ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזבון המנוח פורקוש אהרון ואח' נגד מדינת ישראל ואח' :

7


בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"א 9295/07

לפני

כבוד השופט צבי זילברטל

27/05/2009

בעניין:

1. עזבון המנוח אהרון פורקוש (פרקש)

2. שלום (פורקוש) רשף

ע"י עו"ד ראובן יהושע

התובעים

- נ ג ד -

1. מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל ולשכת רישום המקרקעין

2. קרן קיימת לישראל

ע"י עו"ד שירה ויזל, פרקליטות מחוז ירושלים

הנתבעות

החלטה

1. בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובעים, הוא תצהירו של התובע 2 (להלן – "התובע").

התובעים, עזבונו ובנו של המנוח אהרון פורקוש (להלן – "המנוח") הגישו תביעה בנוגע למגרש המצוי בשכונת "מקור חיים" בירושלים והרשום בספרי המקרקעין בבעלות הנתבעת 1. לטענת התובעים, המנוח רכש זכויות חכירה בקרקע ובטעות לא נרשמו זכויות אלה בספרי המקרקעין, לצד רישום הקרקע בבעלות הנתבעת 1.

2. על פי תצהיר עדותו הראשית של התובע, רק לאחרונה הוא איתר מסמכים שונים המוכיחים את היות המנוח בעל זכויות חכירה בקרקע, מסמכים אשר צורפו לתצהירו.

הנתבעות מבקשות כי יימחקו סעיפים 6-21 לתצהיר התובע, בטענה כי העדות הכלולה בסעיפים אלה אינה קבילה. נטען, כי האמור באותם סעיפים אינו מצוי בידיעתו האישית של התובע, ואינו אלא בגדר הסקת מסקנות מהמסמכים שצורפו לתצהיר ותיאור שלהם. מבחינה זו נטען כי מדובר בעדות שמיעה או עדות סברה שאינה קבילה. עם זאת, הנתבעות מסכימות כי הנספחים שצורפו לתצהיר יוגשו כראיה, פרט לנספח שסומן ש.ר.12.

התובעים השיבו בכתב לבקשה, והנתבעות הגיבו לתשובה.

3. דין הבקשה להתקבל. האמור בסעיפים 6-21 אינו אלא בגדר תיאור המסמכים שהתובע צירף לתצהירו, הסקת מסקנות מהאמור בהם, התייחסות של התובע לטענות הנתבעות וטיעון משפטי ביחס למשמעותם של המסמכים והשלכתם על תביעת התובעים. בסעיפים אלה מצויות עובדות שהתובע אינו יכול להעיד לגביהן עדות מכלי ראשון. מדובר בנתונים שהתובע למד עליהם מהמסמכים שצורפו לתצהירו. מקומה של התייחסות זו למסמכים בסיכום טענות התובעים ולא בתצהיר עדות ראשית. אין בעובדה שהתובע שקד על לימוד המסמכים והעמיק באמור בהם, כדי להקנות לו ידיעה אישית ביחס לאמיתות האמור בהם.

הנימוקים הנוספים שמעלים התובעים בתגובה לבקשת הנתבעות, שעניינם קנטרנות הנתבעות או קיומן של עדויות דומות בתצהיר העדות הראשית מטעמן, אינם יכולים להכשיר האמור בסעיפים הנ"ל של תצהיר התובע כעדות קבילה.

מעבר לדרוש יוער, כי שעה שהנתבעות הסכימו להגשת המסמכים המצורפים לתצהיר, נדמה כי הוקהה במידה רבה העוקץ שבטענת הנתבעות כנגד החלקים הבלתי קבילים בתצהיר התובע, ומבחינה זו נדמה כי לא היה מקום למצות את המחלוקת שבין הצדדים בעניין האמור. אך משעה שהנתבעות עמדו על מתן החלטה בבקשתן, אינני רואה דרך לקבוע כי האמור בסעיפים הנ"ל של תצהיר התובע קביל כראיה.

לפיכך נפסק כי האמור בסעיפים 6-21 לתצהיר התובע אינו קביל כראיה.

4. כאמור, הנתבעות מתנגדות לצירוף נספח ש.ר.12 לתצהיר התובע. מדובר בעמוד בודד שנלקח ממסמך כלשהו שלא צורף במלואו לתצהיר, ואשר לא נושא כותרת, תאריך כתיבה או זהות הכותב. מעצם היותו של הנספח חלק ממסמך, שלא הוגש במלואו, אינני סבור כי ניתן להגישו כראיה וגם בעניין זה דין בקשת הנתבעות להתקבל.

5. לאחר הגשת הבקשה בקשר למחיקת חלקים מתצהיר התובע, הגישו התובעים בקשה להגיש כראיה מטעמם מסמך שאותר על ידם, לטענתם, רק לאחרונה, ושכותרתו "יובל החכירה", מסמך שהוכן בשנת תש"ל והנחזה להיות מסמך פנימי של מינהל מקרקעי ישראל. הנתבעות התנגדו לבקשה להגיש מסמך זה כראיה. לאחר שהתובעים הגישו תגובה לתשובת הנתבעות, אני סבור כי יש מקום לקבל הבהרות נוספות בטרם תינתן החלטה בבקשה, הבהרות שתימסרנה במסגרת קדם המשפט הקבוע ליום 11.6.09.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, ד' בסיון תשס"ט (27 במאי 2009), בהעדר הצדדים.

צבי זילברטל, שופט