ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברכה נגד מדינת ישראל פמתא דוח-א תא תנועה-22200531311 :

7


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

עפ 070967/08

בפני:

כבוד השופטת יהודית אמסטרדם

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

בנימין ברכה

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד זלצברג

המשיבה

פסק - דין

1. בפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה תל-אביב (כב' השופט דרורי) בתיק ת' 36584/05 מתאריך 13.7.05, לפיו הורשע המערער בהעדרו בביצוע עבירה של אי ציות להוראת שוטר – עבירה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2. על המערער הוטלו העונשים הבאים:

א. פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה בת 5 חודשים.

ב. פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים למשך 3 שנים.

ג. קנס בסך 1,000 ש"ח.

טיעוני המערער

3. המערער אשר איננו מיוצג טען לעצמו, ולדבריו, בימ"ש קמא הפלה אותו לרעה עת הרשיעו בשל אי התייצבותו לישיבת ביהמ"ש בתאריך 12.1.08 בעוד שנציגת המשיבה לא התייצבה לשני דיונים בביהמ"ש (בתאריכים 28.9.01 ו- 26.12.04), ואף עד התביעה לא התייצב בתאריך 26.11.07, ולמרות זאת לא ניתן פסק דין המורה על זיכויו של המערער, ואף לא ניתנה החלטה אחרת כנגד המשיבה.

4. לטענת המערער, הוא התייצב בתאריך 12.10.08 לדיון אחר בבימ"ש לתעבורה ת"א (בפני כב' השופט ויטלסון) שהתקיים 3 שעות קודם לדיון בתיק דנן, אלא שסניגורו – עו"ד א. לפידות, לא התייצב. מאחר והמערער לא הצליח להשיגו בטלפון, פעל, כך לטענתו, כפי שהורה לו ביהמ"ש בעבר בתיק אחר, ונסע למשרדו של עו"ד לפידות הנמצא בחיפה.

משרדו של עו"ד לפידות היה סגור והמערער פנה לחפשו בבתי המשפט בחיפה, ברם עורך הדין לא אותר, והמערער לא הגיע איפוא לדיון בתיק דנן בפני כב' השופט דרורי.

5. עוד הוסיף המערער וציין, כי הוא כופר במיוחס לו בכתב האישום, ובהרשעתו בהיעדרו, ונגרם לו עיוות דין.

6. לחילופין טען המערער, העונש שהוטל עליו חמור יתר על המידה.

טיעוני ב"כ המשיבה

7. ב"כ המשיבה מתנגד להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינה של הערכאה הדיונית, בציינו כי בימ"ש קמא ביטל גזר דין קודם שניתן על ידו בהיעדרו של המערער, בהסכמת ב"כ המשיבה, ולאחר שהשתכנע כי יש מקום לביטול פסק דינו, שכן נציג המשיבה נעדר בפעמים קודמות, והיתה זו לו פעם ראשונה למערער להעדר (מישיבת 13.7.05).

8. עוד לדבריו, לאחר ביטול פסק הדין, ניתנו דחיות נוספות לבקשת המערער כאשר בישיבת ההקראה (בתאריך 29.11.05) טען המערער ל"סיכון כפול".

בתאריך 2.1.06 ביקש המערער לדחות ישיבת 21.2.06, וביהמ"ש נעתר לו.

בתאריך 31.10.06 ביקש המערער דחיה בטענה שכל המסמכים שהיו ברשותו – נגנבו, והוא מבקש להביא מסמכים רלבנטיים בפני ביהמ"ש.

בתאריך 26.11.07 לא התייצב עד התביעה.

בתאריך 9.9.08 התייצבו עד התביעה, וכן ב"כ המשיבה, והמערער ביקש דחיה בטענה כי לא הבין שהדיון קבוע להוכחות. בימ"ש קמא נעתר לו גם בפעם זאת.

הדיון נדחה לתאריך 12.10.08, ומשלא הופיע המערער, הוא הורשע בהיעדרו במיוחס לו בכתב האישום.

9. ב"כ המשיבה הוסיף וציין, כי לא היתה בפני בימ"ש קמא כל תעודה רפואית המסבירה אי התייצבות המערער, ואף אם עו"ד לפידות היה חולה, כטענת המערער, אזי הוא עצמו היה חייב להתייצב בפני בימ"ש קמא, ומשלא עשה כן, אין מקום כיום, ארבע שנים לאחר הארוע נשוא כתב האישום, לקיים דיון מחדש.

דיון

10. עסקינן במערער שלאחר שזומן לביהמ"ש בתאריך 13.7.05 ולא התייצב, הורשע בהעדרו בכך שלא ציית להוראת שוטר לעצור את רכבו בצד הדרך, ונדון לשלושה חודשי פסילה בפועל, וכן פסילה על תנאי וקנס.

פסק הדין הנ"ל בוטל בתאריך 30.8.05 לבקשת המערער ובהסכמת התביעה, לאחר שהלה הפנה את בימ"ש קמא לכך שבשני דיונים קודמים (בתאריכים 28.9.04 ו- 26.12.04) לא היה בידי התובעת תיק התביעה, ועקב כך הדיונים לא התקיימו.

לאחר ביטול פסק הדין כמפורט לעיל, זומן המערער לדיון לתאריך 29.11.05.

להלן השתלשלות העניינים ממועד זה בתיק דנן:-

11. במועד הנ"ל (29.11.05) טען המערער כי הוא כבר נשפט בגין אותו ארוע, והדיון נדחה לתאריך 21.2.06 לבירור ולתזכורת התביעה במעמד צד אחד.

12. בתאריך 2.1.06 הגיש המערער לביהמ"ש נימוקי בקשתו לביטול כתב אישום עקב "סיכון כפול" וצירף שני כתבי אישום שהוגשו נגדו בעניינם נדון בפני כב' השופט איזקסון: הראשון – בגין נהיגה באותו מועד כשרשיון הרכב שלו פקע למעלה מ- 6 חודשים קודם לכן, והשני – נהיגה מבלי שציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו.

13. בתאריך 21.2.06 קבע בימ"ש קמא התיק לשמיעת ראיות בתאריך 22.6.06, ומשהתברר למערער שטענתו דלעיל אינה מתקבלת, עתר לעיכוב ביצוע שמיעת הראיות "כדי להגיש בקשה למשפט חוזר בקשר לתיקים שנדונו בפני כב' השופט איזקסון".

בימ"ש קמא הותיר הדיון לתאריך שנקבע (22.6.06).

14. בדיון בתאריך 22.6.06 הודיע המערער שבכוונתו לפנות לביהמ"ש העליון, והדיון נדחה להקראה לתאריך 30.10.06.

15. בתאריך הנ"ל עתר המערער לדחיית הדיון, שכן לטענתו, כל המסמכים בתיק נגנבו לו והוא מבקש לשחזרם.

בימ"ש קמא נעתר לבקשה ודחה הדיון לתאריך 18.1.07.

במועד הנ"ל (18.1.07) כפר המערער בעובדות כתב האישום, והדיון נדחה לשמיעת ראיות לתאריך 26.11.07.

16. במועד הנ"ל (26.11.07) לא התייצב עד התביעה, והמערער ביקש לזכותו עקב כך או לפצותו בשל אובדן יום עבודה, בציינו ש"יום עבודה שלי מסתכם באלפי שקלים".

בימ"ש קמא דחה לתזכורת התביעה לתאריך 28.1.08 על מנת שעד אז תחליט התביעה אם היא ממשיכה בניהול התיק.

17. בתאריך 28.1.08 הורה בימ"ש קמא לבקשת המשיבה על המשך ההליך, וקבע מועד חדש להוכחות לתאריך 9.9.08.

18. בתאריך 9.9.08 עתר המערער לביהמ"ש לדחיית הדיון, שכן לטענתו, הוא לא היה מודע לכך שהדיון קבוע לשמיעת ראיות, והוא לא נערך לכך.

על אף שעד התביעה שזומן התייצב זו הפעם, נעתר בימ"ש קמא אף לבקשה זו של המערער ודחה הדיון להוכחות לתאריך 12.10.08.

19. בתאריך 12.10.08 לא התייצב המערער, והוא הורשע בהיעדרו.

ב"כ התביעה הציגה בפני בימ"ש קמא את גליון הרשעותיו של המערער, והוא נדון לעונש שפורט בסע' 1 לפסק הדין.

20. בתאריך 26.10.08 עתר המערער לביטול גזר הדין שניתן במעמד צד אחד בציינו, כי עובר לדיון הוא פנה לעו"ד לפידות על מנת שייצג אותו, מאחר והלה מייצג אותו בתיק אחר שהתנהל בפני כב' השופט ויטלסון. לטענתו, הוא העביר לעו"ד לפידות את כל המסמכים וכתבי בי-דין שהיו בידו. אלא שעו"ד לפידות לא התייצב לדיון בפני כב' השופט ויטלסון שהיה קבוע באותו יום (12.10.08) שלוש שעות קודם לכן, והוא נסע לחפשו במשרדו בחיפה, וכן חיפש אחריו בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בחיפה, אך לא הצליח לאתרו ועל כן, לטענת המערער בנסיבות הנ"ל הוא לא התייצב לדיון בבימ"ש קמא.

21. בתאריך 29.10.08 דחה בימ"ש קמא את בקשת המערער לביטול גזר הדין בציינו כי היה על המערער להתייצב בבית המשפט, ומדובר בכתב אישום בגין עבירה משנת 2004.

22. בתאריך 24.11.08 עתר המערער לבימ"ש קמא לעכב ביצוע גזר הדין עד להכרעת ביהמ"ש המחוזי מאחר ובכוונתו לערער, ובימ"ש קמא נעתר באופן חלקי גם לבקשה זו ועיכב את ביצוע גזר הדין עד לתאריך 15.12.08. במועד הנ"ל הוגש הערעור בתיק דנן.

23. פירטתי השתלשלות העניינים שהתנהלה בתיק דנן בפני בימ"ש קמא, וזאת על מנת להבהיר שבגין עבירה שבוצעה עפ"י הנטען בכתב האישום בתאריך 21.4.04 הועסק בימ"ש קמא ע"י המערער במהלך 17 דיונים, וכן הוגשו לו מטעם המערער בקשות להן צורפו מסמכים שונים. כמו כן פסק דין שניתן בהיעדר המערער – בוטל לבקשת האחרון.

"בסופו של יום", נדון המערער בהיעדרו בתאריך 12.10.08 קרי: ארבע שנים ומחצה לאחר ביצוע העבירה, כשבמהלכם של הדיונים הודיע המערער לבימ"ש קמא שיבקש משפט חוזר אצל השופט איזקסון, וכן יפנה לביהמ"ש העליון, וספק אם המהלכים עליהם הוצהר אכן בוצעו, שכן עותק מהחלטות אותם בתי משפט לא הוגשו בתיק דנן, ברם אין ספק שתכלית ההצהרות צלחה, שכן הדיונים נדחו לבקשת המערער גם בשל הטענות דלעיל.

24. עוד יוער, כי לא הוגש יפוי כח מטעמו של עו"ד לפידות בתיק בימ"ש קמא, והמערער יצג את עצמו במהלך כל ההליך.

בהודעת הערעור אומנם נטען ע"י המערער כי עד להגשת הערעור הוא לא הצליח לבוא בדברים עם עו"ד לפידות, אך אין ספק שעד למועד הדיון בערעור בביהמ"ש המחוזי – חמישה חודשים מאוחר יותר, כבר יכול היה המערער לצרף יפוי כח שנתן לעו"ד לפידות, אם נתן.

יוער, כי אף בדיון הערעור שבפני יצג המערער את עצמו.

25. המערער אף לא הציג תצהיר מטעמו בבימ"ש קמא עת ביקש לבטל את גזר הדין שניתן בהעדרו, וזאת בניגוד להלכה הפסוקה ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ'מ"י, פ"ד נז(6) 793:

"... הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש".

(הדגשה שלי – י.א.).

26. באשר לטענת אפליה שעלתה מהודעת הערעור, ולפיה בימ"ש קמא לא פסק את דינו כשלנציג המשיבה לא היה את תיק התביעה במהלכן של שתי ישיבות שונות, ופעם נוספת לא התקיים דיון עקב אי התייצבות עד התביעה.

להזכירנו, שבשל העובדה הנ"ל נעתר בימ"ש קמא לבקשת המערער וביטל את פסק הדין שנתן בהעדרו בתאריך 13.7.05 (ראה החלטת בימ"ש קמא מתאריך 30.8.05).

27. לא ניתן גם לקבל טענת המערער לפיה "היעדרותו... נבעה מנסיבות פתע שלא היו בשליטתו".

המערער שביקש להסתייע בעו"ד לפידות שלא התייצב לדיון אחר (בפני כב' השופט ויטלסון) אשר היה קבוע לבוקרו של אותו יום דיון (12.10.08), לא היה צריך להיטלטל בדרכים ולחפש אחר עורך דינו במשרדו ובבתי המשפט השונים כטענתו, אלא להתייצב לדיון במועד ובשעה בפני בימ"ש קמא.

לא ניתן לטעון שהנסיעה לחיפה נבעה מ"חוסר שליטה", שהרי היתה זו בחירתו לנסוע לשם, ואף אי התייצבותו לפני בימ"ש קמא בתיק דנן נבעה מבחירתו, ואין בכך כדי להוות "הצדק סביר" לאי התייצבות בביהמ"ש.

28. בהעדר תצהיר כמפורט בסע' 25 דלעיל, לא ניתן לקבוע כי נגרם עיוות דין למערער (הטעם השני המוזכר בסע' 130(ח) לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982.

אשר על כן, הערעור על הכרעת הדין – נדחה.

29. באשר לערעור על גזר הדין –

בימ"ש קמא הטיל בתאריך 13.7.05 על המערער שלא התייצב לדיון, שלושה חודשי פסילה בפועל וכן פסילה על תנאי וקנס, ופסק דין זה התבטל כאמור, לבקשת המערער (בתאריך 30.8.05 – ראה סע' 10 דלעיל).

30. בתאריך 12.10.08 הוצג בפני בימ"ש קמא גליון הרשעותיו של המערער ולאור עברו, הוטל עליו עונש פסילה ממושך יותר בן 5 חודשים, וכן פסילה על תנאי וקנס.

גליון ההרשעות שעמד בפני בימ"ש קמא בעת קביעת גזר הדין כולל 85 הרשעות קודמות וביניהן הרשעות של אי ציות לתמרורים שונים, לרבות תמרור "עצור", נהיגה בכיוון הפוך בכביש חד סטרי, פניות ללא מתן אות, נהיגה כשברמזור אור אדום (3 עבירות), נהיגה במהירות העולה על המותר (14 עבירות), שימוש בפלאפון כשהרכב נע (10 עבירות), וכן עבירה זהה לתיק דנן – אי ציות להוראת שוטר (מתאריך 29.3.01).

לאור עברו של המערער, העונש שהוטל עליו הינו מידתי ואינו חמור כלל.

לאור כל המקובץ לעיל, אף הערעור על גזר הדין – נדחה.

31. בשולי הדברים יצויין, כי לטענת המערער הוא הפקיד את רשיון הנהיגה שלו בתיק דנן. הדיון בערעור דנן התקיים בתאריך 10.5.09, ושלושה ימים לאחר מכן אמורה היתה לפוג תקופת הפסילה בתיק זה, כך עפ"י חישוב המערער.

דא עקא, שהמערער טען כי הוא פסול גם בתיק אחר (לחמישה חודשים), ושם לדבריו הפקיד תצהיר חלף רשיון (ראה דבריו בפרוטוקול עמ' 2 שורות 17-13), ולדבריו אין חפיפה מלאה לגבי כל התקופה בה נפסל בתיק דנן.

דומני, כי נפלה שגגה בפני המערער, שכן בערעור אחר שהגיש המערער ונשמע בפני (ע"פ 70857/08 שניתן בתאריך 18.12.08), נדחה ערעור על פסילתו לתקופה בת 3 שנים (פסק הדין בערעור על תיק בימ"ש לתעבורה ת"א בתיק ת' 1150/05 שניתן ע"י כב' השופטת פראג בתאריך 11.11.08).

לא ברור אם המערער שהתייחס לפסילה האחרת התכוון בדבריו לפסילתו בתיק ת' 1150/05 שהערעור בו נדחה כאמור ע"י מותב זה, או שאולי קיימת פסילה נוספת בתיק אחר, שכן גליון ההרשעות בתיק התעבורה שהוגש לבימ"ש קמא אינו משקף הרשעות לאחר שנת 2004.

הערעור בתיק דנן איפוא נדחה, ועל מזכירות ביהמ"ש לבחון אם תקופת הפסילה בתיק דנן הסתיימה לאור פסילות מקבילות שהוטלו על המערער.

פטרתי הצדדים מהתייצבות לשימוע פסק הדין, והמזכירות תשלח להם עותק פסק-הדין.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

יהודית אמסטרדם, שופטת

קלדנית: גילה