ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יניב לוי :

בפני: כבוד הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד
כבוד השופט ג'ורג' קרא
כבוד השופטת מרים סוקולוב

המערערת:
מדינת ישראל

נגד

המשיב:
יניב לוי


נוכחים:

ב"כ המערערת – עו"ד ליאת אניס
המשיב וב"כ עו"ד אייל לביא

משיב 1 - נאשם יניב לוי

פרוטוקול

עו"ד אניס: אני חוזרת על הודעת הערעור ומוסיפה:
מדובר בעבירות של החזקת סכין והחזקת סם. אנחנו סבורים שבית משפט קמא טעות נפלה בידו בפרשו את ההלכה ואת הפסיקה העוסקת באי הרשעה. בית משפט קמא נמנע מלהרשיע את הנאשם ואנחנו נבקש, כפי שציינו בהודעת הערעור, להרשיע אותו ולהטיל עליו שעות של"צ נוספות בנוסף למה שהוטל עליו בבית משפט קמא.
מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי. יחד עם זאת, ישנם תילי תילים של פסיקה, לרבות פסיקה של מותב נכבד זה, בעבירות של החזקת סכין והפסיקה קובעת באופן מובהק ומפורש, שבעבירה מסוג זה של החזקת סכין יש צורך להרשיע וזאת בהתאם להלכות של בית המשפט העליון שקבעו את הצורך למגר את השימוש בסכין, כאשר כולנו יודעים וכבודכם כבר קבעו זאת, מפנה למשל לענין מדינת ישראל נ' דובינסקי, שהמציאות מוכיחה שהמרחק בין הצטיידות בסכין לבין השימוש בה, לצערנו המרחק הזה קצר ביותר. כמו-כן מדובר באנשים צעירים, נורמטיביים ודווקא הצורך למגר את התופעה הוא זה שמחייב שלא להימנע מהרשעה.
על-פי הלכת "כתב", בעצם יש צורך לשקול שני שיקולים לצורך בחינת השאלה האם ניתן להימנע מהרשעה, כאשר כולנו יודעים שהכלל הוא להרשיע.
דבר נוסף הוא הצורך של המשיב להראות שייגרם לו נזק קונקרטי מוחשי, פגיעה קונקרטית חמורה ואנחנו סבורים שגם במקרה זה נפל בית משפט קמא לכלל טעות בכך שהוא קבע שיש פגיעה אפשרית. הפסיקה מדברת על פגיעה מוכחת וחמורה ולא אפשרית. אני מפנה לתסקיר שעליו הסתמך בית משפט קמא, שם נכתב שלא מדובר בפגיעה קונקרטית, מפנה לעמ' 2 לתסקיר, בהמשך דובר על כך שהוא נרשם ללימודי מכינה, בהמשך להנדסאי וישלים אולי למהנדס.
אני מפנה לפסיקה שהגשתי ולפס"ד של מחוזי מרכז בענין בן שרם ולגבי ע"פ 3346/10, כבודכם התייחס לפס"ד זה בהחלטות אחרות.

עו"ד לביא: שמעתי את עמדת המדינה ואני סבור שגם תיקון 113 לא בא להחמיר בענישה, אלא ליצור אחידות. הענישה היא לעולם לא אינדיווידואלית.
לגופו של ענין, מדובר במשיב צעיר שחטא לראשונה בחייו, שהחזיק סכין יפנית בתוך אופנוע ששימש אותו, בין היתר, לעבודה שלו.
לשאלת בית המשפט, אם בית משפט קמא קיבל וקבע על סמך הודאת המשיב שהסכין היא למטרה לא כשרה אז היא למטרה לא כשרה ולא ניתן לומר שזה חצי כשר וחצי לא כשר, אני משיב שאני מסכים והגם שזה לא מפורט ומנומק בצורה זו בגזר הדין של בית משפט קמא, אכן זה לא מתיישב. המשיב הודה בבית משפט קמא בהחזקת הסכין למטרה לא כשרה. אין כאן פרשנויות אחרות. כל מה שבית משפט קמא ואנחנו סבורים, וגם הפסיקות של בתי המשפט, החזקת סכין לא אוטומטית מובילה להרשעה. יש גם נסיבות שבגינן הוחזקה הסכין , למשל כשמדובר בסמוך למועדון לילה יש לזה משמעות אחרת. לא ניהלנו את התיק, הודינו במסגרת הסדר טיעון.
מדובר באירוע יחיד וחד פעמי בחייו של המשיב. מאז לא נפתחו לו תיקים נוספים. מאז גם נולד לו ילד, בנו הבכור, והוא באמצע שנת לימודים ראשונה במכללה למנהל. אנחנו לא מדברים על מישהו שאולי מתחיל לימודים ואולי יש חשש לאיזושהי פגיעה בעתיד, הוא כבר נמצא במסלול. אני מגיש לכבודכם את אישורי הלידה, השל"צ והתעודה.
לא ניתן לומר שאדם שמודה בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, אוטומטית בית משפט לא יכול לשקול את ענין אי הרשעתו. הפסיקה גם מוכיחה אחרת וזה גם מה שנקבע. בית משפט קמא בוחן בצורה אינדיווידואלית את מצבו של המשיב ועל סמך חוו"ד של הגורם המקצועי. שירות המבחן ערך תסקיר בן 5 עמודים, שמפרט את נסיבות חייו.
לענין הסם, אלמלא העבירה של החזקת סכין, יש את הנוהל של היועמ"ש שבעבירה ראשונה בהחזקת סם לא מוגש כתב אישום. שירות המבחן התייחס לנושא עבירת הסמים בתסקיר. המשיב נתן בדיקות שתן. באותו זמן הוא היה בתקופת משבר אבל זה נמצא הרחק מאחוריו. אם רק על סם היינו צריכים לנהל את התיק, סביר להניח שאם המשיב היה מוכיח שמדובר בצריכה עצמית ולא בכדי כתב האישום תוקן.
יכול להיות שזה באמת תיק שאפשר להתרשם כך ואפשר להתרשם אחרת, שירות המבחן כאן ערך חוו"ד מפורטת, בית משפט קמא שקל את מכלול השיקולים ואיזן נכונה בין האינטרסים השונים ואני סבור שבוודאי ובוודאי במקרה הזה אין מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט קמא.


פסק דין

בעקבות הסדר טיעון הודה המשיב שבפנינו בשתי עבירות: החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה על סעיף 186(א) לחוק העונשין, וכן החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

באשר לסם, מדובר בהחזקת חשיש במשקל של 33 גרם שהיה מחולק לשתי יחידות. באשר לסכין, נקבע כי מדובר בסכין יפנית. מכח הסדר הטיעון הופנה המשיב גם לקבלת תסקיר שירות המבחן ובדיעבד התסקיר שימש כבסיס עיקרי למסקנתו המשפטית של בית משפט קמא. בית משפט קמא (כבוד השופטת ל' מרגולין-יחידי) נמנע מהרשעתו של המשיב והטיל עליו צו של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות.

על החלטתו של בית משפט קמא להימנע מהרשעה וכן על מספר השעות של שירות לתועלת הציבור מערערת המדינה בפנינו. הדגש הושם על שאלת ההרשעה.

לטענת המדינה, המקרה הנוכחי איננו עומד בקריטריונים של סיום הליך ללא הרשעה. באשר לעבירות שמדובר בהן, המדינה מפנה לחומרה שבעבירת החזקת הסכין. הפסיקה, כמו השכל הישר, מצביעים על כך שהחזקת סכין עלולה להיות פעמים רבות פתח לאירועים קשים שבהם נעשה שימוש בסכין, שעל כן רק במקרים חריגים יימנע בית משפט מהרשעה בעבירה מסוג זה. המדינה מפנה לפסיקה בנושא זה, פסיקה עקבית שבה הורשעו נאשמים בעבירת החזקת סכין.
באשר לסמים, המדינה מפנה למשקל החשיש שמדובר בו.
באשר לרכיב הנוסף עליו נשענים בתי המשפט כאשר מדובר בסיום הליך ללא הרשעה, קרי: הפגיעה הקונקרטית בנאשם שמדובר בו והאיזון בין פגיעה זו לאינטרס הציבור, המדינה מפנה לכך שלא נגרם למשיב כל נזק קונקרטי, המשיב רק התחיל בלימודיו אם בכלל ואין מדובר במי שיאבד כרגע את מקום עבודתו בשל ההרשעה.

הסנגור עותר מטבע הדברים שלא להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. באשר לסכין, הסנגור מפנה לכך שמדובר בסכין יפנית, יש להתחשב בכך לענין הערכה בדבר חומרת העבירה. לענין הסם, מפנה אותנו הסנגור לכך שככלל נוהג היועמ"ש שלא להגיש כתבי אישום בגין עבירה ראשונה של החזקת סם לשימוש עצמי. כך היה מקום לנהוג גם במקרה הנוכחי ומשנמנע בית משפט קמא מהרשעה, תרגם הנחיה זו לכלל המציאות והנסיבות המשפטיות הקונקרטיות שעמדו בפניו.
בשורה התחתונה, העתירה היא כמובן שלא להתערב ולהותיר את החלטתו של בית המשפט בעינה.

נראה לנו כי לא יכול להיות ספק בכך שלא זהו המקרה לסיום הליך ללא הרשעה. איננו רואים לחזור בהרחבה על מושכלות היסוד בתחום זה, קרי: העובדה שעבירה פלילית ככלל - הרשעה בצידה ורק במקרים חריגים ומועטים יימנע בית המשפט מכך:
לענייננו, מקובל עלינו כי המשיב אדם נורמטיבי לאורך מרבית שנותיו ולמעט האירוע שבפנינו, אין לו הרשעות קודמות, אלא שבכך איננו חריג. כל מי שלגביו נשקלת האפשרות לסיום ההליך ללא הרשעה, הוא אדם ללא הרשעות קודמות שאחרת חזקה על בית המשפט שלא יטה לסיים את ההליך בדרך זו.

הסנגור פירק את כתב האישום לשתי עבירות ודן בכל אחת מהן בנפרד. הבעייתיות בעתירתו של הסנגור נעוצה בשילוב של שתי העבירות באותו אירוע, כמו גם בנסיבות הפרטניות של כל אחת מהעבירות.
באשר לסכין, המשיב הודה בהחזקת סכין למטרה לא כשרה. אנו טורחים לשוב ולציין זאת משום שבית משפט קמא אמר כדלקמן: "אני לוקחת בחשבון את טענת הנאשם כי הסכין שימשה אותו לצורכי עבודה, טענה שלא יכול היה להוכיח במידה הנדרשת ממנו ולכן לקח אחריות על העבירה המיוחסת לו...". מן האמור לעיל עולה כאילו פקפק בית משפט קמא בשאלת "אי הכשרות" של החזקת הסכין. לכך לא היה מקום. משהודה המערער בהחזקת סכין למטרה לא כשרה, כך יש לראות את ההחזקה. מקובל עלינו כי יש משמעות לאפיונה של הסכין, לא הרי סכין "אימתנית" מתקבעת בעלת להב גדול וכיו"ב כסכין יפנית, עדיין לענין כשרות ההחזקה, החזקת סכין היא החזקת סכין וכך יש לראות זאת.
באשר לסמים, מדובר בכמות גדולה ומשמעותית. אנו ערים לכך כי מדובר בחשיש ולא בסם קשה יותר, אולם את מה ש"החסיר" המשיב באשר לסוג הסם "השלים" בהינתן הכמות שמדובר בה. אנו מזכירים כי הכמות היתה מחולקת לשתי יחידות.
השילוב בין שתי העבירות מצביע על כך שלא ניתן לראות את האירוע כולו בקלות, שעל כן, כפי שפתחנו ואמרנו, לא ניתן להימנע מהרשעה בתיק זה.
לא שוכנענו גם באשר לפגיעה קונקרטית ואפילו לא לפגיעה כלשהי. המשיב כרגע התחיל בלימודיו, גם אם אנחנו מקבלים את דבריו, בתסקיר שירות המבחן נאמר כי המשיב הודיע לקצין המבחן כי הוא נרשם ללימודי מכינה קדם אקדמאית. ממכינה קדם אקדמאית עד לרכישת מקצוע שבו ההרשעה תחסום את דרכו רב המרחק ולא זהו המקרה שהפגיעה האפשרית יכולה לשאת על גבה את משקל התיק.
התוצאה היא כי אנו מקבלים את ערעור המדינה ומרשיעים את המשיב בעבירות שיוחסו לו. איננו מגדילים את הענישה ומספר השעות שקצב בית משפט קמא לשירות לתועלת הציבור יישאר בעינו.
שמענו מפי המשיב כי סיים לבצע את השירות לתועלת הציבור, שעל כן אין כל התערבות בענישה.


ניתן והודע היום ט"ו שבט תשע"ה, 04/02/2015 במעמד הנוכחים.

דבורה ברלינר, נשיאה
אב"ד

ג'ורג קרא, ס"נ

מרים סוקולוב, שופטת

הוקלד על ידי סימונה אלפסי


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יניב לוי
שופט :
עורכי דין: