתבויות צורפו לבקשה.

אף בהתאם למסגרת הנורמטיבית המתווה קריטריונים לקבלת בקשות מסוג זה, יש לדחות את הבקשה. בהינתן כי המשיבה הניחה תשתית עובדתית לכך שהודעת הקנס התקבלה במענו של המבקש כבר ביום 10.8.11, הרי שהמבקש לא הצביע על סיבה שאינה תלויה בו לאי קבלת הודעות ראשוניות על הקנס, בגינה נמנע ממנו להגיש את בקשה לביטול הדוח או בקשה להשפט במועד. כמו כן, המבקש לא הצביע על נסיבות או נימוקים מיוחדים שגרמו לאיחור בהגשת הבקשה להשפט ומדוע רק ביום 18.7.12 שלח למשיבה העתק מכרטיס החניה ללא בקשה מנומקת לביטול הדוח. על אף האיחור בקשה זו נדונה לגופה ונדחתה כמו גם הפניות הבאות למשיבה. מכאן שאף הבקשה להשפט הוגשה בשיהוי לא מוסבר של למעלה משלוש שנים למעט טענות סרק, לפיה ן פניותיו הקודמות לא נענו , ו ככל הנראה רק בשל נקיטת הליכי הגביה.

עוד הוסיפה כי, מערכת האכיפה של חוקי עזר עירוניים אינה יכולה לעמוד בהארכות מועדים להגשת בקשות להשפט חוזרות ונשנות, וציינה כי בחלוף המועדים הקבועים בחוק, כמו במקרה זה, היא נוקטת בהליכי גביה מנהליים הכרוכים בעלויות נוספות, אשר על המבקש לשאת בהן מאחר שנוצרו בשל מחדליו שלו.

נוכח האמור לעיל, בקשה המשיבה לדחות את הבקשה. לעניין הטלת ההוצאות, לדידה יש להשית על המבקש הוצאות לדוגמה גם משום שבקשה זו הוגשה בחוסר תום לב מובהק לאחר שבית המשפט המחוזי הורה על מחיקת התיק האזרחי.

דיון והכרעה
המשיבה הניחה לפניי תשתית עובדתית, לפיה נשלחו לכתובתו הרשומה של המבקש באמצעות דואר רשום הודעות קנס בגין הדוח במועדים הקבועים בחוק, שאף התקבלו על ידי המבקש. הודעות קנס נוספות נשלחו באמצעות דואר רגיל. בעוד שהמבקש לא סיפק הסבר כלשהו לאי קבלתן של הודעות הקנס ועל כן לא הרים את הנטל לסתירת "חזקת המסירה".

על כן מוחזק המבקש כמי שידע על אודות הדוח. במצב דברים זה, היה באפשרותו של המבקש לנקוט באחת הדרכים הקבועות בחוק, במועדים הקבועים בחוק, ובכללן הגשת בקשה לביטול הדוח או בקשה להשפט בגינו. משפעל באופן חלקי ובשיהוי לא מוסבר לאחר כשנה בהגשת בקשה לביטול הדוח, קיבל מהמשיבה מענה ענייני הדוחה את הבקשה. אף אז לא ראה לנכון לשלם את הדוח או להגיש לבית המשפט בקשה למתן ארכה להשפט בגינו.

ברור כי במשך הזמן התווספו לדוח ריבית פיגורים והוצאות גביה שננקטו בגינו. ברי כי תוספת חיובים זו מקורה במחדלו של המבקש לפעול להסדרת חיוביו במועדיהם, תוך התעלמותו מעצם קיומם במשך זמן רב.

משלא שולם הדוח במועד ומשחלפו המועדים בחוק לנקיטת פעולה חלופית, מוחזק המבקש כמי שהורשע ונגזר דינו, ובחלוף הזמן, הופך פסק דין לחלוט. אם לא די בכך, מששילם המבקש במעמד העיקול בפועל את הדוח והחיובים הנוספים ביום 27.1.14, הרי שהוא מוחזק כמי שהודה בביצועה של העבירה.

לעניין טענת ההגנה, לפיה הוצמד כרטיס החניה לשמשת הרכב, הרי שהתמונות שהוגשו אינן ברורות דיין על מנת לקבוע באופן חד משמעי, ולו לכאורי, כי אכן קיים כרטיס חניה ברכב. בה במידה, התמונות אינן מאפשרות שלילת הטענה. בנסיבות אלה, ונוכח התשתית העובדתית הלכאורית ביחס לקיומו של כרטיס חנייה למועד הרלוונטי, אני סבורה שקם ספק לכאורי באשמתו של המבקש.
ספק זה פועל לטובתו של המבקש, ומהווה טענת הגנה מבוססת דיה כדי להצדיק קבלת בקשתו, למרות כל האמור לעיל, נוכח החשש לעיוות דין.

לפיכך אני מורה על ביטול פסק הדין, תוצאתו של תשלום הקנס המקורי, ומתירה למבקש להגיש בקשה להשפט בתוך 30 יום מהיום.

יחד עם זאת, טענת המבקש לפיה פנה למשיבה מיד עם קבלת הודעת הקנס, נעדרת כל ביסוס עובדתי, בעוד שמצידה הראתה המשיבה, כי כל פניותיו של המבקש מ יום 18.7.12 והלאה נענו על ידה בדחיה וב בקשה לתשלום הקנס.
אין מחלוקת שהמבקש ידע על אודות הדוח ביום רישומו, כשמצא את הדוח המקורי שהוצמד לרכבו.
למרות זאת, פנה המבקש למשיבה לראשונה רק למעלה משנה וחצי לאחר מכן. המשיבה ענתה למבקש בכתב ביום 17.12.12 ודחתה את בקשתו לבטול הדוח.
למרות זאת, הגיש המבקש את בקשתו מושא החלטה זו רק ביום 20.11.14, כארבע שנים לאחר רישום הדוח, ללא כל הסבר לשיהוי.

בנסיבות אלה, ונוכח הנטל המוגבר על כתפי המשיבה והפעולות להן נדרשה בגין השיהוי הניכר, אני סבורה שיש מקום לחייב את המבקש בתשלום הוצאות.

המבקש ישלם הוצאות בסך 1,300 ₪, בתוך 30 יום מהיום, וכתנאי להגשת בקשתו להשפט. ההוצאות ישולמו בקופת העירייה.

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ה, 10 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאדי בסול
נתבע: עיריית נצרת עילית
שופט :
עורכי דין: